מה עושה דוקטורנטית ליידיש ממודיעין באמסטרדם? ולמה ההולנדים כל כך מתעניינים בשפה הנכחדת של יהודי מזרח אירופה? על כל השאלות האלו יכולה לענות דניאלה זיידמן-מאואר, תושבת מודיעין המלמדת יידיש באוניברסיטה בעיר ההולנדית.
זיידמן-מאואר היא דוקטורנטית הנמצאת בימים אלו באמסטרדם, בה היא מעבירה קורס במחלקה ללימודי יהדות. מה לאמסטרדם וליידיש? השבוע הסבירה זיידמן-מאואר למודיעין NEWS כי החיבור בין ההולנדים לשפה, ובכלל ליהדות, נובע ממאות שנות נוכחות יהודית בעיר, החל מימי גירוש ספרד והאינקוויזיציה בפורטוגל, כאשר לדבריה אין היום משפט בהולנדית בו לא נוכל למצוא מילים שמקורן ביידיש. עוד סיפרה כי לקורס שהיא מעבירה נרשמו למעלה מ-50 סטודנטים, הרבה מעל למצופה.
כשהתקשורת מתלהבת מיידיש
זיידמן-מאואר ובעלה אריק מתגוררים במודיעין כבר 20 שנה, לאחר שעלו לישראל מבלגיה. "הסיבה שאני באמסטרדם", היא מספרת, "היא כי התחלתי לימודי דוקטורט באמסטרדם, ואז הם הבינו שהיידיש שלי היא בסדר. בעבר היה להם מרצה בכיר ליידיש בשם שלמה ברגר, שנפטר באופן פתאומי ב-2015 ומאז לא היו להם לימודי יידיש באוניברסיטה. המומחיות שלי היא יידיש מודרנית וגם יידיש ישנה. הדוקטורט שלי עוסק בספרי רפואה ביידיש במאות ה-17 וה-18. הם החליטו שהם רוצים שאלמד יידיש ושאלו אם אני מוכנה. הסכמתי והתחלתי ללמד פה יידיש בתחילת חודש פברואר".
ברגע שמאואר החלה ללמד יידיש הדבר תפס תאוצה ועורר עניין עצום באמסטרדם, וגם העיתונות המקומית גילתה בסיפור עניין רב. "ברגע שנודע לעיתונות שהיידיש חזרה לאוניברסיטה", מספרת מאואר, "זה הפך להיות משהו מאוד ויראלי ומטורף. נאלצתי להגיע לאמסטרדם שבועיים לפני תחילת הלימודים בכדי לעמוד בקצב של הראיונות שביקשו ממני. כל אמסטרדם השתוללה מהעניין. התחלתי את הקורס הראשון עם 53 סטודנטים והשיעור הראשון היה פתוח לתקשורת. כל השורה האחרונה הייתה תקשורת. גם עכשיו ממשיכים להגיע 50 תלמידים לכל שיעור. הם מאוד מאוד מתלהבים ובינתיים הכל הולך בצורה הכי טובה שיש. אפילו האוניברסיטה מופתעת מכמות הסטודנטים שמגיעים לשיעורים, וכבר הודיעו לי שגם בסמסטר הבא הם רוצים שאעביר קורס ביידיש, והם יתנו לי עוזרת הוראה. הם ממש מתלהבים. יש פה המון חומרים בארכיונים והאוניברסיטה מעוניינת שהסטודנטים יכתבו דוקטורטים ועבודות על כל מה שקשור לשפה. העיר מעוניינת שישתמשו בכל הספריות והארכיונים שיש להם. יש להם חומרים על כל מה שקרה כאן מהמאה ה-17 עד המאה ה-20, ויש פה תיעוד מירבי של הקהילה היהודית וגם של המסחר. אמסטרדם הייתה עיר פתוחה ליהודים ונתנה להם לעבוד ולסחור בחופשיות, ולכן הגיעו לכאן הרבה יהודים".
מה ההסבר לעניין הרב שהם מגלים ביידיש?
"בהולנדית יש המון מילים ביידייש והם אפילו לא מודעים לכך שאלו מילים ביידיש. למשל, האזור של אמסטרדם נקרא 'מוקום', וזה בא מהמילה 'מקום' ביידיש. מעטים מהם יודעים שזה בא מדוברי יידיש שגרו פה. יש עוד הרבה מילים כאלה, כמו למשל 'מזל', 'גנב', 'נעבעך' ועוד הרבה מילים שהם משתמשים בהן ביום-יום. יש פה מילון שלם של מילים שהגיעו מהיידיש ונכנסו להולנדית. זה כנראה החלק שמאוד מרגש אותם, שהם יכולים לבוא וללמוד את השפה הזאת שכל כך השפיעה על השפה שלהם. בקורס אני מתחילה ללמד אותם מה-א'-ב'. הם לא היו מודעים לכך שהיידיש נכתבת בעברית. זה לגמרי לא מוכר להם והם בהלם מוחלט מזה. להפתעתי, למרות זאת הם נשארים בקורס ולומדים לקרוא את האותיות בעברית, וזה ממש מדהים. הם קנו מילון והם מחפשים את המילים ביידייש ויודעים לחפש לפי הא'-ב'".
ומאיפה היידיש שלך?
"מהבית. סבא וסבתא שלי בבלגיה דיברו איתי רק יידיש. באנטוורפן כל היהודים מדברים יידיש. למרות שלא מתתי על זה, כי חשבתי שזאת שפה של זקנים, זאת הייתה הדרך שלי לתקשר איתם. כשבאתי לארץ נרשמתי לאוניברסיטה העברית ולמדתי היסטוריה של עם ישראל. הייתי צריכה לבחור שפה שנייה, בחרתי ללמוד יידיש והתאהבתי קשות. המשכתי למאסטר ועכשיו, אחרי שהילדים גדלו, החלטתי לחזור ללימודים בצורה מלאה ולעשות דוקטורט. עבדתי במשך 28 שנה ביד ושם כעורכת אחראית, וברגע שהתחלתי את הדוקטורט שלי במחקר של היידיש, ובהתייעצות ובתמיכתו של אריק בעלי, עשיתי את המעבר הזה ועזבתי את יד ושם. עכשיו אני עובדת בשני פרויקטים שקשורים ליידיש ומלמדת את השפה. הדוקטורט שלי עוסק בספרי רפואה ביידיש במאות ה-17-18. באותה תקופה לא היו רופאים בכל מקום, וגם אם היו רופאים זה היה עולה המון כסף. ליהודים לא היה כסף ולכן הם הוציאו חוברות שהסבירו איך לטפל בכל מיני כאבים, מה לעשות בהיריון ובלידה וכולי. נושאים מאוד פרקטיים והכל היה ביידיש, כי זאת הייתה השפה המדוברת של היהודים".
מה הקסם של היידיש בעיניך?
"היא פשוט טבולה בהיסטוריה ובתרבות יהודית, וגם יש בה את המרכיב של הלשון העברית. מה שבעיקר מושך את האנשים זאת העובדה שזה מזכיר להם את סבא וסבתא שלהם. יש לשפה רכיב של היסטוריה ותרבות עמוקה של יהודים. את ההולנדים זה מושך בגלל ההיסטוריה של היהודים פה, וגם בגלל שהם מודעים לכך שהם משתמשים בהמון מילים ביידיש ולכן זה מאוד מעניין אותם. עכשיו יש להם הזדמנות ללמוד את המקור. לצערי, בארץ יש פחות התלהבות. המצב של היידיש בארץ הוא לא משהו וחבל. הייתי רוצה שבארץ יהיו לי 50 סטודנטים עם כזאת התלהבות".
