בעקבות פרסום מדד ההישגים במערכות החינוך ברשויות השונות בישראל, ממנו עולה כי מודיעין ממוקמת במקום הרביעי בארץ. מדובר על רשימת הרשויות בהן התקיימו מבחני המיצ"ב (מדדי צמיחה ויעילות) בשנת 2016 ביותר מארבעה בתי ספר. במודיעין השתתפו במבחנים בשנה שעברה תלמידי כיתות ה' ו-ח' ב-18 בתי ספר בעיר. בכירי העירייה וראשי מינהל החינוך מיהרו להתגאות בתוצאות, אולם כפי שפירסמנו כאן – לא הכל ורוד במפת החינוך העירונית במודיעין.
על פי הרשימה רשמה מודיעין מדד של 80 נקודות – עלייה של שתי נקודות מאז שנת 2013 (הפעם האחרונה בה פורסמו נתוני הרשויות במבחני המיצ"ב). כאמור, מודיעין תפסה את המקום הרביעי, כאשר מקדימות אותה תל מונד (89 נקודות), בנימינה-גבעת עדה (87) ורמת השרון (84). ברשימת בתי הספר במודיעין שהשתתפו בבחינה ב-2016 ניתן לראות כמה בתי ספר מצטיינים במיוחד כמו עמית שמוביל את הרשימה יחד עם עירוני ג' – 97, אמי"ת בנות – 95, רעים – 93, עירוני ב' – 92, האולפנה – 90 ודרכי יהודה – 93. עוד ברשימה גם מעוז המכבים שהשיג 83 נקודות, אורט עירוני ד' עם 82 וניצנים עם 80. עם זאת, בתחתית הרשימה נמצאים כמה בתי ספר בהם ניתן לומר כי התוצאות מדאיגות למדי. כך למשל ביחד – 67, עידנים – 67 ושבטי ישראל שסוגרים את הרשימה עם נתון נמוך במיוחד של 57 בלבד.
כאשר צוללים לתוך הנתונים מגלים גם את בתי הספר ש"מורידים" את הממוצע העירוני. גם למשל תלמידי כיתות ה' בבית הספר היסודי ניצנים השיגו את הציון הנמוך 50 במקצוע הליבה "עברית". בבית הספר היובל השיגו רק את הציון 40 בבחינה במתמטיקה, ביחד עומדים הציונים על 60 בעברית ובמתמטיקה ובשבטי ישראל עומדים על 40 בעברית ו-60 במתמטיקה.
* * *
כאמור, גם תחום האקלים הבית ספרי נבחן במהלך בחינות המיצ"ב. אחת השאלות בשאלון עוסקת באחוז התלמידים המדווחים כי "טוב להם בבית הספר". את צמרת הרשימה המודיעינית תופסים בית החינוך כרמים עם נתון של 97%, אחריו רעים – 95%, יחד – 85%. בתחתית הרשימה נמצאים מעוז המכבים הוותיק בו רק 70% מהתלמידים ענו בחיוב על השאלה אם טוב להם בבית הספר, ודרכי יהודה שבמקום האחרון עם נתון של 65%.
אחד השאלונים בבחינות המיצ"ב עוסק כאמור ב"אקלים הבית ספרי" וברמת האלימות שחווים תלמידי בתי הספר בעיר. גם כאן עולים נתונים שאמורים להדאיג את ראשי המערכת, שלא לדבר על הורי התלמידים. אחת השאלות נוגעת לאחוז התלמידים שספגו אגרוף או בעיטה במהלך החודש בו נערכו בחינות המיצ"ב. התוצאות במודיעין הן כלל לא דבר שניתן להתעלם ממנו. כך למשל בבית הספר היסודי עמית דיווחו חמישית מהתלמידים כי ספגו מקרי אלימות באותו החודש. בניצנים מדובר על 18% מהעונים על השאלון, בדרכי יהודה 19%, ב'עידנים' 21%, שבטי ישראל נמצאים במקום השני עם 22% ואת המקום הראשון תופס מעוז המכבים, עם נתון מדאיג של 33% מהתלמידים שדיווחו כי חוו אלימות מצד חבריהם לספסל הלימודים באותו חודש. 17% מתלמידי כיתות ה' במעוז המכבים אף ענו בחיוב על השאלה האם חוו "אלימות חמורה" באותו החודש. גם בעידנים המצב דומה עם 14% לעומת 9% בממוצע הארצי ו-27% מהעונים אף דיווחו כי מורה דחף/תפס אותם בחוזקה. במעוז המכבים דיווחו 33% מהעונים כי בחודש האחרון מורה בבית הספר לעג/העליב/ השפיל אותם, זאת לעומת ממוצע ארצי העומד על 14%.
