בחודש מרץ התקיים במרכז הכנסים וואהל שבגבעת שמואל אירוע הסיום השישי של התוכנית ל"פיתוח מנהיגות טכנולוגיות וניהול ידע" של חברת נס טכנולוגיות. מדובר במיזם של החברה לחשיפת תלמידים מצטיינים לעולמות תוכן מתחום הביוטכנולוגיה, הננוטכנולוגיה, הבינה מלאכותית, החלל והנדסת תוכנה. השאיפה שעומדת ביסוד הפרויקט היא טיפוח מנהיגות בקרב בני נוער בעלי כישורים ויכולות גבוהות, במטרה להצמיח דור חדש של אנשי מחקר ומדע בעלי מחויבות ערכית לשינוי החברה האנושית לטובה. גם העיר מודיעין לקחה חלק במיזם הטכנולוגי ושלחה לפרויקט שבע (!) קבוצות מבתי הספר העירוניים כשמטעם העירייה עמדה בראש התוכנית מירי חוגרי, סגנית ראש מנהל החינוך.
מדובר בפרויקט דו שנתי שמצטרפים אליו תלמידי כיתה ט' מכל הארץ. התלמידים מגיעים אחרי שאותרו כמצטיינים על ידי הצוות החינוכי בכל רשות מקומית. הם גם עוברים סדנת מיון על ידי חברת נס הכוללת מבחן, וראיון אישי. בהמשך התלמידים מגיעים לחברה אחת לשבוע, למשך שלוש שעות במשך שנתיים. שנת הלימודים הראשונה עוסקת בעיקרה בלימודים עיוניים. בשנה השנייה התלמידים מתחלקים לצוותים ועובדים על רעיון מחקרי שהגו מבחינה טכנולוגית. קבוצות העבודה הללו מנסות לממש את הצעת המחקר שלהן, כשלשם כך הצוותים לומדים לנתח ולאפיין את המרכיבים הטכנולוגיים ברעיון שלהם. הם גם כותבים עבודת מחקר מדעית ובונים הדמיה ממוחשבת הממחישה את הרעיון.
במסגרת התהליך צוותי העבודה מחולקים כך שבכל צוות שני תלמידים אחראים על הפרויקט מההיבט הטכנולוגי, שניים מההיבט המחקרי וחבר צוות נוסף אחראי על הכנת סרטון התדמית של הפרויקט. תהליך ההכשרה מסתיים כאמור, בכנס סיום ארצי בו מוצגים כל הפרויקטים. בכנס גם מכריזים על שלושת המיזמים שזכו במקומות הראשונים. בוגרי התוכנית אשר עמדו בחובותיה בהצלחה, זכאים לתעודת בוגר התוכנית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית וניהול ידע מטעם חברת נס טכנולוגיות. הם גם יוכלו לבחור לגשת למבחני הסמכה נוספים של החברה שיקדמו אותם הלאה מבחינת היכולת הטכנולוגית שלהם.
50 פרויקטים חדשניים
בכנס האחרון שנערך בגבעת שמואל הוצגו למעלה מ-50 פרויקטים של צוותי התלמידים מרחבי הארץ, כשלעיר מודיעין היה ייצוג נרחב באירוע של שבע קבוצות. הקבוצות שהשתתפו ממודיעין באו מבתי הספר: עירוני א', עירוני ב', עירוני ג', מו"ר ויח"ד. הייצוג המכובד התבטא גם בעובדה שקבוצת התלמידים בעלת השם "ARES", ממודיעין זכתה במקום השלישי על פיתוח מערכת שמטרתה מניעת תופעת הירי הדו צדדי בצבא. מדובר בפיתוח הטכנולוגי שנמצא עדיין בשלב התיאוריה, אבל הוא בעל היתכנות מדעית ממשית שיכול להביא להצלת חיי חיילים.
