נושא משלחות תלמידי התיכון לפולין עלה לאחרונה לכותרות, לאחר שנחשפה חקירת החשד ל"קרטל המשלחות" (ראו מסגרת) וגם לאחר דיון שנערך בוועדת החינוך בכנסת, בו קרא חבר הכנסת איציק שמולי (העבודה) להשהות את יציאת המשלחות לפולין "עד שמשרד החינוך יפעל שיוויוניות כלכלית בין התלמידים". עוד קרא שמולי למשרד החינוך להכניס את המסעות לפולין לתוכניות הלימוד ולתקצב אותם בעצמו, מבלי שהנטל הכלכלי ייפול על ההורים כפי שנהוג כיום.
למרות הכותרות נדמה כי נושא המשלחות לפולין הפך כבר מזמן לקונצנזוס. 30 אלף תלמידי כיתות י"א נוסעים מדי שנה לביקור במחנות ההשמדה, כאשר במערכת החינוך במודיעין יוצאים מדי שנה מאות תלמידים. מערכת החינוך כבר הפכה את נושא לימוד השואה, והמשלחות כחלק מרכזי בו, לחלק בלתי נפרד מהתכנים שלומדים תלמידי התיכונים וכך המצב גם במודיעין. במסגרת המסע מבקרים התלמידים במחנות השמדה ובאתרים יהודיים שונים בפולין ולומדים מקרוב על יהודית פולין של לפני השואה, על זיכרון ושרידי השואה ועל פולין העכשווית.
עם השנים נשמעות גם דעות כנגד המשלחות והדרך בה מועבר אותו פרק קשה בהיסטוריה לתלמידים, אולם בשיחה עם מנהלי התיכונים בעיר מתברר כי רוב גדול מבין תלמידי כיתות י"א בעיר משתתפים מדי שנה במסע לפולין, נתון החוזר על עצמו מדי שנה. גם העלויות הגבוהות של המסע לא מונעות מהורי התלמידים מלשלוח את ילדיהם לפולין, וכיום אף הונהגה מערכת מלגות משותפת למשרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, אשר העלימה (לטענתם) את הסיטואציה שהייתה קיימת בעבר, בה היו תלמידים שלא יצאו למסע משיקולים כלכליים.
כמה זה עולה?
תחילת שנת 2016 הביאה עימה בשורה חדשה בנושא העלויות, לאחר שבסוף דצמבר האחרון הודיע משרד החינוך כי צפויה הוזלה ממוצעת של כ-1,200 שקלים לתלמיד כבר מהחודש הבא. ההוזלה הגיעה לאחר פרסום תוצאות המכרז בהן נבחרו החברות שיתמודדו מדי שנה על הוצאת משלחות בתי הספר.
בשנים קודמות הגיעו העלויות בהן נאלצו ההורים לעמוד עד לסכומים של 6,000 שקלים ואף יותר מכך, כאשר חלק מהסכום נועד אף לממן את מלווי המשלחות. כאמור, ערך משרד החינוך בנובמבר אשתקד מכרז בין חברות נסיעות ועל פי התעריפים החדשים ישלמו ההורים לא יותר מ-4,950 שקלים למסע בן שמונה ימים ו-4,650 לשבעה ימים. עוד הוחלט כי המורים, המדריך והמאבטח המתלווים לכל משלחת ימומנו על ידי משרד החינוך ולא על ידי ההורים.
לאחרונה אף הוגשה לבג"ץ עתירה נגד גביית עלות הנסיעה למשלחות לפולין מהורי תלמידי בתי הספר. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שלומי פרידמן, נטען כי גביית הכספים מנוגדת לחוק חינוך חובה חינם, פוגעת בשוויון ומנציחה את הפערים החברתיים. בעתירה מוצגים בין היתר נתונים שמקורם במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם כ-75% מן התלמידים הנוסעים לפולין הם בני חמשת העשירונים הגבוהים, כלומר מרקע סוציו-אקונומי חזק.
איך מקבלים הנחה?
אם בעבר היו תלמידים לא מעטים אשר נאלצו לוותר על היציאה לביקור במחנות ההשמדה, הרי שכיום התופעה כבר כמעט ואינה קיימת. משרד החינוך הנהיג בשנים האחרונות מערכת קבלת מלגות ומסבסד כיום את מחירי הנסיעה עבור חלק מהתלמידים עד לרמה של 65% מעלות המסע. התנאי לקבלת מלגה מתבסס על העיקרון "מלגה תמורת תרומה", כאשר כל תלמיד יתחייב לתרום לבית הספר ו/או לקהילה חמש שעות לטובת הקהילה על כל אלף שקל סבסוד. את אותן עבודות קהילתיות התלמיד יכול לבצע לפני או אחרי המסע עצמו.
