בכל מקום כמעט, אם נביט סביב, אנו נתקלים במסכים. מסכי מחשב, מסכי טאבלטים ומסכי הסמארטפונים. הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. יש כאלה שהמכשיר הסלולרי הפך להיות חלק מהם. כאלה שהדבר האחרון שהם מביטים בו לפני השינה הוא המסך הקטן, שאותו הם פוגשים גם בבוקר.
אם למבוגרים יש עדיין כלים להתמודד עם ההתמכרות הזו, הרי שילדים חשופים לסכנה ללא כל הגנות. הורים רבים מרגישים כי "איבדו" את ילדיהם למכשיר טכנולוגי קטן (שאותו רכשו בכעצמם בממון רב) והם נזקקים לעזרה.
הפסיכולוג הקליני ד"ר אורי וינבלט והמטפל המשפחתי כפיר הדר, בעלי מכון טיפולי המתמחה בילדים ובני נוער בשם "מראות", מרצים על ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של הסמארטפון בכלל ועל בני הנוער בפרט. השבוע הם הרצו במודיעין ודיברו על ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של המכשיר, למה בני הנוער כבר לא יכולים בלעדיו, ומה מומלץ לעשות כדי לווסת את השימוש במכשיר ובאופן המתאים לגילם.
מה כל כך ממכר במכשיר הזה?
כפיר: "הם מקבלים חוויה מצטברת של 'כבשתי את העולם', העולם בכף ידי. המתבגרים מחפשים להרגיש כך והסמארטפון הוא כלי עזר להגיע לחוויה הזו. לפעמים הם ממציאים כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמם ולקבל יותר תגובות. הם חושבים שאם יעלו תמונה שלהם בפוזה מושלמת או מהמסיבה הנכונה זה ישנה את חייהם. הבעיה בכך שזה נותן אשליה לגבי הזהות העצמית שהם בונים, היא מזויפת".
עד כמה זה מפריע להורים?
אורי: "בכל טיפול משפחתי, לא משנה מה הסיבה בגינה הגיעו אלינו, עולה גם הנושא של שימוש מוגבר במכשיר הסלולארי. התלונות של ההורים נובעות בעיקר בגלל שההיצמדות למכשיר גורמת לילדם להפחית באופן משמעותי בזמן שהם מקדישים לבילוי עם המשפחה או מפגשים חברתיים אחרים אמיתיים. בנוסף לכך מניסיונם וממחקרים שנעשו בנושא עולה כי לסמארטפון יש יכולות להקצין הפרעות שונות כמו חרדה למשל"
תן דוגמא…
"אחת ההשפעות השליליות על בני נוער היא פגיעה ביכולת שליטה העצמית מבחינה רגשית, הילד נוטה להתפרץ כאשר לוקחים לו את המכשיר, התגובה הזו מאפיינת ילדים קטנים עם שליטה עצמית רגשית נמוכה, כאילו לקחו להם את הצעצוע האהוב עליהם. זה יכול להזכיר גם תגובה הנובעת מהתמכרות".
זו ממש התמכרות "לפי הספר"?
כפיר: "ראינו מקרים של בני נוער עם התנהגות המאפיינת מכורים. למשל שקרים. הילד אומר שהוא הולך לישון ואז שעתיים הוא מתכתב ומתעסק עם המכשיר. היו אצלנו מקרים של ילדים שישנו עם המכשיר על בית החזה על רטט וברגע שהוא היה נע היו בודקים מי שלח להם הודעה. מקרים של נערות בעיקר שישנו עם הפלאפון במיטה כאילו היה תחליף לדובי. העובדה שגם ילדים וגם הורים, פעמים רבות בודקים את המכשיר גם אם לא נשמע ממנו שום צליל, ממש באופן אוטומטי, מעידה על סוג של התמכרות".
אז מה עושים?