אמא חולה, מחפשים תרופה
סביב האירוע נפגשנו עם תלמידי שש הקבוצות מהעיר ושוחחנו איתם על הפרויקט. לדברי התלמידים, תהליך הלמידה בחברה פתח להם את הראש ולימד אותם איך להפוך רעיון מופשט למציאות, כל זאת בגיל 17. "כדי להצליח בפרויקט היינו צריכים להשקיע שמונה חודשים שכללו שעות רבות של ישיבה מול מחשב, קריאת מאמרים אקדמיים קשים באנגלית. הנקודה הכי קשה היתה להכין עבודת מחקר פדגוגית וטכנולוגית שנפרשה על 102 עמודים של סבל. כל זאת תוך ויתור על זמן איכות עם חברים", הם מספרים. עם זאת לדבריהם אף אחד מהם לא היה מחליף את החוויה ומוותר עליה.
אחד מהתלמידים ממודיעין שהשתתפו בפרויקט הוא עידן ישראל מבית הספר עירוני ב'. עידן היה חבר בצוות הטכנולוגי Bodefence, יחד עם סתיו שלזינגר, נועה ברליאה, לוטם אלמוג וקורל פרץ גם הם מעירוני ב'. הצוות עבד על פיתוח מערכת רפואית למזעור נזקי ההתקף של מחלת טרשת נפוצה. המערכת מתריעה לחולה כי הוא עומד לחוות התקף ובכך מסייעת למנוע פגיעות חמורות במיאלין, המעטפת המבודדת את הסיבים העצביים שפגיעה בה יכולה לגרום לקושי וליקוי בדיבור, קושי בהליכה, סחרחורות ואיבוד שווי המשקל, טשטוש בראייה ועוד. המערכת יכולה גם לתקן פגיעות קיימות בקרב החולים.
עידן מספר שחברי הצוות בחרו לחקור את הנושא בגלל שאחת האימהות שלהם היא חולת טרשת נפוצה. במחקר התברר להם הצורך בפיתוח מערכת טכנולוגית שתסייע בגילוי מוקדם של ההתקף. מערכת כזו תסייע לחולים להתנהל יותר טוב בחייהם כשבכך היא תגדיל אצלם את תחושת המסוגלות העצמית. הצוות קיבל לציון לשבח על מסמך האפיון הטכנולוגי לרעיון פורץ דרך.
לדברי עידן, "בזכות העבודה בצוות על פרויקט כל כך גדול ומשמעותי הייתה לנו הזדמנות ללמוד מי אתה ביחס לאופן שאתה תופס את עצמך, האם אתה מנהיג באמת כפי שחשבת, איך אתה משתלב בעבודת צוות והאם אתה לוקח אחריות".
מה למדת על עצמך בהקשר זה?
"אני הייתי האימא של הצוות, זה שמאיץ ובודק, גם בצוותים האחרים אם מישהו לא עשה את העבודה מילאתי את החסר על ידי חבר צוות נוסף ואז חלק גדול יותר נפל יותר על כתפי ועמדתי בזה בהצלחה"
עידן הוסיף כי עיקר הרווח שלו מההשתתפות בפרויקט קשור ל"עמידה בלוח זמנים לוחץ וההתמודדות עם הלחץ שנובע מכך. למדנו איך להתמודד עם לחצים, ואיך לחקור דברים מעניינים וכאלה שלא". לדבריו הוא למד תוך כדי עבודה גם לוותר על הנאות אישיות כדי להצליח בעבודה המוטלת עליו. "למדתי בעיקר איך להכריח את עצמי לשבת חמש שעות ברציפות מול המחשב אפילו אם באותו זמן משודר בטלוויזיה הסופר קלאסיקו".
טל קראיב, תלמידת בית הספר עירוני ג' שפעלה בקבוצת COR, יצאה גם היא מרוצה מהפרויקט. לדבריה "כל אחד מאתנו היה רוצה לקדם את הפיתוח למוצר שיעזור. עשינו הכול כדי שזה יתאפשר, באמת ניסינו לשפר את העולם".
