דמיאן מארלי בהופעה, 24.6, LIVE PARK ראשון לציון
הוא בן הזקונים של אגדת המוזיקה המנוחה בוב מארלי ואגדה בהתהוות בעצמו אשר פיתח את אג'נדת אביו לרמות חדשות בגירסתו האישית וכעת, דמיאן "ג'וניור גונג" מארלי יכול גם לסמן "וי" על חלומו לבקר בירושלים ובציון, הלוא היא ישראל.
דמיאן החל להופיע עוד בגיל 13 ובחר לשלב בין הרגאי רוטס שזרם בעורקיו (שאביו ואחיו עושים) לבין כמה סגנונות מוזיקליים כמו ההיפ הופ שהשפיע עליו רבות ושאב רבות ממוזיקה אפריקנית, כך יצר בידול מובהק בינו לבין אחיו ואחיותיו העוסקים במוזיקה גם כן.
את כל השוני והייחודיות של דמיאן ניתן היה לראות במלוא הדרו על הבמה באמפי פארק ראשון, שאותו פקדתי לראשונה וההתרשמות רבה. החל מהשטחים העצומים (כרי דשא, טריבונות ורחבת ענק מול הבמה), כלה במתקנים החדשים והסאונד, שהיה מהמעולים ששמעתי בישראל. מרגע שנפתחו השערים, אפיקומן ואיימאר סאונד סיסטם החלו לתקלט ולהחדיר באורחי המקום אווירת רגאי נינוחה ברמות הנכונות ככל שהתקרבנו להופעות החימום, שארכו יתר על המידה ובחירת האומנים לא הייתה נכונה כל כך.
(
(צילום שפי ניניו)
"A-wa" עלו ראשונים, להקת הפופ-פוסט תימני נתנה בראש עם שירים מקפיצים ומושכי כפיים והצליחו להרים את המאות הראשונים שנכחו ועליהם אין לי כל תלונה, רק שאפו על הסט המושקע שנתנו בליווי תלבושות מקוריות וביצועים מעולים. ההרכב "טייני פינגז" שעלה אחרי הבנות, הכבידו ולא התאימו לאווירה שהייתה אמורה להישאר על הקו שבין נינוחה למקפיצה וחיובית, בעיקר בין בחירת השירים האיטיים והאפלוליים או בביצועים שנשמעו רועשים מידי. לפרקים ניכר שמאמץ הלהקה (הבאמת טובה, שלא תטעו) היה לשווא ותשומת לב הקהל הלכה בעיקרה למכשירי המסארט פון ולדוכני האוכל. מי שהצליח להציל לכמה שירים את הסט של טייני פינגז היה פלד, הראפר המחוספס שנתן כמה ביצועים מאלבומו בליווי הפינגז ושיר נוסף שלו עם הלהקה מאלבומם והעיר את אלו שנחו בקהל.
בדיוק כשהיה נדמה שלא נזכה להופעה ארוכה מצד דמיאן עלה ההייפ מן שלו ובירך אותנו והציג חימום נוסף, אומן צעיר מחבורתו של מארלי בשם "Black am I" שהחזיר את הערב לתלם ונתן כמה ביצועי רגאיי ברמות גבוהות ובליווי הלהקה שאחריו הייתה החליפה שנתפרה למידותיו של דמיאן מארלי ולא טעתה לאורך כל הסט, שהיה כמעט שעתיים באורכו ועלה מעל כל הציפיות.
הווייבים הראשונים היו מקפיצים ומלאי אנרגיה. מארלי התחיל עם "Confrontation" מאלבומו השלישי והמוצלח "Welcome to jamrock" ומיד אחריו נתן ביצוע מקוצר לשירו עם אמן המוזיקה האלקטרוני סקרילקס והתשואות לא הפסיקו. באותה העת נדמה היה שג'מייקה נמצאת בראשון לציון והרכבת הזאת לא עוצרת.
האיזון בסט של דמיאן בין ה"באנגרים" לשירים הרגועים והשקטים יותר היה שמיימי ונתן מענה לרגיעות המתבקשות מרבבת אנשים שגם הם צריכים לשאוף משהו מידי פעם כדי להטעין את מצבריהם. כמצופה נתן הבן הצעיר כבוד לאביו כשביצע ארבעה משיריו ובכל פעם שנדמה היה למארלי שהקהל לא קשוב מספיק, שבר את השיר בדמות "פול אפ" ג'מייקני אסלי והתחיל את ביצועו מההתחלה לקול תשואות נוספות. ההתרגשות שלו ניכרה על פניו אך בכל זאת הצליח דמיאן מארלי לשיר בקור רוח ולרגש את הקהל כשדיבר בין השירים על האהבה שלו אל ישראל ולאחר שחלם ולמד במשך שנים על המקום הוא כאן. כמו ילד קטן המקבל את מבוקשו.
האהבה הורגשה באוויר ולאחר לא פחות משלושה שירי הדרן ירד בן הזקונים לאחת ממשפחות המוזיקה המשפיעות והמוכרות ביותר בהיסטוריה אל מאחורי הקלעים. אנחנו חזרנו הביתה בתחושת אופוריה, שכן לא כל יום רואים הופעה ברמה כזו הגורמת לקהל להרגיש כאילו הוא בחו"ל, ופחות משעה לאחר סיומה להחזיר אותו לישראל ולפקקים הנוראיים שנוצרו ביציאה. אבל בבילון לא ישברו אותנו.