אורי: "קודם כל להתחיל להגדיר גבולות. לפני שהילד מחובר 24 שעות למכשיר או מגיעים למצב של משבר. חשוב להפוך את הנושא לחלק מההליך החינוכי בבית כמו בכל תחום אחר שההורים מחנכים את הילדים שלהם. אם באוכל והגבלת ממתקים, אם בהכנת שיעורים ואיך להתנהג, כך גם לחנך בכל הקשור למסכים ולסמארטפון בפרט. הם צריכים להבין שכמו שיש להם כוח בתחומים אחרים, הם אלה שקונים לו את המכשיר ומשלמים את החשבון והם צריכים להיות המנהיגים בבית בכל תחום ותחום".
כך תטפלו בבעיה
בפועל, מה אתה ממליץ לעשות?
"כדאי ומומלץ להגביל את השימוש בסמארטפון בדרכים שונות. אם לחלקים מסוימים בבית, אם להחליט שבארוחה משפחתית הוא מחוץ לתחום, לסגור אותו לפני שינה ועוד. להורים החוששים שאינם יכולים לשלוט במה עושה הילד מחוץ לשדה הראייה שלהם אני אומר שכן יש לנו היכולת לדעת מה קורה עם הילדים שלנו וצריכים לדעת מה קורה איתם. אם הם לא בבית תבדקו עם מי הם נמצאים, מי האנשים שהם בקשר איתם בנייד וברשתות החברתיות, ושיהיה לכם החופש להגיע למקום שבו הילד נמצא שהוא מחוץ לבית. אם ההורים היו חושדים שהילד שלהם מעשן סמים הם היו עושים זאת בלי לחשוב פעמיים. פעולות אלו מניסיוננו מובילות לתוצאות חיוביות ברמה המשפחתית, מגביר את המוטיבציה בלימודים, להיפגש עם חברים ולקרוא".
מה עם הפרטיות שבני הנוער זקוקים לה בגילם?
כפיר: "אחת האמהות שהגיע אלינו טענה שהיא לא מרגישה בנוח לחטט בנייד של בתה כי זו חדירה לפרטיות שלה. הורים אחרים סיפרו שהם חושבים שהסמארטפון הוא כמו היומן הפרטי של ילדיהם. אותה אם שלא רצתה לחדור לפרטיותה של בתה לא ידעה שבמשך תקופה ארוכה הבת סיפרה שמתעללים בה במשפחה ברשת החברתית, מה שהיה פרי המצאתה. היא העלתה פוסטים על מחשבות אובדניות וכמה היא מסכנה, היא רצתה שכמה שיותר ילדים ואנשים יעשו לה לייק ויתייחסו אליה. חוץ מההורים כולם ידעו, עד שזה הגיע למנהלת בית הספר".
אז איפה עובר הגבול?
"היום הגבול בין מה ציבורי לפרטי היטשטש. הילדים הם אלה שפוגעים בפרטיות של עצמם. ההורים צריכים ללמד אותם מהם הגבולות ולהגן באמת על פרטיותם גם אם זה אומר להיות חברים שלהם בפייסבוק ולבדוק באילו אתרים הם גולשים ועם מי הם מתכתבים. בנוסף להגנה על פרטיותם הם מגנים במקרים מסוימים על תמותם ויכולים למנוע מהם להיחשף לסיכון אמיתי כמו פדופילים או פושעים אחרים".
פתאום המכשיר נראה מפלצתי…
אורי: "אנחנו לא אומרים שהניידים הם רעים ויש לאסור אותם. זה גם לא יקרה. יש להם גם יתרונות, אבל גם חסרונות".
מה עוד בשורת החסרונות שלהם?
"ההיצמדות למכשיר יכולה לפגוע ביכולת להיות לבד עם עצמך, להכיל מצבי שעמום. היום הרבה ילדים מתקשים להיות לבד ומרגישים כאב, לחץ ומתח. כתוצאה מכך הם מתקשים להגדיר את עצמם. בנוסף לכך, היות והנייד מאפשר להיות בשני מקומות באותו הזמן, לשוחח עם מישהו ובמקביל להתכתב עם מישהו אחר – זה פוגע בהיווצרות קשר אינטימי".
(צילום: איילת לוין)