סתיו סליבנצב (25) תושב העיר, חייל בצנחנים במילואים, טס עם חבריו לפני כחצי שנה בפעם הראשונה לטיול בחו"ל. ב-2 לספטמבר הוא נחת במומביי ועוד לפני שהספיק לצאת משדה התעופה נעצר ונלקח לחקירה בעקבות שלושה קליעי M-16 שנמצאו בתרמילו. התרמילים מסתבר נשכחו בתיק מתקופת המילואים האחרונה שלו, וגם בשדה תעופה הישראלי, לא עלו עליהם והוא עבר ללא בעיה את הבידוק הנחשב לקפדני.
מיד עם מעצרו במומביי נלקח ממנו הדרכון והוא נכנס למעצר לארבעה ימים בתנאים קשים. אירית אחותו מספרת שהוא ישן על רצפה קרה, ללא מזרון, וקיבל מעט מאד מזון ומים.
מעצר בית במומביי
ביום בו נלקח סתיו למעצר שגרירות ישראל בהודו יצרה קשר עם המשפחה ועדכנה אותם במצבו. לאחר מספר לילות ללא שינה והעברת המסמכים הדרושים שהתבקשו להעביר על ידי השגרירות, שכירת עו"ד בעזרת בית חב"ד ותשלום דמי ערבות, סתיו שוחרר למעצר בית עד תום ההליכים ונאסר עליו לצאת ממומביי. "בזאת תמה 'העזרה', ההתייחסות שקיבלנו משגרירות ישראל בהודו או מהשגרירות בארץ", מספרת אולגה, אמו של סתיו "הם עדכנו אותנו בתחילת ההליך, נתנו לנו רשימת עו"ד וזהו. פניתי אליהם לאחר מכן בטלפונים ומכתבים, או שלא נעניתי או שהתגובה הייתה: אנחנו לא מתערבים בהליכים משפטיים".
המשפט של סתיו נדחה שוב ושוב, הוא הוזמן מספר פעמים לדיון בבית המשפט בהאשמות המיוחסות לו, ושום דבר לא זז. לדברי האם הוא מגיע לדיון, שואלים אותו לשמו, מה ההאשמות נגדו ובעקבות מה הוא מואשם ובזאת זה מסתיים וקובעים דיון נוסף זמן רב לאחר מכן, כך שבעה חודשים. כל פעם המשפט נדחה מסיבה שונה, פעם השופט לא נמצא, פעם לשופט אין מספיק מידע, חסרים טפסים וכד'. 7פעמים סתיו הגיע לבית המשפט, ו-7 פעמים המשפט נדחה. הפעם האחרונה הייתה לפי כשבועיים המשפט או הדיון הבא נקבע ל-14.5.
פניתם לגורמים נוספים בארץ, במשרד החוץ?
אולגה: "לא פנינו למשרד החוץ בעקבות התקשרות שלי עם מטייל ישראלי אחר שקרה לו את אותו המקרה בהודו, הוא סיפר שהוא שלח מכתבים לכל גורם אפשרי ולא קיבל עזרה בשום צורה שהיא, לאחר ארבעה או חמישה חודשים בסוף הוא שוחרר וחזר ארצה מבלי עזרה חיצונית מהמדינה. הבנתי שאין עם מי לדבר, בינתיים אנחנו ממשיכים להוציא כספים רבים ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה".
אין מי שיעזור
אביו של אולג מוגבל פיזית כתוצאה מתאונת עבודה, הוא לא עבד שנתיים וגם עכשיו הוא מתקשה לעבוד. אולגה איבדה את עבודתה לפני כחצי שנה כשחברה בה עבדה נסגרה, אירית אחותו של סתיו, בת ה-21, עוזרת להורים ועובדת בשתי עבודות. ובמצב זה הם שולחים כ-600 דולר בחודש לסתיו על הוצאות מחיה, זאת בנוסף להוצאות הכרוכות במשפט לעו"ד, דמי ערבות ותרגום מסמכים וחתימתם על ידי נוטריון. "אני לא עומדת בזה כספית" אמרה אולגה, "אני לא יודעת למי לפנות, לכן לא הייתה לנו ברירה אלא להתחיל לעשות רעש.
אירית, שמאד מחוברת לאחיה, פירסמה את הסיפור של סתיו בפייסבוק שם היא גם מבקשת עזרה עבורו בכל דרך שהיא, ופנינו לתקשורת בתקווה שאולי כך תגיע הישועה. אני מפחדת שכל זה לשווא ואף אחד לא יעזור. חיפשנו משפחה של חברים שאולי תוכל לארח אותו, אפילו בסופ"ש, אבל עד כה לא מצאנו. אפילו אם משפחה תארח אותו בשבת זה יכול לעזור שירגיש אווירה משפחתית".
איך סתיו מקבל את מה שקרה לו?
"הוא תמיד שומר דברים בבטן, תמיד הוא היה כזה, העיקר לא להדאיג אותי. גם כשהוא היה בעזה וכך גם עכשיו אני שואלת מה שלומו והוא עונה: 'אימא, הכול בסדר'. אבל רואים על הפנים שלו, איך שהוא מדבר, אני מכירה אותו, שקשה לו. זה הכי מפחיד אותי, בגלל שהוא לא מדבר על הדברים ומעמיד פנים שהכול בסדר אי אפשר לדעת מה בדיוק עובר לו בראש. הוא בחור שקט, הוא לא צועק או מתרעם על מצבו, אי אפשר לדעת איך זה בדיוק משפיע עליו. לכן כל עזרה תתקבל, כמובן כזו שתסייע להחזיר אותו לארץ וגם שם, להיות איתו, לדבר איתו, לארח אותו. ביקשתי מחברים שמגיעים אליו שפשוט ידברו איתו וינסו להבין איך הוא מתמודד. הוא פגש שם מישהי ישראלית שהייתה לצידו ארבעה חודשים והיא חזרה לא מזמן לארץ, קבענו להיפגש שנשמע ממנה יותר על מצבו הרגשי. אני מודה לחברים ולישראליים שהוא פוגש ונמצאים איתו ולחבר'ה מבית חב"ד שלצידו".
מה היום מצבו של סתיו?
"סתיו כבר אינו במעצר בית ומורשה לעזוב את מומביי, אבל התוקף של הוויזה שלו פג לפני כחודשיים, והשופט לא נותן אישור לחדש אותה. בלי ויזה ודרכון הוא אפילו לא יכול לקחת חדר בגסטהאוס, בית חב"ד נאלץ להשכיר עבורו דירה. הוא לא יכול לעבוד והכסף הולך ואוזל. כרגע הוא משתכן בחדר עלוב באכסניה. הוא מבלה לעיתים בבית חב"ד שתמכו בו וניסו לעזור כל שביכולתם. ומחכה. מחכה שיתנו לו לחזור הביתה.
"אנחנו מתוסכלים, מיואשים, מתים מדאגה ובעיקר מרגישים שלאף אחד לא אכפת, ושאין משהו שביכולתנו לעשות. אנחנו רק רוצים שהסיוט הזה שאנחנו חיים בו יסתיים כבר ושאחי יחזור הביתה" כותבת אחותו בעמוד הפייסבוק שלה, ומקווה שהפרסום הזה יביא לחזרתו של אחיה.
(צילום פרטי)
