"איך יכול להיות שאין במודיעין מידי חנוכה פסטיבל המכבים?", אני שואל את מנכ"ל עמותת "ארץ החשמונאים" רענן ברנר (45, נשוי+4 ממודיעין). הוא מצידו עונה לי: "בדיוק! זה גם מה שאני לא מבין. אבל זה החזון ואנחנו פועלים עכשיו כדי שזה יקרה".
בשקט ובהדרגתיות החלה לפעול בעיר בתקופה האחרונה עמותה חדשה, ששמה לה למטרה לחבר את תושבי מודיעין אל העבר המפואר של האזור. אלו מכם שנוהגים לטייל בסביבות העיר, יודעים שכמעט על כל גבעה מאלו המקיפות את מודיעין, ניתן למצוא שריד כלשהו לאותם ימים בהם שוטטו כאן אותם חשמונאים מפורסמים שאת גבורתם אנו מפארים כיום. גם אם זה בעיקר בבליסת סופגניות רבות ככל האפשר…
אז עמותת "ארץ החשמונאים" כבר כאן ופועלת בבתי הספר בעיר. ביום שישי הקרוב תערוך העמותה הפנינג חנוכה שיחל בבית הכנסת העתיק 'אום אל עומדן' ומשם ימשיך אל אתרי הקרבות העתיקים באמאוס (לטרון) והסביבה. אחרי הכל, המקום בו אנו גרים שימש כזירת קרבות עיקרית מימי יהושע בן נון, דרך החשמונאים ועד לריצ'רד לב ארי הצלבני וקרבות תש"ח.
להעיר את העיר
אז מה זה בעצם "ארץ החשמונאים"? באתר האינטרנט של העמותה מוסבר כי."מרכז סיור ולימוד מודיעין הוקם כדי לתת מענה לחיבור בין העיר מודיעין וסביבתה לבין המורשת ההיסטורית והערכית של החשמונאים, דרך קרבות מלחמת השחרור ועד מודיעין עיר העתיד. המרכז פועל תחת עמותת נחלת ש"י הפועלת לחיזוק הערכים, המסורת והזהות היהודית בקרב כלל הציבור. המרכז פונה לכלל הציבור מהארץ ומחו"ל תוך שימת דגש על החיבור לארץ, לערכים ולמורשת.
החזון – להיות מרכז תכני וערכי המוביל בעשייה חינוכית המשלבת חוויה, פיתוח, למידה תוך כדי טיול, ידיעה ואהבת הארץ וחיבור למורשת החשמונאים ולעיר מודיעין וסביבתה".
אם אפשר למצות את השורות הנ"ל למשפט אחד, מטרת העמותה היא "להעיר את תושבי העיר" כדבריו של רענן. "יש כאן אוצר בלום. המטרה שלנו היא לקחת את האוצר הזה ולחבר לתושבי העיר. להגיד: "חבר'ה, בואו תראו. יש פה מורשת ועבר שלנו, עבר שמחבר אותנו להווה ולעתיד שלנו. בואו נחנך את הילדים שלנו על נוף ילדותם".
ברנר, איש צבא עד לפני פחות משנה ששירת כסגן מפקד אוגדת איו"ש, הגיע אל העמותה ואל תחום החינוך מתוך החיבור שמצא בו אל ערכיו. "החזון המרכזי הוא לחבר את התושבים למקום, שיעריכו את העובדה שזה לא סתם עוד עיר בארץ. יש פה טונות של שורשים וצריך למנף את זה".
מרמת הגולן אל מודיעין
אל השיחה מצטרף איציק שפיר (47, נשוי+4 ממודיעין), המשמש כמנכ"ל עמותת "נחלת שי" ש"ארץ החשמונאים" היא אחת משלוחותיה. "נחלת שי" היא עמותה הפועלת מזה שנים רבות לחינוך לציונות, מורשת ואהבת הארץ. העמותה מפעילה את מכון הראל, העוסק במתן הרצאות ושיעורי מורשת לחיילי צה"ל, מפעילה צהרונים תורניים ובנות שירות המדריכות בבתי הספר היסודיים, גם במודיעין.
אל תחום החינוך הגיע שפיר מהכיוון הכמעט הפוך – מעולם ההיי-טק. הוא בעל תואר שני בכלכלה ועד לפני מספר שנים שימש כאיש כספים. "תמיד חיפשתי את המגזר השלישי, את העיסוק לא רק בכסף אלא גם איפה אני יכול לתרום לחברה. לפני חמש שנים עזבתי את ההיי טק והצטרפתי לעמותת 'אנוש', ואחר כך הגעתי אל 'נחלת שי'".