טל פיתחה, יחד עם התלמידים יובל זוהר, נעם נדלר ולי-אור נסינג מעירוני ג' ועם רון יוסקוביץ מבית ספר מו"ר, מערכת לזיהוי תסמינים של התקף לב שיכולה להתריע על כך למשתמש ולגורמי ההצלה. המערכת משלבת שבב תת עורי שמודד אנזימים קרדיולוגיים ששינוי בהם מצביע על אוטם שריר הלב. המחקר גם בחן את הקשר שבין תפיסת מחלת הלב אצל החולה לבין הלחץ הנפשי שעובר עליו. לשם כך נדגמו 111 חולים חלקם עברו אירוע של אוטם שריר הלב וחלקם נמצאים בסיכון ללקות במחלה הזו. מתוצאות המחקר ניתן היה להסיק כי שיפור תפיסת מחלת הלב בקרב הנבדקים, הינו גורם שעשוי להקטין את רמות הלחץ הנפשי והנזקים שנגרמים ממנו, בקרב מטופלים שחוו התקף לב. "הזמן שהשקענו במחקר סיפק לנו המון גאווה. קיבלתי המון הערכה מצד פרופסורים מהמשפחה שלי על כך שאנו ילדים שמוותרים על זמננו הפנוי ומקדישים עצמנו לפרויקט, זה העצים אותנו וגרם לנו להבין מה המסוגלות שלנו והיכולות שלנו להצליח בעתיד", אומרת טל.
"הבאנו למחקר רוח רעננה"
יובל פרץ מקבוצת ARES, שזכתה במקום השלישי על הפיתוח של מערכת למניעת מצבים של ירי דו"צ בצה"ל, מספר על תחושותיו ביחס להשתתפות בפעילות של חברת נס: "אנחנו כבני נוער הבאנו למחקר הזה רוח רעננה. היה לנו קל לחשוב מחוץ לקופסה, מעשה שהוא קשה יותר לאדם שעובד כעשרים שנה במקצוע וכבר מקובע בחשיבתו. דווקא בגלל שלא היה לנו את הידע שיש לחוקר בעל ניסיון, בדקנו מחדש את כל הנחות היסוד שיש בתחום בו עסקנו וגילינו דברים שמומחים לא בודקים, כי הם כבר נמצאים בקיבעון מסוים".
ענבל אלבז, תלמידת בית ספר מו"ר, מציינת שעיקר ההנאה שלה מהעבודה בפרויקט קשורה לעבודת הצוות. "הייתה תחושה של שיתוף ותמיכה שלא חוויתי עד כה".
מה למדת בתוכנית?
"למדתי הרבה על אינטליגנציה מלאכותית, חקר החלל. אני סקרנית מאד לגבי טכנולוגיה עתידנית. מבחינה זו מה שאנחנו לומדים בשיעורי מחשבים בבית הספר זה הבסיס, אבל עוד שלוש שנים זה לא יהיה ממש רלוונטי וזה מה שהם ניסו לעשות בנס, לתת לנו את הבסיס הטכנולוגי ואחר כך ללמוד לפרוש כנפיים, להרחיב אופקים מכל זווית אפשרית וללמוד על פיתוחים עדכניים. בזכותם הכרתי טוב יותר את עולם החלל וכעת אני מאד מתעניינת בטלסקופים".
מי השפיע עליכם והותיר בכם חותם מנס טכנולוגיות?
"שחר פורמן המדריך המלווה של הצוותים הטכנולוגיים ומעיין איילון האחראית על התחום הפדגוגי. הם התייחסו אלינו כשווים וכמקור ידע וזה מאד שונה ממה שאנחנו רגילים אליו. שחר גאון ועורר בנו השראה. הם היו כמו הורים שניים עבורנו. מבחינתם הם היו זמינים עבורנו גם ב-11 בלילה".
