ניסים חילו, בן 23, תושב מודיעין, היה עד עכשיו זמר חובב. הוא עבר אודישן מוצלח ראשון בכוכב נולד, ביצע קאברים שמופיעים ביוטיוב, אך אלה לא הובילו להצלחה אותה חיפש. כל זה השתנה באחת. תזכרו את השם כי מעכשיו ניסים הוא גם הצלע המודיעינית בלהקת הבנים החדשה – בויבנד.
פחדתי לשיר
את ניסים אני פוגש באחד מבתי הקפה בעיר. במבט ראשון הוא נראה כמו עוד נער צעיר, צנוע, קצת ביישן וקצת חסר ביטחון לפעמים. בכל זאת קשה להתעלם מנוכחותו.
איך הגעת לעולם המוזיקה?
"מגיל קטן אהבתי לשיר ולנגן. תמיד היה לי חוש למוזיקה. היום אני מנגן על גיטרה. כשהייתי קטן למדתי לנגן על קלידים משמיעה. אבא שלי קנה לי אורגן קטן, וכל פעם שהייתי שומע משהו הייתי מנגן את מה ששמעתי בלי תווים."
"כשהייתי קטן פחדתי לשיר. פחדתי מהתגובות של האנשים. בצבא הייתי שר במקלחת והרס"פ היה שומע את זה ואומר "חילו, שמע, אתה חייב לעשות משהו עם הקול שלך" ואני התביישתי ואמרתי שזה לא יקרה, אבל עכשיו כשיצא הסינגל הראשון של הלהקה הוא כתב לי בפייסבוק שתמיד ידע שייצא ממני משהו. בשנה השנייה של השירות התחלתי לשיר בקריוקי והתחילו לפרגן. פעם אחת קמו כולם והתחילו למחוא לי כפיים. התחלתי לקבל ביטחון ולגיטימציה והבנתי שאני רוצה להיות זמר."
להקת בויבנד ( (BoyBand, הוקמה ביולי 2013 במטרה ליצור להקת בנים חדשה, צעירה ואנרגטית. המיונים ללהקה נערכו במשך חודשיים ולאודישנים הגיעו למעלה מ-500 מתמודדים. לבסוף נבחרו שלושה בנים: עודד סבג, ניסים חילו וצחי מוסא. המנהל המוסיקלי של הלהקה הוא מייקל הרפז (יוצא לקהת הבנים המפורסמת היי-פייב). והסינגל הראשון שהוציאו זכה עד כה להשמעות יפות בתחנות הרדיו השונות, כל זה תוך פחות משבוע.
איך הגעת לבויבנד?
"הם עשו אודישנים במשך תקופה מאוד ארוכה. בחרו את שלושתנו מתוך חמש מאות מועמדים. הם לא פרסמו את האודישנים, אלא הלכו למקומות כמו בתי קפה עם מלצרים מזמרים למשל. אותי גילו לפני שנה כשעשיתי אודישנים לכוכב נולד פה בקניון. הם ראו את האודישן בפייסבוק. ענת המפיקה התקשרה אלי לפני חצי שנה בערך, שאלה אותי כמה זמן אני שר, וסיפרה לי שמאוד אהבה את האודישן ושאלה אותי אם אני רוצה לבוא אליה לאודישן לפרויקט מסוים. הגעתי ועשיתי אודישן ומשם זה התגלגל. עשיתי כמה אודישנים. הראשון היה אצל ענת בבית והבא כבר היה באולפן מול צוות מוזיקלי."
איך הגעת מהז'אנר המזרחי ששרת לפני כן, לפופ?
"כי הטעם המוזיקלי שלי מגוון מאוד. אני שומע הכול מהכול. אני יכול לשמוע סלין דיון, זוהר ארגוב ושלמה ארצי. אני לא מזרחי כבד. אני לא אוהב שירים של בכי וכאלה. בועז שרעבי זה מזרחי? זה ישראלי. זה הכיוון."
כיצד הלהקה מתכוננת עכשיו?
"בעיקר שיעורי גיטרה, משחק מול מצלמה, פיתוח קול, מייקל הרפז עובד איתנו על עמידה על הבמה וכוריאוגרפיה. צחי, עודד ואני מתחברים ומתגבשים. היום אנחנו מבלים יחד, מפרגנים אחד לשני. אני לומד מהם המון. אני בא מהצד המזרחי. הם באים מכיוונים אחרים. יותר קאונטרי, פופ ורוק."
חלום שמתגשם
לפני כשבוע יצא הסינגל הראשון של הלהקה, "שר וחולם", שזוכה להצלחה נאה.
ספר על העבודה על הסינגל הראשון.