"אחרי שהשתחררתי מהצבא, איציק גייס אותי לטובת מכון הראל", מספר ברנר בין שהוא מדלג מההווה לעבר ולסיפורי מורשת צה"ליים מימי תש"ח, "שם נחשפתי לתוכנית "דרך דעת למקום" במסגרתה בנות השירות הדריכו בבתי ספר ברמת הגולן ועסקו גם בנושא של ימי החשמונאים. איך נראה אורח חיים של משפחה בזמן הזה, איך חלבו, איך מסקו וכולי. כשנחשפתי לזה אמרתי: "וואו, איך העסק הזה לא נקלט עדיין?". באנו עם זה לעיריית מודיעין שאמרו: "בכיף, בואו תובילו".
בעיריית מודיעין נתנו לאנשי העמותה את המושכות וזה בדיוק מה שהם עושים בימים אלו. "השנה בבית הספר 'מעוז המכבים' במכבים, פועלת כבר תוכנית "שיעור-סיור", בו בת השירות הלאומי מעבירה יחד עם המורה שיעור בכיתה ולאחר מכן לוקחים את הילדים לסיור בשטח בו יוכלו ממש לראות את מה שלימדו אותם בכיתה", מספר ברנר. "יש פה גם קרב על מה שאתה נותן לילד שלך בבית הספר", אומר איציק שפיר, "בבתי הספר היום נבחר מדי שנה נושא אחד בו מתמקדים. זה יכול להיות טבע, מדעים או חלל ונושא המורשת קצת נדחק החוצה. מה שעשינו זה להנגיש עבור בתי הספר את נושא המורשת. בית הספר מרוויח פעמיים – גם בת שירות שמעבירה תכנים בחינם וגם סיור בשטח עם המורה".
כולם הולכים לירושלים
מלבד הפעילות החינוכית בבתי הספר, עמותת "ארץ החשמונאים" מתחילה כיום להפעיל סיורי משפחות העוסקים בשלל נושאים מאורח החיים באזור בימי בית שני, דרך מרד החשמונאים וניתוח דרכי הלחימה של המכבים, ועד סיור באתרי הקרבות המרים שהתרחשו באזורנו בימי מלחמת העצמאות.
"היו פה קרבות מפוארים", מספר ברנר, "אתה רואה שכולם הולכים על אותו ציר – מהחוף אל ירושלים וכולם עוברים דרך מודיעין לאורך אלפי שנים. לכן המיקום המרכזי של מודיעין הוא קריטי כמקפצה בדרך לירושלים".
ואכן, אם תקדישו מחשבה זריזה לעניין תבינו עד כמה מרכזית העיר מודיעין לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל. עמק איילון הסמוך לנו שימש כזירה לאחת ההתרחשויות במסע הכיבוש של יהושע בן נון, בית הכנסת אום אל עומדן נחשב לאחד משלושת בתי הכנסת העתיקים ביותר שנמצאו בארץ, באזור לטרון נלחמו המכבים, בסמוך לפארק ענבה נמצא בית בד מימי בית שני ועל גבעת התיתורה נמצאו ממצאים להתיישבות יהודית מימי תקופת הברזל ועד למאות שנים לאחר חורבן בית המקדש השני ושלטון האימפריה הביזנטית.
לשים את העיר בפרונט
"מודיעין מתפתחת וגדלה", אומר שפיר, "יש פה כבר 80 אלף תושבים והעיר הופכת ונהיית מרכזית יותר ויותר. בגלל שהאידיאולוגיה של מורשת החשמונאים היא ברמה מוסרית-בסיסית, אנחנו לא מכוונים את הפעילות שלנו רק לתושבי העיר. אנחנו רוצים לחבר אותם למקום, אבל בכלל יעד נוסף שלנו הוא לשים את מודיעין על מפת התיירות הארצית. יש עכשיו גם שיתוף פעולה שנוצר עם בית ההארחה במכבים, מתוך רצון להפוך אותו לבית הארחה עם ערך מוסף. יש פה מקום עם מורשת, עם אמירה והיסטוריה והוא גם נמצא בנקודה מרכזית בין תל אביב לירושלים. צריך לשים את כל זה בתעודת הזהות של מודיעין, בפרונט".
ברנר: "אנחנו משתדלים שלא להפליג יותר מדי בדמיונות ובחזון..אבל כן רוצים שיהיה פה מידי חנוכה פסטיבל החשמונאים, וכן רוצים שיוקם כאן מרכז מבקרים גדול כמו במצדה ושנוכל להקרין מאום אל עומדן חיזיון אור קולי על גבעת שר שממולו".
ולא חסרה לכם החותמת הארכיאולוגית הרשמית שבאמת מודיעין של המכבים הייתה כאן?
ברנר: "לא צריך חותמת רשמית כזאת. יש פה מספיק ממצאים על כל גבעה שהיו כאן חיים יהודיים באותן שנים. השאלה איפה בדיוק היה הכפר מודיעין של מתתיהו החשמונאי ואיפה נקברו המכבים…זה מעניין, אבל לא קריטי. אחת התיאוריות היא שכנראה מדובר על הכפר הפלסטיני מידיא. אבל מה שחשוב זה שנעביר את המורשת הזאת לתושבי העיר. כששירתתי בצבא ראיתי איך הילדים של הפלסטינים בכפרים הסמוכים למודיעין, יודעים יותר מילדי מודיעין על ההיסטוריה של האזור."
