אז בשנה שעברה סאי עשה את ה'אמא של כל הפריצות' עם 'גאנגאם סטייל', כשבשעה טובה הוא הגיע למיליארד יפה ועגול של צפיות ב'יוטיוב', הופעות בינלאומיות, ותהילת עולם. בכל מדינה עם חיבור לאינטרנט כולם – אבל כולם – דיברו על סאי, ו'גאנגאם סטייל' התנגן בכל רדיו שמכבד את עצמו. אבל אף אחד לא כל כך דיבר על מאיפה סאי נחת עלינו, ומה נמצא שם. אמנם הוא הודיע בשבוע האחרון שלמרבה הצער הוא לא יגיע להופעה בישראל (אבל למה?!) אבל עד היום שהוא כן יגיע כדאי להתכונן מראש וללמוד קצת יותר על הרקע ממנו הוא מגיע. אז הנה התשובה: סאי מגיע מ'קיי פופ'.

אבל מה זה לעזאזל 'קיי פופ'? קודם כל קיצור של המילים 'פופ קוריאני' ('Kpop – Korean pop'), כלומר מוזיקת פופ שמגיעה מקוריאה הדרומית (הצפונית החליטה שהטרנד שלה זה נשק גרעיני…). 'קיי פופ' הוא לא היחיד מסוגו, יש גם ז'אנר מוסיקלי בשם 'ג'יי פופ' ('Jpop – Japanese pop') – פופ מיפן – אבל הוא הרבה פחות מצליח מזה הקוריאני. כמו הרבה טרנדים פופולאריים באסיה, גם 'קיי פופ' נולד במקור מהשפעה של המערב, אי שם ב–1885, כשמיסיונר אמריקני בחר ללמד שירי עם בריטיים ואמריקנים בבית הספר הקוריאני בו עבד.

הפקות מסובכות, כוריאוגרפיה מורכבת, תחכום ותיאום

הרעיון תפס תאוצה ומהר מאד נוצרה תרבות של שירים עם מוסיקה מערבית ומילים בקוריאנית. מ–1940 ההשפעה המערבית התחזקה, לאחר שקוריאה עברה מספר מלחמות (בין השאר – גם הפיצול לדרום וצפון) שהביאו כוחות של הצבא האמריקני לקוריאה. חלק מהחיילים האמריקנים נשארו בקוריאה והביאו עמם מאפיינים מהמערב, כגון בארים ומועדונים שהשמיעו מוזיקה אמריקנית. במקביל לנוכחות האמריקנית, ב-1960 צמחה כלכלת המדינה, ובדרך כלל כשכסף צומח תחומים אחרים צומחים אתו, כמו מוזיקה למשל. מכאן והלאה ההתקדמות קצת דומה לזו באמריקה: ב–1970 רבים נהפכו להיפים רודפי שלום בעקבות מלחמת וייטנאם, ועשור לאחר מכן בלדות שלטו ביד רמה בזירה. רק ב–1990 הדברים מתחילים לפנות לכיוון דומה לזה של היום, כשהרוק, הראפ, והטכנו הגיעו לעולם. במהלך השנים האלה התחיל 'קיי פופ' לבסס את הסגנון שלו עד היום. האמת היא שהז'אנר כולל פופ, מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ, R&B ורוק. הוא לא באמת מוגבל רק לפופ, ומערב עוד סגנונות מוזיקליים.

עכשיו אנחנו מגיעים ל'קיי פופ' של ימינו, ואפשר לדבר על איך, למה, וכמה הוא מגניב. חשוב לדעת: המדיום השולט כרגע ב'קיי פופ' הוא להקות, וה'בקסטריט בויז' עדיין באופנה מבחינת הקוריאנים. האמנים המצליחים ביותר בתחום הן להקות של מספר חברים, ולמרות שיש כמה אמנים בודדים פופולאריים הם לא משתווים ללהקות (הגיוני – הדבר היחיד שיותר טוב מבחור שנראה, שר, ורוקד טוב – זה כמה כאלה). מה שמיוחד בלהקות האלו הוא שהן לוקחות עד הסוף את היתרון בכמות החברים וכל סינגל שלהן הוא הפקה מסובכת למדי. השירה מתחלקת ליותר מאשר קול א' וקול ב' והריקודים מתאפיינים בכוריאוגרפיה מאד מורכבת שדורשת תיאום מדוייק בין כולם. מעבר לזה יש הרבה השקעה בתפאורה ובסט של כל קליפ. כדי לקבל טעימה, הנה כמה מהלהקות הפופולאריות בקיי פופ כרגע:

'סופר ג'וניור' – 'super junior'

כנראה הלהקה המצליחה ביותר בתחום וגם זו שמנהיגה אותו. מדובר בלהקת בנים שקמה ב–2005 ומונה שלושה-עשר חברים (כן, 13!). ב–2009 הם שיחררו את הסינגל המצליח ביותר שלהם – 'sorry sorry' – שהציב אותם בראש בטבלה כלהקת ה'קיי פופ' המצליחה ביותר במשך שלוש שנים רצופות(!). אם צריך לדמות אותם למשהו אפשר לומר שהם 'קבוצת הפוטבול' של ה'קיי פופ' ונותנים את הטון הכללי בתעשייה. הסינגלים המצליחים שלהם עד כה הם 'sorry sorry' מ–2009, bonamana'' ו– 'Mr. simple' מ–2011 ו– 'sexy, free & single' מ–2012.