באתר "מינהלת פולין" של משרד החינוך מפורטים הקריטריונים לקבלת הסבסוד, אשר נקבעים על פי רמת ההכנסה לנפש במשפחת התלמיד המבקש מלגה. המלגות מחולקות לשלוש רמות: ברמה הנמוכה מוענקת מלגה של אלף שקל לתלמיד המגיע ממשפחה בה רמת ההכנסה לנפש נעה בין 2,201-3,000 שקל, ברמת הביניים המלגה תעמוד על 2,000 שקל כאשר רמת ההכנסה היא בטווח של 1,401-2,200 והמלגה הגבוהה ביותר, בת 3,000 שקל, מגיעה למשפחה המכניסה עד 1,400 שקל לנפש. הנחות מיוחדות ניתנות גם לתלמידים להורים גרושים, מובטלים ובמקרה של תאומים היוצאים באותה שנה תינתן לכל אחד מהם מלגה על סף אלף שקל ללא קשר לעמידתם בקריטריונים הנ"ל. לסכום הנ"ל מתווסף גם תשלום של כמה מאות שקלים עבור תהליך ההכנה שעוברים התלמידים.
במודיעין ניתנות מדי שנה מלגות לעשרות תלמידים. בשנת הלימודים האחרונה סבסדו העירייה ומשרד החינוך תלמידים מקומיים בסכום כולל של 300 אלף שקל.
איך מממנים את שאר הסכום?
כאמור, החל מהשנה תוזל עלות המסע ותמשך הענקת המלגות, אולם גם לאחר הקיזוז עדיין מדובר בהוצאה לא מבוטלת עבור הורי התלמידים. כדי למנוע מצב בו יהיו תלמידים שלא ישתתפו במסע משיקולים כלכליים, נוקטים בעירייה ובתיכונים בכמה יוזמות.
מדי שנה נותנת עיריית מודיעין עדיפות לתלמידי כיתות י"א היוצאים למסע לפולין בפרויקט "שיפוצי קיץ" שהיא מבצעת, במסגרתו עשרות בני נוער צובעים בשכר מוסדות חינוך ומוסדות ציבור במהלך חופשת הקיץ. גם בבתי הספר מחפשים את הפתרונות ומוצאים אותם בדרכים יצירתיות.
שגיב אלבז, מנהל תיכון "יחד", מספר: "מתוך התפיסה הקהילתית המאפיינת את בית הספר אנו רואים גם את המסע לפולין כמסע קהילתי. אנחנו מדברים עם התלמידים על הצורך בגיוס כקהילה כדי לסייע למי שמתקשים לממן את היציאה למשלחת. מדי שנה, לפני העלייה לכיתות י"א, אנחנו עורכים פעילויות מגוונות ביוזמת התלמידים ובית הספר, כדי לגייס כספים לטובת העניין. כל הכסף נאסף בצורה כללית, כאשר אף אחד לא יודע לאיזה תלמיד הוא הולך".
איך אתם מגייסים את הכסף? ועל כמה מדובר?
"התלמידים עורכים הרבה פעילויות במהלך השנה. מאירוח ההורים באסיפות בית הספר ומכירת כיבוד שהכינו, העברת שיעורים פרטיים לתלמידים אחרים כאשר הכסף נאסף מההורים, שטיפת רכבים בימי שישי להורי הקהילה, העברת פעילויות אחה"צ לתמידי בית הספר היסודי ואפילו הכנת חלות לשבת. מרבית הכסף מגיע ככה מהורי הקהילה עצמה, כאשר מדובר על סכומים שמגיעים לכמה אלפי שקלים בשנה".
יש תלמידים שמקבלים בסופו של דבר מימון מלא?
"יש מגוון של בקשות לסיוע ולמלגות, כאשר בחלק מהמקרים זה מגיע גם למימון כמעט מלא".
* * *
גם ד"ר דביר שלומי, מנהל תיכון עירוני א' בעיר, אומר כי שאלת המימון כבר לא מהווה פקטור בשאלה האם תלמיד ייצא למשלחת עם שאר חבריו או שייאלץ לוותר על כך. "מה שקורה כיום בשטח הוא ברמת ההצהרה שמקבעת מדיניות, גם ברמת הנהלת העיר, שהמרכיב הכספי לא יהווה פקטור בשאלת היציאה למשלחת. בכל תהליך המכרז בו נקבעת עלות המסע שותפים גם הורי התלמידים ויש רגישות רבה לנושא הכלכלי. אני לא זוכר מקרה של ילד שבא הורה ואמר שהילד שלו לא יוצא בגלל כסף. ואם יש מקרים בודדים בהם המלגות ושאר מקורות המימון לא מספיקים, אז המקרים האלו מגיעים גם עד לפתחו של ראש העירייה".
למה יש מתנגדים?
כאמור, עשרות אלפי בני נוער נוסעים מדי שנה לפולין, מאות מתוכם מתיכוני מודיעין. דביר שלומי אומר כי אחוז תלמידי השכבה המשתתף במסע מדי שנה, פחות או יותר קבוע: "בתשע השנים שאני מנהל את עירוני א', יוצאים מדי שנה למסע בין 65-70% מהתלמידים".
יש הורים שמתנגדים למסע באופן עקרוני?