עובדות שלא ידעתם על מרד החשמונאים
- מקובל לחשוב שמרד החשמונאים התחולל במשך כמה שנים ספורות שבסיומן גורשו מכאן השליטים הזרים ושושלת החשמונאים שלטה על מדינה עצמאית. תכל'ס, זה לא היה בדיוק ככה. חלקו הראשון של המרד החל בשנת 166 לפני הספירה וסופו כעבור שש שנים בקרב אלעשה בו נהרג יהודה המכבי. לאחר מכן עברו החשמונאים, בהנהגת אחיו של יהודה יוחנן, ללוחמת גרילה ברחבי מדבר יהודה. שלוש שנים מאוחר יותר שוב הובסו שליטי הארץ הזרים בידי החשמונאים, ומשם החלה זליגה איטית של הריבונות על הארץ עד להכרזה הרשמית על הקמת ממלכת החשמונאים העצמאית בשנת 140 לפני הספירה. אותו טיהור מפורסם של בית המקדש היה רק שלב אחד במערכה ולא חלק מניצחון סופי.
- זוכרים מה שסיפרו לנו, איך ניצחנו את היוונים? אז זהו, שמסתבר שלא מדובר בדיוק ביוונים. הממלכה הסלאוקית הייתה שריד של האימפריה שבנה אלכסנדר מוקדון, שהיה מן הסתם ממקדוניה ולא מיוון. לאחר מותו התפוררה האימפריה ונסחפה למאבקי ירושה בין בניו ושאר טוענים לכתר. הממלכה הסלאוקית הייתה אחת מהישויות שנוצרו במסגרת המאבקים. למעשה היה מדובר באימפריה ששלטה על חלקים מהמזרח התיכון והתפשטה כמעט עד לפקיסטן. תרבותה הייתה הלניסטית, אולם עיר הבירה הרשמית של האימפריה מוקמה בכלל בטורקיה של היום.
- אז במי נלחמנו אם לא ביוונים? המערכה הרשמית נגד הסלאוקים התחוללה בשמונה קרבות, שברובם ניצחו החשמונאים את כוחות האימפריה. בין הקרבות היו גם הפוגות ארוכות, אותן ניצלו המכבים ולוחמיהם למיני-מערכות נגד תושבי הארץ שתמכו באימפריה – להלן המתייוונים. למעשה השנה הראשונה למרד הייתה מלחמת אזרחים אכזרית נגד המתייוונים. בין לבין יצאו יהודה ואנשיו גם למסעות כיבוש והענשה בגליל ואף בממלכת אדום.
- היהודים סייעו למלך האימפריה הסלאוקית במאבקו נגד המצרים ששלטו בארץ. אנטיוכוס השלישי הוא זה שניצח לבסוף את מלכי בית תלמי המצריים וגזל מידיהם את הבעלות על ארץ ישראל. בשנת 198 לפני הספירה הוא מעגן במגילת זכויות את מעמדם האוטונומי של היהודים, זאת בהוקרה על הסיוע שהגישו לו בציוד, מזון ואף לוחמים במלחמה נגד המצרים.
- מעטים נגד רבים? לא בדיוק. בתחילת המרד היו אמנם המכבים ותומכיהם מעטים והסתפקו בהתקפות פגע וברח תוך שימוש בתחבולות ואסטרטגיה מתוחכמת. עם הניצחונות השיגו המכבים שלל רב של כלי נשק איכותיים ואיתם נהרו גם יהודים רבים לשורות הצבא המתהווה תחת פיקודו של יהודה המכבי. הערכות החוקרים מדברות כיום על צבא שגודלו היה איפשהו בין 10,000-40,000 לוחמים. הצבא הסלאוקי היה גדול בהרבה מן הסתם, אולם לפחות מחציתו הייתה טרודה בדיכוי מרידות נוספות ברחבי אסיה הקטנה, כך שנראה כי סדרי הכוחות שעמדו לידי הסלאוקים לטיפול במרד החשמונאי היו די שקולים לצבא החשמונאים.
- מרד החשמונאים, גם אם סופו בעצמאות ובהמלכת שושלת מלכי החשמונאים, טמן בחובו גם את זרע הפורענות הבא. בשנת 161 לפני הספירה הובסו ניקנור וכוחותיו והסלאוקים נדחקו למאחז בודד במצודה בירושלים. במהלך השנה שלאחר הקרב ניסה יהודה המכבי לבסס את שליטתו בארץ ואף שיגר משלחת לרומא שם כרת ברית עם הרומאים. החוזה כלל ברית עזרה הדדית, ולמרות שרומא לא שלחה כוחות צבאיים לסייע לחשמונאים, עדיין היוותה הברית סדין אדום בפני שליטי האימפריה הסלאוקית, ששבו שנה לאחר מכן לשדה הקרב והרגו את יהודה המכבי בקרב אלעשה.
(צילום: אינגריד מולר)
