לחיים כידוע, יש מין נטייה שכזאת לכתוש את כולנו תחת שגרת העבודה-בית-ילדים-מטלות. שגרה אינסופית ואם נודה על האמת – גם די אפרורית. מהשגרה הזאת רובנו נחלצים לפרקים לאירועים שוברי שגרה כמו חגיגות למיניהן או טיולים, רק כדי לשוב לאותה רוטינה ביום שלמחרת.
במושב שילת מתגורר יובל ירדן, האיש שפיצח את השיטה. לפחות לטעמי. את חודשי הקיץ הוא מבלה עמוס בעבודה בבית הספר לשחייה "דולפינים במים" שבבעלותו ובחודשי החורף, מדי שנה, הוא יוצא אל המסע השנתי ברחבי העולם למשך מספר חודשים. כך למשל הספיק ירדן להגיע בשנים האחרונות אל מונגוליה הכמעט ולא מתויירת, אל המנזרים בהם נטען כי שוכן ארון הברית באתיופיה ואילו השנה פקד ירדן את החלקים הפחות מתויירים בפיליפינים.
דיל עם האישה
ירדן, בן 48 (נשוי+2 וילד בוגר נוסף מנישואים קודמים), שחה באופן תחרותי כבר מגיל שש ואת שירותו הצבאי העביר בשייטת ולאחר מכן כצוללן וקצין אימון גופני. לאחר השחרור היה לירדן ברור כי יעסוק בתחום השחייה, ובמשך שש שנים למד במכון וינגייט שלל קורסים כמו מאמני שחייה, מנהלי מרכזי ספורט, מדריכי גלישה ועוד ובמקביל ניהל את מרכז הספורט במכבים. לפני יותר מעשרים שנה פתח את בית הספר לשחייה שלו "דולפינים במים", שפעל שנים רבות במכבים והעתיק את מיקומו לשילת לאחר פתיחת הבריכה במושב לפני כשנתיים.
את מסכת הנדודים ברחבי העולם פתח ירדן לאחר השירות הצבאי בעולם הגדול. הוא מספר כי כבר אז הבין שזאת הדרך בה הוא רוצה לחיות ומאז הספיק לבקר ביותר מ-80 מדינות. כבר 28 שנה שהוא עוזב את משפחתו לשלושה-ארבעה חודשים, כש"הדיל" הזה נקבע מראש עם אשתו מאז שהכירו. "היו לפניה שתיים-שלוש נשים שניסו לאלף אותי", הוא מסביר בחיוך.
במהלך הטיולים שלו, בהם הוא מקפיד להגיע גם אל המקומות אליהם התיירים כמעט ולא מגיעים, מצא את עצמו ירדן לא פעם במצבים מעט לא שגרתיים. כמו באתיופיה למשל, לפני ארבע שנים, שם נקלע לסיטואציה הזויה: "כשהגענו לגדת הנהר שני ילדים חמודים לוו אותנו לאזור המחייה של השבט. איך שנכנסנו החלו לנשב סביבנו רוחות מטורפות מלאות אבק ולא ראינו כלום ממטר. יחד עם החום והאבק התנפלו עלינו להקות זבובים ואנו נמלטנו להסתתר באחת הסככות המכוסות שיחים. פתאום שמענו מישהו קורא לנו לבוא אחריו. הוא היה עם רובה קלצ'ניקוב וסימן לנו להיכנס איתו לחושה שלו. סוף כל סוף הצלחנו לראות משהו. הבחור הציע לנו לשתות את האלכוהול המקומי ולא יכולנו לסרב לו. היה למשקה טעם של שתן חם ולמרות שתיארנו לעצמנו שהוא מלא בחיידקים היינו חייבים לשתות. התחלנו לצלם אותו ואת בתו והיתה אווירה נחמדה ואז התחלנו להרגיש את החום המעיק במקום. הרגשנו כמו בסאונה והאלכוהול לא עשה לנו טוב. כשביקשנו לצאת החוצה הבחור חסם לנו את הדלת עם הנשק וכתב עם האצבע על החול ברצפה 2000, סכום כסף גדול במושגים מקומיים, שהוא מבקש כדי שייתן לנו לצאת. נכנסנו לאי שקט. הרגשנו קלסטרופוביה – להישאר בבקתה הצפופה והחמה כשנשק מכוון אלינו היה ממש לא נעים. כשקלטתי את הלחץ באוויר אמרתי לעצמי שחייבים להירגע. סימנתי ליוגי חברי שישב בשקט והתיישבתי בדממה באמצע החדר בעיניים עצומות לעשות מדיטציה. הבחור וגם יוגי התחרפנו. הבחור נגע בברכיי בנשק וביקש שארשום על הרצפה כמה אני מוכן לשלם. ראיתי עליו שהוא היה ממש שיכור מהיין שהוא שתה. רשמתי 50 בר והוא רשם 1500, אני התעקשתי על 50 וככה המשכנו להתמקח. לא ויתרתי ואחרי כ-20 דקות ארוכות הוא הסכים לקבל את ה- 50. קמנו לצאת וגילינו שבינתיים כל אנשי הכפר התאספו וחיכו בחוץ. הם כולם היו שתויים, מחאו כפיים והחלו לרקוד. נשמנו לרווחה והצטרפנו אליהם. אחת הנשים היתה כל כך מסטולית שהיא התעלקה עליי עד שתפסתי וסובבתי אותה באוויר לקול צרחותיה וכך היא נרגעה".
