27,269 תלמידי העיר חזרו הבוקר אל ספסל הלימודים, אחרי קיץ קשה ורווי מאבקים, במדינה בכלל ובמודיעין בפרט. כזכור, הורי בית הספר אלונים חזרו בהם מהכוונה להשבית את פתיחת השנה, אחרי שמחו מול בניין העירייה על הכוונה לפתוח בשכבת ב' כיתה אחת בה ילמדו 39 תלמידים. גם הורי שכבת א' במשואת נריה מחו השבוע בבניין העירייה על הכיתות הצפופות בשכבת א', ואף ניסו לחסום את רכבו היוצא של ראש העירייה חיים ביבס. עוד במהלך הקיץ נסגרו כל כיתות התינוקות של רשת אמונה בעיר, ורשת מאורות מודיעין סיימה את דרכה בעיר אחרי 25 שנים.
מי שנאלצים בסופו של דבר להתמודד עם הבלגאן במערכת החינוך הארצית הם אנשי המערכות המקומיות, שמתריעים מזה שנים על הבעיות שכעת מתפוצצות לכולנו בפרצוף. תפסנו השבוע את מחזיק תיק החינוך, מויש לוי, לשיחה. "שים לב שמי שמוביל את הדיבור על רפורמה במערכת החינוך זה לא משרד החינוך, אלא משרד אוצר. עם כל הכבוד, הרפורמות הנדרשות במערכת הן תפקידו של משרד החינוך".
מי צודק במאבק הזה? האוצר או המורים?
"כמו בהרבה דברים, האמת נמצאת תמיד אי שם באמצע. הקושי האמיתי הוא שיש דברים שצריך לשנות במערכת החינוך, ואין ספק שאחד מהם זה מעמד המורה, שמורכב מכמה דברים. הם צריכים לקבל שכר ראוי ומכבד, ומצד שני יש גם דברים אחרים שנוגעים להכשרת מורים, התקדמות ועוד המון דברים. את הסתדרות המורים מעניין הקטע של השכר, והם מצאו לעצמם עיתוי מאוד נוח לנהל את המאבק הזה".
על כל אותן בעיות אקוטיות במערכת מדברים כבר שנים וכלום בעצם לא נעשה.
"אלו דברים של טווח ארוך. אם אתה מסתכל על מה שקורה במכון להכשרת גננות, אתה רואה רישום אפסי לשנה הבאה. זה אומר שעוד כמה שנים המצב יהיה הרבה יותר גרוע. אין ספק שהמצב הולך ונהיה יותר קשה, כי לא עשו טיפול לטווח ארוך. האמת שזה מרגיז, כי היו באמת הרבה דברים שהשתפרו בקיץ הזה מבחינת רישום ושיבוץ, ואז קורים דברים שלא בשליטה שלנו ואנחנו מתעסקים בהם. פשוט חבל. על הסכם בין הסתדרות המורים לאוצר אף אחד מאיתנו לא יכול לשלוט, למרות שראש העירייה, בכובעו השני כיו"ר מרכז השלטון המקומי, מעורה בנושא ועושה את המקסימום".
נראה שהשנה הגענו גם למצב שיא מבחינת מספר הכיתות הצפופות בבתי הספר היסודיים.
"יש לנו כמה וכמה כיתות גדולות, זה נכון. קודם כל, אני מסתכל על זה לאורך זמן. עד לפני 6-7 שנים היינו בתקן של 40 ילדים בכיתה, כל המערכת הייתה ככה. כמה שניסינו להוריד את המספר, עדיין היינו ככה. מאז שקיבלו החלטה נכונה להוריד את התקן מ-40 ל-34 זה שיפר את המצב באופן דרסטי. זה היה הדרגתי, כל שנה הוסיפו עוד שכבה. בראייה היסטורית, זה היה נכון והיה נכון להוריד את מספר התלמידים בכיתה עוד יותר. בעיני זה קריטי ומשרד חינוך חייב להוביל לזה. גם אחרי היו לנו מקרים של כיתות גדולות, מכיוון שאת התקן החדש לא החילו במצב שיש רק כיתה אחת בשכבה. גם בעבר היו לנו כאלו וידענו לקבל שעות נוספות ממשרד חינוך, ובתוך בתי הספר ידעו להתמודד עם הסיטואציה, לעשות פיצול שעות ולתת מענה, גם אם זה מצב לא מיטיבי".
נראה אבל שהמצב מחמיר.
"השנה יש יותר כיתות כאלו, ואין לי ספק שזה נובע מתוך משהו בסיסי יותר שדיברתי עליו בעבר, וזו העובדה שחייבים בסופו של יום לצמצם את מספר בתי ספר שלנו. שינויים דמוגרפיים שהעיר עוברת והתבגרות השכונות הוותיקות, באופן שאין מספיק ילדים, מביאים למצב שבו יש יותר מדי בתי ספר יסודיים בשכונות הוותיקות לעומת מספר הילדים שיש בהן. העובדה שבכל אופן מנסים לשמור את בתי הספר האלה גרמה לזה שפתחנו בעבר כיתות מאוד קטנות. אם יש לך שתי כיתות שבכל אחת מהן 21-22 תלמידים, אז מה שקורה במהלך השנים זה שכמה ילדים עזבו ואז התקן יורד לכיתה אחת בלבד".
אז ראש העירייה יצטרך לחזור בו מהחלטתו ללכת על בתי ספר "בוטיק" במקום לסגור את חלקם?
