מודיעין משופעת בלוחמים המשרתים בגדודי החי"ר של גולני, גבעתי והצנחנים. אבל ספק רב אם אותם לוחמים צעירים, שמשתמשים בפעילות מבצעית במזל"ט "רוכב שמיים" הקטן והקומפקטי שנישא על הגב, יודעים שאת המזל"ט הזה בונים ומרכיבים לא הרחק מביתם, באחד מאזורי התעשייה של העיר. במפעל עתיר הידע של חברת CM (ראשי התיבות באנגלית של "חומרים מרוכבים").
ולא רק מזל"טים. הייצור הכבד באמת הוא של המל"טים הגדולים, מטוסים ללא טייס שמיוצרים עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות ונמכרים היטב לחו"ל. מדינת ישראל, למי שלא יודע, היא אחת ממעצמות המל"טים והמזל"טים הגדולות בעולם.
כשנודע לנו שיש במודיעין חברה שמייצרת את הכלים המרשימים האלה הזמננו את עצמנו לביקור. זה לא היה קל והמאמצים נמשכו כמה שבועות עד שהאישור הגיע והתיאומים נעשו. אבל בסוף גם הבנתי את הראש של מתי מוסקוביץ, בעליה של החברה. אחרי שהעביר לכאן את המפעל מחולון נותר מוסקוביץ' אדם שמבין כי הוא פועל בתחום שהאפלה הפרסומית דווקא יפה לו. אמנם קצת קשה יותר לגייס כך עובדים, אבל כשאתה מייצר עבור התעשיות הבטחוניות זה המחיר.
החברה הגיעה למודיעין לפני קצת פחות משנה, אחרי כשבע שנים בחולון. "היה לנו צורך בשטחים נוספים כי התרחבנו לכן נאלצנו לחפש מקום חדש וגדול יותר", מסביר אמיר ברק, מנהל אבטחת האיכות בחברה. "מודיעין היתה אופציה טובה עבורנו. יש לנו פה כאלפיים מטרים רבועים אבל אנחנו עומדים להתרחב וכבר מחפשים לגייס עוד אנשים לעבודה".
כלומר אפשר להודיע כבר עכשיו למהנדסים תושבי מודיעין שכדאי לדבר אתכם?
"בוודאי".
התחילו כטיסנאים
לא רק אמיר, שבעצם מנהל את המפעל ביום יום, אלא גם הבעלים מתי מוסקוביץ לא ממש אוהב לדבר על העסק שהקים ובטח שלא להצטלם. רק אחרי הרבה מאמצים הצלחנו להוציא ממנו הודאה שהחברה בונה את המל"ט "הרמס 900", את המזל"ט הצה"לי "רוכב שמיים" ובמפעל מייצרים גם חלקים למסוקי התקיפה "אפאצ'י". עשר דקות. זה בערך הזמן שמוסקוביץ הקדיש לנו, אחרי שבא במיוחד למודיעין כי הוא היה בדרך לתחרות הטסת טיסנים.
טיסנאות היא התחביב שמלווה את מוסקוביץ מילדות והוא זה שבסופו של דבר גרם ליזם הצעיר (40) להקים את החברה לפני כשמונה שנים. בלי לנטוש את הטיסנים, הוא פשוט התחיל לבנות גם כלי טיס יותר גדולים ויותר משוכללים. עם הזמן גדלה החברה שלו והוסיפה טכנאים, מהנדסים וכימאים, תוך שהיא מתמחה בפיתוח וייצור חומרי הגלם הבסיסיים של מרכבי הכלים המעופפים – אותם חומרים מרוכבים, שמטרתם העיקרית היא להיות כמה שיותר קלים, כמה שיותר חזקים וכמה שיותר עמידים בחום.
לאחר שמוסקוביץ נסע לאי שם להטיס טיסנים, נשארנו עם אמיר ברק, שלא היה צריך לקבל שום הוראה להשאיר אותנו אפופים בעשן סודיות. אבל זה מה יש וככה בערך התנהלה השיחה כשבמהלך הסיור כמעט בכל אולם ייצור ובכל פינת עבודה שאליהם הגענו, המשפט הראשון ששמעתי מאמיר היה "פה אסור בכלל לצלם".
