לפני כמה שנים נהלתי מו"מ מול איש מכירות בחברת ליסינג לגבי קניה של רכב לקרוב משפחה. אחרי דין ודברים הוא שאל אותי, "מה מונע מאיתנו לסגור את העסקה?". אמרתי לו שזה די פשוט, המחיר לא תחרותי. "המחיר?" התפלא איש המכירות – "אל תדאג, זה לא מה שימנע מאיתנו לסגור עסקה". באופן לא ממש מפתיע, העסקה לא נסגרה. אבל התשובה שלו הצחיקה אותי, כאילו המחיר הוא משהו שולי לחלוטין.

נזכרתי באותו איש מכירות כאשר סיימתי את המבחן לE400- , נסיעה שהזכירה לי שמה שעומד ביני לבין מכונית סלון חדישה ומשובחת זה רק דבר אחד – המחיר.

נראית וואוו

הבן שלי היה נחרץ כאשר הגעתי לאסוף אותו מהגן עם ה-E  , ופסק מיידית – "וואוו!". תאלצו להאמין לי שה- E הזו נראית עוד יותר טוב במציאות מאשר בתמונות הנאות של אלגזי. משהו מהרושם לא מצליח לעבור לגמרי כמו במפגש פנים אל כוכב. לדעתי ה-E הזו נראית מצויין, גם בצבע הצנוע הזה, כאשר קשה להגיד מה בדיוק גורם לה להיראות טוב יותר מהדור טרום העדכון. האם אלו הפנסים החדשים? אולי הנגיעות בצדדים? ואולי הכל ביחד.

558,000  שקלים הוא מחירה של ה, E400-  ובניגוד לסטיגמה הקלאסית על מכוניות היוקרה מגרמניה, רשימת האבזור הסטנדרטי שלה ארוכה. למעשה, מרבית הגרסאות של ה- E המעודכנת מאובזרות בעושר מג'אנט ועד גג שמש. ה–400 שלנו מתהדרת גם בפנסי כל–לד (חריגים בקטגוריה הזו, ובכלל) עם תאורת יום מרשימה במיוחד, בתא מטען נפתח ונסגר חשמלית, כניסה והתנעה ללא מפתח, מערכת חניה אקטיבית, קישוריות בלוטות' ומושבי עור עם כוונון חשמלי ועוד. צד הבטיחות מציע מערכת למניעת התנגשות, מערכת לאיתור רכב בשטח המת במראות, בקרת שיוט אקטיבית, ומערכת הבודקת את עייפות הנהג. כמובן שיש מה להוסיף, אם תרצו, אבל הסטנדרט רחוק מלהיות בסיסי.

לא תרצו לצאת

תא הנוסעים מציע עיצוב קלאסי, וקשה שלא להתרשם מהאיכות. ריפודי העור תפורים למופת, שילובי הצבעים נכונים, תאורת הלד העדינה בלילה נעימה, והתא הזה הוא מקום שלא תרצו לצאת ממנו. המרווח מצויין בכל המדדים, אבל המושב היה יכול לרדת קצת יותר נמוך, והוא מותאם יותר לאמריקאים רחבי גרם מלאירופאים ספורטיביים. מוזרות מסויימת נרשמת בתא שנמצא מתחת למושבים הקדמיים, שבולט קדימה והפריע גם לנהגים וגם לנוסעים. כמובן שהכל מתכוונן חשמלית (כולל משענת הראש) ובקלות. המושב האחורי ממשיך את הקו החיובי (שאולי לא רצה לצאת משם בסוף פרק הנוחות) ומציע מרווח טוב לרגליים וגם לראש, אבל מתאים יותר לזוג ופחות לשלושה. תא המטען גדול, והפתיחה/סגירה החשמלית נוחה. ובכל זאת תלונה קטנה לסיום – הצג המרכזי השולט במערכות השונות מעט קטן מהמצופה.

ה- E400ממלאת חור שהיה בהיצע של ה–E בין ה–350 ל–500, ועם מנוע מוגדש בנפח 3.0 ל' היא מתייצבת בדיוק מול ה–535 של ב.מ.וו וה–A6 3.0 ל' המוגדשת. מדובר במנוע V6 בי–טורבו, ובאופן לא ממש מפתיע, הוא בסימן "יותר" משתי המתחרות עם 333 כ"ס וכמעט 49 קג"מ ב–1400–4000 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטו' עם 7 היל' (בעתיד צפויה תיבת 9 היל').

ביצועים?

על הנייר, ה–400 היא הזריזה בשלישיה הגרמנית עם 5.3 ש' מעמידה ל–100 קמ"ש בדרך ל–250 קמ"ש מוגבלים. כמובן שלא שוכחים את צריכת הדלק, ויש מערכת עצור–סע (המנוע עומד בתקן יורו 6). ואיך זה נוסע? מצויין. המנוע חזק, ומתחזק ככל שעולה הסל"ד, עם צליל נחמד (שיכל להיות חזק יותר) ושפע של כח זמין. התיבה עובדת חלק ונעים ברוב הזמן, אבל לפעמים תגובותיה איטיות. יש לנהג בחירה בין מצב 'חסכוני' ל'ספורט', וההבדל מורגש. במצב החסכוני היא יכולה להרגיש קצת מנומנמת מהמצופה, אבל עם בחירה במצב הספורט הכל נפתר. למרות הקצב המאוד זריז שנדרש ממנה, ה–400 צרכה 7.8 ק"מ/ל' במבחן, ובשיוט רשמה 13.3 ק"מ/ל'.

