עמוד פייסבוק שמפעיליו נותרו אנונימיים השתלט בשבוע האחרון על סדר היום של הרשתות החברתיות. הוא נקרא "עם היפות שלי באושוויץ" ובתוך זמן קצר צבר אלפי משתתפים ועוקבים, וגם את תשומת לב התקשורת הארצית. וכפי שהופיע כך נעלם ונסגר – כנראה מתוך רצון יוצריו לחזור לשגרה אלמונית.

העמוד הציג ביקורת נוקבת על מפעל נסיעות תלמידי התיכון לפולין. שלא כמו מותחי הביקורת שקדמו להם, יוצרי העמוד בחרו בזווית מקורית: ריכוז תמונות שצילמו תלמידים במחנות ריכוז בפייסבוק עצמו, תוך הדגשת המראות האבסורדיים שבתמונות. רובן ככולן הראו תלמידים שמחים ועולצים, עושים "פוזות" למצלמה ומשתטים. אחת התמונות שכיכבה בימיו הקצרים של העמוד הראתה שלט מטעם בנק הפועלים, שלא נעדרה ממנו הפרסומת.

מייד עם פירסומו נכתבו בעמוד תגובות משני הצדדים: חלק מהמגיבים אהבו את גישת העמוד והתיארו את גישתם הביקורתית למסעות לפולין. אחרים הגיבו בכעס וטענו כי מדובר ב"זילות השואה". הדיון – כאמור – נמשך זמן קצר, בטרם העמוד דמם. אבל הוויכוח שהוא הצית נשאר, ולכן ביקשנו לדעת כיצד היו התגובות לו כאן במודיעין.

"זה מבזה"

עדי אלבום, בוגר תיכון "יחד" בעיר, רואה את התופעה שהוצגה בעמוד הפייסבוק מבזה. אלבום עצמו יצא בקיץ שעבר למשלחת לפולין מטעם בית הספר וסיפר כי זו הייתה חוויה משמעותית עבורו, "חיזקה בו את ערכי קבלת האחר ותרומה למדינה", והוא שמח על השתתפותו במסע. "אני מאמין כי דרושה רצינות והבנת היציאה לפולין כמסע ולא כטיול. לקראת המשלחת קיימנו מפגשי הכנה רבים, הגשנו דוחות קריאה, עבודות משפחתיות ועוד ורמת המשמעת הייתה גבוהה. התופעה של 'היפות שלי עם אושווץ' מביכה ומבזה בעיני. אני גם יכול להיות ציני לפעמים, אבל זה לא המקום. אלו נקודות כואבות מדי לאנשים ברחבי העולם ולנו בפרט. אלו מקומות המסמלים מעשים נוראיים ועצובים בהיסטוריה והתבטאויות מסוג אלו מביעות חוסר כבוד, יש להילחם בתופעה".

"זה מצויין"

תלמיד כיתה י"א בתיכון מו"ר, שביקש להישאר בעילום שם, מספר שהעמוד "עם היפות שלי באושוויץ" לא זעזע אותו.

מדוע?

 "אני זוכר כששאלתי את אחד מחברי שחזר מהמסע לפולין איך היה, הוא אמר 'כיף'. הסתכלתי עליו בתמיהה ואז הוא התנצל והוסיף 'לא, זה היה גם משמעותי'. רבים מאיתנו ציניים ושמענו כל כך הרבה סיפורים במהלך 12 שנות לימוד על השואה. אני לא בטוח עד כמה המסע הזה באמת מלמד על קבלת האחר ועד כמה זה משפיע עמוקות על המשתתפים. כל כך הרבה תלמידים יוצאים למשלחות האלו במשך שנים ואם הייתה למסע השפעה והיא הייתה מחדירה ומחזקת מסרים כמו 'די לשנאה', סובלנות וקבלת האחר, המצב בארץ היה שונה מכפי שהוא היום. אני לא חושב שהמסע לפולין מעביר את המסרים הללו היטב".

ומה אתה חושב על הדף עצמו?