"זה לא סוד שהתנגדתי להחלטה, הדעה שלי ידועה. אמרתי אותה גם בעבר, אבל כיבדתי בסופו של דבר את החלטה שהתקבלה. אני רק חושב שגם בהמשך לא יהיה מנוס מהמהלך הזה. אני לא יודע בשלב כזה להגיד לך איך זה צריך להתבצע. בכל שכונה יצטרכו לבחון את המצב הספציפי שם בהתאם למספר ילדים ומספר בתי ספר בשכונה, ויצטרכו לקבל החלטות שהן לא פופולריות ולא פשוטות, אבל בסופו של דבר נכונות עבור התלמידים עצמם, וזה מה שחשוב. להשאיר בתי ספר שיש בהם כיתה בשכבה, ולשם אנחנו הולכים, בעיניי זה לא נכון עבור התלמידים. זה גורר קיצוץ בשעות, זה מביא לבית ספר שאין בו סגנית כי יש פחות מ-12 כיתות, וגורם למצב שאנו רואים עכשיו שמספיק שכמה תלמידים עוזבים ויש לנו כיתה אחת גדולה. יש לזה גם יתרונות, אין ספק, אבל לאורך זמן זה לא יצליח להחזיק. אני חושב שעם כל הרצון לנסות ולהשאיר את כל בתי הספר בעיר, בעוד שנתיים-שלוש מהיום לא יהיה מנוס מתהליך כזה. זה תהליך ארוך, לא מהיום למחר, אבל צריך להתחיל אותו".
ומה עושים בינתיים?
"מה שצריך לעשות בינתיים זה לנסות לגייס כמה שיותר שעות ממשרד החינוך, ויחד עם בתי הספר לבנות מערכת בצורה כזאת שתיתן מענה כמה שיותר מקיף".
הבעיה העיקרית שמאיימת כעת על המערכת היא המחסור בסייעות?
"אנחנו כל הזמן מנסים לגייס עוד סייעות, אבל אין ספק שהמחסור הלאומי פוגע גם בנו. עדיין חסרות לנו סייעות, וצריך לחלק את זה לשלושה תחומים. בגנים הרגילים עיקר הבעיה היא בסייעות השניות. אנחנו מכירים את זה גם משנים קודמות, בהם גנים לא תמיד תפקדו עם סייעות שנייה לתקופות קצרות או יותר ארוכות. חשוב לנו קודם כל שייפתחו כל המסגרות ויינתן מענה. יש מקומות אחרים בארץ בהם אין גם סייעות ראשונות כדי לפתוח בכלל. בתחום השני הוא סייעות החינוך המיוחד, קושי שמלווה אותנו כבר כמה שנים. אנחנו מנסים להתמודד עם זה. פתיחת בית הספר השלישי בעיר לחינוך מיוחד בהחלט מוסיפה על האתגר. התחום השלישי הוא הסייעות הרפואיות, לילדים אלרגניים וכאלה עם בעיות רפואיות שונות, שם הקושי הוא הכי גדול. בעיניי זה המחסור הכי משמעותי שקיים כעת. יש מקרים בהם אנחנו לא מצליחים לאייש את המשרות, למרות מאמצים אינסופיים שאנחנו עושים. אז אנחנו מנסים לקבוע סדרי עדיפויות, שהילדים עם הצורך הכי קריטי יקבלו סייעת. בתפיסה שלי, כל ילד שזכאי לסייעת כזאת צריך לקבל אותה. זה מאוד מתסכל שאנחנו לא מצליחים למלא את השורות. תסכול קשה. יש דברים שאני יכול שלא להסכים עם הורים ואומר את דעתי, אבל בדבר הזה אני מסכים איתם. אני מסכים שלא צריכים להיות 39 תלמידים בכיתה, מסכים שצריך סייעות, אבל לצערי זה לא בשליטה בלעדית שלנו. אנחנו משקיעים המון בנושא ומשלמים המון, גם על הסעות, אבל בסופו של דבר אי אפשר למצוא את כוח האדם הזה. יש הסכמי שכר ברמה ארצית שמונעים מאיתנו לתקן את הבעיה".
נראה שאף אחד ברמה הממשלתית לא פועל לתיקון המצב.
"ראש העירייה בכובעו כיו"ר מרכז השלטון המקומי פועל בנושא כבר הרבה זמן, ואני מסכים איתו שצריך להביא למצב בו יש יותר אוטונומיה לרשויות. יכולנו לעשות את הדברים הרבה יותר טוב אם היה זה היה בידיים שלנו. מה שנעשה השנה מוגבל. אתה רואה שיש דברים כמו תקן משרד החינוך, הסכמי עבודה, יכולת מוגבלת שלנו לשפר מעמד סייעות, דברים שלא נמצאים כיום בשליטת הרשויות, אבל לשם אנחנו צריכים לשאוף".
יש תחושה בציבור ששנה נפתחת במצב לא טוב, בלשון המעטה.
"נכון, אבל צריך להישאר בפרופורציות. הציבור שומע בעיקר על האתגרים והבעיות, אבל צריך לזכור שבמודיעין יתחילו את השנה כמעט 28 אלף תלמידים, שרובם מגיעים למצב מצויין. יש לנו מנהלים ומורות, גננות וסייעות טובות מאוד, שמלמדות בתוך כיתות שרובן המוחלט לא צפופות, וצריך לזכור גם את זה".
