ילדי "צ'יימס אור" מודיעין פתחו  את שנת הלימודים החדשה ברגל ימין במגורים חדשים ומשודרגים ברעות, המרווחים הרבה יותר ממגוריהם הקודמים במודיעין. המבנה ושטחי החוץ של המרכז משתרעים על ארבעה דונם, מתוכם דונם אחד בנוי. לצורך השוואה – המבנה הקודם היה בגודל של כ-280 מ"ר וסך השטח שהוקצה עבורם היה פחות משני דונם.

"צ'יימס אור" הוא מרכז חינוכי וטיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים הכולל מעון יום שיקומי ומרכז יום טיפולי ארוך. המעון במודיעין נפתח בשנת 2006, בהפעלת עמותת צ'יימס ישראל, בפיקוח ומימון משרדי הרווחה והבריאות ובשיתוף פעולה עם עיריית מודיעין. בשנת 2009 התווספו למעון מסגרות המשך. המבנה החדש ניתן לעמותה מעיריית מודיעין.

המחשב לשימוש הילד

הרבה ממה שנעשה בחודשים האחרונים כדי להפוך את המקום למרכז המתקדם מבחינה אדריכלית ומונגש כפי שהוא היום נעשה בהתנדבות. אם זה מנהל הפרויקט שפיקח עליו בהתנדבות מלאה, עבודות החשמל, עבודתה של אדריכלית הפנים והשאר הגיע ממימון של קרנות ומהעמותה.

הטרקטור הראשון החל לעבוד ב-18.5 וב-1.9 המרכז נפתח. יש בו שבעה חללים גדולים, עשרה חדרי טיפולים, חדרי שירותים ואמבטיה מונגשים, מספר חצרות עם מתקנים, כאשר כל חצר מותאמת לגילאי הילדים. בקרוב תופעל גם גינה טיפולית, כשכולם מחוברים לחצר היקפית אחת ענקית מונגשת שאפשר לעבור בקלות בה ממקום למקום. "העבודה של כולם נעשתה מהנשמה, מגיע לילדים האלה את הטוב ביותר", מספרת רותי שמעוני, מנהלת המרכז, בהתרגשות.

הכל במקום אחד

למעון השיקומי מתקבלים ילדים מגיל שישה חודשים ועד גיל שלוש, הסובלים מעיכוב התפתחותי על רקע תסמונות, פגיעות מולדות, מחלות ולפעמים גם בלי רקע ברור. הפעוטות מגיעים למעון מדי יום מבתיהם בהסעה עם ליווי. המעון מיועד לתושבי מודיעין והסביבה המוגדרים כזכאי הביטוח הלאומי.

בעקבות המעבר לביתם החדש התקן צפוי לגדול לשלושים ילדים. שמעוני צופה כי עד נובמבר יהיו במעון 17 ילדים. ובסך הכול במרכז, במעון היום ובמסגרות בהם מגיעים ילדים מעל גיל שלוש ועד 11 – יש 42 ילדים כשמלווים אותם 42 אנשי צוות. הצוות מורכב מאנשי חינוך, גננות וסייעות מתחום החינוך המיוחד, עובדת סוציאלית, צוות פארא-רפואי ובו מטפלות ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורות, פיזיותרפיסטיות, אחות, אנשי צוות נוספים ובנות שירות לאומי.

השנה, לבקשת ההורים של ילדי המעון, "צ'יימס אור" התחדשו גם בגן "עיכוב התפתחותי" חדש לילדים בני ארבע וחמש. לפני הקמת גן זה, הילדים שהיו מסיימים את המעון היו מתפזרים במסגרות אחרות בעיר או מחוץ לעיר בהתאם ללקות שלהם ולפי החלטות ועדות השמה של משרד החינוך. המטרה בהקמת הגן החדש היא יצירת המשכיות של הילדים עם המקום ועם הצוות החינוכי ועידוד אינטראקציות חברתיות בין הילדים לבין עצמם. הגן נחלק לשתי כיתות בנות שישה ילדים. האחת היא כיתה לילדים עם לקות שכלית התפתחותית ובשנייה יש ילדים במצב סיעודי קשה. במרכז קיימות גם שתי כיתות בית ספר הנחלקות גם הן לכיתה לילדים עם לקות התפתחותית שכלית והשנייה לילדים עם לקות פיזית מורכבת.

המחשב פורץ הדרך

לדברי שמעוני ורוית שחר-להב, מרפאה בעיסוק, אמצעי החינוך הטכנולוגיים במרכז המשמשים לגירוי הילדים מנטאלית ופיזית הם מהמתקדמים בארץ, הן מבחינת החדשנות והן מבחינת כמות המכשור הטכנולוגי המתקדם והיקר. שמעוני: "בעבר לא האמינו שהילדים האלה יכולים להתפתח מעבר למצב שבו הם נמצאים. המטפלים שלהם היו עסוקים בשימור המצב הקיים וייצור סביבה שמחה עבורם, לא השקיעו בהם בפן הלימודי. באמצעות המכשור הטכנולוגי המתקדם  הוכחנו כי עם אמונה והתמדה ניתן להביא לידי מיצוי את היכולות של הילדים ולעיתים זה מביא לתוצאות שלא יאמנו. הטכנולוגיה מנגישה את הסביבה אליהם ומאפשרת להם התנסויות המספקות חוויות הצלחה. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לגשר על הפער בין הפוטנציאל הפנימי שלהם לחוסר יכולת לממש אותו אם באמצעות החושים, קוגניטיביות ופיזיות".