"אני חושב שזה דף פארודיה על אותם אנשים שמעלים פוסטים הומוריסטיים על רקע מקומות כל כך שחורים.  המטרה שלו, ככה אני מבין, הייתה להציג את האבסורד שבעניין ולהביע התנגדות מסוימת כלפי התנהגות כזו. באופן אישי, כמי שיש לו הומור שחור ומספר בדיחות על השואה, זה לא במקום לצלם תמונות, שבעיני הן לועגות. למשל על רקע הר אפר של בני אדם. מי שעושה כזה דבר מעיד שהוא לא באמת מבין בשביל מה הוא יצא לשם".

"טוב שזה עלה"

מורה בעירוני ד' סיפרה לנו כי היא בעד המסעות גם מתוך חוויה אישית שלה, במסע למורים לפולין, כאשת חינוך וכמי שבתה השתתפה באחד המסעות. "חשוב להגיע למקומות הללו, לראות אותם במו עינינו, זה חשוב לזהות הציונית. כשהייתי שם פגשנו בקבוצות תלמידים והיינו שותפים איתם לטקסים מרגשים, ראינו את ההזדהות בפניהם ואת הדמעות זולגות על לחייהם".

ומה דעתך על העמוד "עם היפות שלי באושוויץ"?

"הוא גרם להבלטה של קבוצה קטנה. יתכן ויש מקום בגלל העלאת הנושא למודעות הציבור לעשות שינוי באופן ההכנה של התלמידים לקראת המסע, להפגיש אותם מבעוד מועד עם יותר ניצולים, לנהל שיחות מרוכזות בנושא ועוד".

"אלה מקרים בודדים"

מורה אחר בעירוני א', שליווה משלחת כזו לפולין, סיפר לנו כי ייתכן וישנם תלמידים שאינם מבינים את גודל המעמד בו הם נמצאים, אבל הם אינם מייצגים את הכלל.

אז מה ההסבר לתופעה?

"יש תלמידים שלא יודעים כיצד להביע את כל אשר על ליבם והם בוחרים להגיב בציניות מוגזמת. אחד מתלמידי, למשל, אמר בשיחת הסיכום כי מבחינתו לראות את הארובות באושוויץ היה זהה לביקור באתר תיירותי אחר, כמו מגדל אייפל למשל. אותו תלמיד – מסתבר – התייפח בדמעות כשהיה שם. יש לעיתים הבדל בין מה שהצעירים באמת מרגישים לבין עד כמה הם מוכנים להחצין זאת".

אז למה זה מצטלם פתאום גרוע?

"צריך לזכור שהנסיעה כולה אינה רק למחנות והיא אינה משלחת שנמצאת כל הזמן באבל. יש קטעים ניטרלים כמו למשל ביקור בבית ספר פולני, שם התלמידים הישראליים הגיעו להתארח. הם שרו יחד עם התלמידים הפולנים, לימדו אלה את אלה ריקודי עם ובילו זמן יחד. יש גם קטעים של כיף, וזה בסדר גמור".

ומה אתה חושב על העמוד בפייסבוק?

"אני מניח שיש משלחות בהן התלמידים משתוללים, משתטים ואולי אף שותים אלכוהול בבית המלון. אבל לא כך היה עם מאתיים התלמידים שאנחנו יצאנו איתם מעירוני א'".

אגב – למה הנסיעות האלו כל כך יקרות לתלמידים?

"אני לא חושב שזה יקר. כל טיול באירופה של ילד עם המשפחה עם פנסיון מלא היה עולה לא פחות ובמסגרת המסע מבית הספר יש מדריכים צמודים, מורים, רופאים, אנשי עדות, אנשי בטחון והסעות. בניגוד לטיול משפחתי, כאן הנחייה היא חינוכית. יש תוכנית חינוכית ברורה בכל רגע נתון, וזה מאד אינטנסיבי".

הילדים שלך נסעו לפולין?

"בוודאי. אנחנו משפחה ממוצעת והילדים שלי עבדו כדי לצאת למשלחת. אין משפחה שלא יכולה להרשות לעצמה, ויש גם מלגות".