אנו נמצאים בעידן של טכנולוגיה פורצת דרך והיא הפכה להיות חלק מוחשי בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו ברמה האישית וברמה המקצועית. כמעט כל יום יש המצאה חדשה וכל אדם לא משנה אם עיסוקו נוגע למוצרים טכנולוגים או לא עושה בהם שימוש. העולם הטכנולוגי נכנס יותר ויותר גם למערכת החינוך בצורה של תקשוב ובאמצעות פתיחת מגמות רבות בבתי ספר עיוניים השייכות לעולם זה כגון: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ותגבור של המדעים המדויקים. האם נכון לחזק את המקצועות הטכנולוגיים על פני ההומאניים? שוחחנו עם מורים ומנהלים של ארבעה בתי ספר על יסודיים וקיבלנו מהם תשובות די דומות לגבי שאלה זו בואריאציות שונות. וגם סקירה של המגמות, הפרויקטים והתחרויות במגמות הטכנולוגיה ובפיסיקה מוגברת.
טכנולוגיה עם מסורת
הישיבה התיכונית פועלת במספר היבטים לקידום הפן הטכנולוגי בבית הספר החל מהמגמה הייחודית הנדסת תוכנה, על ידי תוכנית העשרה ועד עתודה מדעית.
היצע המגמות הטכנולוגיות: מגמת אלקטרוניקה ומגמת מחשבים שנלמדות החל מכיתה י' והנדסת תוכנה שנלמדת בכיתה יב'. יש אפשרות ללמוד בישיבה התיכונית מגמת מחשבים ואלקטרוניקה. תלמידי מגמה משולבת זו מקבלים תעודת בגרות מדעית, עליה ניתנות 30 נקודות בונוס בעת הקבלה לאוניברסיטה (נקודות זכות גבוהות מהרגיל).
מגמת האלקטרוניקה היא מגמה צעירה ולומדים בה 10 יחידות לימוד בהתאם לדרישות משרד החינוך. השאיפה בבית הספר היא לפתוח אפשרות להמשיך ללימודי י"ג, י"ד על מנת שהתלמידים יוכלו לקבל תעודת הנדסאי.
בנוסף למגמות אלו, על מנת להכין את התלמידים בכיתות הנמוכות יותר באופן שיוכלו להשתלב בתחום הטכנולוגי, מתקיים בתיכון פרויקט טו"ב: טכנולוגיה ובקרה. זוהי תוכנית העשרה עבור תלמידי כיתות ט' שרמת הלימודים שלהם במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדעים בינונית.
יש גם תלמידים בכיתות ז'-ט' שלומדים בישיבה התיכונית בעתודה מדעית, פרויקט של משרד החינוך עבור תלמידים מצטיינים. התלמידים מקבלים 6 שעות שבועיות נוספות במקצועות מדעים, מחשבים ומתמטיקה.
בתום הלימודים יהיו הבוגרים מסוגלים לתכנן, לפתח ולתחזק מערכות אלקטרוניות הכוללות מחשב או מיקרו-מחשבים מתקדמים. הדגש הוא על יכולת לפתח מערכת אלקטרונית שלמה הכוללת: אלקטרוניקה, מיקרו-מחשב ותוכנות בשפות שונות ומתקדמות.
הלימודים במגמת האלקטרוניקה מתחלקים ללימודים תיאורטיים וללימודים פרקטיים במעבדה, המתפרשים על פני 8 שעות שבועיות לעומת 5 שעות שבועיות במגמות אחרות. הפרויקטים שמתבצעים נקבעים על ידי המורה בשיתוף התלמידים. תלמידי כיתה יא', למשל, עובדים על תכנון ובניית מעגל אלקטרוני המודד את מספר הטיפות לשנייה היורדות מאינפוזיה ומציג את התוצאה באמצעות מונה ספרתי.
הנדסת תוכנה ניתן ללמוד רק בכיתה י"ב ורק תלמידים שסיימו 5 יחידות מחשבים יוכלו להמשיך למגמה זו. תוכנית הלימודים במגמה מתבססת על לימוד מדעי המחשב ברמה גבוהה ולמידה באמצעות פרויקטים ליישום החומר הנלמד. במסגרתה לומדים 5 יחידות במדעי המחשב, 5 יחידות פרויקט במערכות מנהליות ולפחות יחידה אחת בפיזיקה.
למגמת הנדסת התוכנה יש תנאי קבלה: ממוצע מעל 85 בסיום כיתה ט' והתלמיד חייב לסיים כיתה יא' עם 5 יחידות מתמטיקה או 4 יחידות עם ציון מעל 80.
