בימים אלה מקודמת בעיריה תוכנית קונקרטית לביטול השומרים בכל גני הילדים בעיר. זאת מטעמי חיסכון בתקציב ומתוקף העובדה שהדבר אינו מחויב בחוק ומודיעין היא אחת הערים היחידות בישראל שמממנת את השירות הזה. לפי התוכנית, השערים בגנים יינעלו באמצעות מנגנון חשמלי מקובל, שיאפשר כניסה באמצעות הקשת קוד או קבלת אישור טלפוני מתוך הגן ע"י הצוות. בשלב ראשון יתבצע ניסוי קטן מימדים בשכונת המגינים.
גננות עימן שוחחנו לא היו מודעות לשינוי המתוכנן. אחרות ידעו על הדבר משמועות וחלק קטן קיבל על כך תידרוך מסודר מהעיריה.לפני שג' עבדה בגן הנוכחי היא עבדה בגן מחוץ למודיעין, ללא שומר. היא מספרת: "אין ספק שהשומר מהווה ביטחון בתחושה הכללית עבורנו. כשאין שומר כובד האחריות יותר מורגש על כתפנו. כאשר הוא בתמונה אני בכלל לא משקיעה אנרגיה בעניין וזה באחריותו וזה מאד עוזר".
ידעת שיש כוונה לבטל אותם?
"מה?? לא ידעתי. אני נגד המהלך הזה מכל כיוון שמסתכלים על זה".
מאילו בחינות את מתכוונת?
"מי יודע אילו ימים צפויים לנו והסכנות האורבות לנו בפתח. במקרה כזה, בשביל השקט האישי שלי ושל הילדים אני מרגישה הרבה יותר בטוחה עם שומר, גורם אנושי ולא בכלי טכני. כמו כן הוא חלק מהווי הגן והילדים, שאותם הוא מכיר באופן אישי ואת הוריהם, גם מרגישים בטוחים יותר כשהוא בסביבה. הוא מאד אחראי".
ע' היא גננת שחושבת אחרת. "מבחינת בטחון, רוב השומרים מבוגרים ולא נוסכים בטחון גדול במיוחד", היא אומרת. "אבל תמיד טוב שיש מבוגר נוסף בסביבה לשעת חירום. לא בהכרח השומר יוכל למנוע פריצה או פגיעה אחרת מבחוץ, אבל הוא בהחלט יכול לסייע בזמן משבר או בשעת הצורך ולפעול באופן מיידי. לא מעט פעמים היה לנו בגן עקרב או נחש והשומר עזר לנו לטפל בסיטואציה המפחידה".
יש עוד השפעות?
"יש גם פן חברתי רגשי. גננות הינה מקצוע נשי וכשיש דמות גברית הם לעיתים מצליחים ליצור קשר אחר עם הילדים, בעיקר כאלו שזקוקים לכך. מה גם שיש שומרים מאד יצירתיים. אחד השומרים שעבד אצלנו היה צייר, אחר נגן שניגן לנו לקראת שבת ודווקא בגלל שחלקם מבוגרים יש להם הניסיון והיכולת להעשיר את הילדים בגן".
השומרים: "לא מכירים"
משיחות עם שומרים בגנים בעיר עולה כי איש מהם (למעט אחד שהדבר הגיע לאוזניו כשמועה) אינו יודע על ההתפתחות, שעלולה גם להביא לאיבוד מקור פרנסתו. רוב השומרים – יש לציין – הם תושבי העיר.
אליהו הוא פנסיונר. לאחר שבילה מספר שנים עם הנכדים החליט להעסיק עצמו וידע שהעבודה כשומר בגן תתאים לו. הוא פחות מודאג מבחינה תעסוקתית, אבל הוא כן דואג לביטחון הילדים במידה ויחליטו לבטל את השמירה בגנים. "זה מאד מדאיג אותי לשמוע ואני בטוח שהגננות יתנגדו. אני דואג לא רק לכך שלא יכנסו אנשים לא מוכרים לתוך הגן, לפעמים מסתובבים מחוץ לשער בני מיעוטים ואנשים מוזרים ואני מהווה חסם עבורם וכך הם בכלל לא מתקרבים. כמו כן אני מכיר את כל הילדים, ההורים, הסבים והסבתות ודואג להיות ערני, אפילו אם אמא יוצאת עם שני ילדים ואחד מהם אינו שלה, אני מוודא שהוא אמור לצאת איתה. אני גם לא מבין איך זה יתבצע, יהיה רק קוד? או שהגננת תצטרך לפתוח? כי אם כן אין סיכוי שהיא תסכים לכך".
גנאדי, בשנות החמישים לחייו, נמצא בסוג של הכחשה ולא מאמין שבאמת זה יקרה. אפשר לקרוא לזה גם אופטימיות: "אדם לא יודע מה יוליד יום. מה שיבוא, יהיה בסדר".
גם ראובן התגלה כאופטימי וגם הוא לא רחוק מגיל הפרישה ולכן פחות מודאג מהפן התעסוקתי. אבל הביע את חששו לגבי ביטחון הגן: "זה נשמע לי מאד לא בטיחותי. כל אחד יכול לעמוד מאחורי אחד מההורים ולראות מה הקוד שהוא מכניס".
