בדרך העולה מעפולה לטבריה, על כביש 65, ליד הכניסה לקיבוץ בית קשת, אנו חולפים על פני שרידי מבנים עתיקים שניתן לראותם משני צידי הכביש. אלו הם שרידיו של חאן ממלוכי שנקרא חאן אל – תוג'אר, שפירושו חאן הסוחרים, ובשמו העברי, חאן תגרים. חאן זה כמו רבים כמותו ברחבי הארץ, נבנו על ידי הממלוכים לאורכה של דרך הדואר הממלוכית. מי הם הממלוכים? הכתבה שלפנינו תעסוק בנושאים הבאים:

• המממלוכים – העבדים שעלו למלוכה
• דרך הדואר הממלוכית
• החאנים הממלוכים

הממלוכים – ממלוכ פירושו "נרכש" או "נקנה". ראשיתם של הממלוכים בימי שלטון בית עבאס במהלך המאה ה- 9. החליפים מבית עבאס, יורשיו של החליף הארון אל-ראשיד, חיזקו את צבאם בחיילים ממלוכים. מוצאם של חיילים אלו שלא היו מוסלמים, הוא מאזורי הים השחור, הקווקז ומרכז אסיה. הם נרכשו ממשפחותיהם בגיל צעיר בהוראת החליף המוסלמי, אוסלמו ועברו הכשרה צבאית שהפכה אותם ללוחמי עילית אמיצים, בעלי נאמנות לחליף המוסלמי. בחלוף השנים, הלך מעמדם והתחזק, ובתקופת שלטונם של הסולטאנים האיובים (יורשיו של סלאח א-דין האיובי), תפשו הממלוכים את כל עמדות הפיקוד הבכירות בצבא האיובי. במהלך מסע הצלב השביעי בשנת 1250, מסע שבראשו עמד מלך צרפת לואי ה- 9, הם רצחו את הסולטאן האיובי הצעיר, ותפשו את מקומו בראש הסולטנות המוסלמית. ביסוס מעמדם בקהיר ובדמשק, שתי ערי השלטון המרכזיות, ששלטו גם על ארץ ישראל, התרחש בשנת 1260, לאחר ניצחונם של הממלוכים על המונגולים בקרב המפורסם בעין ג'אלות  (ליד מעיין חרוד, למרגלות הגלבוע). שלטונם של הממלוכים הגיע אל קיצו בכיבוש העותומאני של סוריה, ארץ ישראל ומצרים בשנת 1517.

דרך הדואר הממלוכית – דרך זו, ששמה בערבית הוא "דרב אל – בריד", היא פרי יוזמתו של אחד הסולטאנים הממלוכים המפורסמים, בייברס אל- בונדוקדארי, בשנת 1268. דרך זו חיברה בין שתי ערי השלטון, קהיר ודמשק, וכללה רשת של גשרים וחאנים. דרך זו חצתה את מדבר סיני לאורך חופו הצפוני, עברה לאורך מישור החוף הדרומי, ובאזור יבנה, עברה מזרחה לכיוון מעבר אפק (ליד ראש העין), על מנת להימנע מהמעבר באזורים הביצתיים של מישור החוף. מראש העין המשיכה הדרך בערוצו של ואדי עירון, ממנו התפצלה לשתי זרועות עיקריות. זרוע אחת עברה דרך בית שאן ומשם חצתה את הירמוך ועלתה לדמשק, והזרוע השנייה עלתה צפונה עד גשר בנות יעקב ומשם עלתה לדמשק. ברחבי הארץ שרדו שלושה גשרים מדרך הדואר הממלוכית, גשר יבנה, גשר לוד שידוע גם בשם גשר ג'ינדס ועליו תבלטי הברדלס, סימלו של הסולטאן בייברס), וגשר בנות יעקב.

החאנים הממלוכים – אלו הם תחנות דרכים שהוקמו לאורכה של דרך הדואר, במרחקי רכיבה של יום אחד, בין חאן אחד למשנהו. תחנות אלו שימשו את מובילי הדואר, שהעבירו הודעות ופקודות של השלטון המרכזי, כמו גם סוחרים ואנשי עסקים שנעו בין שתי הבירות השלטוניות. החאנים סיפקו מקומות לינה וסיפקו מזון ומים הן לרוכבים והן לסוסיהם. מרבית החאנים הללו המשיכו לפעול גם בתקופה העותומאנית, ובחלק מהמקרים הם הפכו לתחנות ביקורת (מכס) וגבייה של מס דרכים (דרבייה).

רשימת החאנים שהשתמרו אם באופן חלקי או שנותרו רק שרידיהם, ארוכה , ותקצר היריעה מלפרטם בכתבה הזו, החל מחאן יונס ברצועת עזה, שנקרא על שמו של אמיר ממלוכי בשם יונס, וכלה בחאן ארנבה שבסוריה, אליו הגיעו כוחות צה"ל לאחר שהדפו את הכוחות הסורים מרמת הגולן, במלחמת יום הכיפורים. אציין ארבעה מהחאנים, מקומות בהם גם התנהלו קרבות במהלך מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים:

• חאן מבצר קאקון: שוכן בלב השרון (ליד המושבים אמץ וגן יאשיה), שראשיתו מבצר צלבני, אותו הפכו הממלוכים לחאן ולמפקדה אזורית. במלחמת העצמאות נהדף מכאן הצבא העיראקי על ידי לוחמי חטיבת אלכסנדרוני.
• חאן ג'אסר אל-מג'מה: שוכן בבקעת הירדן ליד אתר גשר הישנה. חאן גדול מימדים שנבנה על גדת נהר הירדן, ובקרבתו נבנה גשר ממלוכי על גבי יסודות של גשר רומי. במלחמת העצמאות נהדף מכאן הצבא העיראקי שניסה בתחילה לפלוש לארץ ליד גשר הישנה.
• חאן ירדה: שוכן ליד מושב משמר הירדן, ליד הכביש המוביל לגשר בנות יעקב. זוהי הנקודה המערבית ביותר בה שהה הצבא הסורי עם תום מלחמת העצמאות לפני תחילתן של שיחות הסכמי שביתת הנשק ברודוס. עצירתו של הצבא הסורי במקום הזה, הייתה כרוכה בריכוז כוחות גדולים, ולוותה במספר חללים גבוה. 
• חאן אל-ג'וחאדר: שוכן ברמת הגולן דרומית לתל פרס, ומוכר גם בשמו העברי "חאן אורחה". במקום הזה התחוללו קרבות קשים במהלך בלימת הכוחות הסוריים במלחמת יום הכיפורים.

חאן אל – תוג'אר הוא אחד החאנים הגדולים והחשובים ששכנו לאורך דרך הדואר הממלוכית. החאן נבנה כמו מרבית החאנים האחרים, סביב חצר גדולה שבמרכזה באר, והוא כלל גם מסגד מפואר ממנו השתמרו רק שרידי הצריחים. שמו של החאן מעיד על היותו מרכז מסחרי פעיל, ועל קיומו של שוק סוחרים גדול. ליד החאן, מצידו המערבי של כביש 65, נבנתה מצודה שנקראה קלעת אל – חאן, שתפקידה היה להגן על החאן המבודד. בשרידי המצודה ניתן להבחין במגדלים בעלי חרכי ירי. הנגישות למקום היא מכביש הכניסה לקיבוץ בית קשת (לחלק המערבי ולמצודה), או מכביש 65 (לחלק המזרחי).

הכותב: חיים סופר, מדריך טיולים מוסמך,Soffer.haim@gmail.com

בתמונה שרידים של מבנים חאן ממלוכים  (צילם חיים סופר)