ב-8 ביולי, בשעות הערב, תתכנס בפארק המים ברעות, האסיפה הכללית של חברי עמותת "נאות רעות" – העמותה שהקימה את היישוב לפני יותר משלושים שנה. אחד הנושאים המרכזיים שיועלו להצבעה ולאישורם של 1,200 חברי העמותה הוא תוכנית שגובשה על-ידי חברי ועד העמותה בראשות יוסף חזאי, ושנשמרה בסוד עד היום, שעיקרה: השגת אישורי בניה לתוספת של עוד בית על כל מגרש שביישוב, תוך פיצול המגרשים ברעות לשתי יחידות דיור נפרדות.
בכך מקווים ברעות להשיג מספר מטרות: ראשית להחזיר ליישוב בנים שעזבו את רעות. שנית: השבחת הנדל"ן ע"י הקמת בית נוסף הצמוד לבית הקיים והעלאת ערך הנכס, שלישית: רכישת הקרקע שכיום היא בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל, ע"י הדיירים והפיכתה לקרקע פרטית, כל זאת כמובן לצד הצערת היישוב שהולך ומזדקן ללא "דם צעיר" שמגיע אליו.
"התוכנית היא "וין וין" לכל הצדדים", אומר יוסף חזאי, סא"ל במיל. ואיש חיל המודיעין, שהוא מראשוני המתיישבים ברעות: "העירייה תקבל עוד ארנונה מבלי שתשקיע דבר בתמורה, היישוב ירוויח תושבים צעירים שכל כך חשובים ליישוב הוותיק שהולך ומזדקן ולתושבים ייפתחו אפשרויות לייצר הכנסה או ממכירת יחידת הדיור הנוספת או מהשכרתן או להשתמש בהן לכל צורך אחר".
הרעיון, שאם לא יהיו הפתעות יוצאו דופן, אמור להיות מאושר ב-8 לאוקטובר במסגרת אירוע הקיץ המרכזי של העמותה. בתחילת אירוע הקיץ תהיה אסיפת החברים הכללית ולאחריה יופיע הבדרן ננסי ברנדייס ובסיום הערב יוקרן על מסך ענק משחק חצי הגמר מהמונדיאל. בהחלטתה תסמיך למעשה האסיפה הכללית את הועד המנהל של עמותת "נאות רעות" לנהל את כל הליכי קבלת היתרי הבניה ואולי גם את הבניה עצמה
חזאי: "בקופת העמותה הצטברו כיום 2.5 מיליון שקלים שאנחנו משתמשים בחלק מהם לצרכי רווחת התושבים ברעות, ומתוך הסכום הזה אנחנו מקציבים 400 אלף שקלים לצורך תיכנון הפרוייקט, כולל שכירת אדריכל מייעץ, וכן שינוי התב"ע (תוכנית בניין עיר) כולל כמובן גיוס בעלי מקצוע נוספים כמו עו"ד, רואה חשבון, ואיש נדל"ן, ואיש פיננסים, שיעניקו ייעוץ בתחומים הרלוונטים להקמת פרוייקט שכזה".
על פי הערכה של ועד העמותה, ובדיקות שקיימו חברי הועד,כשליש מתושבי רעות יבקשו להצטרף לפרוייקט מיד לאחר אישורו, כך שהצפי הוא שבמהלך השנים הקרובות יירשם גידול באוכלוסיית רעות בכרבע עד שליש.
טוב שנשאר כסף בצד
את בניית היישוב רעות יזם הצבא לאנשי הקבע כחלק משיפור תנאי המגורים לקצינים שיש להם אופק שירות של שנים רבות בשירות הצבאי. בדיוק לפני שלושים שנה הוקם היישוב במתכונת דומה לפרוייקט הצבאי בגן יבנה. התושבים הראשנים נכנסו לבתים שהוקמו על פי חמישה דגמים בלבד שהועמדו לבחירת התושבים.
כחלק מהפרוייקט ולצורך הקמת היישוב, הוקמה בשנות השמונים ע"י המתיישבים העמותה "נאות רעות" שהיתה בעצם הצינור המקשר בין הצבא ובין הרשויות האזרחיות שעסקו בהקמת היישוב והקצאת הקרקע. העמותה שאספה כספים מהחברים שנרשמו להתגורר ברעות העבירה את התשלומים לקבלנים בצורה מרוכזת, ולאחר שהסתיימו העבודות המשיכה העמותה לפעול כשבקופתה הצטברו הפרשי הכספים שנותרו לאחר סיום הבניה בהיקף של מיליוני שקלים, כספים אלה הופנו במשך השנים לפעילויות רווחה ותרבות לכלל תושבי רעות.