לצלול לתוך משחתת
הטיול בחורף האחרון היה בפיליפינים. "אחרי הטיול בפיליפינים הופתעתי איך לא עשיתי את זה קודם. זאת מדינה מדהימה, אחת המדהימות במזרח. הישראלים לא מגיעים אליה כל כך הרבה, מכמה סיבות. הראשונה היא מנילה, בירת הפיליפינים, שהיא עיר קשה ומסוכנת. למזלי, בחלק מהטיול הייתי עם עוד חבר ומספר 2 בשגרירות ישראל במנילה אירח אותנו אצלו במתחם מטורף עם לובי ושמירה. זאת הייתה הנחיתה הכי רכה שהייתה לי. בדרך כלל כשאתה נוחת במדינת עולם שלישי זה לא פשוט, הפעם זה היה אחרת. הסיבה השנייה היא שאין טיסות ישירות לפיליפינים והסיבה השלישית למיעוט הישראלים במקום היא שמדובר בטיול קצת מורכב. מאה מיליון אזרחי הפיליפינים חיים ביותר מ-7,000 איים וההתניידות ביניהם היא סיפור קצת מורכב. כל אלו די הרחיקו את התיירים הישראלים משם".
למה לישראלים בעצם לבקר דווקא בפיליפינים?
"מבחינת הנופים, נגיד באזור הצפוני של האי המרכזי לוזון, יש שם את הטרקים הכי יפים. עשיתי טרק מדהים של חמישה ימים באזור טרסות האורז. יש שם אמפי ענק בכפר קטן שקוראים לו בטאט והאמפי הזה מכיל מאות שדות אורז מדהימים. זה נחשב לאחד מפלאי תבל החדשים ואתה מגיע לשם ומקבל שוק. יש בפיליפינים גם אתרי צלילה הכי מדהימים בעולם, גם של צלילה חופשית. יש אזורים שאתה יכול לראות מנטות, כרישים ועוד. יש אתרי צלילה שאתה במשך שעה שלמה נכנס לתוך משחתות יפניות שטבעו במלחמת העולם השנייה. אתה נכנס דרך חור שנוצר מפגז וזה מדהים. חוץ מזה שיש באיים המרכזיים לגונות ואגמים מדהימים".
כיאה למדינת עולם שלישי, ובמיוחד כזאת השוכנת דרום-מזרח אסיה, עלויות הטיול בפיליפינים הן זולות במיוחד. "המחירים הם ברמת התרמילאים. אתה יכול למצוא אחלה חדרים בעשרים דולר, בלי להתכלב. עוד יתרון עצום שם הוא שכולם מדברים אנגלית. יש שם 70 ניבים והם מדברים גם ספרדית. בכל מדינה שאני מגיע אליה אני לומד לפני כמה עשרות מילים כדי להסתדר עם המקומיים. בפיליפינים אתה יכול לתקשר עם כולם וזה מאוד נוח לתייר".
מאיזה אי מתחילים?
כאמור, המטיילים בפיליפינים מגיעים תחילה אל מנילה, מטרופולין אדיר בן קרוב ל-20 מיליון איש השוכן באי המרכזי לוזון. אבל לאחר הנחיתה, איך בדיוק מתחילים לטייל בין 7,000 איים?
"דבר ראשון רציתי להגיע לטרק הזה בצפון. אתה לוקח אוטובוס לילה של עשר שעות ואיתו מגיע אל פאנאווי, עיירה שממנה יוצאים למלא טרקים. איך יש לי כוח עדיין לנסיעות האלו? כי אני יודע מה מחכה לי. גן עדן. אתה מגיע לטרק הזה, חמישה ימים בטבע מוחלט. זה ניקוי ראש ואתה מתנתק מהכל. אין טלפון, יש רק ירוק מול העיניים. גשם יורד לפרקים ובגסטהאוס מפנקים אותך. אתה משנה מצב צבירה ויוצא מהמטריקס שכולנו חיים בו".
מהעיירה פאנאווי יצא כאמור ירדן אל הטרק שלו. "אתה הולך כל הזמן בין טרסות אורז וכפרים קטנים ונחמדים, עולה אלפי מדרגות בהרים. הנוף קצת מזכיר את תאילנד, אבל הרבה יותר אותנטי. כאילו הכל שם נשאר מאחור. בהרים נהיה די קר בלילות אבל בתוך הגסטהאוס יש קמין, יש נחל שעובר ליד ואפשר לשחות בו. חלק מהטרק אתה עושה בהליכה בגשם והשקט שם הוא מוחלט. חשמל למשל יש רק מדי פעם, את המים מביאים מהנהר ואחרי חמישה ימים שעברתי מכפר לכפר, חזרתי למנילה".
