מעבר לקורבנות בגוף ובנפש שישראל משלמת על מבצע "צוק איתן", יש למלחמה הזו קורבן נוסף: החופש הגדול. צמד המילים שכל ילד מחכה להן כל השנה, עם אינספור תוכניות וחלומות, הדבר הזה נפגע השנה פגיעה אנושה. בוודאי מנקודת מבטם של הילדים. לא רק האזעקות, הריצות לממ"ד, הדאגה לקרובים המשרתים בחזית אלא גם היום יום. בעיקר – התוכניות שבוטלו. בסיטונות.

ההורים מתמודדים עם הצורך להעסיק את הילדים. גם אלה שנמצאים במסגרות הקיץ (שהסתיימו השבוע עם תום "בית הספר של החופש הגדול"). בימי שגרה הם היו מבלים בבריכה, נוסעים לטיולים ברחבי הארץ, מגיעים למרכזי אטרקציות מחוץ לעיר. רבים מהם כעת חסרי אנרגיות, נמצאים בדיכאון וממש לא להוטים לעשות פעילויות שמחות עם ילדיהם.

מוכרחים להיות שמח

חברת המועצה הילה בן אליעזר היא אם לארבעה. ילדיה לומדים בכיתה ג', א', טרום טרום חובה והיא נמצאת בבית עם תינוקת בת חודשיים. בעת שיחתנו הילדים עדיין היו כולם במסגרות חינוכיות שונות ובקייטנות עד השעה 16:00. שמענו ממנה איזו התמודדות נדרשת מאם במשפחה מרובת ילדים (ביחס לחילוניים) אם בכלל ומה התחושות בתקופה זו.

אם בימים כתיקונם משפחת בן אליעזר היו נוסעים לבלות בים, בלונה פארק, נוסעת מחוץ לעיר ומטיילת רגלית במסלולים שונים בארץ, הקיץ הזה סופי השבוע נראים אחרת. "בינתיים אין לי עדיין תחושה של התמודדות", היא מגלה. "הקושי האמיתי יתחיל כשיגמרו הקייטנות. לעת עתה אנחנו לומדים להעריך את הדברים הקטנים ומבלים יותר יחד כמשפחה בעיקר בבית. גם מצב הרוח לעיתים מדוכדך, אבל בשישי האחרון לא נתנו למצב לדכא אותנו והזמנו את המשפחה ממזכרת בתיה לארוחת ערב. הרגשנו שבכך אנחנו מנצחים את החמאס. כולנו יושבים יחד למרות הכל. וזו הדרך שלנו, של העורף, להיות חלק מהלחימה, להמשיך לשמוח ולהתאגד יחד. לא ניתן להם לחרב את החופש. עלינו להמשיך לחוות ולשמוח באזורים יותר מוגנים מהרגיל ובצורה ביתית יותר".

איך ילדייך מתמודדים עם המצב?

"הילדים מתוודעים לראשונה לסכסוך הישראלי פלסטיני. הם שואלים שאלות לא פשוטות כמו 'מתי זה ייגמר?', 'למה הם רוצים לפגוע בנו?', 'האם אנחנו יכולים להיפגע?'. זו הזדמנות מצידנו לשיעורים בהיסטוריה וציונות. קודם כל אנחנו מרגיעים אותנו באומרנו כי יש לנו צבא חכם וחזק, יש לנו את כיפת ברזל וזו העוצמה שלנו: התחכום, הנחישות והביחד. הצבא מגן עלינו ועליהם. הלכנו יחד איתם גם לחזק את החיילים המוצבים בכיפת ברזל בעיר. נקרע לי הלב מהמחשבה שהחיילים המסכנים את חייהם ושומרים עלינו למעשה מסכנים עצמם עבורנו ועבור הילדים שלי".

כל הכיתה מוזמנת

גם אלונה ירדן היא אם לארבעה. כולם היו השבוע עדיין במסגרות עד שעות הצהריים המוקדמות. הגדולים מגיעים הביתה בסביבות 13:30 והקטן בן הארבע חוזר בשעה 16:30. למרות שהם עדיין נמצאים במסגרות בחלק מן היום, אלונה מספרת ש"היא משתגעת איתם בבית", והשיגעון יהפוך לגדול יותר כשהמסגרות הללו יגיעו לסיומן. היא חישבה היטב מראש האם לרשום את ילדיה לקייטנות המשך ולצהרון או במקום לעשות מנוי משפחתי ל-6 נפשות (לה לבעלה וארבעת הילדים) לבריכה העירונית והחליטה שבילוי עם הילדים בבריכה עדיף. תחילה היא לא נתנה למצב לשבור אותה והלכה עם הילדים לבריכה.

