פיראו איילה, חלוץ מדריכי הטיולים של אתיופיה, נחת השבוע בישראל כדי להציג את המראות המדהימים של אתיופיה, ולספר את סיפורו שכלל ישיבה של שנים בצעירותו בכלא הסומלי. את פיראו מלווה בארץ שי פורת ממודיעין, שיצר סרט תיעודי המלווה את הזמרת חגית יאסו באתיופיה. חלקים מהסרט יוקרנו השבוע (7.5) בהרצאה של פיראו במועדון "שמבזולה" במכבים, במסגרת פורום המפגשים של wize. בראיון עם פורת הוא מדבר בעיניים נוצצות  על המפגש הראשון באתיופיה עם פיראו ועל הקשר המיוחד שנוצר עם המדריך שמכיר שם כל שביל.

פעם ראשונה באתיופיה

מארחו של פיראו בארץ, שי פורת ממודיעין (45), נשוי ואב ל-4 ילדים, הוא בכלל בעל חברת ייעוץ אסטרטגי המתמחה בעולמות הערך האנושי. במסגרת עיסוקו הוא מייעץ לחברות וארגונים שנוגעים בנושאי ערכים אנושיים כמו חינוך, תרבות, שינויים חברתיים, גופים ציבוריים, תיירות,ערכי מורשת וזהות. "אני לא יודע לייעץ לבתי קפה או למכור גלידה אבל כן יודע לייעץ בכל מה שקשור לניהול משאבים ועד פיתוח אסטרטגי לחברות, ארגונים וגופי ממשל בתחומים האלו", הוא מסביר. פורת, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים ורקע אקדמי בתחומי שווק, חדשנות וניהול מו''מ, החל את דרכו המקצועית דווקא כעיתונאי ברדיו האזורי, בידיעות תקשורת ובעיתון חדשות ז''ל. בהמשך הקים מחלקת יח''צ במשרד פרסום קטן, וליווה מספר גופים פוליטיים מקומיים. בין היתר כיהן כמתאם התקשורת של רמת הגולן, סגן נשיא במכון המחקר האקדמי מרכז שלם בירושלים וניהל את מועצת הרצל בירושלים. בשנים האחרונות החברה שבבעלותו מלווה גופים ציבוריים וחברות פרטיות רבות.

החיבור האישי שלו לאתיופיה החל דרך עבודתו: "במסגרת עבודתי בחברה שבבעלותי, התמודדתי לפני מספר שנים על מכרז לעבודת מחקר אסטרטגית, עבור אחד מגופי הממשל באתיופיה, בנוגע לפיתוח מערכת היחסים בין שתי המדינות. לאחר הגשת השלב הראשון, הרגשתי צורך להגיע לשטח על מנת להבין יותר את צרכי העבודה, חיפשתי דרך ובסופו של דבר החלטתי לנסוע לאתיופיה. יש חסם פסיכולוגי בנסיעה לאפריקה, למדינת העולם השלישי, לעזוב את הבית והעסק באמצע החיים למספר שבועות, אבל הסקרנות והצורך שבער בי הובילו אותי לצאת בעצמי לביקור ראשון באתיופיה.

יחד עם חוקרת מהצוות שלי, נסענו ל"טעום" מהמדינה ולנסות לשאוב ממנה בטכניקות שלנו את האינפורמציה והתחושות שיעזרו לנו בעבודת התכנון האסטרטגי. אנחנו מגיעים ממתודות של נוירופסיכולוגיה, חקר טרנדים ותהליכים חברתיים ובאתיופיה מדובר בעולם שונה שחייבים להכירו מקרוב.

התמזל מזלי ופיראו היה המדריך המקומי שפגש אותי. למרות שהוא בעלים של חברת תיירות מקומית גדולה, הוא עצמו הגיע לקבל את פנינו ולהדריך אותנו. זכיתי לפגוש בחור בן גילי, בעל שיעור קומה והמון ידע וטוב לב, שהפך עם הזמן לחבר קרוב".

מלאך ברחובות

פורת מתלהב כשהוא נזכר בחוויותיו עם פיראו: "ברגע שהתחלנו את המסע ביחד מצאתי את עצמי מחובר יותר ויותר עם האיש ועם הדרך בה הוא חי את המדינה. במשך כמה שבועות עברנו באופן אינטנסיבי עשרות תחנות באתיופיה, פגשנו המון אנשים שלימדו אותי להכיר את הרבדים השונים של המדינה ואת ה-DNA הכל כך יוצא דופן של המדינה הזו. ככל שהתפתח המסע למדתי להכיר את פיראו לעומק". והוא מדגים בסיפור קצר: "באחת הנסיעות בדרך ארוכה מחוץ לעיר, פיראו עצר בצד הדרך, ניגש לאשה צעירה וחיבק אותה. הוא הוציא מהרכב חולצה ונעליים והעניק לה במתנה. באותו רגע גיליתי שפיראו מאמץ 40 ילדים מכל רחבי המדינה ודואג להם לתמיכה כלכלית ומעודד אותם בלימודיהם. במסגרת מאמציו לעזור להם הוא הקים קבוצת כדורגל בהשתתפות אחדים מהם. באחד המפגשים עם מכר ותיק של פיראו, למדתי לגלות  שבילדותו הוא היה שבוי בשבי הסומלי מגיל 10 במשך 8 שנים. המפליא שהוא הצליח להתגבר על ילדותו האבודה, להשלים את השכלתו ולבנות את חייו מחדש בהצלחה. עד היום הוא שומר על קשר עם חבריו לשבי, דובר סומלית באופן שוטף ואף סגר את מעגל חייו כשחזר לסומליה שנים רבות מאוחר יותר לצרכי עבודה, כמדריך של ארגון בינלאומי."

