Quarter to Africa מארחים את נצ'י נץ' ואבישי כהן – תן ת'לייבאק
בין אם מתייחסים חברי האנסמבל "רבע לאפריקה" למונח הלועזי בסלנג עברי למרגוע, או אם זרקו איזו מילה ערבית עתיקה שישבה להם בול על הלחן, תן ת'לייבאק הוא פשוט אחלה של שם לשיר באשר הוא. מסקרן, נוטף ריח סלנג רחוב ועדיין נשמע כאילו בא להרקיד מבלי שנדע כלום עליו, כך התחלתי את האזנתי הראשונה לסינגל הרשמי הראשון של "רבע לאפריקה".
"רבע לאפריקה" התחילו כצמד. יקיר ששון ואליסף בשארי חברו לאחר שנים של עשייה במוזיקה המקומית ומצאו קרקע משותפת ופורייה לצד תפיסת חיים זהה. את המסורת המוסיקלית שספגו בבית, ליטשו באקדמיה למוסיקה בירושלים ובמרכז למוזיקה מן המזרח. השורשים מפרס, עיראק ותימן היוו בסיס איתן ליצירת הז'אנר בו מתהדר ההרכב, אפרו-עראב (ביט אני מניח).
אותו ז'אנר שורשי, רב תרבותי, שיוצר קולאז' מוזיקלי מופלא ומרומם נפש המורכב מסולמות המקאם הערבי המשתלבים עם מקצבים אפריקאים ונגיעות של ג'אז פאנק "וינטאג'י". נשמע כי ביצירה המוזיקלית שוזר ההרכב גם פילוסופיית חיים, כזו המושתת על שלושה עקרונות אוניברסליים: אהבה, אחדות וחברות. התוצאה היא אסתטיקה ייחודית המהווה בעצם צלחת פיטרי מטאפורית לתנועה (מוזיקלית ונפשית) חופשית בין המאולתר למובנה, בין המרקיד למרגיע ובין המורכב לפשוט.
המוזיקה של "רבע לאפריקה" באה לידי ביטוי בשילוב כלים רב גוני, המכיל בין היתר עּוד, גיטרה חשמלית, בס, תופים, כלי הקשה, חצוצרה, סקסופון, סינטיסייזר ושירה(ולפעמים לאלה נוספים עוד כלים).
בשנת 2014 החלו ששון ובשארי לפעול כצמד ואט אט אספו סביבם את יתר המוזיקאים, המהווים כיום את האנסמבל השלם והמלא. בשנתיים בהן ההרכב קיים, הספיקו חברי רבע לאפריקה לחרוש את מדינתנו בהופעות ולהפיץ את משנתם האופטימית כאשר בימים אלה אלבומם הראשון קורם עור וגידים באולפן.
את הסינגל "תן ת'לייבאק" הייתי מגדיר כהכלאה בין תזמורות ספרדיות – ערביות לגרוב רגאי פאנק מהשכונות בג'מייקה. משהו באורגינליות של הביצוע והמלודיה הנשמעת כאילו נכתבה לזוהר ארגוב בשנות שיאו אך לא יצאה לפועל וכעת מבוצעת בהתאם ובמודרניות הנדרשת. התוספת של רביד "נצ'י נץ'" פלוטניק, מהראפרים החמים בארץ בשנה האחרונה וחתן פרס "תגלית השנה" של אקו"ם, מביאה את השיר למחוזות השחורים שאולי "רבע לאפריקה" נמנעים מלגלוש אליהם בכוונת תחילה מסויימת ובכל זאת התוצאה נשמעת מעולה וגרובית כפי שמצופה כבר כיום מאחד ברמתו של נצ'י, המסביר למעריציו שלו את משתנם של האנסמבל לצלילי סקשן בראסים וכלי מיתר מיוחד וכנראה מהמיוחדים יותר שיצא לפלוטניק לשיר עליהם בתקופה האחרונה. מקווה ומאחל שהאנסמבל המקורי הזה יראה פירות ויקפיץ ישבנים כפי שנשמע שהוא מכוון לעשות.