איזה סוגי טכנולוגיה קיימים אצלכם ולמה הם משמשים את הילדים?

"זה נקרא 'טכנולוגיה מסייעת'. הם מסייעים בתחום הניידות, התקשורת, מוצא למגבלות פיזיות ועוד. למשל בתחום הניידות יש לנו כסא גלגלים ממונע מתקדם ומשתמשים בו ילדים בעלי יכולת תפקוד שונה. למשל ילד שעד היום לא היה יכול ללכת או להפעיל דברים בעזרת הידיים, יכול להניע את הכסא באמצעות מתגים הנמצאים במשענת הראש. מילד שלא היה יכול מסוגל להתנייע פתאום הוא גילה שהוא יכול. זה מעצים את תחושת המסוגלות שלו והעצמאות. אחד החסמים העיקריים שקיימים אצל רוב הילדים אצלנו הוא תקשורת, רבים מהם בעלי קשיים קוגניטיביים המונעים מהם לדבר ולהביע את רצונם בדיבור, לשם כך קיים אצלנו מערך אמצעי תקשורת תומכים חליפיים והם יכולים להביע עצמם מבלי לדבר. המערכת עושה זאת עבורם. יש אצלנו מחשבי תקשורת מתקדמים יותר, לפי רמת המורכבות שהילד יכול להתנסות בה. ברמות המתקדמות יותר יש מטריצות של סמלים בתוך סמלים והילד יכול להגיד בדיוק מה הוא רוצה ומאפשר לו להפיק משפטים שלמים. יש החוששים כי זה מנוון את יכולת הדיבור שלהם, אבל ההיפך הוא הנכון – הם הרבה פעמים חוזרים אחרי המילים שיוצאות מהמחשב".

תני דוגמה.

"אחת הילדות אצלנו סובלת מתסמונת נדירה בשם 'מרשל סמית'. זוהי תסמונת קלינית שמי שסובל ממנה לרוב לא יכול לתקשר שפתית. בימים אלה החל מחקר בהולנד על התסמונת. למכון ההולנדי הגיעו ילדים מכל העולם עם הוריהם לשבוע היערכות למחקר, בהם גם ילדה שלנו. היא הגיעה עם אחד ממחשבי התקשורת והפכה לכוכבת במרכז הבמה. כולם התפעלו מהיכולת שלה לתקשר באמצעות המחשב. זו הייתה גאווה גדולה. המחשבים האלה מאפשרים לילדים גם את חוויית השיתוף. באחד מסופי השבוע ההורים צילמו תמונה או שתיים בצירוף משפט המתאר את החוויה שעברו בסוף שבוע, הקלטנו את מה שכתבו במסר ובמפגש הבוקר ביום ראשון הגננת העבירה אייפד בין הילדים וכל אחד יכול היה לשתף ולהציג את מה עבר עליו בסוף שבוע. האייפד היה מחובר לטלוויזיה בסטרימר וכולם יכלו לצפות בטלוויזיה בזמן השיתוף. לילדים שאין כלל יכולות מוטוריות רכשנו מחשב שכמעט אין באף מרכז שיקומי אחר בארץ. מדובר במחשב שמופעל על ידי מערכת מיקוד מבט, בעזרת העיניים בלבד. יש אצלנו בחדרי הגן טלוויזיה המשולבת עם מחשב חכם הנמצאים על גבי מסך בגודל 65 אינץ' עם מסך מגע והוא גם משמש כלוח מחיק. בתוך המסך נמצאים גם כל מרכיבי המחשב. לכל ילד יש תיקייה בתוך המחשב השומר ומתעד את התקדמותו ומה עשה בשיעור. המסך המתקדם הזה יודע לקלוט כל מכשיר בסביבתו ולתקשר איתו, כך שאפשר להקרין דברים מתוך מחשב התקשורת על המסך או כל דבר אחר".  

יחד ולחוד

שותפות המקום עם קהילת "יחד" מעוררת גם בעיות. העיקרית – חרדה לפרטיות הילדים 

"אור צ'יימס" קיבלו לשנה החדשה עושר מרחבי, מבנה פנימי וחיצוני הבנוי באדריכלות מתקדמת ומונגשת על בסיס הסטנדרטיים הגבוהים ביותר, אך יש גם קוץ באליה: הם צריכים לחלוק אותו עם קהילת "יחד", המשתמשים בו בסופי שבוע לתפילות. "יחד" היו שם קודם והמצב היה ידוע מראש, אבל צוות הגן לא צפה את ההתנגדות העזה של חלק מההורים החרדים בקנאות לפרטיותם.

זה לא הקושי היחיד: בנוסף לציוד וחומר פרטי שנמצא בחלק מהחדרים בהם קהילת "יחד" משתמשים יש מתקנים ומכשירים מהמתקדמים בארץ שעלותם מגיעה לעשרות אלפי שקלים. ב"צ'יימס" חוששים ממצב שבו מישהו מקהילת "יחד" יפגע בשוגג בציוד היקר. כדי למנוע את המצב הזה, צוות המרכז מפנה בימי שישי חלק מהחדרים ונועל בשרשראות ארונות עם משחקים וציוד אישי. דבר לא פשוט בפני עצמו.  שמעוני: "ההתמודדות הקשה עכשיו היא בעיקר מול ההורים, לא בטוח שנוכל כל סופשבוע להפוך את המקום לסטרילי. חלק מההורים כבר אמרו שהם לא מוכנים להכניס את הילד שלהם למקום שזרים מסתובבים בו".

צילום איילת לוין