Fast and furious 7 Soundtrack

עם הצלחתה של סדרת סרטי האקשן מפוצצת האדרנלין "מהיר ועצבני" אי אפשר להתווכח, אך מה שרבים לא יודעים הוא כמה כוכבי מוזיקה צעירים, פסקולי אותה סדרה, בנו תחת אותו גל הצלחה עולמי

מה שהחל בתור ניסיון לבנות אופי וקו מוזיקלי ייחודי בסרט הראשון והכיל בעיקר שילוב של רצועות רוק עם נגיעות אלקטרוניות והיפ הופ מקפיץ במיוחד, הלך ואיבד את אותו ייחוד בערך בסרט הרביעי של הסדרה שם הופיעו להיטי EDM  פופיים שבלטו לרעה במסגרת המוזיקלית שהוכתבה עד כה. במקביל להצלחה של סדרת הסרטים שהלכה ודעכה גם לי ירד החשק לשמוע את הפסקולים של סרטי ההמשך שפשוט הופיעו.

אז מדוע אלך לראות סרט שמראש לא יענה על ציפיותיי? כיוון שזכיתי לשמוע את פס הקול של הנוכחי שכהרגלו מכיל רשימת אמנים ענקית, אך דווקא עלה על ציפיותיי בחלקים ניכרים.

מתוך 16 רצועות שרובן המוחלט נע בין אלקטרו-טראפ-בייס והיפ הופ שוב חולש על רוב הקטעים ומעניק להם קצת מאותו האופי שאבד בשלושת הסרטים האחרונים. רמת הקטעים נעה בין מעולים (כמו "Get low" של דיג'יי סנייק) מהסוג שגורמים לי לשאוף לשמוע אותם במערכת הדולבי החדישה שבאולם הקולנוע לכאלה שכבר הוכחו כלהיטים, יחד עם קטעים ישנים וקלאסיים יותר כמו "Seven days" של דיג'יי שאדו בגירסת הרימיקס עם השחקן והאמ.סי מוס דף. התחושה הכללית של פס הקול היא שהגעתי למסיבה מלאת באסים ואנרגיות גבוהות וכעת עם בוא האביב הגיע הזמן שאוציא את עצמי מהסרט הנע של ארוחות במקומות שונים אל אולם הקולנוע הקרוב לביתי ואראה אם הסרט השביעי יענה על הציפיות בדרך כזו או אחרת כמו הפסקול או שיצליח לאבד צופה "מסור" שכמוני לנצח.

(צילום יחצ)