"זו הייתה עשייה של כולנו. כל אחד תרם משהו. ענת כתבה את המילים, ישבנו באולפן ובנינו את השיר ביחד. זה היה אמור להיות משהו הרבה יותר שקט והפך למשהו קצבי. זו הייתה חוויה. ישבנו באולפן והקשבנו לסקיצה וכל אחד אמר שיש לו איזה משהו קטן לתרום והעיבוד התחיל להשתנות. צחי נתן איזה אלתור והמעבד שילב את זה. זה צמח מתוכנו."
ההצטרפות ללהקה שינתה את החיים שלך?
"לפני הלהקה בעיקר עסקתי בספורט ולימודים. אני משלים בגרויות ולומד במקביל ייעוץ השקעות. אני מתאמן בלחימה משולבת (MMA) ועבדתי כמציל בהולמס פלייס. עכשיו הלהקה תופסת הרבה יותר. מארבעה אימונים ירדתי לאימון אחד בשבוע, הלימודים קצת נפגעו, אבל העדפתי לוותר על יותר אימונים ולא על הלימודים."
אתה מבין שאם תצליחו בקרוב לא תוכל לשבת ככה באנונימיות בבית קפה. זה שווה את זה?
"זה החלום שלי מגיל צעיר. אני מרגיש שהחלום שלי התגשם ועבדתי בשביל זה קשה כל החיים. לא ויתרתי, הופעתי באירועים, הלכתי לאודישנים, למשל כוכב נולד. הגעתי לאודישנים וכל העולם עף עלי, הייתה סערה ענקית, שש מאות לייקים בפייסבוק ותגובות של איזה אודישן מוצלח, ואת האודישן השני לא עברתי. הגעתי לאודישן השני קצת חולה ולא הלך. היה לי קצת מזל ביש. כל פעם כמעט הגשמתי את החלום ומשהו עצר."
איך מרגיש אדם שמגשים את החלום שלו?
"נכון לעכשיו החיים עוד ממשיכים כרגיל, אבל זה מרגיש שהגשמתי את הייעוד שלי בחיים. מעטים האנשים שיש להם חלום והם דבקים בו וממשיכים בו ובסוף מגשימים אותו. אני עובד עם אנשים מדהימים. אין פה תחושה של עובד ומעביד. זו תחושה של בית. קשה לי להגדיר את התחושה הזו."
חלמת להיות זמר. איך הרגשת כשהפכת פתאום לחלק משלישייה?
"זה פתח לי את החשיבה. פתאום לימדו אותי להתחבר לעוד שניים, לעשות קולות רקע וקול שני. אני חושב שזה יותר מתאים לי אפילו. אני מאמין שהכול בא מלמעלה. אני עושה מה שהמעבד אומר. אם הוא אומר לי ללוות אני אלווה. אם הוא אומר לי לשיר פזמון שלם, אני אשיר. יש לכל דבר סיבה. בסינגל אחד אני אשיר יותר ובשני אני אשיר פחות".
על מה אתם עובדים עכשיו?
"אנחנו עובדים גם על חומר מקורי וגם על קאברים. באלבום יהיו רק שירים מקוריים, אבל כרגע אנחנו עובדים גם על קאברים שנופיע איתם."
ומה עם הופעות?
"בשבוע הבא נופיע מול 4,000 איש בשפיים. אני רוצה להופיע באמת ולרגש. זה מה שאני רוצה בתור זמר. להוציא את מה שיש לי ולקבל מחמאות. בהופעה נשיר את הסינגל הראשון שלנו, היחיד בינתיים. זו תהיה הופעת הפריצה שלנו."
איך המשפחה מקבלת את זה?
"תומכים, אוהבים ומפרגנים מאוד. אבא שלי אמר לי שמה שטוב לי, טוב לו ואם אני שמח אז הוא שמח. הם יודעים שזה יפיל עליהם מעמסה, אבל כשנגיע לגשר נחצה אותו. עוד מוקדם להתחיל עם כאלה דברים."
חברים?
גם החברים מפרגנים. יש לי חברים טובים שאוהבים אותי ודוחפים אותי תמיד. הם הסיבה שלא ויתרתי על החלום.
כבר יש מעריצים?
"טפטופים. יותר לייקים ובקשות חברות, אבל זה עוד מוקדם. עדיין לא הופענו, עדיין לא שידרו קליפ שלנו בטלוויזיה. הדברים האלה צומחים לאט לאט."
מזרחי, קאנטרי ופופ
כלהקה אתם מדברים על המקום שאתם רוצים להגיע אליו?
"כן. אנחנו רוצים שזה יצליח והקהל יחזיר אהבה. אנחנו עובדים ומשקיעים אבל מי שעובד מאחורי הקלעים עובד הרבה יותר קשה מאיתנו. זה עולה מדי פעם ואנחנו מפחדים שזה ירד לטמיון. הלוואי שנגיע להצלחה של היי פייב. הם עשו פה משהו שאף להקה לא עשתה. עד היום מדברים עליהם. היו גם הגיים בויז של רוברטו, אבל גם הם לא הצליחו כמו היי פייב."