אפרים סיפר כי לגן מגיעים כל פעם אנשים חדשים שאמורים להיכנס לגן, "כמו למשל המנקים והגננת לא יכולה לפקח עליהם כמוני. כל פעם שיש עובד חדש, אני בודק את תעודת הזהות שלו, במיוחד שלרוב מדובר בערבים. בודק מול הקב"ט שלי ורק לאחר מכן מכניס אותם. את זה הקודן לא יכול לעשות".
אנשי הציבור: לא ממש תומכים
חיפשנו במערכת העירונית קולות שמתנגדים לתוכנית אך גילינו שרוב אנשי הציבור מיישרים איתה קו, למרות שיש בה חסרונות ברורים, ובוודאי נושאים הראויים לבדיקה ציבורית. אין חולק על כך שמדובר בחיסכון ובעניין חוקי למהדרין. השאלה היא האם נכון לשלוח הביתה עשרות בני אדם, שיוחלפו במכונה קטנה וזולה. הקול הבולט ביותר בהקשר זה הוא סגן ראש העיריה אילן בן סעדון, חבר מפלגת העבודה, שפועל בעיקר תחת הדגל ה"חברתי".
"עם קבלת הידיעה פעלתי מול הגורמים הרלוונטיים לתת דגש על נושא ההעסקה של השומרים"" אמר לנו בן סעדון השבוע. "מדובר בעובדים שרובם תושבי העיר, המשתכרים שכר הנושק למינימום. יש לנו חובה מוסרית, ערכית וחברית לעזור להם שלא יצטרפו למעגל האבטלה. שמחתי לשמוע שאותם מאבטחים משכונת המגינים ימשיכו להיות מועסקים בחברת האבטחה. חלקם יאיישו עמדות בהם חסרים מאבטחים וחלקם יועסקו כסיירים בהתאם לפיילוט".
אז אתה לגמרי מצביע בעד…
"בעירבון מוגבל מאוד. הדבר שגורם לי לחשש כבד הוא התוכניות לעתיד, כאשר הפיילוט יתרחב. כמחזיק תיק השירותים החברתיים וכמי שמכיר את מצוקות חלק מהמשפחות, שהשכר שומר על כבודם ומעמדם ומספק להם את היכולת להתפרנס ללא תלות בגורמי העירייה ועמותות. זו מחויבות שלנו כחברה לדאוג לכך. החיסכון שנקבל מהפסקת עבודתם יחייב אותנו להוציא את התקציב דרך השירותים החברתיים. אני לא מסתיר את שאיפתי להפסיק להעסיק עובדים דרך חברות קבלניות – העבדות של שנות האלפיים. יש לבחון זאת לא רק בקרב המאבטחים בעירייה אלא גם בתחום גביית הארנונה ועוד".
גם מי שאמור להיות האיש האופוזיציה הקולני במודיעין, חבר המועצה הטרי שרון מעוז, לא ממש יצא מכליו לאחר שלמד מאיתנו את פרטי התוכנית. "צר לי לשמוע על נושא מהותי זה מהמקומונים ולא מפי ראש העירייה עצמו. מן הראוי היה שנושא זה על כל היבטיו יידון במועצת העיר".
ולעצם העניין?
"עיריית מודיעין נמצאת בגירעון של מיליוני שקלים ויש צורך בקיצוץ ובהתייעלות. יחד עם זאת אינני יודע אם פיטוריהם של עשרות מאבטחים זו הדרך הנכונה".
המשכנו לערן חרמוני, יו"ר סניף מודיעין של מפלגת העבודה. סברנו כי איש מפלגת הפועלים ייטיב לראות את האינטרסים שלהם. חרמוני לא הכזיב: "השומרים מעניקים תחושת בטחון ממשי במיוחד שאנחנו קרובים לקו התפר. אני מכבד את הכוונה להתייעל דרך קיצץ בתקציבים, אבל הכי קל לפנות לחוליה החלשה בשרשרת, אנשים שעובדים קשה לפרנס את משפחתם ומקבלים שכר נמוך. היות ולא מדובר בעובדי עירייה, לא צריך לעשות להם שימוע וקל יותר לוותר עליהם. הפיתרון הזה אינו ערכי ואינו מוסרי. החלפת השומרים באמצעי בטיחות אחר צריך להיות הפתרון האחרון, לפני כן צריך לבדוק היטב היכן נמצאת השמנת ולהוריד משם".
מויש לוי, מחזיק תיק החינוך עד לא מכבר, אמנם היה מיוזמי התוכנית, אבל גם לו יש השגות לגביה כעת: "שאלתי אנשי מקצוע אם אפשר לתת מענה בטיחותי מספיק טוב באמצעות הקודנים. סייגתי זאת לגבי גנים שבשכונות בהם מתנהלת בנייה או גנים שבאזורים בעייתיים יותר. בהצעתי המטרה הייתה להשקיע את הכסף שמתפנה באבטחה היקפית, בסיורים בעיר, חיבור הגן למוקד ולאורך זמן להשקיע את הכסף בציוד לגנים ושיפור היום שלהם. אני חושש שהפעם הרעיון של ביטול השומרים הוא במטרה להעביר כספים לטובת העירייה ולא לטובת הגנים. אם זה כך – הדבר לחלוטין לא מקובל בעיני".
(צילום ארכיון)