מה עשה לך הביקור הזה?

"שבתי לארץ אחרת ממה שיצאתי. לא רק עם הרבה יותר אינפורמציה, קשרים, חיבורים ואינטראקציות חדשות שפיתחתי, אלא גם הבנה יותר טובה ותשובה לשאלה שאני עצמי שאלתי את עצמי: איך זה שיש המון מדינות באפריקה שנעות בחוסר יציבות וקשיים כלכליים ואילו אתיופיה עוברת שינוי מדהים. כבר 10 שנים שהיא אחת המדינות הצומחות בעולם, המדינה עם אחוז הפשע הנמוך באפריקה, המדינה שהציגה את השינוי המרשים ביותר בצמצום העוני, והכי דרמטי בהרחבת ההשכלה. התשובה היא תרבותית לחלוטין ומורכבת מהשורשים העמוקים ביותר במדינה: אתיופיה היא המדינה היחידה שכמעט מעולם לא היתה קולוניאליסטית למעט ניסיון קצר לכיבוש איטלקי שמוגר ע''י המלכה המקומית טאייטו. עקבות המוסיקה האתיופית נמצאים כמעט בכל סוגי המוסיקה הפופולרית המוכרת לנו, ג'אז, דיסקו, פאנקי ועוד. היום, 20 שנה אחרי הבחירות הדמוקרטיות הראשונות באתיופיה, ניתן לראות גלגל שאי אפשר להחזירו לאחור, של התפתחות, תהליכי דמוקרטיזציה וכמעט 100 מליון איש על מליון ורבע קמ''ר שכל הזמן שואפים להתקדם".

"התובנות הרבות שספגתי שימשו אותי לעבודתי עם גורמי הממשל האתיופי ומצאתי את עצמי נכנס לעולם חדש, מלווה עסקים ישראלים המשקיעים באתיופיה. גיליתי שהאתיופים מייחסים לישראלים יחס מיוחד, כמעט רוחני, הם ממש מצפים מאתנו לאחווה של מדינות אחיות. כמובן שיש לכך רקע בהשפעות היהודיות על הנצרות האתיופית, שמתחילה בשלמה המלך ומלכת שבא, וגם בעובדה שלצד ממלכת אקסום העתיקה, התקיימה ממלכת ביתא ישראל".

ירושלים של אפריקה

שי פורת מגדיר את עצמו חולם בלתי נלאה. לאחר שובו מאתיופיה ולאור ההתלהבות שאחזה בו מהמפגש עם המדינה ואנשיה, היא חיפש דרכים נוספות להעביר את תחושותיו לאנשים נוספים. "כמו כל דבר בחיים, במקרה לגמרי הכרתי את חגית יאסו, שזכתה בשנת 2011 בתחרות כוכב נולד, עם הביצוע המרגש לשירה של עפרה חזה "מישהו הולך איתי". חגית גילתה לי שלאחר הזכייה היא החלה לעבוד על אלבומה הראשון עם עברי לידר אך הרגישה שמשהו לא עבד לה. כילדה שנולדה בישראל וגדלה עם כשרון שירה שהתגלה בילדותה, היא התחברה למוסיקה אמריקאית, מוסיקה ישראלית פופולרית, שרה בלהקה צבאית ולא הייתה קשורה לשורשיה האתיופים. היא תיארה לי כיצד היתה מתחמקת מאכילת אינג'ירה או מטכסי הקפה האתיופים. כתוצאה מהקושי ביצירה היא החליטה לחזור לשדרות ולהתגבש מחדש על דרכה האומנותית. היא סיפרה לי שכששמעה את אביה שר, חל אצלה תהליך גילוי, היא החלה להקשיב למוסיקה האתיופית, למדה מחדש אמהרית, ועברה לחפש את הצליל החדש שלה ומכאן בא גם החלום לצאת למסע בעקבות שורשיה באתיופיה. התובנות של חגית ריגשו אותי מאד והחלטתי להרים את הכפפה ולעזור לה לצאת לאתיופיה ולתעד את המסע הזה. עניין אותי מאד לראות מה יקרה לה במפגש עם אתיופיה".