למה שלישייה?
"זה משהו שעוד לא היה בארץ. היו חמישיות ועוד חמישיות. רצינו לרענן ולרגש. יש יותר דגש על הווקאל. הקהל רוצה יותר לשמוע את הזמרים ולא סימפוניה של חמישה אנשים וזה באמת מה שקורה, אתה שומע כל אחד בנפרד."
מי המודל שלך?
"אין לי מודל לחיקוי. הייתי רוצה את הכריזמה של ביבי. כשהוא מדבר אתה מאמין לו. אתה מרגיש שיש לו את זה. אני חושב שהוא מנהיג טוב וחזק. יש הרבה דברים שהייתי רוצה לקחת ממנו. ברמה האומנותית קשה לי להגדיר. אני מאוד אוהב את הקול של אייל גולן למשל, אבל אם הוא היה צרוד לא הייתי אוהב את זה. שלמה ארצי לעומת זאת מביא צרידות מיוחדת שהבשילה עם השנים. אהוד בנאי מצליח לרגש ממקומות שאייל לא מצליח ומכל אחד אני לומד משהו. פעם הייתי מסלסל כל הזמן, אבל ככל שהקשבתי לדברים אחרים הבנתי שלא בכל מקום אני צריך לדחוף את הסלסולים האלה. שלמה ארצי למשל עשה דברים שכל אחד היה רוצה לעשות. הוא עשה הכול. הוא פיתח סטייל משלו."
עם מי היית רוצה להופיע?
"עם ברונו מארס. אני מת עליו. הוא מצליח לגעת בי. אם יש כפתורים בלב הוא מצליח ללחוץ עליהם. יש לו קול מיוחד. הוא עובר מקול גבוה לנמוך ולצרידות. הטקסטים שלו זה כאילו עבר עליו משהו והוא מיד נכנס לאולפן ושר על זה."
מה לגבי דוגמאות כמו רובי ויליאמס בחו"ל או אמיר פיי גוטמן אצלנו? אתה רואה את השלב שאחרי הלהקה?
"אני אפילו לא חושב על השלב הזה. אני רואה אותנו כלהקה שלא תתפרק. אני מקווה שנחזיק מעמד הרבה יותר מכל להקה אחרת. אנחנו בונים בינינו קשר והופכים לחברים הכי טובים. דיברנו בינינו על השלב של אחרי ההצלחה. לא תהיה קנאה, יהיה פירגון. זה כבר ככה. לדוגמה, באחד השיעורים שאלו אותנו מי בינינו הזמר הכי טוב וכל אחד מאיתנו הצביע על השני. כל אחד מאיתנו לומד מהשני. לכל אחד מאיתנו יש משהו מיוחד. עודד בא מהקאונטרי, יש לו קול מיוחד ועמוק. צחי מביא פופ חדשני. כשהוא שר אני מסתכל עליו ורואה שהוא יודע מה הוא עושה. יש לו קול עוצמתי וחזק. יש כריזמה בקול שלו. זה משהו שהייתי רוצה לקחת לעצמי."
ואתה?
"אני ממש לא אוהב לדבר על עצמי."
ובכל זאת?
"לי יש גוון מזרחי. לא ח' ו-ע', אבל אני מביא גוון מיוחד. אני חושב שאני ווקאלי. יש לי נמוכים וגבוהים ואמצע, ואני יודע לסלסל."
מה אתם רוצים שיקרה אתכם מעכשיו?
"אנחנו רוצים שהקהל יאהב את זה. שיפרגנו ויקשיבו ויבינו שיש פה משהו חדש שעוד לא היה בארץ. חוץ מזה שאנחנו שלישייה, אנחנו באמת באים ממקומות שונים. מזרחי, קאנטרי ופופ. לקחו אותנו ועשו מיקס. זה משהו מיוחד ומהשילוב הזה צמח משהו טוב."
מה מפחיד אותך?
"המצב במדינה בעיקר. לא קל לשמוע שתושבי הדרום הפכו לסוג ב'. אנחנו גרים פה ולא מרגישים את הפחד ואת האזעקות. כאן נראה שהכול בסדר אבל שם זו שגרת היום יום. אם יזמינו אותנו להופיע מול תושבי הדרום נעשה את זה באהבה. בשביל לחזק אותם נלך בכיף ובלי שום פחד."
מה אתה לא רוצה שיקרה?