צבי לוסטיג, המנהל הפדגוגי של הישיבה, למה לכם אלקטרוניקה עכשיו?
"קיים מחסור גדול של אנשים טכניים בשוק הישראלי. הצבא משווע לאנשי אלקטרוניקה. זה מכבר פנו אלינו גורמים מהצבא שמעוניינים ללוות את התלמידים, הם גם התחילו בתהליך איתור של תלמידים מצטיינים".
תלמידים שלכם משתתפים בתחרויות?
"אחד התלמידים שלנו משתתף בתחרות 'השורד הדיגיטלי'. המשחק מתרחש בזירה וירטואלית בין מספר תכניות. כל מתחרה כותב תוכנית ומייצג אותה. התכניות נטענות למרחב זיכרון משותף ("הזירה"), ומורצות במקביל. מטרת כל מתחרה היא להיפטר מהמתחרים היריבים".
מה דעתך על המגמה בארץ ובעולם לקדם את החינוך הטכנולוגי על חשבון המקצועות ה"הומאניים"?
"אנחנו מעודדים חינוך טכנולוגי כי מדובר במקצועות העתיד והם מתאימים לחתך רחב של תלמידים. העולם הטכנולוגי מתפתח בלי הרף והוא הכוח המניע את החידושים בתחומי החיים בחברה המודרנית. מה גם שמדובר בצורך לאומי. זה העתיד של מדינת ישראל. אני חושב שצריך להקצות משאבים נוספים עבור ציוד ורכיבים מורכבים יותר לבתי הספר על מנת שנוכל להכשיר הנדסאים. יחד עם זאת חשוב שהתלמידים יהיו מתאימים ללימודים מסוג זה ויאהבו אותם. לכן חשוב שכל ילד יבחר מגמה לפי יכולותיו ומתוך רצון אישי.
"אצלנו גם חשוב להצטיין בלימודי יהדות ולכן אנחנו מעודדים חינוך טכנולוגי, אך לא על חשבון מדעי הרוח".
רובוטים של שחר
בבית הספר עירוני ב' ע"ש רבין המגמה הטכנולוגית השלטת היא מדעי המחשב, לצד לימודי פיזיקה ברמה מוגברת. בשנה הבאה, לדברי המנהלת ריקי נגרי, תיפתח גם מגמת רובוטיקה.
"ציוני התלמידים גבוהים מהממוצע הארצי בפיזיקה בזכות האווירה הבית ספרית המקדמת שאפתנות ואהבה ללימודים", אומר אייל סיני, מורה עטור שבחים ופרסים לפיזיקה בבית הספר. "זה מתחיל בז' ב'כיתת מצוינות'. משם מגיעים כ-60% ללימודי פיזיקה".
משרד החינוך הנחה לפני שלוש שנים את כל בתי הספר להקים כיתות מדעיות טכנולוגיות לתמידי ז'-ט'. בעירוני ב' הקימו כיתות מצוינות עוד לפני כן לתלמידי כיתות ז' עד יב'. לכיתה זו מגיעים תלמידים בעלי הישגים גבוהים ושם הם מקבלים תוכנית העשרה לאו דווקא בתחום הטכנולוגי, אבל בהחלט יש למקצועות אלו נוכחות בולטת בה. התוכנית כוללת תחומים שונים: מדעים, קיימות , פיתוח ושיכלול אסטרטגיות למידה, דילמות בנושאי מדע וחברה שונים, חשיפה והתנסות באמנות פלסטית, תוכנית לפיתוח מוטיבציה ויצירתיות בלימודים וגם ביקור במעבדות פארק המדע, במוזיאונים ועוד.
החלק של סיני בעידוד התלמידים הוא דרך שיטת הלימוד שלו. "המטרה שלי היא להפוך את התלמידים לאנשים חושבים, לבעלי יכולת חשיבה ביקורתית, ליצור ילדים מתעניינים ולפתוח בפניהם שערים לאוניברסיטאות ולטכניון. מתמטיקה ופיזיקה הם מקצועות התשתית למי שילך ללמוד בעתיד הנדסה ומדע. ולכן אף חשובים יותר מלימודים טכנולוגיים כמו אלקטרוניקה למשל".
יש אצלכם פרויקטים ותוכניות מיוחדות?
נגרי: "תלמידים רבים שלמדו פיזיקה משתתפים גם בתוכנית 'מוח' של מכון ויצמן במדע חישובי. התוכנית משלבת בין מחשבים ומדע. פרויקט לדוגמא שאחד התלמידים עבד עליו יחד עם אחרים הוא רובוט שיודע להשיג מידע מודיעיני בשדה הקרב. יש גם מחנה מדעי, שבו מדי שנה הילדים במשך יומיים עוסקים בנושא אחר. בשנה שעברה, תלמידי כיתה י'2 נסעו למכמורת והנושא היה 'מים'. כיתת מצוינות תצא השנה למחנה מדעי בן יומיים בפארק קרסו למדע ותעסוק באתגר האנרגיה העולמי – סוגיות מרכזיות בנושא הגרעין".