זה היה ראיון מוזר אבל גם מאד מעניין: מוזר כי כמעט לכל שאלה התשובה היתה "אני לא יכול לפרט". ומעניין, כי למרות הערפל הכבד ששרר סביב הסיפור, רסיסי המידע שכן הצלחנו לדלות היו כל כך מרתקים שרק החיוך של אמיר הספיק כדי להבין עד כמה אנו לא יודעים מה מתחולל לנו כאן במודיעין ממש מתחת לאף.
מהשם אי אפשר לנחש שאתם מייצרים כלי טיס…
"אנחנו חברה שעוסקת בחומרים מרוכבים, נקודה. אם הלקוח רוצה לקחת את הקערה העגולה שאנחנו מייצרים ורוצה למכור אותה כקערה לפירות שתעמוד על השולחן בסלון, או שתשמש כחרטום של מטוס? זה כבר רצון הלקוח. אנחנו מייצרים לפי מפרט שאנחנו מקבלים ובאמת שזה לא מעניין אותנו מה השימוש אחר כך".
אבל כשמייצרים את ההרמס אז אתה רואה שזה מל"ט, לא? או שאולי באמת זה קערת פירות…
"בסדר, אבל יש לנו הרבה מאד מוצרים נוספים. האמת שאני יודע כמובן למה משמש כל חלק שאנחנו מייצרים, אבל הרעיון הוא שימוש בחומרים מרוכבים שמסוגלים לתת מענה לבעיות של עמידות בתנאי חום וחוזק קיצוניים שנדרשים מהמוצרים שלנו ובאותה מידה זה יכול להיות גם בשימוש בתעשיית הרכב, בספנות, ברפואה או במטוסים".
גיוס בשיטת "חבר מביא חבר"
אמיר, ממה אתם מייצרים את המל"טים והמזל"טים?
"חומר הגלם שלנו הוא תאית שמופקת מצמחים וסיבי פחמן טבעיים של הצמח שהם סיבים דקים מאד וגמישים מאד. חומר הגלם נראה ממש כמו חתיכת בד".
כדי להמחיש אמיר לוקח בידו חתיכת בד שדומה מאד לבד יוטה שחור, ממולל אותו בידיו ומראה לנו גם בד לבן שדומה מאד לבד של מצנח. הוא פורם בעדינות את קצוותיו של הבד השחור לסיבים דקיקים שבקושי אפשר לראות. "זה המקור של המל"טים שלנו", הוא צוחק.
איך הבד הזה הופך לחומר קשיח וחזק כל כך?
"כאן נכנס עניין החומרים המרוכבים. את הבד הזה, שהוא כזכור תאית ופחמן, אנחנו מערבבים עם דבקים מאד מתקדמים לתערובת מיוחדת והעיסה הזאת נלחצת לתבנית מתאימה, מתקשה ויוצרת את הצורה שאנחנו רוצים".
אמיר ניגש למשהו דמוי אמבטיה גדולה בצבע ירקרק, חצי שקופה, שנמצאת בשלב כלשהו של ייבוש או הדבקה, ואומר: "את האמבטיה הזאת נראה אחר כך". ובאמת, כעבור כמה דקות באולם אחר, אנו מזהים את האמבטיה כ"תא הטייס" של המל"ט "הרמס 900", שעומד בשלבי סיום הרכבתו ולפני צביעה.
למי אתם מוכרים את כלי הטייס?
אמיר מתגלגל מצחוק. "ברור שאני לא יכול לגלות מי הלקוחות שלנו ואסור לי כמובן לומר על כך אפילו מילה".
אתה זוכר שכולם יודעים כי ה"הרמס" הוא מוצר של חברת אלביט…
"בסדר, מה שיודעים ומה שאלביט פירסמה, אתה יכול לקחת מהפירסומים שלהם ומהצילומים שאלביט פירסמו. זה גלוי וידוע וזה לא קשור אלינו. אני לא יכול מבחינת המחוייבות שלי ללקוחות לספר שום דבר על לאן הולכים כלי הטייס האלה ולמי. ואני גם לא יכול להרשות לכם לצלם כאן כמעט כלום".
