גילוי נאות: אני מאוד אוהב את אפריקה. אני כמעט משוחד לגמרי בכל הקשור למדינות היבשת השחורה ולתושביה. בכל פעם שרגליי נוחתות ביבשת מתחיל אצלי תהליך של מדיטציה שהולך ומתגבר כלל שאני קרוב יותר לסוואנות ולבעלי החיים.
הפעם זו הייתה חוויה – ספארי בטנזניה. זה לא היה דומה למסעות הספארי האחרים שעשיתי במדינות היבשת. מאות אלפי בעלי החיים שחלפנו על פניהם שכללו להקות של זברות, גנו, דיגדיגים המכונים גם תומסונים (אני מכנה אותם החטיף של הטורפים הקלאסיים) פילים, ובמספרים קטנים יותר גם אריות, צ'יטות, באפלו, צבועים, היפופוטמים, קרנפים ועוד מיני עופות – כל אלה הפכו את הספארי בטנזניה לקונצרט הטבע הגדול של אלוהים. אילו הייתי נולד ליד המופע האלוהי הזה הייתי מיד הופך ליהודי אולטרא חרדי גם אם אוכל טרף כי לעתים קרובות זה מה שיש בסוואנות.
בסוואנה נדרשת זהירות קבועה של 24/7 כי מי יודע מי מסתתר מאחרי סבך השיחים כשבטנו מקרקרת (צילום עצמונה דנון)
5 ימים ובעיקר לילות (על כך בהמשך) על ג'יפ ספארי מדוגם עם נהג-מדריך שראה בימי חייו יותר אריות מאשר בני אדם הם הבריחה האולטימטיבית מהלחץ הישראלי האופייני כל כך לחיה עירונית כמוני. שלא לומר עכבר עיר תל אביבי.
טורף ונטרף
הספארי של טנזניה נמצא לא תאמינו, במרחק של 5 שעות טיסה מנתב"ג. פחות או יותר הזמן שאנחנו מבלים במשך יומיים בפקקים הנכנסים ויוצאים בגוש דן. אתה לא מספיק לומר "משה מזרחי" מהנחיתה סמוך מאוד לקילימנג'רו שהוא ההר הגבוה באפריקה (5,895 מ') ואתה כבר רואה צ'יטה שוכבת על הטרף היומי שלה כשפיה מלא דם טרי של חיה שזה עתה נטרפה.
כולם נהנים מהשפע העצום של בעלי החיים אבל בסוף כמעט כולם נטרפים והשאלה באיזה צד של הצלחת אתה נמצא. (צילום זיו קורן)
כל מהות החיים בסוואנה ובג'ונגלים של אפריקה הוא משחק שאינו מסתיים לעולם של טורף ונטרף. בסוואנה נדרשת זהירות קבועה של 24/7 כי מי יודע מי מסתתר מאחרי סבך השיחים כשבטנו מקרקרת. הארוחות הדשנות ביותר של הטורפים נעשות במהלך הנדידה הגדולה שאת המסלול הקבוע שלה קובע הגשם וההליכה המעגלית והאינסופית אחרי המזון. בכל שנה מיליוני בעלי חיים במרחבים העצומים של אפריקה מחשבים מסלול מחדש בלי WAZE או GPS במסלול מדויק. ומי שלא מאמין שישאל את העגורים בעמק החולה כיצד הם מגיעים אלינו בכל שנה ממרחק של אלפי מייל ולא בגלל ששכחו כנף ביסוד המעלה.
פחות ממאה דולר
אפריקה היא יבשת ענייה. עשירה במגוון בעלי חיים ובמחצבים אולם מנהיגי המדינות לדורותיהם לא השכילו להפוך את האוצרות הללו למטבע עובר לאזרח אלא דאגו בעיקר שהמטבעות ינחתו אצלם בחשבון הבנק בשווייץ או במדינה מערבית אחרת והעיקר שלא יישאר באפריקה.
רוב תושבי היבשת השחורה מצליחים לשרוד מהכנסה חודשית של קצת יותר ממאה דולר. מה הפלא שלאורכה ולרוחבה של היבשת על הכבישים הראשיים מצטופפים מיליוני אפריקאים בתוך חושות ובתי בוץ ופח המנסים להתפרנס איש מרעהו וגם מהתיירים הפוקדים את היבשת.
השלטונות בטנזניה הבינו לפני שנים שמתוך החושות והעוני לא יצמח מארק צוקרברג (צילום: עצמונה דנון)
לאפריקה יש אוויר וריח מיוחדים. גם השקט של אפריקה הוא שקט קדמוני. שקט משקר והוא קיים כל עוד כל החיות בסוואנה שבעות. כיוון שזה לא המצב כי בין שקט לשקט חיות נטרפות ובעלי חיים מדברים אלה עם אלה בשפה שרק בעלי חיים ואלוהים מבינים. שירת הציפורים לפני שקיעה נשמעת כמו הפילהרמונית ביום כיפור. הבמה כולה של הציפורים ואיש אינו מפריע להן עד לאקורד האחרון.