לעירוני ב' יש קבוצת רובוטיקה, הפועלת מחוץ לשעות פעילות בית הספר. הקבוצה מתמודדת עם אתגר הקמת ומיתוג הקבוצה, הגדרת אסטרטגיה, תכנון, בניה ותכנות של רובוט. התלמידים מגיעים בשעות אחה"צ, שבתות וחגים ולפני תחרויות נשארים עד השעות הקטנות של הלילה. קבוצות הרובוטיקה השתתפו בתחרויות ארציות ובינלאומיות וזכו במגוון מקומות בולטים.
לאיזה השגים הגיעו תלמידי התיכון?
נגרי: "כל שנה יש אצלנו תלמידים שמגיעים לאולימפיאדה לפיזיקה. היו תחרויות בהם זכו במדליית הזהב והכסף בתחרות העולמית. כל שנה יש לנו גם נציגות באולימפיאדה לכימיה. שני תלמידים שהשתתפו בתחרות האחרונה והגיעו לשלבים המתקדמים זכו כבונוס בציון 100 בבגרות בכימיה. בימים אלה נערכת האולימפיאדה בתחום האסטרונומיה ע"ש אילן רמון, הקבוצה שלנו עלתה לשלב השני ומחכים לתוצאות לראות אם עברנו לשלב הבא. וקבוצות הרובוטיקה המתחרות ב- FRC ו-FLL, שמביאות כבוד רב לבית הספר. הישג נוסף עבורנו שאמנם אינו שייך לתחרויות או פרסים, אבל בהחלט מרשים הוא העבודה שבכל שנה מתוך כ-20 צעירים שמתקבלים לשרת בתוכנית תלפיות בצבא, יש לנו ייצוג בכל מחזור של בין שניים לשלושה תלמידים".
מה דעתך על המגמה בארץ ובעולם לקדם את החינוך הטכנולוגי על חשבון המקצועות ה"הומאניים"?
"זו דילמה קשה, כי העולם אכן נע עם הקדמה הטכנולוגית וזקוק לגברים ונשים שהוכשרו לעבוד בתחומים אלה. אבל לי חשוב גם הפן ההומאני. אני לא מוכנה לוותר על כך בעד שום הון שבעולם. נכון שנפתח מגמה חדשה בשנה הבאה לרובוטיקה, יחד עם זאת נפתח במקביל גם מגמה לפילוסופיה".
אורט עולים על הגל
בבית הספר עירוני ד' (אורט) שוחחנו עם המנהלת גלית גולדברגר, אשר סיפרה על המגמות הטכנולוגיות השונות, הפרויקטים "החלליים" ועל החשיבות להעשיר את היצע המגמות הטכנולוגיות בבתי הספר על מנת לחשוף אליהם מספר גבוה ככל האפשר של תלמידים. המגמה ה"מדעית הנדסית" היא המענה של עירוני ד' ללימודי טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר (מדעי ההנדסה). התלמידים מתחילים ללמוד במגמה כבר בכיתה ז'. יש בחינות קבלה שרובן אינן מתבססות על ידע צבור אלא על הבנה. בשנה שעברה ביקשו להתקבל כ-150 תלמידים מרחבי העיר, הכיתה מונה 37 תלמידים.
בכיתה ז' הם נחשפים למספר התמחויות, לאווירונאוטיקה, ביורפואה, רובוטיקה והתמחות נוספת שנמצאת כעת בפיתוח – מדעי המוח. בכיתה י' כל תלמיד לאחר שהתנסה 3 שנים במגוון ההתמחויות בוחר להתמקד באחת מהן. בנוסף למגמה זו קיימות שתי מגמות טכנולוגיות בבית הספר – אלקטרוניקה ומחשבים (זו השנה השנייה) ואדריכלות (זו השנה הראשונה).
מגמת אלקטרוניקה ומחשבים מתחילה בכיתה ט' כדי שהתלמידים יוכלו להתוודע אליה בשלם מוקדם יותר ולהחליט האם להמשיך איתה הלאה. המטרה של בית הספר היא לפתוח מסלול מיוחד להנדסאי אלקטרוניקה, לסיים את רוב הבגרויות מוקדם יותר בכיתה י"א, בכיתה יב' ללמוד חומר לימודי של כיתה יג' ובכיתה יג' ללמוד חומר לימודי של כיתה יד'.
