האביב כבר הגיע ואיתו עוד רגע גם חג הפסח, הכולל את חול המועד וחופש ארוך לילדים ממוסדות החינוך. החופש לילדים מתחיל השבוע וזה בדיוק הזמן לצאת ולטייל. מודיעין וסביבתה ידועות בשלל המסלולים והאתרים היפים העוטפים את העיר. הגבעות הדרומיות, גבעת התיתורה שבתוך העיר, גבעות שר וברפיליה שמסביב לעיר וכמובן יער בן שמן, כולם יפים וידועים אבל גם כבר מוכרים ועמוסים במטיילים.
מלבד כל האתרים שאתם כבר מכירים מתחבאות בסביבות מודיעין גם כמה נקודות מוכרות פחות, אבל מעניינות לא פחות. מנחל יתלה והקניון השחור, דרך נחל כפירה ועין נטף ועד לחירבת פרעוש. כולן מעניינות, מפתיעות וממש ממש קרובות. אז נצא לדרך.
נחל יתלה
נחל יתלה מתחיל את מסלולו מהאוכף שבין אבו גוש לקריית יערים ומשם עושה את דרכו ו"נשפך" עד למבוא חורון, המושב הנמצא במרחק של מספר דקות ממודיעין לכיוון לטרון. אפשר לרדת אל הנחל מהיישוב נטף, אבל אנחנו כמובן נגיע למקום דרך המטעים הסובבים את מבוא חורון.
נחל יתלה נקרא על שמה של העיר יתלה, שנמנתה עם יישובי שבט דן (יהושע י"ט 40-42): "למטה בני דן למשפחותם יצא הגורל השביעי. ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש. ושעלבין ואיילון ויתלה". השביל האדום נכנס לתוך הנקיק שהנחל חצב במדרונות ההר, המכוסים בחורש ים-תיכוני פתוח, המצמיח בחורף ובאביב פריחה ססגונית של צמחים כגון כלניות ורקפות, קידה שעירה ומרוות ירושלים, לוטם שעיר ולוטם מרווני.
איך מגיעים: נצא ממודיעין על שדרות החשמונאים לכיוון לטרון ובכיכר נפנה שמאלה לכיוון מבוא חורון. אחרי נסיעה של שלוש דקות, ומאה מטרים לפני שער הכניסה למושב, נפנה ימינה לשביל כורכר ובעקבות השלט המכוון אל אתר בניית קו הרכבת לירושלים. נמשיך ישר במשך מספר דקות, כאשר המטעים מימיננו, עד שנראה מבנה של "מקורות", שם נחנה את הרכב. בצמוד למבנה ניצבות שתי קוביות בטון, החוסמות כניסת כלי רכב אל המסלול, ומשם נתחיל ללכת.
תחילת המסלול עוברת בוואדי רחב. אם תשמרו על שקט ותהיה לכם טיפת מזל, תוכלו לאתר צבאים או תנים על הגבעות הירוקות מצדי הוואדי. לאחר מספר דקות מתעקל שמאלה המסלול, המסומן בסימון שבילים אדום, שלכל אורכו הוא עטוף צמחייה רבה ומגוונת. לאחר עשרים דקות של הליכה נינוחה נגיע אל הכניסה לחלק המעניין ביותר בנחל – הקניון השחור. אורכו של הקניון הוא 300 מטר בלבד, אבל מדובר במעין כניסה לעולם אחר ופראי שהילדים יתרוצצו בו בחדווה.
