לא עוד תלונות על מפגעי בנייה עתידיים בשכונות החדשות, כמו כבישים משובשים, היעדר גנים ציבוריים, היעדר מדרכות, ושאר תלונות על התחלואים אותם חווים כיום תושבי השכונות הנמצאות בבנייה. הנהלת העירייה אישרה בישיבתה לחודש אוגוסט הסכם משמעותי לפיתוח העיר, בין העירייה למינהל מקרקעי ישראל, לפיו השכונות העתידיות של העיר והשטחים העתידיים יפותחו על ידי העירייה באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח העיר (חכ"ל) – עוד בטרם איכלוס השכונות.

ההסכם החדש כולל את שלוש השכונות העתידיות: 'נופים' – המונה 1,800 יחידות דיור, גבעת שר – המונה 3,500 יחידות דיור, ומתחם P (עדיין בלי שם צבעוני), הכולל 1,500 יחידות דיור. כמו כן כולל ההסכם גם את יחידות הדיור שייבנו במסגרת תכנית מרכז העיר ושדרות החשמונאים.

העירייה הדגישה כי על פי ההסכם היא תתכנן ותבצע באופן עצמאי את עבודות הפיתוח בתשתיות צמודות, בהתאם ללוחות הזמנים הנגזרים מקצב השיווק וכך שעבודות הפיתוח יסתיימו במקביל לאיכלוס הדירות, ולא ייווצר מצב כפי שהיה בעבר, בו תושבים נכנסו לדירותיהם מבלי שהתשתיות והרחובות סביבם היו מוכנים.

עוד נמסר כי תשתיות 'ראש השטח' – כלומר התשתיות הכבדות: הטמנת חשמל, פינוי עפר דרכי הגישה, וחפירת התעלות המרכזיות בכל שכונה, יבוצעו על ידי משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, על פי מועדים שייקבעו מראש. הקבלנים אמורים לבנות בפועל את הבניינים, ואילו העירייה באמצעות החכ"ל תפתח את השטחים הציבוריים ואת הרחובות ומוסדות החינוך והציבור. ההסכם קובע כי תקציבו של כל פרויקט יתנהל כתקציב פיתוח במשק כספי סגור, לטובת פיתוח העיר בלבד וללא תלות בתקציב המדינה או באישור התקציב עם גורם ממלכתי. מהעירייה נמסר כי מדובר בצפי של עשור לפחות עד לסיום כל הבנייה האמורה בשלבים.

הקפדה על רמת הצפיפות

מינהל מקרקעי ישראל התחייב במסגרת ההסכם כי יעמיד את מלוא הסכום שיגבה לטובת פיתוח העיר בלבד, מייד עם גבייתו מהקבלנים שזכו בשווקים. עוד נקבע בהסכם כי "העירייה תקבל על עצמה את תכנון וביצוע מוסדות הציבור כך שבניית מוסדות הציבור המהותיים לאיכלוס (בתי ספר וגני ילדים) תסתיים במקביל לאיכלוס יחידות הדיור". ההסכם מסדיר גם את נושא הקמת השכונות החדשות במסגרת מסלול מהיר ומתן היתרי בנייה באופן יעיל ומהיר יותר, על מנת לעמוד בביקוש לדיור.

העירייה או אחת החברות העירוניות מטעמה תבצע את תכנון וביצוע עבודות הפיתוח ותשתיות בכל פרויקט, כאשר עבודות המים והביוב יבוצעו באמצעות תאגיד 'מי מודיעין' על פי חוק תאגידי המים והביוב.

במסגרת ההסכם נקבעה גם רמת הצפיפות של השכונות החדשות, השומרת על מצב דומה לרמת הצפיפות בעיר היום, ונמוכה ביחס לשאר הערים בישראל, וזאת במטרה להבטיח איכות חיים לתושבים העתידיים. על פי  ההסכם רמת הצפיפות בשכונות 'נופים', 'גבעת שר' (מתחם L) ושכונת P  יעמוד על 10.8 יחידות דיור לדונם.