השבוע הגיעו לעירוני ד' קבוצת ישראלים מתעשיות שונות כדי לחשוף את עבודתם על בניית החללית הבלתי מאוישת הראשונה בישראל. הם הרצו בפני הנהלת בית הספר ותלמידי המגמה. מטרתם הגעתם הייתה לשלב את תלמידי בית הספר בחשיבה על פתרונות לבעיות שנותרו עדיין ללא מענה וביצירת דגמים עבורם.
משתתפים בתחרויות?
"האולימפיאדה על שם אילן רמון היא תחרות ארצית בנושא חלל. התחרות בנויה משלושה שלבים. שלב א' בנוי מחידון ממוחשב בנושא חלל. את השלב הזה עברו מספר מועט של קבוצות, תלמידי עירוני ד' היו אחת מהן. השלב השני הוא בחירה של משימה מתוך שתיים. המשימה שהתלמידים בחרו היא תכנון (תיאורטי) של טיסה לא מאוישת למאדים לצורך לקיחת דגימות והחזרתן לארץ בעזרת גשושית. וכעת אנו מחכים לראות אם הקבוצה תעבור לגמר.
"תחרות נוספת שקבוצה שלנו הגיעה לשלבים מתקדמים היא spirit of innovation challenge הבינלאומית. מטרתה של כל קבוצה היא להמציא מוצר חדש שיפתור אחת או יותר מהבעיות הגדולות של האנושות. הקבוצה שלנו הגישו את רעיון ה- PLAPER, שהוא נייר העשוי משקיות פלסטיק, ברמה התיאורטית. עברנו לשלב הבא מתוך כ- 270 קבוצות שהגישו מועמדות יחד עם 132 לשלב הבא. מתוך כ-30 קבוצות שניסו לעלות מישראל עלו לשלב הבא 12, וביניהם קבוצתנו. בשלב זה הקבוצה צריכה ליצור את הנייר, לבנות תכנית עסקית, להעלות סרטון ביוטיוב ועוד והכול באנגלית".
הבנות שוות יותר
ד"ר איליה מזין, המורה המיתולוגי לפיזיקה מתיכון מור, נחשב לכהן הגדול של החינוך המדעי באזור. לדבריו, בלי פיזיקה אין מדע ואין טכנולוגיה. הכל מתחיל בניוטון. "האנושות לא יצרה עד היום מקצוע אחר המשלב חשיבה מופשטת ומוחשית יחד"" הוא מסביר. "לכן פיזיקה היא מקצוע המהווה מפתח מאסטר ובעזרתו נכנסים לתחומי דעת רבים. פיזיקה היא מקצוע בסיס לעולם הרפואה, ההנדסה ואיתו גם נכנסים לעולם אמנויות הבמה, הספרות ועוד".
בלי פיזיקה אי אפשר?
"רק השנה המדינה זקוקה לעשרים אלף מהנדסים חדשים. לבחור פיזיקה זה ציונות לכל דבר ועניין. מי שחושב שהוא מסוגל צריך לנסות. אני פונה גם לבנות. הבנות חכמות יותר מהבנים, חשיבתן מסודרת והן פרפקציוניסטיות ברמה חיובית, הן מנסות תמיד להבין איך העולם מסתובב ולכן ההצלחה שלהם גדולה יותר. אצלנו בכיתה, כמו באירופה, ליידיס פירסט. הן בוחרות את מקומות הישיבה ראשונות ועונות לשאלות ראשונות. היום חמישים אחוז מתלמידי הכיתה בפיזיקה מוגברת הן בנות".
במה אתה מתגאה?
"בארץ, החלק היחסי של תלמידי פיזיקה מוגבר הוא שמונה אחוז. אצלנו זה 25 אחוז. שלושה תלמידים שלנו מכרו סטארטאפים בהון תועפות לחברות אמריקאיות. זה באמת הישג משמעותי בחיים שלאחר בית הספר".
מה דעתך על המגמה בארץ ובעולם לקדם את החינוך הטכנולוגי על חשבון המקצועות ה"הומאניים"?
"אני מכוון את תלמידי ראשית להיות בני אדם. מוח האדם נחלק לשתי ספרות: הומאנית וריאלית. המצב האופטימאלי הוא כשיש סינרגיה ביניהם וכך האדם הופך לשלם ומוצלח יותר. אני חושב שהחלוקה צריכה להיות מאוזנת – ארבעים אחוז השקעה בתחום ההומאני, ארבעים אחוז בתחום הריאלי ועשרים אחוז בספורט".
(צילום: יפעת פרופר)