השלטונות בטנזניה הבינו לפני שנים שמתוך החושות והעוני לא יצמח מארק צוקרברג ושום אפליקציה לא תיוולד ממיליוני ילדים זבי חוטם ורעבים. זו הסיבה שבגללה הכריזו השלטונות על מדיניות מחמירה של הגנה על הטבע. המדינה הכריזה על רבע משטחה כ-250 אלף קמ״ר כשמורות טבע. טנזניה היא הגדולה במדינות מזרח אפריקה. בדרך זו נשמרות זה עשרות שנים שמורות כמו סרנגטי ונגורונגורו באופן יוצא דופן חרף ניסיונות חוזרים ונשנים של ציידים תאבי בצע לצוד צ׳יטות וחיות אחרות כדי למכור אותן לנסיכים במדינות המפרץ שם הם יהפכו לחיות מחמד כלואות בתוך כלובי זהב.
משרוקית לעת צרה
הדרך הנכונה לחוות את טנזניה היא לשכור מדריך מקומי עם ג׳יפ ספארי ולצאת לטבע הפראי. מכאן והלאה את העבודה כולה עושה הטבע. הניסיון הרב של המדריכים המקומיים מוליך אותם אל האריות, עדרי הפילים ורבבות הגנו והזברות הנמצאים במסע האינסופי אחרי המזון.
אלה המבקשים לחוות את אפריקה עד לקצה מוזמנים לוותר ללילה או שניים על הלודג׳ים המפנקים מאוד ולבלות באוהלים בלב ליבה של הסוואנה. אנחנו עשינו זאת בלב שמורת הסרנגטי. מספר אוהלים באמצע שום מקום עם מעט מקומיים ומסביב בעלי חיים ובהם המסוכנים ביותר. הלילה יורד ועמו עולה ירח עצום המאיר את הסוואנה באור צהבהב חיוור לצד מיליארד כוכבים המנקדים את השמיים כאילו היו כתר הבריאה.
המקומיים מזהירים אותנו לא ללכת לבד לאוהלים אלא רק בליווי מקומי המצויד בפנס. לא הצלחתי להשתכנע כיצד אפריקאי בן 15 עם פנס ביד יכול למנוע מאריה רעב או צבוע שבטנו מקרקרת כמה ימים מלהפוך אותנו למנה החמה שלו לימים הקרובים.
המקומיים שהכינו לנו את ארוחת הערב המצויינת הפיצו תוך כדי הכנת הארוחה את ריח הבשר ושאר התבשילים למרחק רב. הריח שיגע כנראה את בלוטות הרעב של החיות ולאט לאט התקבצו סביב מחנה האוהלים באפלו וצבועים שביקשו לקחת חלק בחגיגה אף שלא הוזמנו. המקומיים נאלצות להרחיקם תוך השמעת צלילים לא מוכרים לאוזן מערבית.
עם תום הארוחה והמינגלינג הישראלי הטיפוסי ליווה אותנו האפריקאי עם הפנס מהאוהל המרכזי שבו אכלנו את ארוחת הערב לאוהל. הצעיר האפריקני נדהם כמונו להבחין בפתח האוהל בשתי עיניים נוצצות של באפלו ענק. הוא ניצב ממש ליד הריצ׳רץ׳ הפותח וסוגר את האוהל. שומר הראש הצמוד החף מכל גינונים של אוזניה באוזן וחליפת איטלקית מיהר להאיר עם בפנס לתוך עיניו של הבאפלו ממרחק של מטרים ספורים. הבאפלו כנראה היה מתורגל בנשק הפנס הידידותי וסירב לסגת. רק השלכת אבן לעברו גרמה לו לסגת לתוך הסוואנה.
ההוראות בתוך האוהל חד משמעיות. כל טעות או אי ציות להנחיות עלולה להיות מסוכנת. בעלי החיים מנסים במשך הלילה להיכנס לאוהל בכל דרך. אם שכחתם את הריצ׳רץ׳ של האוהל פתוח מצבכם רע מאוד בלשון המעטה. לצד המיטה מונחת משרוקית שהיא למעשה מוקד 100 של הסוואנה. אסור בתכלית האיסור לצאת מחוץ לאוהל בשעות הלילה מבלי שהשתמשת במשרוקית האמורה להזעיק את אחד מאנשי הצוות כדי לבדוק מה רצון האורח.
