בשבוע שעבר העלה תושב מודיעין פוסט ציבורי בקבוצת פייסבוק בו הוא גולל את סיפורו של בנו, בעל הצרכים המיוחדים, במערכת החינוך העירונית. הפוסט הוא כתב האשמה חריף נגד סדרי העדיפויות במערכת והטיפול במקרה הפרטי שלו. הבן סיים את כיתה ט' באחד מתיכוני העיר, שם למד ב"כיתת תקשורת" בשנתיים האחרונות. נכון לעכשיו אין לו שיבוץ לשנת הלימודים הבאה.
"בגיל חצי שנה שמנו לב שהוא לא זחל ולא התפתח כראוי", מספק האב את הרקע לדברים. "מגיל חמש הוא הוגדר כבעל צרכים מיוחדים. בתחילה כילד עם בעיות קשב וריכוז והיום מאובחן כבעל אוטיזם עם תפקוד בינוני. יש לו בעיות, בעיקר בוויסות רגשי וקשבי. כל פעם שמענו מהמערכת שהוא ילד גבולי, למרות שיש לו יכולות קוגניטיביות תקינות. גם עכשיו הוא סיים את השנה עם תעודה וקיבל תעודת הערכה על המאמץ וההשקעה שעשה".
מתי התחיל החיכוך שלכם עם מערכת החינוך?
"בגיל חמש הוא למד ב'גן שפתי', משם הוצאנו אותו בשנה השנייה מפני שרוב הילדים שם היו בתפקוד נמוך. עברנו ל'ניצנים' לכיתה רגילה לגמרי, אבל היה לו קשה בלי עזרה. אחרי הגן הייתה לו ועדת השמה כדי לקבוע האם הוא שייך לחינוך המיוחד. שמו אותו ב'קשת' בכיתה קטנה – כיתה מקדמת. עלו שם הרבה שאלות האם הוא סובל מאוטיזם והיו לו עליות וירידות. לאורך כל השנים כל הזמן היינו בוועדות השמה אינסופיות עם כל שינוי בתפקוד שלו. במקביל, אנחנו כל הזמן טיפלנו בו בטיפול בעיסוק, בדיבור, שחייה ורכיבה על סוסים וטיפול רגשי. אנחנו לא משפחה שמזניחה".
"טורטרנו ללא הרף"
לאחר שסיים את כיתה ג' במערכת החינוך הרגילה החליטה העירייה להעביר את אהרוני לבית הספר לחינוך מיוחד 'גוונים'. "ועדת ההשמה הזאת הייתה טראומה בשבילנו. יושבים שם נציגי בתי הספר וכל אחד אומר 'הילד הזה לא מתאים לנו'. כל זה בצורה שרומסת רגשות ההורים, בפנינו. ישבנו שם וחשבנו 'זאת מערכת החינוך שלה ייחלנו, שמטפחת ילדים?' מה גם שטורטרנו ללא הרף ונפלנו כל הזמן בין הכיסאות. חיינו הפכו לגיהינום. כל הזמן הפיתרון שנתנו לנו היה להחליף מסגרות"?
מתי בנך חזר למערכת הרגילה?
"בכיתה ט' הוא עבר לחטיבה צעירה בתיכון. שם היתה לנו קבלת פנים 'נפלאה' כבר מההתחלה. הסתבר שהיה חוסר סנכרון בין בית הספר למחלקת הצרכים המיוחדים בעירייה. גם המורה בכלל לא יצרה איתנו קשר עד לפתיחת השנה. ההתחלה הייתה לו מאוד קשה מבחינה התנהגותית. בכל זאת זה ילד שלוקח לו זמן להסתגל. מהר מאוד זומנו לשיחה. זאת הייתה תקופה שהוא לא היה בטיפול תרופתי בגלל תופעות לוואי של אחת התרופות. אחר כך הוא התחיל שוב טיפול ואחרי אולי חודשיים-שלושה כבר המנהלת הודיעה ש'הילד לא מתאים וצריך להוציא אותו מבית הספר'. ניסינו להסביר שרגע, שיתנו לו צ'אנס ושזאת רק ההתחלה. השיחה נגמרה בזה שהם מעלים אותו שוב לוועדת השמה. במקביל, לאחר שהחל בטיפול ומצבו התייצב, החליטו שהוא יכול להישאר. מאז הוא היה במצב יציב ללא בעיות התנהגות".