בעיר הבירה עלה ירדן על טיסה לפורט או פרינססה, שם לאחר נסיעה בת יום שלם הגיע אל נהר תת קרקעי. "הנהר נכנס מתחת לשני הרים ויצר שם מערת נטיפים עצומה אליה אתה נכנס עם קנו. יוצאים עם הנהר אל תוך האוקיינוס ללגונה מדהימה. הצבעים שם, אפילו בתאילנד אין כזה וביקרתי כבר בחמישה איים בתאילנד. משם המשכתי לכפר דייגים קטן, שם הייתי עשרה ימים. אני תמיד עושה את זה, נשאר באחד המקומות הקטנים לכמה ימים וחי איתם בעצם. כל יום שחיות בלגונות, צלילות בלי סוף. יש שם זוג צרפתים שבנו באמצע הג'ונגל בר מטורף שאתה הולך יום שלם רק כדי להגיע אליו. יש שם חוף עם חול לבן כמו בסרטים, עם מלא מלא קוקוסים. זה אחד המקומות הכי קסומים שיש".
לצלול בלגונה מחוממת
בכל מקום אליו מגיע ירדן, הוא מקפיד לעשות משהו קטן לטובת המקומיים. "במקומות שקרובים לאגמים והלגונות כולם שוחים, אבל לא ממש טוב והרבה מאוד ילדים טובעים מדי שנה. אז לימדתי שחייה, כמו שעשיתי גם בבורמה שם יש עשרות אלפי יתומים שתיירים ונזירים מלמדים אותם דברים שיוכלו לסייע להם בחיים".
כל מי שטייל במזרח הרחוק מכיר את הסיפורים על מנילה הקשוחה והמסוכנת, אלא שמסתבר כי בשאר איי המדינה הענקית התחושה היא אחרת לגמרי. "ברגע שאתה יוצא ממנילה הכל שונה. במנילה יש אזורים שלמים שממליצים שתייר שלא להיכנס אליהם בכלל. מחוץ למנילה מאוד קל וזורם והאנשים מאוד ידידותיים. אין תחושת סכנה".
"אחת החוויות הכי קסומות שהיו לי הייתה באחד האיים הקטנים. מתוך ה-7,000 איים רק 800 מאויישים ובאחת ההפלגות שלקחתי לאי לא מאוייש, הורידו אותנו מהאונייה, הצביעו על שביל ואמרו "לכו. תגיעו למקום קסום". עלינו על השביל ואחרי שהגענו לקצה ההר ראינו לגונה מטורפת. בכל מקום שיש מים אני נכנס אז גם לפה נכנסתי. כשהתחלתי לשחות ראיתי שזה מקום מושלם לצלילה חופשית. אני יורד לעומק של 40 מטר בלי מיכלים. בלגונה הזאת, כשהתחלתי לרדת והגעתי לעומק של 20 מטר, התחלתי להרגיש שהמים מתחממים יותר ויותר, עד שזה כבר נהיה ממש חם. מסתבר שכל הלגונה הזאת יושבת על מי תהום מאוד חמים שמגיעים למטה ליותר מ-40 מעלות. זה פשוט מקום שהוא קסם. מסוג הדברים שאתה אומר "הגעתי לגן עדן".
למה לישראלים שנוסעים למזרח לבקר דווקא בפיליפינים?
"יש שם שילוב מיוחד של כל כך הרבה אטרקציות. הלגונות, אגמים, טרסות האורז והטרקים. זה מקום מאוד מיוחד וביחד עם האנשים הידידותיים והקלות לתקשר איתם החוויה היא מדהימה".
מה אסור לפספס בפיליפינים, ומהם הטיפים?
"הדבר הראשון הוא לצאת ממנילה מוקדם ככל האפשר. אני מאוד ממליץ לקחת איתכם מקלות הליכה לטרקים. אתה הולך בין הטרסות ומצד אחד יש לך תהום בגובה של עזריאלי. היו קטעים שממש פחדתי והמקלות מאוד עזרו לי לאיזון. מאוד מומלץ להגיע למאנאווי, הצד הצפוני באי לוזון, להשקיע בטיסות לאיים אחרים בהם יש מקומות כמו הלגונות והנהר התת-קרקעי. ממליץ מאוד לקחת גם כמה ימים ולהישאר באחד הכפרים הקטנים בלי להתרוצץ. מה שכן, הפיליפינים זה לא מקום מומלץ לטיול עם ילדים קטנים. ההתרוצצויות והטרקים והתנאים, לא אידיאלי לילדים".
בתמונה יובל ירדן צילום פרטי