מערכת לאיתור נעדרים
פרויקט נוסף, שמטרתו היא יצירת מערכת שמיועדת לחיזוק השרירים במסגרת האימון הצבאי, הוצג בכנס על ידי טל איטח מבית ספר מו"ר, עדן אבוהב מבית ספר יחד ודור אהרונסון וניב כהן מעירוני ג'. מדובר במערכת הבנויה על רצועות שבשלב הראשון מודדות את פעילות השריר ולומדות את פיזיולוגית המשתמש. אחרי כן המערכת מאמנת את השריר לפעולה נכונה בעזרת פולסים חשמליים. לדברי טל "העבודה על הפרויקט הייתה חשובה לי יותר מאשר הלימודים בבית הספר. הרגשתי שהמחקר שלי יקדם אותי באופן משמעותי יותר בחיים מבחינת ידע וניסיון. זו הייתה הזדמנות גדולה עבורי לקבל אחריות כזו גדולה. זה גרם לי להעריך את עצמי יותר ולהאמין בעצמי".
פיתוח ייחודי מציל חיים נוסף הוצג בכנס הסיום על ידי לינוי קטאשוילי, גלעד שמעוני וגל גלבוע מבית הספר יח"ד ומירי פרייבסקי מעירוני ג' כולם חברי קבוצת ORIEL. חברי הקבוצה תכננו מערכת שמטרתה איתור חשודים ונעדרים מתחת לגיל 18. המערכת מורכבת מכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויש) שמסיירים באופן עצמאי ונעזרים בתוכנת זיהוי פנים, מצלמות ואמצעים לראיית לילה. כלי הטיס מיועדים בעיקר לניווט בשטחים עירוניים ובתוך מבנים. צי הכטב"מים יהיה כפוף למחשב מרכזי שמאפשר תקשורת בין כלי הטיס השונים. לינוי קטאשוילי מציינת כי היא למדה בתוכנית איך להתמודד עם מחקר אקדמאי של 60 עמודים, איך לקרוא אותו בצורה נכונה. לדבריה הכתיבה שלה השתפרה פלאים בעקבות ההשתתפות במיזם של חברת נס, וזה עזר לה גם לדבריה בלימודים הפורמאליים בבית הספר "למדתי איך להסתדר כשזורקים אותך למים" היא אומרת.
ההשתתפות בתוכנית שיפרה את הביטחון העצמי שלך?
"ראשית עבדנו על עמידה מול קהל, זרקו אותנו למים העמוקים, ופשוט היינו צריכים לדעת להסתדר. אמרו לנו מה לעשות והיינו צריכים להסתדר לבד, כל אלו וגם העמידה בדד ליין העלה לי את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות".
גם יעל דויטש מעירוני א', מספרת שההשתתפות במיזם שיפרה אצלה את היכולת הלימודית והביטחון העצמי. "בבית ספר יש את אלה שעובדים ומחפפים בנס לא היה דבר כזה, מה שהגביר לנו את המוטיבציה באופן משמעותי. למדתי הרבה על איך לבצע מחקר רציני מבלי לחפף ולהשאיר קצוות גדולים" היא קובעת.
יעל דויטש, יחד עם אלון זוסמן, אורי חפץ, יובל זלץ ועדי כהן מעירוני ב' הציגו מערכת שמופעלת בעת קבלת התרעה על אזעקה מפיקוד העורף. המערכת תחשב האם המשתמש נמצא באזור פגיעה פוטנציאלי. במקרה שכן, תתקבל התרעה בטלפון החכם בקול, אור ורטט. כמו כן התוכנה מחשבת את מיקום המקלט המתאים ביותר ותציג הנחיות לבעל הסמארטפון כיצד להגיע אליו במהירות. בנוסף לתוכנת ההתרעה המחקר שלהם בחן את הקשר בין טיב קבלת ההחלטות בעת חירום לבין רמת החרדה שבה נמצא האדם. בהקשר לכך התברר כי נמצא קשר חזק בין מצב חרדה לסגנון קבלת החלטות אימפולסיבי. חברי הצוות קבלו על עבודת המחקר הייחודית שלהם ציון לשבח בכנס.