פורת החל בגיוס כספים למען הפרויקט והצליח להרים את ההפקה בעזרתו של שגריר אתיופיה בישראל שיחד עם צוותו החליטו לשתף עימו פעולה. "מי שעוד נרתם לעזרה זו חברת התעופה אתיופיאן איירליינס שתרמה את הטיסות של הצוות למדינה ובתוכה", הוא מפרגן. "כמובן שאלו עודדו אותי מאד, הרגשתי שותפות בין המאמץ שלי לזו של הגופים המקומיים והאנשים באתיופיה שנרתמו לעזרתנו. כשסיפרתי לחברי פיראו על ההרפתקה הזו, הוא הראשון שלקח על עצמו ללוות אותנו בהתנדבות. הוא פינה מזמנו שבוע וחצי במהלכם עברנו תחנות שונות יחד עם חגית."

בסרט שליווה את מסעה של חגית יאסו בארץ מולדת אבותיה בה לא ביקרה מעולם, מתלווה אליה פורת למסע שנערך בהדרכתו של פיראו. המסע שנערך לפני כחודשיים במשך קרוב לשבועיים, בהשתתפות צוות צילום שתיעד את המראות, החוויות וההתרגשות של המפגש הראשון עם אתיופיה, תועד במצלמתו של מתניה תאוסיג שיצר צילומי נוף ותרבות אנושית מרהיבים. במהלך המסע חגית נפגשה עם מוסיקאים מקומיים ואף ערכה ג'ם (אילתורים תוך כדי שירה) בפאב מקומי באדיס אבבה עם שלושה שירים בעברית, אנגלית ואמהרית.

פורת: "ערכנו קבלת שבת עם חגית ואביה ישעיהו במקום שנקרא לליבלה, שנמצא בגובה 3000 מטר והאתיופים קוראים לו "ירושלים של אפריקה". אחד הרגעים הכי מצמררים מבחינתי בסרט הוא כשחגית עולה לנקודה הגבוהה במקום, בעת השקיעה של ערב שבת ותוך כדי השיחה שצילמנו על רקע נוף מהמם, היא שרה "שלום עליכם מלאכי השרת". פתאום אנשים מכל מקום, מקומיים ותיירים החלו להתאסף סביבנו וחווינו רגע מיוחד במינו."

"ביום האחרון נסענו לבית מרים, כפר הולדתו של אביה, הדרך הקשה הפכה בלתי עבירה והצוות נאלץ ברגע מסוים לנטוש את הרכב ולהמשיך ברגל לכוון הכפר. פיראו יצא מגדרו מהתרגשות כשראה שישעיהו לא רק מגיע לכפר אלא גם מתחבק עם האיש שמתגורר כיום בביתו. הפרידה מפיראו היתה מרגשת מאד והבטחנו לשמור על קשר ולהיפגש שוב בקרוב. מספר ימים מאוחר יותר הוא סיפר לי בהתרגשות בסקייפ שהוא מתכנן להגיע לארץ."

אתה מתייחס בסרט ליהדות אתיופיה?

"זה סרט על אתיופיה כמדינה ולא על יהדות אתיופיה. הן פוליטית והן חברתית – אתיופיה של היום אינה אתיופיה שהיהודים עזבו לפני שלושים או ארבעים שנה בשעה שמצבם היה גרוע ושלטה שם דיקטטורה.

צריך להבין שיהדות אתיופיה עתיקה מאוד, הם עברו תקופות מפוארות מאוד וגם רעות, אבל ללא ספק השפיעה השפעה עצומה על המדינה הזו. ויותר מזה – באתיופיה היום אתה רואה הערכה של יהודים ואפילו ציפיה מאיתנו הישראלים לתפקיד ממש רוחני, ערכי ומוסרי בשותפות איתם. הסרט אולי יסייע לכל ישראלי שאינו יוצא אתיופיה להבין איזה עוצמה וקסם יש שם. וליוצאי הקהילה הזו יש לי רק להגיד – אחים אנחנו. ואת זה צריך לתרגם למעשים, אחרת אנחנו עלולים לאבד חלק מאוד חשוב של עצמנו.

על הסרט וההרצאה 

את הסרט התיעודי על חגית יאסו, שנקרא "אוודמט: חגית ואתיופיה", ערך וביים יואב רודה. הוא יוקרן בבית הקונפדרציה בירושלים (19.5) ובסינמטק ת''א (22.5). בשני המקומות תתארח חגית יאסו במספר שירים. אוודמט (בעברית חגיגה או חגים) הוא שמו של שיר עם אתיופי ידוע שחגית שרה ומחפשת את שורשיו ואשר יופיע באלבומה העתידי".

פיראו איילה יעביר שתי הרצאות, האחת במכבים והשנייה בחיפה. בדרכו המיוחדת הוא יתאר את אתיופיה על פי טעמו. בהרצאה יוקרן קטע קטן מהסרט שצולם עם חגית יאסו, יחד עם צילומים מיוחדים שפיראו צילם.

ההרצאה במכבים תתקיים ביום חמישי הקרוב (7.5) בפאב "שמבזולה" והיא פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום. ההרצאה היא במסגרת פורום המפגשים של wize (תנועה לשינוי תרבות הצעירים וחיי הלילה בישראל, המפיקה הרצאות בפאבים. ג.מ ). ההרשמה דרך אתר  .wize  

מתניה הצלם, פיראו המדריך, שי יוצר הסרט והזמרת חגית יאסו (מימין לשמאל). צילום: מתניה תאוסינג