ביבס: "זהו הסכם משמעותי מאוד לעיר ולפיתוח העתידי שלה. משמעותו, בדומה להסכם שנעשה לפיתוח מערב ראשל"צ, היא השארת התקציבים בתוך העיר ובניית מוסדות הציבור, החינוך והפארקים בשכונות החדשות בצורה טובה ויעילה יותר עבור התושבים העתידיים. הכסף שייגבה משיווק יחידות הדיור בעיר יושקע אך ורק בתוך העיר ועבור תושביה, ולא כמו שהיה בעבר. קצב הבנייה יהיה מהיר יותר ויעיל, ולא יהיה עוד מצב בו תושבים ייכנסו לבתים חדשים וימתינו להשלמת הרחוב או לבניית גן ילדים סמוך. בצורה כזו תחסוך העירייה כספים ומשאבים רבים מאוד, שיושקעו בחזרה בתושבים ובפרויקטים לפיתוח העיר. ההסכם שם את שיווק יחידות הדיור בעיר במסלול מהיר על מנת לתת מענה למחירי הדיור הגבוהים באמצעות הגדלת ההיצע והתחלות הבנייה בעיר, לצד בקשה שלנו להקפיד על 25% מהדירות בכל שכונה עבור דיור בר השגה. ההסכם הזה מציב את העיר וקצב ההתפתחות שלה במקום אחר לגמרי ונותן לה עצמאות מוחלטת מול משרדי הממשלה השונים".

בנייה במסלול ירוק ומהיר

"אף ראש עיר שפוי לא יקבל מספר כפול של תושבים ללא התשתיות", כך הצהיר מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, בכתבה שהתפרסמה בעיתון 'גלובס' השבוע ועסקה במציאת פתרונות דיור מיידים. בכתבה זו – העוסקת בדיוק בנושא ההתרחבות המוניציפאלית המהפכנית עליה דיווחה העירייה השבוע, כאמור מעלה – הובאה גם התייחסות לתהליכים האורבניים המתקדמים שיחולו במודיעין עם התקדמות שלבי ההסכם עם המינהל.

מודיעין בראש החץ האורבני של מדינת ישראל, לצד 5 רשויות נוספות

בכתבה צויין כי קבינט הדיור בממשלה יאשר שישה הסכמים חתומים עם שש רשויות מקומיות, ביניהן, לבד ממודיעין, גם ראש העין, קרית גת, יבנה ובית שמש, שיתרמו לשוק הדיור 41 אלף יחידות דיור במסלול מהיר.

על פי ליברמן, מדובר בתהליך שאמור להתרחש כבר בתוך שלושה חודשים. הרעיון הוא לאמץ את המודל של תכנית בשם 'הסכם גג-ראשון', שהייתה רווחת בשנות ה-90' בראשון לציון, בתקופה בה פיתחה הרשות את כל מערב העיר.

על פי התכנית למודיעין יתווספו 4,000 יחידות דיור, כשהרעיון בבסיס היוזמה כולה הוא שתוספת כה גדולה של יחידות דיור לשוק תגרום לירידה במחירי הדיור גם בשוק הכללי, מחוץ לערים אלו. על פי דיווחי העירייה מספר יחידות הדיור שאוזכר מתייחס כנראה ליחידות הדיור בשכונת 'הציפורים', בשכונת 'נופים' ובתוכנית 'אמת המים' בשדרות החשמונאים, כולל 400 יחידות הדיור להשכרה, שאמורות להבנות במרכז העיר.

—————————–

אבל מערכת החינוך תקרוס

באופן פרדוקסלי, אם התכנון יתבצע כהלכה, לוחות הזמנים יישמרו, והיוזמה תתנהל באופן המיטבי – יש מצב שמערכת החינוך העירונית תקרוס

21,580. זהו יבול הילדים המשוער שצפוי להגיע לעיר עם בניית ואיכלוס ארבע השכונות החדשות. המספרים מלמדים שבשנת הלימודים האחרונה למדו במערכת החינוך במודיעין 25,934 ילדים, כך שאין ספק שמדובר בגידול עתידי דרמטי של מספר התלמידים במודיעין.

עיר הילדים האמיתית

כמובן שאי אפשר לדעת מי יהיו המשפחות שיאכלסו את השכונות החדשות – האם יהיו אלו משפחות ברוכות ילדים שיגדילו את מספר הילדים מעבר למשוער, משפחות מצומצמות של ילד וכלב, או שלעיר תגיע שכבה בוגרת ומבוססת, שילדיה כבר פרחו מהקן. מה שברור הוא שמערכת החינוך המקומית עומדת בפני מהפך. אם התוכנית המזורזת לעידוד הבנייה תצא לדרך, בעשור הקרוב כבר לא יהיה עוד עוררין על כך שמודיעין היא-היא עיר הילדים האמיתית של ישראל. איזו השפעה תהיה לארבע השכונות החדשות על מערכת החינוך המקומית? יצאנו לבדוק.

