החודשים יולי-אוגוסט, הידועים כקשים להורים שביניכם, קשים לא פחות לאנשי עמותת "תנו לחיות לחיות" המפעילים את הכלבייה בכפר רות. לאנשי העמותה ולמאות בעלי החיים השוהים בכלבייה אין את הלוקסוס לברוח למזגן. בנוסף הם מתמודדים עם בעיה עונתית קשה לא פחות מהטמפרטורות הגבוהות – גל נטישות בעלי חיים החוזר ומתעצם מדי קיץ. אז הלכנו לראות מה שלומם ואיך מסתדרים המטפלים עם התנאים הקשים.
* * *
בכלבייה, הממוקמת בשדות של כפר רות בצמוד לכביש 443, שוהים כיום 230 כלבים ומאה חתולים הממתינים לאימוץ. מאה כלבים נוספים נמצאים בפנסיונים פרטיים במימון העמותה מפאת חוסר מקום בכלביות. כמעט רבע מיליון שקל מושקעים מדי חודש בתפעול המקום. תקציב העמותה מגיע כמעט כולו מתרומות (לצד 1.5% המגיע מהמשרד להגנת הסביבה).
כדי לסבר את האוזן לגבי מצב הצפיפות במקום נציין שעד לפני מספר שנים היה המקום פנסיון פרטי בו שהו שבעים כלבים בתפוסה מלאה. כל כלב היה בתא משלו ויצא לחצרות פעמיים ביום. כיום יש כמעט פי שלושה וחצי כלבים, כך שתבינו לבד לגבי מצבם ומצב העובדים במקום, העושים כל שביכולתם בתנאים קשים.
בשנה האחרונה החזיקה העמותה כמעט בכל זמן נתון 250 כלבים נוספים – במרפאות, בבתי אומנה ובפנסיונים בתשלום – בתקופות השיא החזיקה העמותה 500 כלבים בו זמנית. "לצערנו, החזקת הכלבים במרפאות חיצוניות ופנסיונים פרטיים עולה כסף רב", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות". "כדי לא לקרוס כלכלית, אנחנו לא יכולים לקחת כלבים נוספים. רק כאשר כלב מאומץ, או יוצא לאומנה, אנחנו יכולים לקחת כלב נטוש נוסף שזקוק לעזרתנו".
כאמור, אוגוסט מהווה מדי שנה את שיא עונת הנטישות של כלבים בכל המדינה. בעמותה מקבלים מדי יום שיחות טלפון מאנשים המבקשים למסור את הכלב וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע פשוט משאירים אותם קשורים לשער העמותה או ברחוב, שם הם נותרים עד שאזרחים מודאגים מתקשרים אל העמותה. אם המספר הממוצע של נטישות עומד על עשרים בחודש רגיל, הרי שבאוגוסט הוא מאמיר עד לארבעים נטישות בחודש. מספר האימוצים הממוצע בחודשים "טובים" הוא בסביבות החמישים-שישים. הסיבות לנטישה רבות, החל ממעבר לדירה שלא מתאימה לגידול כלב, שינוי בנסיבות החיים, אי הבנה של התנהגות טבעית של הכלב ועד לסתם אנשים שלא מצאו סידור לכלב בזמן החופשה המשפחתית והחליטו לוותר עליו.
מאות כלבים נמצאים בכלביות העמותה בכפר רות, קריית טבעון, אשקלון וסכנין, כאשר רבים מהם מגיעים על ידי משרד החקלאות שהחרים אותם מאנשים פרטיים בשל תנאי גידול לא ראויים. תקציב העמותה ופעילותה גדלים מדי שנה, אולם זה עדיין לא קרוב להספיק. מדינת ישראל עדיין אינה מבצעת מספיק סירוס ועיקור בקרב חתולי וכלבי הרחוב, והתוצאה היא הרבה מדי בעלי חיים ופחות מדי משפחות שייתנו להם בית חם. הוסיפו לזה את מגדלי הכלבים הגזעיים המתפרנסים מרחמן של כלבות וקיבלתם מציאות בעייתית. בניגוד לעמותות אחרות, ב"תנו לחיות לחיות" לא ממיתים בעלי חיים לאחר תקופה מסויימת בה הם שוהים בכלבייה, וכך מלבד העומס הרב על המקום נוצר גם מצב בו כלב או חתול השוהים תקופה ארוכה בכלבייה סובלים מבעיות רגשיות וקושי הולך וגובר להסתגל למשפחה חדשה שרוצה לאמץ אותם.