עוד נתון מעניין שמצאנו באתר משרד החינוך נוגע למידת השחיקה שחשים המורים בעיר. כך למשל, 40% ממורי בית הספר היסודי היובל שענו על השאלון השיבו כי הם חשים שחיקה, 45% בעידנים ולא פחות 50% בחט"ב עירוני ג' ו-56% ביסודי יחד.
* * *
בקשתנו לשוחח על הנושא עם מנהלת מעוז המכבים לא התקבלה, אך הגורם שעימו שוחחנו הוא בכיר ומוסמך יותר – בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעיריה. "המיצ"ב הוא כלי מדידה שנותן לנו תמונה יחסית כללית לגבי מה שקורה בבתי הספר. צריך לקחת בחשבון גם שהתוצאות מגיעות אלינו שנה וחצי לאחר שהניטור נעשה", היא אומרת בפתח השיחה.
אז כמה חשובים הנתונים האלו מבחינתכם?
"יש למיצ"ב חשיבות, אבל לא כנתון העומד בפני עצמו אלא כחלק ממשהו כוללני יותר שכולל גם שאלונים שאנחנו עורכים בבתי הספר ואמצעים נוספים. אנחנו כן מסתכלים על המיצ"ב כחומר לעבודה ומשווים גם למדדים קודמים. זה עוד כלי שנותן לנו אינפורמציה, אבל לא בהכרח הכלי החשוב ביותר".
איך אתם מסתכלים על על מצב האלימות בכמה מבתי הספר כפי שמשתקף מהדוח?
"אנחנו לוקחים כל דבר ברצינות וזה בהחלט חומר לעבודה, אבל חייבים גם לדעת לקרוא את הנתונים. הזכרת את מעוז המכבים ועידנים ששניהם בעלי מאפיינים דומים כמו שכבות קטנות למשל. בשניהם יש המון ילדי חינוך מיוחד שמשולבים בכיתות שונות ועוד מאפיינים דומים. אנחנו לא מתנערים ממה שעולה מהמיצ"ב, אבל צריך גם להסתכל על התמונה הכוללת ולבחון את כל הגורמים המשפיעים. אני לא יכולה להגיד שאני שבעת רצון. ממש לא. ואני הרבה יותר ביקורתית מגורמים אחרים".
מה לגבי בתי ספר שהשיגו ציונים מאוד נמוכים במקצועות הליבה, זה הפתיע אתכם?
"בעברי הייתי מנהלת בית ספר ואני זוכרת שנה שבה בשכבת ו' הייתה תקלה באחד ממקצועות הליבה והציונים היו מאוד נמוכים. כשהלכנו ובדקנו את המקרה לעומק גילינו שבאותה שנה המורה המקצועית נעדרה והתקשו למצוא לה מחליפה. אמרנו 'אוקיי, הייתה תקלה ולא ניתן שם מענה בזמן אמת'. יש תקלות כאלו. יש גם מורים לא מוצלחים. יש אחרים שנמצאים בשלב התפתחותי-מקצועי מסויים בקריירה וצריך לראות איך המערכת יוצרת מענה מתאים כדי שהתלמידים לא ייפגעו. לא תמיד בכל בית ספר יודעים לעשות זאת. המקרים האלו קיימים, אבל בסופו של דבר כשהתלמידים מסיימים י"ב אנחנו רואים את התוצאות הטובות שלהם".
מה לגבי נתוני שחיקת המורים? מה אתם יכולים לעשות בעניין?
"זאת דוגמה מצויינת לנתון שאתה צריך להסתכל לעומק הדברים ולשאול את עצמך שאלות כמו מה ממוצע גילאי המורים באותו בית ספר, צעירים או ותיקים? ידוע הרי שככל שהמורים ותיקים יותר כך גדלה מידת השחיקה ולא סתם יש יציאה מוקדמת יותר לגימלאות. עוד שאלות הן מה כמות הילדים הנמצאים על רצף החינוך המיוחד אותם מלמדים אותם מורים? האם נכנסו ללימודים יותר מדי תוכניות או פרוייקטים שגורמים למורים להיות עסוקים ביותר מדי דברים?".
בצילום: בתיה שוכן. "בסוף י"ב התוצאות טובות" (צילום ארכיון)