באוהל יש שירותים ומקלחת אולם אם ברצונך במים חמים כדי להתקלח גם אז עליך לעשות שימוש במשרוקית ואז מגיע האפריקאי עם דלי מים חמים שהוא שופך עליך מחוץ לאוהל לתוך המקלחת. מניסיון לא מומלץ לחפוף ראש בטרם הבטחת לעצמך לפחות שני דליים של מים חמים…
הספארי בטנזניה. קונצרט הטבע הגדול של אלוהים (צילומים זיו קורן)
במשך שני הלילות באוהלים נשמעו בלילה קולות של חיות ממש בצמוד לאוהלים. בלילה השני היו רעשים עצבניים במיוחד וכאשר התעוררנו הבחנו במרחק של עשרות מטרים מהמאהל בבאפלו שנטרף בלילה ככל הנראה על ידי אריות או להקה של צבועים. חוויה יוצאת דופן אבל שמחנו לעלות על הג׳יפ ספארי ולהתרחק מהמחנה.
תמצית של אפריקה
אלה בינינו הרוצים לחוות את אפריקה במקום אחד מרוכז, כאילו היה גן חיות מסודר, יכולים לבלות יום או יומיים במכתש נגורונגורו שהוא חלק מאתר מורשת עולמית מטעם אונסק״ו ומהווה אטרקציה יוצאת דופן בצפון טנזניה. המכתש נוצר לפני 2-3 מיליוני שנים כתוצאה מהתמוטטות הר געש ונראה כמו קיבוץ של חברי חיות הטבע. לקרקעית המכתש יורדים כמה מאות מטרים עם ג׳יפ הספארי כמובן ואז מגלים את צלחת המזון של אלוהים. כולם נהנים מהשפע העצום של בעלי החיים אבל בסוף כמעט כולם נטרפים והשאלה באיזה צד של הצלחת אתה נמצא. הצלחת היא דו צדדית היום אתה טורף מחר אתה נטרף. פגשתי מעט מאוד בעלי חיים שמתו מזקנה או שהתאבדו בגלל אהבה נכזבת.
מחוץ למכתש ביקרנו בכפר מסורתי של שבט המסאי. מדובר בשרידים האחרונים של שבט הולך ונעלם. חברי השבט גבוהי קומה במיוחד והם מצטיינים בקומתם הגבוהה ובקפיצותיהם לגובה כחלק מריקודיהם המסורתיים. אין זו הפעם הראשונה שאני פוגש במסאים ודומה שמשנה לשנה הם הופכים ממוסחרים בתרומתם של גורמי התיירות השונים. הם מעדיפים דולר ירוק על פני תשר או מתנה כפי שנהגו בעבר התיירים להביא להם.
אילו אני שמעון מזרחי ממכבי תל אביב בכדורסל הייתי נוסע למסאי ומחתים כמה בני 15 המתנשאים לגובה של שני מטרים ויותר. אין לי ספק שאחרי כמה אימונים ביד אליהו הם יהפכו ליהודים כשרים ויעזרו למכבי להשאיר את גביע אירופה אצלנו.
זנזיבר אי התבלינים
אין דבר יותר מושלם מלסגור ספארי בטנזניה באי התבלינים זנזיבר שהוא חלק מטנזניה. טיסה של כשעה מארושה שבטנזניה במטוס קטן של כעשרה נוסעים מנחיתה אתכם באי שטוף שמש וחולות רכים ומוזהבים עם מי טורקיז שכמוהם ניתן לראות באיים הקריביים או באיים המלדיביים.
זה אחד המקומות הבודדים על פני הגלובוס שבו צבע המים במציאות עולה על זה שבתמונות וגם אם הצילומים הסתייעו בתוכנת פוטושופ…
העיר המרכזית באי היא סטון טאון המשמשת גם עיר הבירה של האי שבה מוסדות השלטון. היא נקראת כך על שם אבן האלמוגים הלבנה ששימשה לבנייתה. סטון טאון היא אחת הערים העתיקות ביותר במזרח אפריקה. אם זמנכם אינו בידכם או שעייפתם מסיורים בערים אפריקאיות טיפוסיות אפשר בקלות לדלג על ביקור בעיר ולהגיע היישר לאחד ממלונות הפאר המפנקים בקצה הצפוני של האי.
המלצתי האישית, הישארו במלון ואל תעשו פניות חדות. מהחדר המקסים והמפנק לארוחת הבוקר המדהימה משם לחוף הים הממכר. מומלץ להזמין מלון שבו הכל כלול ואז תוכלו להזמין מהבר שעל החוף משקאות כאוות נפשכם: מיצים טבעיים של מנגו וקוקוס ואננס ומה לא וגם שתייה חריפה. אם הצלחתם לקום מכסא הנוח לאחר כארבע שעות שימו פעמיכם שוב לעבר חדר האוכל הממתין לכם עם שפע של דגים ובשרים שטרם באו אל קיבתכם.