על הנייר זה נראה פשוט וקל אבל יש מוקשים בדרך, כמו למשל רשות מקרקעי ישראל…
חזאי: "יש החלטה מספר 1186 של רשות מקרקעי ישראל כשעוד נקראה מנהל מקרקעי ישראל, ההחלטה שהתקבלה עוד בשנת 2009 והיא קובעת שתינתן זכות לאזרחי ישראל שחוכרים אדמות מנהל, לרכוש את האדמות מהמנהל, לכן אני לא צופה בעיות מהכיוון הזה, למרות שזה ייקח כמה שנים".
מה לגבי עיריית מודיעין, שלא אוהבת את הרעיון בטענה כי התשתיות לא מתאימות לגידול באוכלוסיה? ושיהיה עומס על מערכות המים הביוב והחשמל?
"הטענה הזאת פשוט לא נכונה, מכיון שנכון שיהיה עומס על מערכת הביוב והמים והחשמל אם יהיה גידול במספר התושבים. אבל המערכת בנויה לזה, כי כשהקמנו את רעות היו לנו יותר תושבים מהיום, כך שאנחנו חוזרים לתפוסה מלאה שהיתה לפני כמה שנים. חשוב לזכור שבמשך שלושים שנים, מאז שרעות הוקמה, לא נבנה בה בית אחד נוסף, לכן אם נגדל מספר התושבים זה יהיה עדיין בתוך מספר התושבים שהיו כאן בתחילת הדרך וצרכו את השימוש במים, בחשמל ובביוב".
תסביר איך?
"למשל בבית שלי יש שמונה חדרים. היום גרים בו רק אשתי ואני. ארבעת הילדים עזבו, אבל הם הרי גדלו כאן ולכן היה עומס גדול יותר על הביוב והמים והחשמל, והמערכות עמדו בזה, אז אם נקים עוד בית עם המגרש שלנו, נחזור בסך הכל לעומס שהיה כשהילדים שלי חיו בבית".
מה מבחינת שטח הבניה?
"הרעיון הוא שהבית הנוסף שייבנה יהיה בעצם חלוקה של הבית הקיים שהוא ממילא גדול עבור זוג מבוגר של פנסיונרים. שטח שני הבתים לא יעבור את סך הכל השטח הבנוי של הבית המקורי, חניות נוספות נגזול מהמגרשים, אבל שוב אשתי ואני לא צריכים מגרש גדול כל כך לבד, אז אף אחד לא יכול לבוא בטענות לתוכנית".
איך תעשה את זה אצלך?
"אצלי למשל אני אחלק את הבית לשתי הקומות, הקומה העליונה תופרד מהתחתונה, נבנה מדרגות חיצוניות לקומה העליונה וזה ישמש כיחידת מגורים נפרדת לחלוטין. צנרת מים וביוב יש ממילא בקומה העליונה כך שזה לא יהיה מסובך ואולי אחד הילדים ומשפחתו יחזרו לגור כאן".
למה לעירייה כדאי לתמוך בתוכנית?
"זה פשוט מאד: ראשית זה ימנע בריחת צעירים מהעיר ובעיקר בני רעות שירצו להמשיך לגור כאן, שנית זה יתרום משמעותית לחשבון האנונה של העירייה בכמה מיליונים טובים, ושלישית, אל תשכח שרעות המבוגרת שיש בה פנסיונרים רבים, והם מקבלים הנחות על פי חוק בתשלום הארנונה ובעוד שירותי עירייה, ולכן כדאי מאד לעירייה 'להצעיר' את הרובע".
ואיפה ועד הרובע?
האם ועד הרובע לא אמור בעצם לבצע את התפקיד שהעמותה מבצעת? נראה לי שעמותת נאות רעות וועד הרובע נאבקים על אותה משבצת?
"לא. ועד הרובע ראשית מטפל גם במכבים ואנחנו אחראים רק על רעות. דבר שני ועד הרובע מטפל בכל מה שקשור לנושאים מוניציפליים בין האזרח לעירייה ואנחנו מטפלים בעיקר בשיפור החיים וברווחת תושבי רעות. הרחבת בתים ופיצול מגרשים לא קשור לעירייה למרות שהוא מצריך שינוי בתב"ע של רעות, זה לא קשור לועד הרובע".
אתה יודע שגם אנשי מכבים מגלגלים את הרעיון הזה?
"שמעתי שזה נכתב בעיתון ואני חושב שזה צעד מבורך שיזרים חיים חדשים לרובע. אני בהחלט מתכנן לשבת עם אנשי מכבים ואולי נשלב ידיים ונלך ביחד על הפרוייקט הזה לרווחת כולם".
מה לוחות הזמנים לפרוייקט?
"מרגע שהאסיפה הכללית תאשר את התוכנית, ניכנס לשלב של בדיקות ותיכנונים אדריכליים, שיארכו מספר חודשים. השלב השני יהיה שינוי תב"ע של רובע רעות וזה ייקח שנתיים עד שלוש שנים ועם שינוי התב"ע וקבלת ההיתרים ייכנסו לעבודות בניה".
(צילום ארכיון)
