אנו חיים בעידן הדיגיטלי, השנה היא 2016 ונדמה כי מגמת המוזיקה שפורצת מהאינטרנט החוצה לכלי המדיה ה"ישנים" הולכת ומתגברת. התופעה, שהחלה עוד לפני כשנתיים והתחזקה בשנה שעברה נמצאת כעת בשיאה וחושפת את כוחה של הרשת אל מול העידן הישן בו מספר מצומצם של שדרנים ואנשי מדיה בוחרים בעצם מה הכי טוב בשבילנו, המאזינים, מתוך תחושת שליחות שלא תמיד מייצגת כראוי את מה שרוחש בשטח.
לדוגמא, אם בשנה שעברה עלה כוחם של הצמד "קפה שחור חזק" בתחום שנע בין מוזיקה שחורה לפופ, הרי שהשנה הם כבר נחשבים לדואו מוביל וכמה משיריהם מועמדים לשיר השנה בגלגל"צ. אך בד בבד עלו וצלחו (ואפילו עקפו בסיבוב) הצמד סטטיק ובן אל תבורי שצברו עשרות מיליוני השמעות אונליין עד שלא היה ניתן להתעלם מהם. סטטיק ותבורי מככבים בפרסומות ומופיעים כל יום בשבוע, לפעמים יותר מפעם ביום, כל זאת לאחר שלושה סינגלים בלבד ובלי אלבום אחד בחוץ. נכון שקהל המאזינים חזר לתמוך יותר בסינגלים, גם אם הם דיגיטליים ולא חומריים, אבל לכבוש מדינה שלמה עם המנונים פשוטים וקלילים וללא שום רפרטואר אמיתי (של הצמד יחדיו) זה הישג מכובד שמצביע על הגעה לשיא מסויים במגמה של עליית מוזיקאים מהאינטרנט אל לב ליבו של המיינסטרים. כמובן שתחנות הרדיו ושירותי הסטרימינג לא התעלמו ורק הוסיפו דלק למדורה וכך ניתן לראות בפסטיבלים המוניים קהל עם חתך גילאים שנע בין ילדים בני 18 ועד מבוגרים שכולם כאחד שרים "אין לנו איביזה, גם אין הרבה בויזה, אבל יש את הבריזה של אילת".
מאידך, אם ברדיו עסקינן, הרי שעדיין ישנה דומיננטיות מובהקת כלפי השמעות של אמנים מוכרים ומוכחים כפי שניתן לראות בדירוג ההשמעות של חברת "מדיה פורסט" האוספת את נתוני ההשמעות מכל תחנות הרדיו בארץ. שלמה ארצי הוא עדיין הזמר הכי מושמע ברדיו עם למעלה מ-17,000 השמעות של שיריו, חדשים וישנים יחדיו ואלבומו החדש שהוציא השנה "קצפת" נחל הצלחה גם בפן המכירתי בעקבות זאת. אחריו באים אריק איינשטיין ז"ל ואייל גולן, המחזקים את הטענה שכנראה ברדיו האומנים ה"חזקים" והוותיקים זוכים לתמיכה נלהבת גם אם היא אינה באה לידי ביטוי באינטרנט. באשר למין החזק נדמה כי שרית חדד עדיין מפגינה עוצמה ומחזקת עצמה בתור דיווה ישראלית עם קצת מעל רבבת השמעות בתחנות המעידות על קהל מאזינים אדוק וחזק שהולך איתה כבר עשרים שנה. אחרי חדד ניתן למצוא זמרות דוגמת ריטה, יהודית רביץ, דיקלה שהוציאה אלבום משובח ומיוחד וזכתה לחיבוק מסויים מהרדיו ונסיכת המזרחית העכשווית עדן בן זקן.
הלהקה המושמעת ביותר בשנה החולפת היא טיפקס, עם יותר מ-6,000 השמעות המשלבות את אלבומם החדש (והראשון מזה שש כשש שנים) ולהיטיהם הישנים שתמיד עושים שמח לאוזן. מאחוריהם: אתניקס, משינה, הפרוייקט של עידן רייכל וגם סטטיק ובן אל תבורי, שכוחם עדיין לא נמדד בתחנות הרדיו בהתאם להצלחתם.
השיר המושמע ביותר ברדיו שייך לקובי "סבלימניל" שמעוני, "שרוטים" שמו שזכה ל-2,323 השמעות מכובדות שמציבות אותו כאמן שעדיין מסוגל לייצר להיטים. אחריו הלהיט "החיים שלנו תותים" של הכוכב העולה חנן בן ארי ו"אור" של זמר הפופ אליעד שלא המתין רגע אחד ושיחרר אלבום שני חדש פחות משנה לאחר צאת אלבומו הראשון.
אם נשווה בין כמות ההשמעות מתחנות הרדיו של הלהיטים אל מול מספר ההשמעות שלהם אונליין נראה הבדלים שנעים בין רבבות למיליוני האזנות ומכאן ניתן ללמוד אולי על אובדן הרלוונטיות היחסי של הרדיו, חרף העובדה שמיליוני ישראלים מאזינים לו. הדור הצעיר שפניו נמצאות בתוך מסכי הסמארטפונים מסוגל להרים במספר ימים בלבד את הכוכב הבא ללא עזרה של רדיו, טלוויזיה או כל כלי מדיה אחר.
אלבומי מוזיקה אומנם איבדו מכוחם אך אין זה אומר שחדלו מלצאת ולהימכר, נכון שכיום יותר ויותר רוכשים אלבומים דיגיטליים וחוסכים את המקום על המדף בבית אך עדיין ישנם מספרים יפים של אלבומים שצברו הצלחה השנה וכאלה שעתידים לצאת ומקבלים הייפ הולם. ציינתי את "אור" של אליעד שנדמה כי הוא ממצב אותו בתור אחד מכוכבי הפופ הבלתי מעורערים בארץ, אסף אמדורסקי הוציא אלבום חדש ומעניין שקיבל ביקורות טובות והשמעות מכובדות, את טיפקס כבר ציינתי והלהקה הוכיחה שהיא מהות הישראליות עם אלבום קאמבק מרנין ומרקיד ובגיזרת המוזיקה השחורה ניתן למצוא שמות דוגמת הבלקן ביטבוקס, פלד המחוספס, הצמד כהן@מושון, אורטגה (שהפתיע עם שני אלבומים בתוך חצי שנה), ואפילו גלעד כהנא שחשף רבדים אישיים עמוקים באלבום "אפריקה שלי" וקיבל תמיכה נלהבת בהתאם.
דבר נוסף שבלט השנה הוא ז'אנר האינדי שנדמה כי אט אט הופך לאלטרנטיבה למיינסטרים בישראל, החל מפסיטבל "אינדינגב" החוגג עשור השנה והולך וגדל מדי שנה ועד למספר האמנים והרכבי האינדי שפורצים וזוכים להצלחה גם בארץ וגם בעולם דוגמת להקת "OSOG" או היוצרת עדי אולמנסקי, להם נאחל שיכבשו כמה שיותר יעדים וייצגו אותנו בכבוד.
צילום יח"צ