אבל "כשיש אזעקה ושניים בתוך המים והשלישי משתזף – אין סיכוי שאגיע למרחב מוגן בתוך שישים שניות. ולא רק בבריכה זה המצב, כשיש שלושה או ארבעה ילדים זה בעייתי להתפנות במהירות רבה ולכן אני לא נוסעת לשום מקום. אני מפחדת לזוז מהבית. אפילו כשאני צריכה לצאת לעשר דקות לאסוף את הקטן אני נמצאת בבעיה. הילדים הגדולים יותר לא כאלה גדולים וזה מלחיץ להשאיר אותם לבד בבית אפילו לזמן קצר. מה אם תהיה אזעקה? אז אני סוגרת את החלון של הממ"ד שהם לא מצליחים לסגור בעצמם ומחלקת לכל אחד הוראות וחוזרת איתם על מה כל אחד צריך לעשות בזמן אזעקה. היו במודיעין עד כה ארבע אזעקות וזה הספיק לי. ואני עוד נחשבת לאימא 'משוחררת'. אבל בזמנים כאלה הדברים משתנים. גם עניין החדירות מאד מלחיץ. אז אנחנו תקועים בבית ומשתגעים, לכן בשלושת הימים הבאים ארגנתי בכל יום 'מסיבת כיתה ללא סיבה' לכל אחד מילדי, בין השעות 16-18. למי שרוצה להשאיר את הילדים עד השעה 19 גם אפשרי – בתוספת עשרה שקלים ואזמין להם פיצות".

מה עוד את עושה כדי להעסיק את הילדים?

"קניתי ערכה בסיסית לקריוקי ב-150 שקלים וזה יכול להעסיק אותם כמה שעות טובות. הם שמים ביו-טיוב שירים עם מילות השיר, שרים ונהנים. אני מוצאת גם דרכים יצירתיות. באחד הימים הפכתי את הסלון למשחק סולמות וחבלים אנושי".

מה הייתם עושים בחופש הגדול במצב רגיל?

"תכננו לבלות אותו לרוב בבריכה העירונית ובילוי עם חברים. אנחנו אוהבים לטייל בסופי שבוע במסלולים שונים בארץ ובכל שנה אנו עושים בחופש הגדול כל סופשבוע שני קמפינג בחוף אחר בארץ. תכננו לעשות עם חברים קמפינג בחוף דור כשכל הבלגן התחיל ודחינו אותו, עד שבסוף ביטלנו לחלוטין".

שחק בן השמונה, הבן הבכור של אלונה, מספר שכשיש אזעקה הוא מפחד קצת והם לא יוצאים כמעט מהבית. גם כי אמו אומרת שאי אפשר במצב של היום, אבל כי גם הוא לעיתים מעדיף להישאר בבית. מה שכן הוא היה רוצה ש"לא יהיו אזעקות יותר והוא יוכל כמו בכל חופש גדול לבלות בבריכה, בים ולנסוע לקיבוץ".

"זהירות – יש חטיפות"

אוריאן בן ה-11 סיפר לנו כי בימים כתיקונם הוא היה יוצא לבלות לבאולינג ולסרטים עם חברים, או שהם היו יורדים לשחק בפארק או נוסעים עם המשפחה למקומות אחרים בארץ. ואילו עכשיו הם לא יכולים, בגלל המצב. "גם כי ההורים לא מרשים וגם כי יש חטיפות", הסביר. למקומות שהיה יוצא לבלות עם חברים הם היו הולכים באופן עצמאי ואילו היום ההורים לא מרשים.

אחיו, אוראל בן השמונה, מספר שבחופשת הקיץ בשנה שעברה הוא היה הולך הרבה עם החברים והמשפחה לאכול פיצה ולסרטים ועכשיו אין אפשרות. "יש לי מצב רוח ואני רגוע. אבל אם יש אזעקה באמצע הסרט או באמצע שאוכלים פיצה, צריך לחפש מרחב מוגן וזה הורס את הבילוי. אז אנחנו לרוב בבית. משחקים, עוזרים לנקות ולסדר או מזמינים חברים לבריכה שיש לנו בבית".