"לא רוצה ליפול. לא רוצה שנוציא שירים וזה לא יצליח. עובדים ועובדים ולא מצליחים. משקיעים בזה כסף וזמן ואם בסוף הקהל לא אוהב, לא משנה מה תעשה זה לא יצליח וזה מפחיד. אני לא רוצה שאנשים ידברו. הם תמיד ידברו, לטוב ולרע, אבל אני לא רוצה את התגובות הרעות האלה. אני מוכן לזה נפשית. הכינו אותנו לזה. האנשים האלה לא יום ולא יומיים בתחום. הכינו אותנו לטוקבקים המרושעים. מפחיד אותי שיגידו שאנחנו לא שרים טוב, שאנחנו לא עושים מספיק, שאנחנו לא מקצועיים. זה כמו שמישהו בונה עסק ומשקיע בו עבודה וכסף ופתאום בא מישהו ואומר לו "על הפנים". זה מלחיץ. בכל זאת הכי חשוב לא להתייחס. קרה? תזרום. למה לאכול ת'לב?"
איך התגובות עד עכשיו?
"בינתיים מפרגנים. התגובות טובות. לקליפ ביוטיוב יש כבר 4,700 צפיות בפחות משבוע והתגובות המפרגנות. הייתה כתבה גדולה באתרי אינטרנט. בינתיים זה כיף. משווים אותנו לוואן דיירקשן. זה כבוד שמשווים אותנו אליהם. אם נצליח להגיע להצלחה שלהם זה יהיה מעולה."
איך היה להפיק את הקליפ?
"זה היה ממש כיף. זו פעם ראשונה שלי. קצת מתיש אבל כיף. לקח מהבוקר עד אחת בלילה. היו ארבעה לוקיישנים שהסתובבנו ביניהם. כשאתה רואה את הקליפ אתה מבין שכל העבודה הקשה הייתה שווה את זה. זה לא דבר שעושים כל יום. יש צחוקים וזה סבבה."
מה אתה קודם כל, ספורטאי או זמר?
"זמר. בטח. ספורט זה תחביב. אני אוהב מוזיקה. היא מרגיעה אותי."
אם באים אליך ואומרים לך ניסים, אתה יכול עכשיו להפוך לכוכב MMA ולהיות בטופ של הטופ עד שתפרוש כאגדה, או לחילופין מציעים לך כמה שנים של הצלחה יחסית עם הלהקה ואז דעיכה חזרה לאלמוניות. מה תיקח?
"להקה. בלי לחשוב בכלל. אני ממצה את עצמי. אני לא הולך מכות בזירה, אני שר. אני עושה את מה שאני אוהב. אני מאמין שבהמשך אביא חומר משלי. עוד מוקדם לדבר על זה עכשיו, אבל אני רוצה שזה יקרה."
"אני רוצה שאנשים יגידו וואו. שהמוזיקה שלנו תדבר גם למבוגרים יותר וגם לילדים, לא רק לבני עשרה."
"זה מדהים שמכל ה-500 אני נבחרתי וניתנה לי ההזדמנות להגשים את עצמי. אני רוצה פשוט להודות להם שנתנו לי את ההזדמנות הזו, כאילו אמרו לי "יש לך חלום? בוא. כנס. תגשים אותו."
איך תרגיש להופיע במודיעין?
"להופיע במודיעין זה החלום שלי. זו עיר שמפרגנת לזמרים צעירים. יש פה תמיכה ואני חושב שלהופיע פה זו תהיה סגירת מעגל. זה יעשה לי הרבה, לייצג את העיר. אני התאהבתי בעיר. היא נקייה, יש בה תרבות ונוער, יש בה המון עשייה. אני לא רואה את עצמי גר בעיר אחרת. גם אם יהיה לי הון תועפות אני לא רואה את עצמי ברמת אביב או בווילה בקיסריה. אני גר פה. זו אחת הערים הכי יפות בארץ.
היי בנות
להקות בנים הן מצרך נדיר בארץ. לא כל להקה שכל חבריה הם בנים היא להקת בנים במובן הקלאסי של המילה – פופ מתקתק שיקרוץ לבנות העשרה, כוריאוגרפיה ובעיקר הרבה סקס אפיל. להקת הבנים הישראלית האמיתית הראשונה הייתה היי פייב המיתולוגית שאחד מחבריה, מייקל הר פז, הוא גם המנהל המוזיקלי של בויבנד. אף אחת מהלהקות שבאו אחריה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה. להקת עדן שייצגה אותנו באירוויזיון נעלמה מיד לאחר מכן, גיים בויז של רוברטו בן שושן התפרקה גם היא אחרי אלבום אחד, למרות הצלחה יחסית.
היי פייב. המודל להשראה
בשנים האחרונות, עם הצלחתה של להקת הבנים ואן דיירקשן, נראה שיש עדנה מחודשת ללהקות הבנים. האם בנות ישראל מוכנות לבויבנד? בקרוב מאוד נדע.
(צילום: יחצ)
