מתוך 25 בתי הספר היסודיים בעיר תפעל בשנת הלימודים הבאה תוכנית השאלת ספרים ב-12 מהם. שלושה מתוך כלל בתי הספר הם בתי ספר "צומחים", שמראש לא נכנסים לתכנית. התכנית מתבצעת על ידי שמירת הספרים הישנים של התלמידים והעברתם לתמידים הצעירים יותר וקנייה מרוכזת של ספרי לימוד חדשים במידת הצורך על ידי בית הספר. הקנייה מתבצעת על ידי תשלום אגרה של ההורים לבית הספר, בסכום של עד 280 שקל לתלמיד בבית ספר יסודי, ועד 320 שקל לתלמיד בתיכון. סכומי ההפרשים שבין עלות רכישת הספרים החדשים לבין אגרות ההורים ששולמו יועברו לבתי הספר על ידי משרד החינוך בדיעבד.

משנת הלימודים הבאה הפרויקט יהיה בגדר חובה. זאת על פי תיקון מספר 7 לחוק השאלת ספרי לימוד. כשהיעד הארצי הוא כיסוי כל בתי הספר בטווח של שלוש שנים.  אחריות הפעלת התכנית בביה"ס מוטלת על המנהלים ואינה תלויה בהסכמת ההורים, אבל אם יותר מ-40 אחוזים מההורים מתנגדים להשתתף בתכנית, תותנה הפעלתה באישור מיוחד של משרד החינוך.

השנה במודיעין הצטרפו לרשימה חמישה בתי ספר וביניהם בית הספר "חוט השני". שוחחנו עם מנהלת בית הספר, ריטה בן-אהרון, ושמענו ממנה איך עושים את זה בבית ספרנו בפעם הראשונה. וליתר דיוק בבית הספר חוט השני.

 למה לא הפעלתם את התוכנית לפני שנתיים?

"לפני שנתיים הייתה התנגדות נחרצת מצד ההורים, לפני שנה ההתנגדות פחתה והשנה החלטתי להעלות שוב את התכנית על סדר היום. הפעם הגעתי עם נתונים מבתי ספר אחרים בעיר לאחר שלמדתי את הנושא ושאבתי מידע על הלקחים שהופקו ממנהלות בתי הספר שהפעילו את התוכנית קודם לכן והצגתי בפניהם את הדברים בשקיפות מלאה. הצלחתי לגייס את הנהגת ההורים הבית ספרית והנהגות ההורים בכיתות לטובת קידום הפרויקט והם הפכו לשגריריו, שיתוף הפעולה הזה הביא להיענות גבוהה מאד מצד ההורים להשתתף השנה בפרויקט".

למה ההורים התנגדו בעבר?

"היו שני מניעים מרכזיים להתנגדותם. הלחיץ אותם נושא הכתיבה בחוברות ובספרים, שאיסור הכתיבה יפגע בהליך הלימודי שלהם והמניע השני הוא החשש שלהם לגבי ההתארגנות בעיקר לגבי השמשת הספרים, מי יהיה אחראי על זה ואיך זה ייעשה".

איך הם השתכנעו?

"הצגנו להם את היתרונות הכלכליים והחברתיים של הפרויקט. ועל ידי הכנה מדוקדקת מראש קבענו בהסכמת כל המעורבים מי יהיה אחראי על השמשת הספרים ובאיזה אופן זה ייעשה. לגבי הכתיבה בחוברות עבודה ועל הספרים, אין איסור מוחלט. יש חוברות בהן מותר לכתוב. בכיתות הנמוכות אפשר לכתוב בכל החוברות ולאחר מכן זה מצטמצם בהדרגה. כמובן ילדים בעלי לקויות למידה עולים לוועדת חריגים ונושא הכתיבה נבדק ומאושר באופן אישי כדי לא לפגוע בהליך הלימודי. הפכנו את החיסרון בעיניהם ליתרון ודיברנו על כך שאנו מעוניינים להחזיר את הילדים לכתוב במחברות ולתרגל באופן משמעותי יותר את מיומנות הכתיבה. אחרי שהם הבינו את היתרון העצום מבחינה כלכלית וחברתית משם זה זרם ויצר שיתוף, נתינה ואחדות בקהילה".

(צילום ארכיון דובר העיריה)