אני לא רוצה לדבר על אייל גולן. ליתר דיוק – אני לא רוצה לדבר על אייל גולן ולכן זה בדיוק מה שאני עומדת לעשות. שמתי לב לדפוס קבוע אצלי ואצל עוד הרבה אנשים שאני מכירה: כשהם חשים בטוחים בנושא המדובר ובדעתם הם יכולים לכתוב עליו מגילות. כשהם לא סגורים על עצמם, לעומת זאת, הם נוטים להשתתק למרות שיש להם המון מה לומר על העניין. הם מעדיפים לצנזר את עצמם לחלוטין ולשבת בשקט בפינה, אבל להיכנע לחוסר היכולת זה פחדני בעיני, ולכן אנסה לומר משהו בלי להתבלבל לחלוטין ובלי לחזור על כל מה שנאמר קודם.

פרשת אייל גולן מעלה יותר מדי סוגיות מטרידות שהופכות ביחד לבלגן חברתי-משפטי-מוסרי די עצוב. ים של פסיכולוגים בגרוש כבר חפר בעסק הזה והסיק ממנו כל תובנה אפשרית על החברה הישראלית ונטיותיה, וכבר אי אפשר לומר מה נכון ומה עושה פיל מזבוב. אך כדי לא ליפול לשמועות וקונספירציות חשוב לי קודם להבהיר את ההבדל בין מוסר, חוק והוכחה. 

אייל גולן מואשם בקיום יחסי מין בהסכמה ושידול לסמים עם קטינה בגיל 15. רק במשפט הזה מצויות אינסוף סוגיות סביבן מתנהל דיון לוהט באמצעי התקשורת. אני כותבת "מואשם בקיום" ולא "קיים", כי טכנית אין עדיין הוכחה לכך. הסוגיה הראשונה, "זכאי עד שתוכח אשמתו" היא לא סתם אמרה יפה אלא אמת. לזרוק האשמות כמו "אנס", "פדופיל" ו"נרקומן" זה בדיוק כמו לטעון שיאיר לפיד הוא חד קרן במסווה. יש לכם הוכחה? אם לא – אתם לא יכולים לומר את זה כעובדה. מותר לכם לטעון שאם זה נכון אז הוא אנס, ואם זה נכון הוא נרקומן אבל עד שלא ייצא אישור אם זה קרה או לא אי אפשר להאשים אותו.

* * *

נקודה שניה: יחסי מין "בהסכמה". למי שלא מודע, "גיל ההסכמה" בישראל מתחלק לשלוש קטגוריות: יחסי מין עם מי שגילו נמוך מ-14 נחשבים חוקית ל"אונס". יחסי מין עם מי שגילו בין 14 ל-16 הם "בעילה אסורה" (בהסכמה או שלא בהסכמה). יחסי מין בהסכמה מעל גיל 16 מותרים לפי החוק (אם כי גם כאן יש דקויות ואפשרות לעבירה פלילית). הקטינה המדוברת שייכת לקטגוריה האמצעית, בה על פי חוק קיום יחסי מין אתה אמנם אסור, אך יש הבדל אם הוא נעשה בהסכמה או שלא בהסכמה. ניתן להתווכח על האם גיל ההסכמה בישראל נכון, או מוסרי, אבל אי אפשר להתווכח על כך שהקטינה מצהירה שהדבר נעשה בהסכמה, והחוק מתחשב בדעתה. טעמו של גולן בנשים הוא סיפור בפני עצמו, אבל אי אפשר להכליל אותו בקטגוריית האונס כשבפועל הוא שייך לבעילה אסורה בהסכמה.

נקודה שלישית: שידול לסמים. אייל גולן מואשם בשתי עברות שונות בדרגות חומרה שונות עם עונשים שונים. יכול להיות שהוא אשם באחת, יכול להיות שהוא אשם בשנייה ויכול להיות שהוא אשם בשתיהן אבל זה לא בהכרח בא יד ביד. יש סיכוי שבסוף יתברר שהוא אכן בעל את הקטינה הזו, ואולי אפילו נגד רצונה, אבל זה לא אומר אוטומטית שהוא גם שידל אותה לקחת סמים. למרות שקל מאד להפוך את כל ההאשמות לגוש אחד גדול זו טעות. כל עבירה היא סוגיה בפני עצמה, כדי להוכיח אותה יש להביא הוכחות שונות, ואי אפשר להצמיד את השתיים יחד ולטעון שהן עבירה אחת.

* * *

אפשר לומר עוד הרבה דברים על הפרשייה הטעונה הזו. יש כאן ייצוג לתרבות ההערצה העיוורת של סלבריטאים בארץ ובעולם, המיניות המוחצנת בשכבות הגיל הנמוכות, ההשלכות של צו איסור פרסום והפרתו, וכן הלאה. אני לא עומדת לדון באף אחת מהן כיוון שמספיק עשו זאת לפני ובמקומי, ואני רוצה להאמין שתוכלו לחשוב על הסוגיות האלה, שהן בהחלט חשובות וראויות לדיון, גם בלעדי. חשוב לי להבהיר מה נכון ומה לא נכון ואיפה עובר הקו. אני לא אוהבת את אייל גולן ואת המוסר שלו, כבן אדם או כמוזיקאי, אבל חוק לא קשור לאהבה או תפיסה מוסרית. הוא קשור להוכחה אם משהו קרה או לא ולכן לפני שנקפוץ להאשים מישהו מחובתנו לבדוק אם יש לנו ביסוס או לא.

(צילום יחצ)