סיוע לנהגים בכביש
קבוצה נוספת מהעיר היא של רועי אהרון, אריק כהן, רועי נקר וגילי קנפו מבית הספר עירוני א', כולם חברי קבוצת Scoutech. חברים אלו פיתחו מערכת הכוללת מצלמות וחיישנים שמורכבת על כלי רכב ומטרתה זיהוי דפוסי נהיגה בעייתיים לצד סכנות בכביש והתרעה לנהג. מטרת המחקר של הקבוצה היתה לבדוק האם קיים קשר בין כמות המידע שניתן לנהג בזמן נהיגה בנוגע לסביבה בה הוא נוהג, לבין טיב קבלת החלטותיו בעת נהיגה. מן המחקר עלתה המסקנה שכדאי להשקיע בפיתוח אמצעים טכנולוגיים שישפרו את כמות ואיכות המידע שניתן לנהג, ובכך לשפר את סגנון קבלת ההחלטות שלו בעת הנהיגה.
רועי, עד כמה אופן הלימוד בבית הספר שונה מהלימודים בנס?
"בבית הספר החומר הלימודי מוכתב ומוגדר מראש, צריך ללמוד נוסחה ולדעת איך להשתמש בה, בנס לעומת זאת זה יותר מופשט. כאן למדנו לפתח משהו שאינו מוכתב מראש זה מגיע מאיתנו וכל העבודה נעשית על ידנו במחקרים בבית הספר לפעמים ממש מאכילים אותנו בכפית".
"לא היו יריבויות"
מעבר לכבוד בייצוג המרשים של מודיעין בפרויקט, זכתה גם קבוצת תלמידים מהעיר במקום השלישי והמכובד בתחרות שהתקיימה בין קבוצות הפיתוח של חברת נס. חברי קבוצת ARES: יובל פרץ, דניאל שחר, ליאור גל, שחר טוביה וגבי בלקו מעירוני ג', זכו במקום השלישי על פיתוח טכנולוגי שיהווה בסיס למערכת שמטרתה מיגור תופעת הירי הדו צדדי בצבא. המערכת קולטת נתונים מכל חייל (מיקומו וכיוון נשקו) ולפיהם מחשבת את טווח הזווית שבה הנשק יינצר. עיבוד הנתונים נעשה בעזרת אלגוריתם חכם. את האלגוריתם הזה מחשב כטב"מ (כלי טייס בלתי מאויש) שחג מעל שדה הקרב. כלי הטייס קולט את מיקומי החיילים ונושא עליו את המחשב האחראי לעיבוד הנתונים.
מה הכי זכור לכם ביותר מהתוכנית?
יובל: "הפרויקט חרוט אצלי יותר מאשר הלימודים העיוניים. ובמיוחד כעת שהגענו לתוצאות הסופיות האחרונות של המחקר, שהיו מאד טובות עבורנו ואיששו את השערת המחקר שלנו מה שחיזק את הצדקת פיתוח המוצר. גילינו שמי שנחשף לירי דו צדדי בחלקם הוביל לנטיות אובדנות ושמחנו לגלות שהמניעה של מקרים מסוג זה יעזרו לחיילים להימנע מלהיכנס לסטרס וקושי נפשי".
מה זיכה אתכם במקום השלישי?
"היתכנות המדעית של המוצר, הקרבה ליכולת היישום היא שהביאה אותנו לזכייה במקום השלישי. אנו שואפים להמשיך להתקדם עם הפרויקט ומחפשים משקיעים שישקיעו בו".
הייתה תחרותיות?
"כולם מאד רצו לזכות, רצו שהמוצר שפותח ברמה התיאורטית בשלב זה יוכל בעתיד להפוך לכלי סיוע לאוכלוסיות הזקוקות למענה. אבל לא היו יריבויות ולא משנה מי היה זוכה היינו מפרגנים לו. כולנו עבדנו מאד קשה, "התחרות" הייתה מי יקבל יותר עזרה ותשומת לב מהמדריכים בזמן שהיינו מגיעים לנס".
(צילום באדיבות נס טכנולוגיות)