למה הוא לא ממשיך בשנה הבאה בתיכון זה?
"הייתה לו התפרצות זעם על מורה והמנהלת דרשה שניגש לפסיכיאטר. הוא לא היה בסדר, אני לא מכחיש. בוועדת ההשמה האוטומטית עם העלייה לחטיבה הבוגרת פשוט תקפו אותנו. המורה, הפסיכיאטרית, היועצת. הם באו עם דוחות והבליטו את החולשות שלו. אני חוזר ואומר – זה ילד עם צרכים מיוחדים. לא סתם הוא בכיתה טיפולית. הם מצידם כל הזמן רכבו על עניין הבגרויות והציונים והתנצחו איתנו. בוועדה לא ידעו מה לעשות והיא נשארה פתוחה. אחר כך, בשיחה עם הממונה על מחלקת צרכים מיוחדים. ניסו למצוא פיתרון והציעו לנו מסגרות שונות".
"חיפשו דרך להוציא אותו"
האב מספר כי בעזרת השקעה רבה מצד בנו, וגם בעזרת שיעורים פרטיים, הגיעו לסוף השנה כשהוא מקבל תעודה כי הוא עולה לכיתה י'. בנוסף כאמור, קיבל בנו אף תעודת הערכה מבית הספר על "השיפור העצום בהתנהלות ובהתנהגות". במהלך הקיץ השתתף הבן בקייטנה בבית הספר, מה שהוביל לדברי אהרוני לדו"ח תקופתי שלילי. "היא כתבה שהוא לא התנהג בסדר וחיברה לזה את הציונים שלו. פשוט חיפשו דרך להוציא אותו".
אז איפה הוא ילמד?
"הודיעו לנו שמעבירים אותנו לטיפול בירושלים וכאשר האחראית תחזור מחופש יזמנו אותנו לשיחה והיא תחפש לנו מסגרת בירושלים. אני לא מבין את זה, אין פה שום רגש? זאת מערכת שעובדת כמו רובוטים. אנחנו כבר אבודים. לא נישאר במערכת החינוך במודיעין. אבל החשיפה שלי כאן היא בשביל כל התלמידים האחרים והמשפחות שלהם שסובלות. לי זה כבר לא ישנה הרבה, אבל אולי למשפחות אחרות כן".
תגובת העיריה
"כידוע, מלאכת החינוך מורכבת. המורכבות מתחילה בהתמודדות ההורים עם ילדיהם בבית וממשיכה במערכת החינוך על מוסדותיה השונים.
העירייה גאה במערכת החינוך העירונית, שהתפתחה למערכת המאפשרת הכלה של שיעור גבוה ביותר במסגרות השונות כאן בבית במודיעין מכבים רעות, הכלה שאין דומה לה במדינת ישראל.
הכלה משמעותה בין היתר מתן הזדמנות לתלמידים שונים במערכת החינוך הרגילה למרות הצרכים המיוחדים להם הם נזקקים. יחד עם זאת, מענה לצרכים מיוחדים מכתיב לעיתים מסגרות ייעודיות בהן קיימים האמצעים המתאימים.
ועדות ההשמה הן המנגנון הבוחן לאורך הדרך, ובהתאם להתפתחות התלמיד, האם אכן ניתן לתת מענה במסגרת זו או אחרת, רגילה או ייעודית. מודיעין מכבים רעות בכלל ובית הספר המדובר בפרט ידועים במתן מענה לאוכלוסיות ייחודיות מעבר לקיים במקומות אחרים, והנתונים מעידים על כך.
העירייה מצרה על כך שיש הורים שבוחרים להציף את הקשיים עימם הם מתמודדים באמצעים תקשורתיים, בנתונים חלקיים ובידיעה ברורה שהגורמים המקצועיים לא יגיבו באופן הזה בשל צנעת הפרט. כפי שנהגה תמיד, אין בכוונת העירייה להתנצח עם הורים מעל גבי העיתון.
בית הספר והצוותים המקצועיים שבו, יחד עם הגורמים המקצועיים ממשרד החינוך ומהעירייה, נתן, נותן ויוסיף לתת את המענה המקצועי לכל תלמיד ותלמידה, כפי שנעשה בכל המסגרות בעיר".
צילום אילוסטרציה אינגריד מולר
