זוכרים את הרובוטריקים? לא הזוועה המסורבלת של מייקל ביי. סדרת האנימציה המקורית משנות ה-80'. אז מסתבר שיש כמה אנשים שלקחו את הנושא ברצינות, כשהפעם הכוונה לא לרובוט מתקפל בודד שהופך למכונית, אלא לרובוטים מתקפלים שיש מאחוריהם היגיון אמיתי, מטרה ואפילו עונים על צורך.

שיתוף פעולה הנדסי בין אנשי הארווארד לאנשי MIT הביא לפיתוח של רובוטים שמבוססים על, תאמינו או לא, אוריגמי. הרובוטים המדוברים מתחילים כשהם שטוחים כמעט לחלוטין ועם קבלת האות המתאים מתחילים להתקפל לתוך עצמם עד שהם מגיעים לצורה הרצויה והופכים לרובוט שיכול לצעוד משם להיכן שתרצו.

הרובוטים המתוחכמים בנויים ממשטח תלת שכבתי. השכבה הראשונה, כיאה לאוריגמי, היא נייר. השכבה השנייה מכילה מעגל אלקטרוני שטוח לחלוטין שמותאם לקיפול לפי הדרישות. השכבה השלישית היא פולימר מיוחד בעל "זיכרון" לצורות – חממו אותו ל-100 מעלות צלזיוס, עצבו אותו, וכשיתקרר הצורה תישמר. באופן זה יוצר הרובוט, בין השאר, את מערכת הצירים לה הוא נזקק כדי לנוע. כמות האנרגיה הנדרשת כדי להביא את הרובוט ממצב שטוח למצב נע, אם תהיתם, שוות ערך לזו שניתן לאחסן בסוללת AA סטנדרטית.

גם המחיר, תתפלאו,  רחוק מלהיות גבוה. המדענים מעריכים שהציוד שיידרש על מנת ליצור רובוט כזה יעלה סביב ה-3,000$, כשמחירו של כל רובוט כזה יהיה כ-100$ בלבד. זמן ההרכבה עומד על כארבע דקות מרגע קבלת האות. אב הטיפוס צעד במהירות של 5.4 ס"מ לשנייה. לא מספיק כדי להתחרות באולימפיאדה, אבל לא רע בכלל בתור התחלה.

אז קיבלנו רובוטים קלים לאחסון, זולים, חסכוניים באנרגיה ובואו נודה על האמת – מגניבים. מה אפשר לעשות עם הרובוטים האלה? טוב ששאלתם. המדענים מציינים יישומים אפשריים כמו משימות חילוץ והצלה שבהן ניתן יהיה לשגר כמויות של רובוטים לאזורי אסון במטרה לאתר לכודים (או אפילו לדאוג להימצאותם של רובוטים כאלה מראש במקומות מועדים לתקלות), מחקר בחלל גם הוא תחום שיוכל להיעזר ברובוטים שדורשים שטח אחסון קטן ככל האפשר, כמובן שגם ליישומים הצבאיים האפשריים אין סוף, החל מרובוטים לסריקת שטחי אויב ועד לביצוע משימות מורכבות יותר ככל שיידרשו וככל שהטכנולוגיה תתפתח. כמובן שהתוצר אינו חייב להיות רובוט כלבלב מהלך כמו זה שהוצג בניסוי. ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור מבנים שונים בהתאם לצורך, למשל מחסה שירכיב את עצמו לאחר רעידת אדמה, שלדה לכלי טיס או רכב וכן הלאה.

החוקרים מסבירים שכבר במצב כיום ניתן ליצור רובוטים באמצעים כגון הדפסה תלת ממדית, אך ההדפסה התלת ממדית איטית מאוד אם המטרה היא ייצור המוני, ובמקרים מעין אלו עדיף להיצמד למדפסות הדו ממדיות שמסוגלות לעבוד מהר הרבה יותר ולייצר מספר רב של רובוטים בזמן קצר מאוד.

השאלה יחידה שלי לגבי הטכנולוגיה הזו היא האם ככל שהטכנולוגיה של הדפסה תלת ממדית ממתקדם ותאפשר מהירות רבה יותר כמו גם תחכום רב יותר, לא תהפוך הטכנולוגיה הזו למיותרת. ימים יגידו.

(צילום יחצ)