* * *
מאיה, מאנשי העמותה, מספרת על ריטואל הקיץ הקבוע: "זה מתחיל בגל של אימוצים של משפחות. הילדים בבית ויש יותר זמן ונהייה גל אימוצים. אחר כך הם מגלים שכלב זה לא ממש בשביל הילדים וגם ההורים הם אלה שצריכים לרצות לגדל אותו. בשבוע האחרון הוחזרו 6-7 כלבים ובמקביל יש פחות אימוצים. במקביל יש לנו בעיה עם החתולים. זאת עונת ההמלטות והרבה פעמים אנשים רואים גורי חתולים, חושבים שהם נטושים ורוצים לעשות מעשה טוב אז מביאים אותם אלינו. מה שהם לא יודעים זה שבדרך כלל האמא פשוט הלכה לחפש מזון לכמה שעות ואז מגיעים אלינו יותר ויותר גורים יתומים".
בכלביית כפר רות עובדים ארבעה מטפלים, וטרינר וכמה מאלפים, שתפקידם לעבוד עם כלבים שחוו חוויות טראומטיות מנטישה ועד טיפול גרוע. מאיה: "אחרי החוויות שעברו הכלבים האלה לא יודעים איך להתנהג עם משפחה ואחת המטרות בעבודה עם מאלף היא לצמצם את אחוזי ההחזרה לכלבייה. תהליך האימוץ כולל מפגש של כל בני המשפחה עם הכלב, מילוי שאלון כדי שנדע להתאים למשפחה כלב ספציפי שיתאים לה, ליווי על ידי המאלפים תוך כדי האימוץ וגם לאחריו כשהכלב כבר בבית המשפחה".
הכלבן אמיר מצטרף לסיור שאנחנו עורכים בין החצרות המוצלות, מצביע על כלב שחור בשם "הרקולס" ומספר: "המשפחה שלו החזירה אותו השבוע ומאז הוא לא מפסיק לבכות. הוא חוזר כל הזמן למקומות בהם היה בכלבייה יחד עם המשפחה שלו. למה החזירו אותו? כי הוא קפץ על הסבתא ושרט אותה קלות".
* * *
בשל העומס האדיר על המקום, אנשי העמותה קוראים לציבור שלא שש לאמץ לשמש כמשפחות אומנה לכלבים. אפילו אם רק לתקופה קצרה במהלך חודשי הקיץ הקשים. מאיה: "אנחנו כן מציעים לאנשים לקחת לאומנה לכל תקופה, כאשר הכלב הוא למעשה עדיין של העמותה, אבל אנחנו מסייעים במזון וטיפול רפואי. אם ירצו אחרי תקופה מסויימת לאמץ אז עושים את תהליך האימוץ הרשמי".
אחת הבעיות של העמותה, שבולטת במיוחד בקיץ הזה – היא שרוב הכלבים שנמצאים בבית המחסה הם כלבים בינוניים וגדולים, מכיוון שמשום מה רוב המאמצים (במיוחד אלו שגרים בדירות) סבורים שמי שגר בדירה "חייב כלב קטן". "כל משפחה שמגיעה לאמץ צריכה למלא אצלנו טופס אימוץ, שם הם כותבים על אורח החיים שלהם ומה הצרכים שלהם,וכ-90% מהם כותבים 'אנחנו גרים בדירה ולכן חייבים כלב קטן'. מדובר בתפיסה מוטעית. התפיסה הזו שגויה מיסודה וגורמת לכלבים הגדולים להישאר במשך שנים בכלוב קטן – שקטן הרבה יותר מכל דירה. האמת היא שלכלב ממש לא משנה מה גודל הדירה. הוא צריך את המקום הקטן שלו שבו הוא רובץ רוב היום, ואת הטיולים היומיים בחוץ. למעשה גם למשפחה – ההיפך הוא הנכון. כלב גדול לא מפריע בדירה. כלבים גדולים נוטים להיות יותר רגועים כי יש להם יותר ביטחון עצמי. הם לרוב פחות נבחניים ותזזיתיים מהכלבים הקטנים. מי שלוקח כלב גדול זוכה בהרבה יתרונות".