איך מתנהל תהליך הייצור?
"חשוב להזכיר שאין לנו בעצם מוצר אחד אלא ידע ויכולת ביצוע. זה לא משנה אם נייצר פותחן בקבוקים או מטוס. מה שכן, הכל אצלנו בעבודת יד. כל מל"ט שאתם רואים נבנה בעבודת יד. אתם רואים איך העובד צובע ידנית את החלקים, מילימטר מילימטר. כל ההרכבה ידנית, בהקפדה אישית. העובדים שלנו הם אמנים בעבודת יד. אם אין לך ידיים טובות לא תשרוד כאן".
ומיהם העובדים?
"יש לנו כשבעים עובדים, כמחצית מהם נשים. אנחנו מאד מקפידים על כך שאין אצלנו שליטה גברית. נשים עובדות בייצור ובהרכבה של המוצרים. זה לא סרט נע, שכל אחד עובד רק על החלק שלו. אצלנו כולם יודעים מה נעשה בכל שאר חלקי המוצר. אצלנו לא תמצא עובד שמה שהוא עושה זה לסובב את הבורג ימינה וזהו, הלאה לבא בתור".
איך הם יודעים לעשות את הדברים האלה?
"כאן אנשים מוכשרים בתוך החברה. אין לנו הרבה דרישות של ידע קודם".
בוגרי חיל האוויר?
"יש כמובן לא מעט בוגרי חיל האוויר. אני עצמי באתי משם, כי גם אני כמו מוסקוביץ חובב טיסנים מילדות וכך הגעתי לעבודה הזאת".
ולפני זה מה עשית?
"הייתי מוזיקאי. היה לי אולפן הקלטות. אני מנגן בקלידים, גיטרות, כלי נשיפה, כלי קשת. עד שלפני ארבע שנים החלטתי שזה לא בשבילי להיות עצמאי בשוק הקשה הזה של אולפני הקלטות ובאתי לחברה. התחלתי כעובד ייצור, אחר כך מישהו זיהה את הפוטנציאל והפכתי לראש צוות ואחר כך למנהל אבטחת האיכות".
אפרופו אבטחת איכות, באיזה תקנים אתם צריכים לעמוד?
"ברור שאם רוצים למכור את מה שאנחנו מוכרים, חייבים לעמוד בתנאים הכי מחייבים. אנחנו כפופים לתו תקן 9100 AS שהוא תו התן הבינלאומי לכלי טייס המחמיר ביותר הקיים כיום ואנחנו גאים על כך".
מה העובדים יודעים על מה שהם מייצרים?
"את מה שהם צריכים לדעת".
ספר עוד קצת על העובדים שלכם…
"אנחנו לא חושפים אותם כמובן, כי הם מגיעים אלינו בשיטת חבר מביא חבר. אנחנו חברה שמעניקה את מלוא תשומת הלב לאיכות העובדים שלנו וזה בא לידי ביטוי בכך שהשכר אצלנו הוא גבוה משמעותית עבור עבודות ייצור".
מה זה משמעותית?
"אין לנו עובדים שמקבלים השלמת הכנסה", מחייך אמיר. "הנה, אני צריך עכשיו לגייס עובדים לפרוייקטים חדשים ומחפש בנרות אנשים. אני חוזר ואומר שאת כל ההכשרה אנחנו עושים בתוך החברה. שום דבר לא יוצא החוצה והתוצאה היא רמה מקצועית גבוהה ביותר. אמינות ודייקנות וזה מה שהלקוחות שלנו מחפשים, כי כשמדובר בכלי טייס צריכים להיות בטוח שלא יהיו תקלות או כשלים טכניים, ועלינו יכולים לסמוך במאה אחוז בעניין הזה".
