בכל שנה, בדרך כלל כשבוע שלפני תחילת הלימודים, מגיעה ההודעה על גובה "תשלומי ההורים" לשנת הלימודים הקרובה. תשלומי רשות וחובה. במסמך המפורט יש סעיפים לאן כל סכום כסף מופנה. היות ובישראל קיים חוק חינוך חינם מעל גיל שלוש – הקניית ההשכלה לילדים היא ללא עלות. השאר – כן. פעילויות תרבות, טיולים, שיעורי העשרה ואירועים קהילתיים. כל אלה הם בגדר "תשלומי רשות", אבל כידוע – הם רחוקים מלהיות בחירה חופשית לגמרי של ההורים. בכיתות הנמוכות תשלומי הרשות יכולים להגיע ללמעלה מ-900 שקל לתלמיד. בגבוהות – מעל 1,500. תשלום החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות. השנה גבהו 49.5 שקל.
משרד החינוך מוציא הנחיות לגובה מקסימלי עבור תשלומי הרשות לפי הסעיפים הבאים: סל תרבות, מסיבות סיום, מסיבות כיתתיות, השאלת ספרי לימוד, ארגון הורים ארצי, ועד הורים ישובי, טיולים, של"ח, תל"ן ורכישת שירותים מרצון. כל בית ספר (במסגרת ועדת כספים, הכוללת בדרך כלל את מנהל בית הספר, גזבר / רו"ח, מנהל חשבונות ויו"ר הנהגת ההורים) בוחר אם לגבות סכומים לפי כל הסעיפים המופיעים בחוזר מנכ"ל ואילו סכומים. רוב הסעיפים מוגדרים באופן ברור ורק שירותי "רכישה מרצון" מופנים בכל בית ספר לפרויקטים נבחרים.
שוחחנו עם חמישה יו"ר וועדי הנהגת הורים, מכהנים ולשעבר, בבתי ספר יסודיים בעיר ובתיכון עירוני ב', לשמוע לאן הם מפנים את התקציבים, מה אחוזי הגבייה אצלם ומה עושים כשהורה מחליט שלא לשלם.
כמעט כולם משלמים
רועי לובינסקי, יו"ר הנהגת ההורים בבית ספר האלה, מיפר כי בשנה שעברה בית הספר חגג עשור וחלק גדול מתקציב שירותי ה"רכישה מרצון" הופנה לאירועים בנושא. שאר תשלומי הרשות חולקו בהתאם לסעיפים הקבועים – אירועי תרבות, טיולים, תל"ן ועוד. בבית הספר אירגנו אירוע פתיחה לשנת העשור ואירוע סוף שנה ושאר התקציב הופנה, בין היתר, למסיבת פורים והוספת סלי כדורסל במגרש הספורט כדי שלא תהיה "מלחמה" על הסלים.
"בית הספר הוא לא רק חרושת לציונים", אומר לובינסקי. "חשוב שיהיה ערך מוסף מעבר לחוויה הלימודית ומשרד החינוך לא מממן דברים אלה. זה גם מאד כיף. בלעדיהם זה יפגע בילדים שלנו. בבית הספר אחוז הגבייה עמד בשנה שעברה על כ-94 אחוזים".
עו"ד טלי ססובר, יו"ר הנהגת ההורים במעוז המכבים, מספרת כי אצלם במיוחד – היות ומדובר בבית ספר קטן – אין הרבה "שמנת" והם זקוקים לכסף לפעילויות העשרה חשובות. לדבריה, אם יש יתרות בסוף השנה הכסף מוחזר להורים והם פועלים על פי כל הכללים ובשקיפות.
מה קורה אם הורה לא משלם?
"אנחנו לא נוקטים בסנקציות. זה אמנם לא הוגן אם הורים לא משלמים והאחרים כן ואז מממנים בשבילם חלק מהפעילויות. במקרים קיצוניים, האירוע המתכונן עלול להתבטל. אבל אצלנו – כל הילדים משתתפים. יש הורים שמוכנים לשלם הכל חוץ מתל"ן. למי שמתקשה כלכלית, למרות שהאוכלוסייה אצלנו לרוב לא סובלת מכך, יש מדיניות הנחות והקלות מסיבות אישיות".
לדברי ססובר, אחוזי הגבייה כה גבוהים בבית ספרם ש"אפשר לספור את המשפחות שלא שילמו על פחות מכף יד אחת".
