בשנת הלימודים שהסתיימה פעלה תוכנית השאלת הספרים בשבעה מתוך 26 בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הנסיון לרתום עוד בתי ספר לפרויקט (שמוזיל את עלות הספרים להורים בלמעלה ממחצית ועד 60 אחוז) הוחלט שהתוכנית תהיה חובה כברירת מחדל. כלומר – רק אם רוב ההורים יתנגד לה, באופן אקטיבי, היא לא תיושם. ואכן, יש כבר בתי ספר במודיעין שהחליטו לוותר על השירות.

לפני כחודשיים נשלחו להורים שאלונים לגבי הסכמתם להשתתף בתכנית. תמונת המצב המלאה תתקבל בשבוע הבא, אבל כבר עכשיו נודע שבבית הספר "אבני החושן" ככל הנראה לא תפעל התכנית, היות ולמעלה מ-40 אחוזים מההורים סירבו. כך מסתמן גם לגבי בית הספר "האלה".

זוכרים את "בוקמרקט"

לפי דו"ח ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011, משק בית מוציא בשנה בממוצע 600–800 שקל לתלמיד על ספרי הלימוד. ההוצאה ל בתיכון יכולה להגיע גם לאלף שקל. לעומת זאת, הורים לתלמידים שנמצאים בבית ספר המפעיל את התכנית להשאלת ספרים ישלם 280 שקלים לספרי לימוד עבור תלמיד יסודי וחטיבה ו-320 שקלים לתלמידי תיכון, ויחסוך מעצמו לא רק את נטל ההוצאה הכספית אלא גם את ההתרוצצות ואת כאב הראש.

נכון להיום פועל הפרויקט ב-1,800 בתי ספר ממלכתיים מתוך 4,000. בשנת הלימודים הבאה שואף משרד החינוך לצרף 600 בתי ספר נוספים, כשהיעד הוא לכסות את כל בתי הספר בטווח של שלוש שנים.

אמציה דויטש, יו"ר הנהגת ההורים העירונית וחבר בוועד ההורים של "אבני חושן", איזו סיבה יש להורה לסרב להפעיל תוכנית זו?

"ההורים חוששים מהלוגיסטיקה המורכבת והמעורבות שלהם בעניין וגם אצל חלקם מקונן פחד בגלל שנכוו מחברת 'בוק מרקט', שהביאו לכישלון פרויקט דומה. הם לא עמדו בלוחות זמנים, נוצר עומס רב מכדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם ובסופו של דבר בעל הבית נעלם עם הכסף ולכן ההורים היום בודקים כל הצעה שכזו בשבע עיניים ויש כאלו שלא מוכנים להסתכן. מה גם שרוב האחריות מוטלת על ההורים. אם משרד החינוך החליט על פרויקט מבורך זה – שינהל אותו. צריך לקבץ את כל הספרים שמגיעים, לבדוק אותם, למיין, להפיץ מדובר בחתיכת לוגיסטיקה. אנחנו ההורים לא עובדים של משרד החינוך. אני בהחלט מצדיע לבתי ספר שהצליחו לנהל את הפרויקט כמו שצריך והתכנית אצלם פועלת".

ב"רעים" זה עוד יופי

רינה דוידי, מנהלת "רעים", איך זה עבד אצלכם?
"החלטנו על הקמת הפרויקט במטרה להוזיל את העלויות של רכישת ספרים, חוברות ואפילו מחברות, אבל גם מתוך מטרה ערכית והיא לפתח אחריות בקרב התלמידים על ציודם, ליצור אחדות ביניהם וזה מצליח בגלל שרעים היא קהילה מעורבת שנרתמת לכל פרויקט ויוזמה של בית הספר".

איך זה עובד ומי מוציא לפועל את התכנית?

"בחודש מאי אנו מתחילים באיסוף הספרים וזה נעשה על ידי המחנכות והמורות המקצועיות. לאחר שאנו מעבירים את כל הספרים שנאספו לכיתות מתחיל השלב השני והוא מיונם תחילה על פי תחום דעת ולאחר מכן על פי כשירות ומשמישים את הספרים הטובים. יש אצלנו תרבות כזו שילד שמחזיר ספר שנקרע או לא ראוי להעברה מעביר 30 שקלים. זה כל כך צרוב בתודעת בית הספר כך שלא הייתה לנו אף פעם בעיית אכיפה. שלב המיון, ההשמשה ואיסוף הנתונים לגבי הכמויות נמשך כשבועיים שלושה ונערך על ידי צוות בית הספר. במידה ומתקרבים לשעת השי"ן, ה-1.7, ומבינים שתיתכן בעיה מבקשים מההורים לתת יד. זה אמנם תפקיד המורות, אבל אין אצלנו הפרדת אחריות, העבודה היא סינרגטית ואם עולה צורך בעזרה מההורים המורות יודעות שהקהילה מוכנה ומזומנה לסייע. מה גם שהמורות מבצעות תפקיד זה לא כי אני אמרתי אלא הן כאמהות ומורות מבינות את משמעות התפקיד, הן מאמינות בתהליך ועושות זאת באהבה".

איך אתם עושים את מיון הספרים?

"בתום תהליך זה מתחיל שלב מיפוי כמויות הספרים וחוברות העבודה, אנו מרכזים את כל הנתונים לטבלת אקסל ומקבלים הצעות מחיר משלושה ספקים כשההצעה הזולה ביותר היא זו שנבחרת.  בתאריך ה-15.7 הספרים והחוברות החסרים מגיעים לבית הספר. בשבוע האחרון של אוגוסט, שישה או שבעה הורים מכל כיתה מגיעים להכין לכל ילד שקית ובה כל הספרים, חוברות העבודה ומחברות להן הוא זקוק לשנת הלימודים הבאה".

על איזה מחברות מדובר?
"בשש שנים האחרונות בנוסף לספרים אנו מחלקים לתלמידים גם מחברות. ההורים אחראים לקנות לילדים לפני תחילת הלימודים רק קלמר. המטרה היא ליצור אחדות וללמד את הילדים צניעות מהי בעולם שופע מותגים. אלו מחברות צבעוניות ומאוירות. מדובר בפרויקט ערכי שהתקציב שלו מגיע מאגרת תשלומים שמותרת על פי חוזר מנכל של משרד החינוך לציוד משלים".

(צילום דובר העיריה)