לאחר פיהוק ארוך חיזרו לחוף הים או שמא חשקה נפשכם לרבוץ בבריכת השחייה המדהימה המשקיפה לים ולשקיעה שכמוה יש רק באפריקה. גם בבריכה ידאגו לכך שחלילה לא יעברו 10 דקות מבלי שיציעו לכם משקאות ונשנושים מכל טוב הארץ.
ועוד בטרם תגידו ״גן עדן זה כאן״ והשמש תשקע בצבעים ההופכים את האופק לקו האש של הטבע שובו לחדר עלו על מדי א׳ ואכן כן, שוב לחדר האוכל… לסגור את היום עם מאכלים שיד מלאכים נגעה בהם. כך במשך שלושה ימים מלאים ואתם זוכרים בלי תנועות חדות…
הבשורה הפחות טובה שאחרי כל זה נוחתים בנתב״ג ונהג המונית שואל בעברית: ״לאן לנסוע?״ ואז אתם מתחילים להבין שלזה קוראים החזרה מגן עדן. וכדי שלא אחטא חלילה בהעדפת זנזיבר על ישראל אז משפט הסיום הוא: ״אין על המדינה שלנו…״
פסח בספארי
9 ימים של ספארי בטנזניה ונופש אולטימטיבי בזנזיבר
חברת התיירות Safari Company (ספארי קומפני), המתמחה בתכנון והפקת חופשות וטיולי ספארי באפריקה, מציעה בפסח חבילה אטרקטיבית של 9 ימים בטנזניה וזנזיבר עם טיסה ישירה של ½5 שעות בלבד בחברת סאן דור (חברה בת של אל על), בתאריכים 1-9 באפריל 2015.
חלוקת הימים בין הספארי בטנזניה והנופש האולטימטיבי בזנזיבר – תהיה על פי בחירת אישית של הנוסעים, אשר יטוסו ישירות מת"א לטנזניה ויחזרו ישירות לת"א מזנזיבר.
חבילת הנופש המוצעת בפסח, בימים 1-9.4, כוללת: טיסות ישירות בחברת סאן דור (חברה בת של אל-על), טיסה פנימית מארושה לזנזיבר, נסיעה בספארי בטנזניה ברכב לנדקרוזר 4X4 עם מדריך-נהג מקומי דובר אנגלית, לינה בלודג'ים ומחנות ברמה טובה בטנזניה על בסיס פנסיון מלא, לינה במלון 5 כוכבים בזנזיבר על בסיס הכל כלול, כניסות לשמורות ולאתרים והעברות משדות התעופה למלון ובחזרה – במחיר של החל מ- 3795$ לאדם בחדר זוגי.
ילדים עד גיל 14 נהנים מהנחה של 500$.
"חבילת הנופש בפסח הינה הרפתקה מיוחדת במינה במסגרתה יהנו המטיילים משמורות הטבע היפות ביותר באפריקה, המהוות בית לריכוזי בעלי חיים פראיים, ביניהן: שמורת הסרנגטי בה מתרחשת הנדידה היבשתית הגדולה בעולם, מכתש הנגורנגורו, שמורת אגם מניארה ושמורת טרנגירה. הנוסעים אף יהנו ממפגש עם התרבות המקומית, אומנות, שווקים ססגוניים וכן מפגש עם השבטים המקומיים- שבט המסאי, שבט ההזדבה ושבט הדטוגה. בנוסף, את ערב ליל הסדר נקיים ביחד בלב שמורת הסרנגטי.", אומרת רונית הרשקוביץ, בעלים ומנכ"לית ספארי קומפני.
חברת ספארי קומפני, שבבעלותה וניהולה של רונית הרשקוביץ, הינה בעלת ידע רב בתכנון והפקת חופשות וטיולי ספארי פרטיים באפריקה בהתאמה אישית. החברה היא היחידה בארץ המתמחה ומהווה אוטוריטה בתחום התיירות ביבשת אפריקה. במקביל למקצועיותה ולידע הרב אותם היא מציעה למטיילים, יתרונה הוא גם בכך שהיא מתאימה באופן אישי טיולים איכותיים ביותר ע"פ טעמו ותקציבו של המטייל, סגנונו והאירוע לשמו הוא נוסע. רונית הרשקוביץ הינה קונסולית הכבוד של זמביה בישראל, ובעברה כיהנה גם כ-10 שנים כקונסולית הכבוד של טנזניה וזנזיבר.
לפרטים נוספים והזמנות: www.safaricompany.co.il , 03-5617021