זהו נקיק לא ארוך, צר ומוצל הבנוי מסלע אפור-שחור, אשר בחורף נקווים בו מעט מים. ההליכה היא בשביל צר בין ומעל סלעים. לאחר כמה עשרות מטרים נגיע למערה בצד הימני של קיר המצוק, אליה מובילות מדרגות חצובות בסלע. מומלץ לטפס (בזהירות) עם הילדים אל המערה הפתוחה ולערוך שם פיקניק קצר. בקצה המערה נמצא כוך התבודדות מעוגל שנחצב בסלע. על פי האגדות כאן התבודד הנזיר סאבא, מי שהביא לארץ את בשורת הנזירים המתבודדים שכמוהם תוכלו עדיין למצוא במקומות מבודדים כמו המנזרים בוואדי קלט שבין ירושלים ליריחו ("מרסאבא").
בהמשך הקניון נדלג בין הסלעים הגדולים ועצי האלון, עד ליציאה מהנקיק שם יחכה לכם אתר הבנייה של הרכבת לירושלים והגשר הגדול שנבנה במקום לפני מספר שנים.
עוד באיזור: בית הקשתות המפורסם, שבימים אלה עדיין מוצף במים, וחורבות מצד רומאי הנמצא על המדרון הדרומי של נחל יתלה.
נחל כפירה
כמו נחל יתלה, גם נחל כפירה מתחיל את דרכו בהרי ירושלים באזור הר הרוח, ומפלס את דרכו מטה עד למבוא חורון ועמק איילון.
איך מגיעים? המסלול שלנו מתחיל גם הוא בקצהו של היישוב מבוא חורון, שם במקום לפנות ימינה למסלול האדום ולנחל יתלה נפנה שמאלה לכיוון נחל כפירה המסומן בסימון כחול. כאן מדובר על מסלול מעט יותר מאתגר, הכולל עלייה מתונה לכיוון ההרים והיישוב נטף בשביל רחב וחשוף.
נלך כשלושה ק"מ לאורך נחל כפירה – שהוא נחל אכזב רחב שלא זורמים בו כלל מים. לצד השביל יש גל של פריחה ורודה בדמות עמודי חוטמיות זיפניות שמגיעות עד לגובה של שלושה מטר. מולנו, במעלה הערוץ, נמצאת גבעה תלולה ונישאה – ח'רבת אל-כפירה (תל כפירה), המזוהה עם העיר כפירה שהייתה אחת מארבע ערי הגבעונים (יחד עם גבעון, קריית יערים ובארות). התל המרשים נמצא כיום מעבר לגדר ההפרדה ולא ניתן להגיע אליו.
קצת מתחת לישוב נטף נמצאת מערה ובה מעיין ושמו עין נטף. המים נובעים ממספר מקומות בסלע ומתנקזים אל שוקת זעירה שנחצבה בסלע. אם הגעתם לכאן ראשונים ואף אחד לא העכיר את המים, ניתן לשתות מהשוקת מים צלולים ומתוקים. משם המים ממשיכים וזורמים אל בור אגירה עמוק בצורת פעמון החצוב בסלע. אפשר לרדת ולרחוץ בבור אך ורק באמצעות חבל, ובשום אופן לא לבד. מספר פעמים חולצו מטיילים מהבור לאחר שלא הצליחו לצאת ממנו בכוחות עצמם. בקרבת המעיין בוסתן פירות נטוש ובו עצי לימון, שסק, גפן ותאנה.
מעין נטף נטפס ללא שביל על צלע הר הרוח ונרד בשביל ששמו "מורד הסוסים" אל חורבת חורש, בה נמצא מאגר מים תת-קרקעי מדהים שנחשב לגדול ביותר בהרי ירושלים. הכניסה נראית כמו פתח של מערה קטנה, לא מבטיחה ולא מזמינה. אבל מי שיתכופף, ייכנס פנימה ויצעד כמה צעדים, יגלה אולם תת-קרקעי גדול, אפלולי וקריר. ממנזר חורש עצמו נותרה חורבה מכוסה צמחייה.