עמיחי זליג, לשעבר יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר הממלכתי דתי דרכי יהודה, מספר כי המצב אצלם מצוין ואחוזי הגבייה מתקרבים למאה. לדבריו, רוב הכסף הנגבה עבור תשלומי הרשות מופנה לתל"ן: "תגבור של לימודי העשרה מאד חשוב לנו. כך מהיום הראשון של בית הספר. לא תגבור תורני אלא קורסים כמו שחמט, בנאות וקורסים מפרים ויצירתיים אחרים. השנה גם השקענו חלק מהתקציב באירוע סוף שנה ובהצללת אזורים ברחבת בית הספר".
מה שנשאר – חוזר להורים
בחלק מבתי הספר מבקשים מההורים סכומים נמוכים יותר מאלה הנקובים בחוזר מנכ"ל. בתיכון עירוני ב' גובים את הסכום המקסימלי ובדרך כלל ההורים מקבלים חזרה בסוף השנה מאות שקלים. לדברי מוטי סיטון, יו"ר הנהגת ההורים, "אחוזי הגבייה מאד גבוהים. בכיתות ז'-ט' מדובר במאה אחוזי גבייה וגם בכיתות י"ב. בכיתות י'-י"א יש אחוזי גבייה נמוכים יותר. בסך הכל הגבייה קרובה ל-95 אחוז".
ולאן הולך הכסף?
"בשנת הלימודים הקרובה החלטנו להשקיע חלק מהתקציב בהוספת מחשבים ושדרוג מעבדת המחשבים החדשה שלנו. אנחנו משקיעים בכך 'שקל מול שקל' עם העיריה. בשנה שעברה חלק מהתקציב הופנה לאירוע לציון עשר שנים לבית הספר. כמו כן בכל שנה אנו בוחרים עמותה ובנוסף לפעילויות רלוונטיות אנחנו מעבירים להם תרומה. השנה העברנו ל'קשת המשאלות' תרומה של עשרת אלפים שקלים ואיחדנו את יום הקהילה עם העמותה לאירוע העשור".
מה קורה אם הורה לא משלם מטעמים עקרוניים ולא מסיבה כלכלית?
"מי שלא משלם – הילד שלו לא יוצא לטיול ולא משתתף בפעילות הרלוונטית. אנחנו לא מחייבים אף אחד לשלם. אבל מי שלא משלם לא משתתף. לגבי הורים שמתקשים בתשלומים – יש מנגנונים המסייעים להם ובנינו גם קופה לילדים שלא יכולים להשתתף בגלל סיבות כלכליות".
לא רוצה לשלם. מה תעשו לי?
ל' ממודיעין היא אם לארבעה, שבאופן עקרוני לא מעוניינת לשלם את "תשלומי הרשות". ומבחינתה – שבימים בהם יש טיול או יציאה למוזיאון הילדים יישארו איתה בבית. הבעיה שלה היא שלמרות שמדובר ב"תשלומי רשות" – הגבייה, לדבריה, נעשית "בצורה אגרסיבית" בבית הספר בו לומדים ילדיה.
למה הכוונה?
"הגבייה נעשית בצורה אלימה. לאחר מספר אי-מיילים שנשלחו לכלל ההורים בהם ציינו את אחוז ההורים שעדיין לא שילמו נשלח אליי אי-מייל ובו נכתב 'אתם חייבים סכום של…' הם לא יכולים לומר שיש לי חוב, כי זו מילה הנגזרת מהמילה חובה ומדובר הרי בתשלומי רשות. אחרי שקיבלתי שיחה ממזכירת בית הספר שאמרה שוב שיש לי חוב והסברתי לה שאלה תשלומי רשות, הבאה בתור להתקשר אלי הייתה המנהלת, שהפעילה עלי מסכת רגשות אשם. בסופו של דבר שילמתי מחצית מהתשלומים".
אותה אם הייתה בעבר חברה בוועד הכיתה ולדבריה, בנוסף לתשלומי הורים נגבה סכום כסף נוסף עבור תקציב הוועד. "כסף זה מיועד למתנות למורים, הפעלות בחגים כמו חנוכה, ט"ו-בשבט, יום העצמאות וכדומה. אז מדוע בשירותי רכישה מרצון שוב חלק מהתקציב הולך להפעלה באחד מחגים אלה. ובכלל הכסף שהולך לוועד לא מופנה לכל המסיבות כיתה?"
ומה עוד מפריע לך?
"ועד ההורים קובע איזה שיעור תל"ן יועבר ואם אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו תיגוף (תיפוף על גוף) אין לי או להורים אחרים מילה בנושא. באסיפת הורים מחלקים לכולנו דף חתימה על קורסי התל"ן שנבחרו, כי צריך 100 אחוזי הסכמה ודורשים שנחתום עליהם במקום. ממש מול כולם".
( צילום איוסטרציה דוברות העיריה)