שלום למחנות הקיץ

פגיעה חמורה במיוחד ספגו מחנות הקיץ של תנועות הנוער. רובם פשוט בוטלו.

מחנה הקיץ של תנועת הנוער השומר הצעיר, המונה כאלפיים חניכים מכיתה ד' ועד י"ב, מדריכים ורכזים, היה אמור להתקיים בחורשת כפר סאלד ליד קרית שמונה. הוא בוטל ברגע האחרון. "הכל כבר היה מוכן ומוקם", סיפר הרכז הבוגר של התנועה, איתמר בריל. "חיכינו לחניכים שהיו צריכים להגיע ביום ראשון שעבר, אבל בעקבות הנחיות של פיקוד העורף והפעלת שיקול דעת שלנו החלטנו לדחות אותו במספר ימים. כשהבנו שהמצב לא עומד להשתנות בקרוב, ביטלנו אותו לחלוטין. ביום שנסענו לפרק את המחנה תפסה אותנו אזעקה בקרית שמונה".

איך ההורים והחניכים קיבלו זאת?

"חלק מההורים בלאו הכי חששו לשלוח את הילדים שלהם. אבל החניכים מאד התאכזבו. הם חיכו לזה כל השנה".

מחנה הקיץ בוטל, אבל חלק מפעילי התנועה לא יושבים בחיבוק ידיים, במהלך השבועיים האחרונים חלק מהחניכים ובוגרי התנועה הגיעו ליישובי הדרום ועשו הפעלות לילדים במקלטים. בריל: "בשבוע הבא נקיים מחנה חלופי בן שלושה ימים בשם 'שומרים על הדרום' שם יהיו פעולות לחניכים יחד עם ילדי הדרום. הסיבה לביטול המחנה הייתה מסיבה ביטחונית. לרכז אלפי ילדים ובני נוער במקום פתוח זה לא בטיחותי תחת הנסיבות. אבל הפעילויות שאנו מקיימים במקום שחלקן קורות ביישובים תחת הפגזות בתדירות גבוהה יחסית נעשים באמצעי בטיחות גבוהים ומצטרפים בני נוער בגילאים הבוגרים יותר. מדובר בהיקף מצומצם בהרבה".

בשבוע הבא, ביום ראשון, ימשיכו כבכל שנה חניכי התנועה מכיתה י"א וחניכים חדשים יחד עם המדריכים ובריל ביניהם להפעיל קייטנות מסובסדות בשכונות בהן המשפחות זקוקות לעזרה הכלכלית, בבאר שבע, תל אביב, אשקלון וכדומה. ביישובי הדרום הקייטנות יתקיימו, אך ככל הנראה במתכונת שונה ובטוחה יותר. הרכזים עובדים על התאמות בימים אלו, חלק מהקייטנות יימשכו שבוע אחד וחלקן שבועיים.

לחניכי מכבי צעיר הודיעו ביום שני האחרון מפיקוד העורף על הנחיה לבטל את מחנה הקיץ שהיה אמור להתחיל ביום חמישי הקרוב במתחם אנדרטת הנח"ל, ליד פרדס חנה. "מחנה הקיץ מהווה סיכום שנה עבור החניכים ומקפצת מדרגה לשנה הבאה", הסביר רכז בוגר בתנועה, ליאור נגן. "השנה הפעולות היו אמורות להיות בנושא 'אני ואתה נשנה את העולם'. המדריכים כבר כתבו את הפעולות למחנה והחליטו לחבר את הנושא המרכזי לסיפורי אגדות להמחשת בעיות חברתיות שונות, אבל הכל בוטל".

מה המשמעות של ביטול המחנה?

"הבוגרים ואחרים בתנועה עבדו קשה מאד כדי שהמחנה יהיה מוצלח, כבר מתחילת חודש יוני. הביטול מאד מאכזב וישפיע על המורל ותפקוד השבט. מחנה הקיץ מספק לחניכים תעסוקה כדי שלא ילכו לאיבוד בחופשת הקיץ". 