ראיתי שיש לכם הרבה נשים והרבה עולים ממדינות חבר העמים…
"זה נכון. מחצית העובדים שלנו הן נשים, שעובדות ברמה גבוהה מאד. את השפה הרוסית שומעים כאן הרבה כי יש בקרב יוצאי מדינות חבר העמים הרבה בעלי מקצוע, דייקנים, בעלי ידי זהב. לא פעם קרה שמהמטוס, עוד לפני האולפן לעברית, האיש כבר הגיע אלינו לראיון והתקבל לעבודה כי חבר ותיק בארץ הביא אותו אלינו ישר משדה התעופה".
בנו אותי בין ליגד לישפרו
הכלים שמיוצרים ומורכבים במפעל של CM מגיעים בדרך כלל לכותרות. וגם עושים אותן
על פי פירסומים רשמיים של חברת "אלביט מערכות", ה"הרמס 900" הוא מל"ט (מטוס ללא טייס) מתוצרת חברת "חץ הכסף" שהיא חברת בת של אלביט, והוא משמש יחידות צבאית מרמת חטיבה ומעלה בעיקר למשימות מודיעין וקשר. הוא יכול לשאת מכ"מ משוכלל, מערכות צילום וקשר, אבל גם משמש למשימות תקיפה, מכיוון שהוא מסוגל לשאת עד ארבעה טילי אויר קרקע מסוג הלפייר או טילי אויר –אויר מסוג סטרינגר וכן מגוון של פצצות, בהן גם פצצות מונחות לייזר.
מל"ט ה"הרמס" משתתף בפעילות מבצעית נגד אנשי חמאס בעזה במשך שנים, בהם גם נטל חלק במבצע עמוד ענן וצוק איתן. מייחסים להרמס חלק מהחיסולים הממוקדים של אנשי טירור בעזה במהלך המבצעים וגם בתקופות שקטות יותר בין המבצעים.
ה"הרמס 900" הוצג לראשונה בסלון האוירי בפאריס בשנת 2007 ועור מיד עניין רב. אולם רק כעבור שנתיים ביצע ה"הרמס" את הטיסה המבצעית הראשונה שלו בשירות צה"ל. כיום מייצאת אלביט את ה"הרמס" למדינות בעולם והוא נחשב למל"ט איכותי ומתקדם ביותר.
אורכו של ה"הרמס 900" הוא 8.3 מטרים, מוטת כנפיו מגיעה ל-15 מטרים והוא מסוגל לטוס עד לגובה של עשרה קילומטרים ובמהירות של 220 קילומטרים לשעה ולשהות באויר כארבעים שעות, עובדה המאפשרת לייעדו למשימות סיור ופיטרול ארוכות מאד. ה"הרמס 900" מסוגל להגיע לטווח של כמעט 10 אלפי קילומטרים, מה שמעניק כמובן לישראל יתרון אסטרטגי חשוב בפעולות במרחקים ארוכים מגבולות המדינה.
המוצר השני שראינו באחד מאולמות הייצור הוא מזל"ט "רוכב שמיים". זהו מזל"ט במשקל שבעה קילוגרמים הנישא על גבם של חיילים שמרכיבים אותו בשדה הקרב אבל המערכת המפעילה אותו שוקלת חצי טון.
ה"רוכב שמיים" הוא מזל"ט למשימות טקטיות שמג"ד או מ"פ יכולים לשגרו לטווחים של כמה קילומטרים כדי שיביא להם את תמונת הקרב ואת היערכות האויב מעבר לאופק הקרוב או לשרשרת הגבעות הסמוכה. את "רוכב שמיים", גם הוא של "אלביט מערכות", מפעילים חיילי חיל התותחנים שמוצבים כלוחמים בגדודי הח"יר והשיריון של צה"ל וכן ביחידות המיוחדות הנזקקות לעיניים מעבר לאופק. ה"רוכב שמיים" הוא כלי טייס מבצעי משנת 2010 וחיילי היחידה המפעילה אותו היו בין היחידים שחדרו לעזה במבצע עמוד ענן, שהיה ברובו מבצע אווירי.
בתמונה: מוסקוביץ' (מימין) וברק באחד מאולמות הייצור. "אף עובד כאן לא נזקק להשלמת הכנסה" (צילום: יהודה גולן)