השכונות החדשות צפויות להוסיף לעיר בממוצע 34,860 תושבים (כאשר החישוב הוא שמשפחה מודיעינית ממוצעת מונה 4.6 נפשות). הראשונה, 'הציפורים', כבר נמצאת בשלב הבולדוזרים. כרגע מתוכנן להיבנות שם בית ספר יסודי אחד, עם אופציה לאחד נוסף, שייתכן ויותאם לזרם הממלכתי-דתי. נכון לעכשיו צפויים תלמידי הממ"ד ללמוד מחוץ לשכונה, בבתי הספר 'דרכי יהודה' או 'אבני החושן', דבר שעלול להעמיס במידה מסויימת על בתי הספר הללו, להפוך את הכיתות לצפופות יותר ואת שכבות הלימוד לגדולות בהרבה, במיוחד אם נזכור שבבתי הספר הממ"ד נהוג להפריד את הכיתות לבנים ובנות בשלב מסויים. בשכונה לא צפוי לקום בית ספר תיכון, וילדיה אמורים ללמוד בבית הספר עירוני ה' שמוקם בשכונת אבני חן. מספר גני הילדים בשכונה טרם נקבע, אך בהתבסס על שכונות קיימות בעלות מספר דומה של יחידות דיור, ככל הנראה יעלה המספר על עשרה גנים. 

תיכונים משותפים

לגבי שלוש השכונות הנוספות אין עדיין הסכמי גג שמסדירים במדוייק אילו מוסדות חינוך וציבור (בתי ספר, גנים, טיפות חלב וכדומה) יקומו בהן. ההסכם הראשון, הנוגע לשכונת 'נופים', צפוי להיחתם בקרוב. אם נסתמך על נתונים דמוגרפיים ויחידות דיור, נגלה ש'נופים' צפוייה להזכיר את שכונת 'הפרחים', ולכן ככל הנראה תכלול מספר דומה של מוסדות חינוך, כלומר 2-3 בתי ספר יסודיים, וכ-15 גני ילדים. המצב האופטימאלי הוא שבכל שכונה יקום בית ספר תיכון, אבל לכך אין כל ערבות, וילדי השכונה ככל הנראה יחלקו תיכון עם ילדי אחת השכונות הסמוכות.

מתחם P צפוי להיות דומה בגודלו לשכונת 'הנביאים', ולמנות בערך 6,000 תושבים, כך שבניחוש מושכל ניתן לצפות שבשכונה ייבנו שני בתי ספר יסודיים. מאחר ומדובר בשכונה קטנה יחסית, גם אם ייבנה בה בית ספר תיכון הוא יהיה משותף לשתי שכונות. גם כאן מספר גני הילדים צפוי לנוע סביב ה-10-15.

השכונה בגבעת שר צפויה להיות הגדולה מכולן, בקנה מידה דומה לזה של שכונת 'אבני חן', עובדה שאמורה לזכותה בשלושה בתי ספר יסודיים, לפחות אחד ממלכתי-דתי, ובבית ספר תיכון משלה. מספר גני הילדים צפוי להגיע לשלושים ואף יותר.

סוג של פרדוקס: הצלחת המהלך האורבני המהפכני תכביד על מערכת החינוך

ההשפעה על מערכת החינוך העירונית תלויה בלוחות הזמנים. אם קצב הבנייה יהיה זריז, ואוכלוסיית העיר תגדל במהירות, ניתן לשער שתהיה הכבדה על המערכת הקיימת, שתידרש לגדול במהירות בתקנים, במבנים ובנותני שירות. ההשפעה המיידית תהיה בכיתות צפופות יותר, ילדים שייאלצו ללמוד הרחק ממקום מגוריהם, ומתן מענה איטי יותר במשרדי מינהל החינוך העירוניים. עוצמתה של העיר מודיעין תיבחן ביכולת ההסתגלות המהירה שלה, דבר שתושביה כבר מתורגלים בו. החידוש המהפכני בבניית השכונות החדשות הוא שמבני הציבור והחינוך ייבנו במקביל לבתי התושבים. בכך אמורות להגיע אל סופן כל אותן תופעות שהורי מודיעין, בעיקר הוותיקים שבהם, למדו להכיר היטב – לא עוד בתי ספר ללא מבנה, כיתות בקרוונים, ומבני חינוך נודדים ומתארחים. האם הפעם בתי הספר ימתינו לתלמידים ולא להיפך? רק ימים יגידו. (איילת רוטה-גבאי)

צילום דובר העיריה