מאזניים

ה- E400 שוקלת 1785 ק"ג, שהוא פחות או יותר המשקל המקובל בקטגוריה, ועדיין זה הרבה. כמובן שהמנוע המגודל מזיז אותה בלי בעיה, אבל עדיין יש תחושה של נהיגה ברכב גדול וכבד.

הרושם הראשוני בכביש מפותל, בעיקר אם הסלילה לא איכותית, הוא של מתלים רכים מדי לאוטו חזק כזה. האוטו זז יותר מדי, כאילו הולך לאיבוד כאשר נוהגים מהר – ועם המנוע הזה, 'מהר' זה משהו שמגיע מאוד בקלות… ההגה מציע משקל סביר במרבים המקרים, אבל לפעמים משנה משקל באופן מוזר בתוך הפניה. בנוסף, בשיוט אפשר להרגיש את מערכת שמירת הנתיב עובדת מדי פעם, ומזיזה את ההגה. תחושה מוזרה. כאשר הכביש איכותי יותר, ה–E כבר מרגישה טוב יותר. המתלים פחות מפריעים, האחיזה גבוהה ואפשר לנהוג מאוד מהר. צריך הפניית הגה גדולה מהמצופה כדי לשכנע אותה להיכנס לתוך הפניה, אבל היא משתכנעת וצוללת לתוך הפניה במהירות. היא עדיין קצת מנותקת, אבל טובה מבעבר והמנוע החדש נהדר. יש אפשרות לתפעול ידני של התיבה מההגה, אבל מצב הספורט עובד יפה, ואפילו בתנאים כאלו פשוט לא מצאנו בכך צורך.

ה–E שלנו הגיעה עם חישוקי "18, עוטי צמיגי 245/40 מגודלים. אלו גובים מחיר בנוחות – מחוץ לעיר היא היתה טובה, אבל קצת פחות רגועה מהמצופה, מעבירה שיבושים בינוניים וקטנים בתדר חלש אבל מורגש. השיבושים הגדולים גרמו לה לתזוזה גדולה על המתלים, אבל עדיין בגבולות הסביר – גם אם רק בקושי למכונית כזו. בעיר המצב היה דומה – טובה, אבל קצת פחות מהמצופה על שיבושים קטנים ובליטות גדולות בכביש. אבל עם כבישים סבירים ומעלה היא מספקת איכות נסיעה מצויינת, עם שיוט נעים ושקט, וכיסוי מרחקים בתא הנוסעים האיכותי הופכת להיות משימה קלה ונעימה.

טובה יותר

מרצדס שייפו את מרבית הפינות החדות שהפריעו לנו ב-.E  יחידת ההנעה ב–400 נהדרת, העיצוב נכון ורשימת האבזור ארוכה במיוחד. כן, היא לא זולה – אבל אם מתחשבים באבזור העשיר, פער המחיר מול המתחרות מצטמצם ואף נעלם. למרות השיפור, הצד הדינאמי נשאר עדיין בחוסר מסויים, במיוחד בכביש לא איכותי, אבל לא רק. גם נוחות הנסיעה יכלה להיות טובה יותר – היא טובה, אפילו טובה מאוד, אבל לא מצטיינת. ועדיין, יש לה כמה אסים מאוד חזקים בשרוול, כך שאם המחיר הוא לא מה שמפריד בין ה-E  הזו לחניה שלכם, היא בהחלט שווה בדיקה.

מרצדס  E400

מנוע V6, קדמי, אורכי, 2996 סמ"ק

תזמון 24 שס', תזמון משתנה, מגדש טורבו

הספק/סל"ד 333 כ"ס/5500

מומנט/סל"ד 49 קג"מ/1400-4000

תמסורת הנעה אחורית, אוטו', 7 היל'

מתלים קדמיים רב חיבורי, מוט מייצב

מתלים אחוריים רב חיבורי, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים

מערכות עזר BLIS, קרוז אקטיבי, שמירת נתיב

צמיגים 245/40-18

בסיס גלגלים 287.4 ס"מ

אxרxג 486.8x185.4×146.5 ס"מ

משקל 1785 ק"ג

תא מטען 540  ל'

מיכל דלק 59 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 250 קמ"ש (מוגבל)

0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 5.3 שנ'

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 7.8 ק"מ/ל'

דרגת זיהום 14

מחיר 558,000 ש''ח 

אחריות 24 חודשים

ציון מבחן ריסוק( (E–NCAP*****

בטיחות מבוגרים 86%

בטיחות ילדים 77%

הולכי רגל 59%

הכתבה מתוך מגזין אוטו

(צילום: שחר אלגזי, מגזין אוטו)