"באופן אישי אני לא רואה את המסע עצמו כדרך האולטימטיבית להוראת השואה. המסע הוא מרכיב אחד נוסף להוראת שואה. אנחנו מקיימים את הדיונים האלה מדי שנה ומציגים להורים את הטיעונים בעד ונגד הנסיעה לפולין. זה לא מחייב, אין מדיניות כזאת. עובדתית, בסופו של דבר המסע עצמו בנוסף לכל תהליך ההכנה והעיבוד לאחריו, זהו תהליך למידה משמעותי שערכו לא יסולא בפז. המציאות הזאת מנצחת. מדי שנה מתקיים שיח ער בנושא הזה עם ההורים והתלמידים, הן בכיתות והן מול הנהגת ההורים והם אלו שמקבלים את ההחלטה. אנחנו מוציאית נייר בו ההורים מתבקשים להביע הסכמה עקרונית להשתתפות ועל בסיס זה אנחנו נערכים. בדרך כלל מי שהביע הסכמה גם יוצא לבסוף למסע".
ומה אומרים המתנגדים?
אחד מאותם הורים המתנגדים לקיום המשלחות הוא ארז שעיה ממודיעין, אב לבת באחד מתיכוני העיר. לדבריו, השיקולים נגד ההשתתפות במסע רבים ומגוונים. "זה נושא מורכב ואני חייב לציין שלקח לי זמן לגבש דעה בעניין. הבת הגדולה שלי, שהיא כבר חיילת כיום, השתתפה במשלחת ועם הבת השנייה כבר לא תמכתי בהשתתפות שלה מסע לפולין. בסופו של דבר היא החליטה בעצמה שהיא יוצאת וגם מימנה את העלויות בעזרת החסכונות שלה וסיוע של סבא שלה, שחולק על דעותיי בעניין"
למה אתה מתנגד בעצם?
"הבעיה במסעות האלו היא שמדובר למעשה ב'מסחרה' של זיכרון השואה. יש מי שעושה כסף מכך שהמדינה החליטה לעודד את המשלחות האלו ואני לא רוצה לשתף עם זה פעולה. במיוחד שאני רואה שנחשפה לאחרונה השחיתות סביב זה. מעבר לכך, אני לא מאמין שכדי להנחיל לילדים שלי את הערכים והתובנות שאנחנו רוצים לקחת איתנו מהפרק ההיסטורי המזוויע הזה, צריך להכניס אותם לתוך תבנית של זיכרון ממלכתי כפי שעושה בעצם מערכת החינוך. אני כן חושב שרצוי שכל יהודי ילמד על השואה וייראה את העדויות, אבל בשביל זה בדיוק יש לנו את יד ושם. למה לנסוע לפולין? מעבר לזה, אני גם חושב שגיל התיכון הוא לא הגיל המתאים למסע כזה. אני לא חושב שזה פרק הזמן בחיים בו הם מסוגלים להפנים לעומק את מה שנחשף בפניהם, את המשמעויות של השואה על הדרך בה אנו תופסים את האדם, את ההיסטוריה ואת ההשלכות על העם היהודי. מבחינתי, זה מסע שאני מאוד רוצה לקחת את הבנות שלי אליו לאחר שיעברו את גיל ההתבגרות".
כך, לפי החשד, פעל "קרטל הנסיעות לפולין"
היחידה הארצית של משטרת ישראל ורשות ההגבלים העסקיים חשפו לפני מספר שבועות את החקירה המתנהלת בחשד לפעילותו של קרטל בתחום ארגון והטסת משלחות בתי ספר תיכוניים לפולין. על פי החשד, גורמים ממשרדי נסיעות מובילים בתחום השיווק והארגון של משלחות הנוער התאגדו לצורך מניעת תחרות בתחום, תוך ביצוע עבירות מרמה ועבירות על פי חוק ההגבלים העסקיים.
בתום חקירה סמויה משותפת עצרו שוטרי היחידה וחוקרי הרשות תשעה חשודים, ביניהם דירקטור בחברת אל-על, ועיכבו לחקירה גורמים נוספים שככל הנראה היו מעורבים בפרשה. כמו כן נערכו חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם, שם הוחרמו רכוש, נכסים וחשבונות בנק לשם בקשת חילוט.
במרכז החקירה עומד החשד כי גורמים שונים ממשרדי הנסיעות חברו יחד לאחר שזכו במכרז של משרד החינוך, וביצעו תיאום מחירים וחלוקת שוק על מנת לקדם את בחירתם להוצאת משלחות הנוער לפולין. החלוקה בוצעה מבעוד מועד בין החברות, כך שלא התקיימה תחרות ביניהן על כיסם של בתי הספר המוציאים את המשלחות.
מספר ימים לאחר הפרסום בכלי התקשורת, התברר כי יש מי שכבר מיהר להגיש תביעה ייצוגית בנושא. כתב בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 179 מיליון שקל, הוגש נגד חברת "אקדמי טרוול" שבבעלות חברת "איסתא", על חלקה לכאורה בפרשה.
בתמונה משלחת לפולין. 70% מהתלמידים מצטרפים למסע (צילום ארכיון, באדיבות "יחד)
