רגע לפני שמתחילה שנת הלימודים, בתיכון עירוני ד' מכריזים מלחמה על "סיקרט": האפליקציה הפופולרית שמאפשרת לכל אחד להפיץ מידע על כל דבר – באופן אנונימי. האפליקציה התפשטה במהירות בעולם ובכל מקום שהגיעה אליו הפכה גם למוקד של טיעונים בעדה ונגדה. ובכל זאת, דומה שהכל – כולל המשתמשים – מסכימים כי מדובר בסביבה "מלוכלכת" למדי, שמביאה לשיא את הביטויים "רכלנות" ו"לשון הרע". וכפי שהאפליקציה פופולרית בקרב מבוגרים, כך היא גם בקרב משתמשים צעירים יותר. בעירוני ד' החליטו לנסות ולהשאיר את ה"צרה" הזו מחוץ לכתלי בית הספר.
"במהלך הקיץ נחשפנו לאפליקציה הזו", מספרת המנהלת גלית גולדברגר, "החלטנו בישיבת הנהלה, ולא בגלל מידע שקיבלנו על השפעה שלילית של האפליקציה על מישהו מתלמידינו, להעלות את הנושא באסיפת ההורים בתחילת השנה. חשוב לנו לגייס את ההורים במטרה למנוע מהילדים להשתמש באפליקציה. לדאוג שהם יסירו אותה, ועדיף שלא יתקינו אותה מלכתחילה. במקביל נדבר איתם גם על נושא הסמכות ההורית ופיקוח אחרי מה הילדים שלהם עושים בפייסבוק, וגם על כיצד להבחין ולטפל אם ילדם נפגע".
התלמידים עצמם יפגשו עם פתיחת השנה את גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, שיסביר להם על סכנות ברשת. האן מעביר הרצאות כאלו בעירוני ד' בכל פתיחת שנה, אך בזו הקרובה יתייחס במיוחד לאפליקציית "סיקרט", כדוגמה ליישומים שמביאים יותר נזק מתועלת.
"הבעיה החמורה ביותר באפליקציית סיקרט היא כמובן האנונימיות", מסבירה שפרה טריביץ, מנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בעיריה. "הילדים מסתתרים מאחוריה וזה מגדיל את התעוזה שלהם ומוציא מהם יצרים קשים. אנו מנחים את הצוות להסביר לילדים על תוצאות הפגיעה ועל ההשפלה, כדי לעורר הזדהות. כשמישהו פוגע בך פיזית רואים את הנזק והכאב. בדרך הזו לא רואים את הפגיעה, שיכולה לגבות מחיר גבוה. באותה מידה גם לא רואים את הפוגע ואי אפשר להגיע אליו. לכן חשוב ללמד את הילדים במידה והם שמים לב או יודעים על ילד שנפגע – לדווח. מסבירים להם בשיחות מה ההבדל בין דיווח למבוגר אחראי להלשנה ובגודל החשיבות, במיוחד בסיטואציה כזו שיכולה לעיתים להציל חיים".
(צילום: דובר העיריה)