יבש בבריכה

האטה מורגשת גם במקומות הבילוי המרכזים של תושבי העיר בחופש הגדול. בעיקר הבריכה העירונית. רון ברזני, מנהל פיתוח אזורי התעסוקה והנכסים בעיר, עדכן כי על פי בדיקות יומיות של מספר הנכנסים ניתן להרגיש האטה וירידה במספר המבקרים והרוחצים בהשוואה לימים של לפני תחילת מבצע "צוק איתן". לדבריו ניתן להרגיש זאת יותר בימות אמצע השבוע מאשר בסוף שבוע, אך גם בהם מורגשת ההאטה. ברזני: "יתכן ובעבר ההורים היו שולחים את הילדים לבלות בבריכה ללא השגחתם ואילו בימים אלו הם חוששים לעשות זאת. מצב הרוח הכללי ירוד והחשש מפני המתרחש מבחינה ביטחונית משפיעים. צריך גם לזכור שברמה העונתית, ככל שמתקרבים לחודש אוגוסט יש ירידה במספר הפוקדים את הבריכה".

בפארק ענבה אומנם המספרים לא מדברים, אבל מסיורים ברחבי העיר שברזני עורך, גם שם ניתן לראות בעין כי מספר המבקרים בשעות אחר הצהריים נמוך מהרגיל.

בפארק המים ברעות נרשמה ירידה במספר הנכנסים (כולם מנויים) בימים שנשמעו אזעקות בעיר, אך פחות הורגשה האטה בימים השקטים יחסית. אבל בפארק המים דואגים למלא אותו בכל יום עם עשרות ומאות ילדים מהדרום. בכל יום מגיעות לשם קבוצות וביום שלישי השבוע למשל הגיעו מאה ילדי שוטרים מהדרום ליום כיף שקט באי קטן של שפיות רגעית.

בבאולינג במרכז עינב, לאחר שהאזעקה הראשונה נשמעה, נרשמה בימים שלאחר מכן ירידה של כ-50% בכמות המבקרים. כך סיפר מנהל המקום, גוסטבו טופלברג. למרות המצב הביטחוני שהחמיר – בימים האחרונים (מאז הכניסה הקרקעית לעזה) הבאולינג מתחיל להתאושש. בעיקר משום שהאזעקה האחרונה נשמעה לפני שבוע ויותר (נכון לשעת סגירת העיתון). לדברי טופלברג, אם בעבר הילדים היו מגיעים במהלך שעות היום באופן עצמאי, עכשיו הם מגיעים בעיקר בשעות אחר הצהריים בליווי ההורים. לדבריו הוא ממשיך להפעיל את הבאולינג כבימי שגרה ואפשר להיות רגועים יחסית במידה ומעוניינים לבוא ולהפיג את העצב והשעמום בבית היות ובמתחם ישנם מספר מרחבים מוגנים אליהם ניתן להגיע מהבאולינג תוך מספר שניות בודדות.

קופצים אבל פחות

בני צאושה, הבעלים של ג'אמפולינה (מתחם הטרמפולינות בקצה שדרות בית שאן), סיפר כי למרות שבמודיעין פחות מרגישים את המלחמה מבחינת אזעקות, ניתן להרגיש בהאטה מסוימת. היו לו גם מספר ביטולים של ימי הולדת, בגלל שעד לא מזמן לא הייתה אפשרות להגיע מהמקום למרחב מוגן. עכשיו – כשהגן ממול המתחם זמין עבורם לשימוש כמרחב מוגן – זו כבר לא בעיה.

גם ב"חוות עמק איילון" שנפתחה לפני מספר חודשים במבוא חורון, בקרבה ליציאה משכונת השבטים, מרגישים מקרוב את השפעת המצב המדיני. החווה מציעה לבאים רכיבה על גמלים בטבע עם נוף לעמק איילון, פינות ליטוף, הפעלות, מופעי כלבנות ועוד. על פי מתנאל שלום, מבעלי החווה, ניתן להרגיש את השפעת המצב בעיקר בגלל ביטולי הגעה של קבוצות גדולות כמו למשל אירועי חברה, ימי הולדת ואחרים. זה עתה בוטל אצלם אירוע עבור 500 בני נוער של יישובי המועצה האזורית בנימין. בני הנוער שהיו אמורים להגיע לחווה וליהנות ממפגש עם החיות, הופעת אומן אורח, סטנדאפ, רכיבה, פיינטבול, מסיבה ועוד נשארו בבית. שלום מקווה שהאירוע הזה ואחרים שבוטלו יידחו ויתקיימו בחודש הבא: "מנגד מספר המנויים ממשיך לגדול. ממשיכים להגיע אלינו משפחות – הורים וילדים, שזקוקים להתרחק קצת (נפשית) ממה שקורה בארץ, לנשום וליהנות".

(צילום הבריכה העירונית בסמת איני)