זה לקח כמעט עשר שנים, אבל אחת ממשימות החלל השאפתניות והמעניינות ביותר הגיעה השבוע סוף סוף לרגע השיא שלה, הנחתת מתקן מעשה ידי אדם נחיתה רכה על גבי ליבתו של כוכב שביט והעברת תמונות ונתונים ממנו.
עזבו לרגע את הוליווד וסרטים כמו ארמגדון ופגיעה קטלנית במסגרתם נחתו צוותי אסטרונאוטים על גבי אסטרואידים מאיימים, הפעם זה קורה באמת. הגשושית רוזטה (Rosetta) הגיעה לכוכב השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו, שביט בקוטר של כארבעה קילומטר, והנחיתה על פניו את הנחתת פילאה (Philae).
כוכבי שביט הם גופים שמימיים העשויים כמעט לגמרי מקרח "מלוכלך" המורכב ממים וגזים קפואים המעורבים בחלקיקי חומר שונים בגדלים הנעים מאבק ועד לסלעים. מסלולם סביב השמש הוא קיצוני יותר משל כוכבי הלכת. בקצה הרחוק ביותר של מסלולם הם רחוקים ממנה מיליוני קילומטרים ובנקודה הקרובה ביותר הם מתקרבים מספיק כדי שהגזים והקרח יתאדו וייצרו את זנב השביט המפורסם שלעיתים ניתן לראות גם מכדור הארץ.
המשימה הזו היא חלוצית בכל קנה מידה אנושי, אבל היא מהווה גם אבן דרך בחקר החלל האירופאי. ה-ESA, סוכנות החלל האירופאית, גוף עצמאי בו חברות כמה מדינות שרובן חברות האיחוד האירופאי, לא הצליח עד כה להטביע חותם של ממש על חקר החלל. רוב משימותיו היו כאלה ששחזרו משימות עבר של האמריקאים והרוסים או כאלה שעניינו בעיקר את הקהילה המדעית ודיברו פחות לקהל הרחב. המשימה הזו משנה את התמונה והופכת את הסוכנות האירופאית לפורצת דרך לא רק בתחומים המדעיים גרידא, אלא גם בעיני הציבור הרחב.
משימתה הרשמית של רוזטה היא לקדם את חקר השביטים, תחום בו סוכנות החלל האירופאית חזקה במיוחד, לשלב הבא. גשושה בשם ג'וטו שהייתה משימת החלל העמוק הראשונה של הסוכנות שיגרה בעבר תמונות מהשביט האלי ולאחר מכן משביט נוסף. גם סטארדאסט של נאס"א התקרבה לשביט אחר והצליחה לאסוף דוגמאות אבק מזנבו, אך ללא נחיתה עליו.
למה שביטים? התיאוריה אומרת שהשביטים התפתחו בימיה הראשונים של מערכת השמש ומהרכבם ניתן ללמוד הרבה על האופן שבו התפתחה מערכת השמש וכוכבי הלכת שבה. ישנן תיאוריות לפיהן המים שעל פני כדור הארץ הגיעו אליו בהתרסקות של כוכב שביט על פניו ושייתכן שאף החיים עצמם התפתחו כתוצאה מפגיעת שביט שהכיל מולקולות אורגניות. חקר שביטים יוכל לענות על רבות מהשאלות שמציקות למדענים עוד מימי הביניים.
אבל זוהי רק ההתחלה. הנחיתה המוצלחת יכולה לסמן יעדים נוספים ועתידיים שיוכלו לשנות את האופן שבו אנו חיים. כריית מים משביטים כמו גם כרייה של מתכות ומינרלים מאסטרואידים יכולה לשנות את הכלכלה המוכרת לנו היום ולפתוח פתח להמשך המסע האנושי לחלל העמוק. מזה שנים מספרים סופרי המדע הבדיוני על חלליות ענק שייבנו בחלל העמוק מחומרים שייכרו בחגורות אסטרואידים ומים שייובאו מכוכבי שביט. כשזה יקרה, רוזטה תיזכר לנצח כזו שפרצה את הדרך לעתיד.