'גירלז ג'נריישן' – 'girls generation' ('SNSD')

אם קודם דיברנו על 'קבוצת הפוטבול' של ה'קיי פופ' הרי שאלו הן המעודדות של החבורה. 'גירלז ג'נריישן', הידועות גם כ– 'SNSD', היא להקת הבנות הכי מצליחה ב'קיי פופ', מורכבת מתשע בנות. הן עלו לתודעה ב-2007, וכמו 'סופר ג'וניור' נהפכו לפופולאריות בסביבות 2009. הנישה שלהן היא של חבורת הבנות המתוקה והתמימה שכולם אוהבים (אם כי בשנה האחרונה הם התחילו לגלוש לכיוון קצת יותר בוגר) ורוב השירים שלהן סובבים סביב אהבה ורומנטיקה. הסינגלים המצליחים ביותר של הלהקה הם 'genie' ו– 'gee' מ–2009, 'the boys' מ–2011 ו– 'I got a boy' מ–2013.

'1NE2'

'טווני וואן' (תנסו להגיד את השם מהר) היא עוד להקת בנות, קצת יותר צנועה מהקודמת – רק ארבע חברות, עם סגנון קצת שונה מ'ג'נריישן'. הלהקה באה לעולם ב–2009 ומאז ועד היום פיתחו חברותיה מוניטין מכובד בהשוואה ללהקות הוותיקות יותר. הסגנון שלהן קצת יותר ביזארי ואלטרנטיבי, וכולל הרבה תלבושות מוזרות, תסרוקות משונות ושירים יוצאי דופן. הן פרצו לתודעה בסינגל משותף עם להקה נוספת בשם 'lollipop', והסינגלים הפופולאריים ביותר שלהן הם 'lollipop' ו– 'fire' מ–2009, 'I am the best' ו– 'go away' מ–2011.

'ביג באנג' – 'big bang'

זוכרים את הסינגל המשותף 'lollipop' של 'טווני וואן'? הוא נעשה בשיתוף עם 'ביג באנג', שהגיעה לעולם ב–2006 ומורכבת מחמישה בנים. מבחינת סגנון הם מקבילים ל'טווני וואן' בתדמית אלטרנטיבית ויוצאת דופן – יש להם טעם אופנתי מפותח (לא בטוחה אם לטוב או לרע…) והם מאד מתבלטים על הבמה. בנוסף, חברי הלהקה מעורבים אישית בחיבור הלחן והמילים לסינגלים שלהם, וזה לא דבר מובן מאליו ב'קיי פופ'. הלהקה הגיע לצמרת הטבלאות עם 'lies' מ–2007, 'lollipop' ו–'garagara go' מ–2009, ו– 'monster' מ–2012. עובדה משעשעת עבור צופי 'גלי': במהלך הפרק בו מופיע 'גאנגאם סטייל' המקהלה מנסה להתאמן על עוד שירי 'קיי פופ', בהם גם 'fantastic baby' של 'ביג באנג'.

'שייני' – 'Shinee'

כמו 'ביג באנג' גם 'שייני' מורכבת מחמישה חברים, אבל הם קצת יותר בנאליים והרבה יותר צעירים. 'שייני' נוצרה ב–2008 על ידי חברת SM Entertainment  – האחראית, אגב, לחצי מהלהקות הפופולאריות הפעילות בז'אנר כרגע. 'שייני' ביססה את המוניטין שלה דרך הרבה טריקים שיווקיים כמו תוכניות ריאליטי והשתתפות בפרסומות למיניהן. באופן מפתיע, למרות שעלו בדרכים עקיפות אי אפשר לומר שחברי הלהקה נגררים מאחור בעבודתם כמוזיקאים. הלהקה מצליחה לחדש גם בלחנים וגם בכוריאוגרפיה (במילים ממש לא – אבל כמעט כל להקות הבנים הן ככה) ולא סתם הם נחשבים לאחת מהלהקות האהובות ביותר. בין הלהיטים שלהם ניתן למנות את 'Replay' מ–2011, 'Lucifer' גם כן מ–2011 ו– 'Sherlock' מ–2012.

לא רקדן, לא זמר, לא דוגמן – ומצליח ברמות שלא נודעו

חמש הלהקות האלו הן רק חלק זעיר מתעשייה אדירה. הרשימה כוללת גם את 'אף-אקס' ('FX'), 'מיס איי' ('miss A') ועוד למעלה ממאה להקות נוספות. מה שמדהים או מזעזע, תלוי איך מסתכלים על זה, הוא שכל אחד מהאנשים האלה הוא רקדן מעולה, דוגמן צמרת, או זמר מדהים (ובדרך כלל כל השלושה ביחד …). להצליח בתעשיית ה'קיי פופ' דורש כוחות על אנושיים כמעט ושלמות טוטאלית.

אם חוזרים רגע לחשוב על סאי ב'גאנגאם סטייל' אפשר להבין שהוא לא אף אחד מהדברים האלה. הוא לא רקדן יוצא דופן, זמר מוכשר או מהמם ביופיו – הוא גם לא ההיפך – מכוער, זייפן או מגושם – אבל הוא האדם האחרון שציפו ממנו להצליח. גם בתעשיית ה'קיי פופ' הוא נחשב למוזר של החבורה, ואף אחד לא היה ממש בטוח אם להעריץ אותו או לצחוק עליו. ודווקא האיש השמנמן הזה פרץ את תקרת הזכוכית והגיע למקום שאף זמר לא הגיע לפניו.

סאי פשוט לקח את המוזרות שלו ושיחק אתה עד הסוף – עד המיליארד הגדול – ונקם עד תומה את נקמת היורמים האסייאתיים.