כצפוי, יש בכלבייה לא מעט כלבים וחתולים שקשה להאמין שיהיה סוף טוב לסיפור שלהם, כזה בו משפחה תתאהב בהם ותעניק להם בית. אמיר הכלבן מספר שיש גם הפתעות: "יש אנשים שלא בא להם להתחייב עכשיו לגדל כלב עשר שנים ויותר אז הם לוקחים כלב מבוגר. יש גם את הכלבים התוקפניים, שקשה באמת להאמין שמישהו ירצה, אבל יש לפעמים הפתעות שמישהו נדלק על הכלב ומוכן לעשות איתו תהליך ארוך בליווי המאלפים שלנו. יש לנו כאן גם את פרויקט 'אומץ', בו המאלפים עובדים במשך חודשים עם הכלבים הפחדנים או בעלי בעיות התנהגות, כאלה שקופאים בנוכחות בני אדם. מדובר על חודשים של עבודה עם הכלב, ואחר כך עם המשפחה שרוצה לאמץ אותו, עד שנוצר ביניהם קשר ואנחנו בטוחים שאפשר להוציא את הכלב מהכלבייה בלי שתגרם לו טראומה".
הפינה לאימוצכם
מולאן הקטנה
אהובה, עדינה וחששנית, שנראה שעברה חיים קשים, אבל מכאן אנחנו רוצים להעניק לה את הכי טוב שאפשר בבית סובלני שישכיח את כל הפחדים ויהיה מחבק כמה שאפשר. מולאן עובדת עם המאלפות שלנו להיות יותר אמיצה והיא מחכה שתגיעו להעניק לה אהבה גדולה. מולאן בת 4.
03-624176 שלוחה 3.
סימבה
יפיוף מארץ היפיופים. כמה שהוא גדול – ככה גם כמויות האהבה שהוא נותן בעדינות ואצילות. את סימבה הוצאנו מהסגר, הוא בן 4, סביר להניח שהיה כבר בבית ומישהו ויתר עליו.
03-624176 שלוחה 3.
טיירה
פצצת אנרגיה יפהפיה. סיימה קורס אילוף ועכשיו רק מחכה שתגיעו להכיר אותה ולהעניק לה בית אוהב. טיירה בת שנה וחצי, זקוקה למאמצים שאוהבים לעשות כושר ולצאת להרבה טיולים.
03-624176 שלוחה 3.
מוקה
הכי יפה ומהממת, למרות שיש מי שחושבים שהיא מסוכנת ומפחידה. מוקה ננטשה לאחר שלוש שנים בבית, וכעת היא צמאה לאהבה. היא בת 3 ומסתדרת עם חלק מהכלבים.
03-624176 שלוחה 3.
אמץ גם חתול!
ב-8 באוגוסט חל "יום החתול הבינלאומי". בעמותה מציעים לכם לקחת חבר משופם, כשהטיפולים הרפואיים כבר כלולים
לרגל יום החתול הבינלאומי אשר חל ב-8 באוגוסט, עמותת "תנו לחיות לחיות" יוצאת במבצע מיוחד של שבוע אימוץ חתולי. בבית המחסה ניתן למצוא כמאה חתולים, במתחם שמותאם במיוחד בשבילם.
"החתולים שמגיעים אלינו הם לרוב חתולים שננטשו מבית או גורי חתולים שננטשו ולא היו שורדים ללא עזרתנו", אומרת נויה נרדימון מ"תנו לחיות לחיות". "אבל בגלל שחתול הוא חיה טריטוריאלית, לחתולים שחיו קודם בבית מאד קשה להסתגל לחיים עם חתולים אחרים וזה עולה להם בבריאות, במלוא מובן המילה. אנו גם מטפלים בחתולי רחוב שנפצעו או איבדו את ראייתם, ומעניקים להם, מעבר לטיפול רפואי, גם מרחב בטוח להיות בו, עד שימצאו בית. אבל לצערנו, בגלל שרוב המאמצים מעדיפים גורים, החתולים הבוגרים נשארים אצלנו שנים. ואפילו חתולים בני שנה נחשבים כבר מבוגרים בעייני רוב המאמצים".
חבילת אימוץ חתול כוללת את הטיפולים להם זקוק החתול במשך שנה: ניתוח עיקור או סירוס, שני חיסונים וכדור נגד תולעים. סה"כ במחיר מבצע של 250 שקל לחתול אחד, 350 שקל למאמצים שני חתולים!
ג'וזפין – חתולה עיוורת ועדינה שעברה לגור בחתולייה לאחר 4 שנים בבית עם משפחה. היא אומללה בכלוב ולא מצליחה להתרגל לחייה החדשים.
עלק– גור מתוק ומצחיק, שובב אמיתי, שיכניס לכל בית צחוק ושמחה. עלק המתוק בן 4 חודשים.