עוד באזור: אם תכננתם מראש והשארתם רכב באזור היישוב נטף, או שנותר בכם עוד כוח וחשק להאריך את המסלול, תוכלו להמשיך עוד כמה מאות מטרים לכיוון מזרח עד לעין כפירה. עברו את היישוב נטף, המשיכו על המסלול האדום עד לקבר השייח ובמרחק של מאתיים מטר משם נמצא המעיין, שמימיו מתנקזים לבריכת איגום קטנה המזמינה לטבילה.
ח'ירבת פרעוש
מודיעין וסביבתה משופעות באתרים ארכיאולוגיים מעניינים מתקופות שונות. אחד האתרים הכי מעניינים, מרשימים ולא מוכרים, הוא זה הנקרא ח'ירבת פרעוש וממוקם בין מחסום מכבים לכפר רות.
בשנת 2007, רגע לפני בניית גדר ההפרדה, ערכו הארכיאולוגים של רשות העתיקות סקר הצלה באזור וגילו שורת אבנים מסותתות הבולטות מהקרקע לגובה של כמה סנטימטרים. אותה שורת אבנים התגלתה בעת החפירות שנערכו במקום כאחד מקירותיו של מצד רומאי, ממנו השתמרה קומת המרתף באופן כמעט מושלם על חדריו והקשתות המחברות ביניהם. מצידו דרומי-מזרחי של האתר ישנן מדרגות המובילות מטה למרתף, וניתן לשוטט עם הילדים בין החדרים השונים ואף להציץ למערה קטנה שבצידו. במרחק של כמה מטרים מהמרתף השקוע באדמה, ניצב לוח אבן גדול מימדים ששימש בשער הכניסה למצד.
נמשיך עשרים מטר מזרחה לכיוון גדר ההפרדה, שם מתגלים חורבותיה של כנסייה ביזנטית ממנה השתמרו בסיסי העמודים עליהם ניצב גג הכנסייה ופיסות של רצפת הפסיפס. בותך האתר התגלה גם בור עמוק בו נהגו ליישן ולאחסן יין ובקצה הכנסייה שאורכה למעלה מעשרה מטרים, נמצאת גומחת התפילה שבבסיסה גילו הארכיאולוגים מטמון מטבעות מהתקופה הביזנטית.
עוד עשרה מטרים מזרחה ניצב בור מים גדול שתקרתו קרסה וכעת בוקע ממנו עץ תאנה ענק. בצמוד לבור מוליכות אל מעבה האדמה מספר מדרגות, שבתחתית נמצא מקווה טהרה יהודי מתקופת בית שני אותו הסבו הביזנטים לשימושים אחרים. על קירות המקווה ניתן עדיין לראות טיח בן למעלה מ-1,500 שנים.
איך מגיעים: סעו על כביש 443 עד למחסום מכבים, שם במקום להמשיך הלאה לכיוון ירושלים פנו שמאלה לכיוון החנייה משמאלו של המחסום. מיד לאחר מכן פנו שוב שמאלה וסעו על הכביש הצר לכיוון בסיס צה"ל הניצב בקצהו. לאחר 250 מטר פנו ימינה אל שביל הפונה צפונה לכיוון כפר רות. לאחר דקה או שתיים תגלו תלי אבנים, שם החנו את הרכב.
עוד באיזור: חמישים מטר צפונית לאתר תמצאו אתר מושלם לפיקניק, בין סלעים גדולים היוצרים מעגל מוצל שופע עשב רך. אם תחזרו אל השביל ממנו הגעתם ותמשיכו עם הרכב או ברגל חמש מאות מטרים לכיוון כפר רות, תגיעו אל שרידי בית מרחץ מהתקופה הביזנטית, שלצידו בוסתן נטוש מלא בעצי פרי (ובתאנים ענקיות ועסיסיות בתקופת הקיץ) ובור ענק הדומה ל"ג'ובות" ברמת הגולן, בו נהגו הכפריים הערביים לאחסן את התוצרת החקלאית בימי הקציר. בקצה הבור מערה קטנה ונחמדה.
צילום ערן קמינסקי
