"לפני מספר שבועות נחשפתי לאחד האירועים של עמותת "הופכות את היוצרות", מיזם חברתי להעצמה אישית וכלכלית של נשים היוצאות ממעגל הזנות. במפגש שנערך בביתה של חברתי וכחלק מפעילות העמותה, הציגו למכירה הנשים הפועלות בסטודיו לאופנה שנתרם למענן, פריטי אופנה וביגוד שיצרו, ומאז "נהפכו היוצרות" גם אצלי… כך מספרת דורית ליבנה ממכבים, עובדת הייטק שהחליטה לפתוח את ליבה וביתה לנשות עמותת "הופכות את היוצרות" שאמורה הייתה להתקיים בסוף שבוע זה בביתה, וברגע האחרון נדחתה בשל המצב.
תכשיט עם סיפור
לליבנה קשה להירגע מהחוויה שעברה. מעבר להתפעלות מהמוצרים המיוחדים שהועמדו למכירה, בגדים מעוצבים במקוריות, תיקים, תכשיטים, כריות ואביזרי קישוט, החוויה העיקרית ששבתה אותה הייתה המפגש האישי עם הנשים העוסקות בזנות, שחלקו עם המבקרות במקום את סיפוריהן האישיים. "להיכנס לסלון נורמטיבי ולשבת מקרוב עם אשה העוסקת בזנות זהו משהו שמעולם לא חוויתי. בשבילי זו הייתה חוויה מדהימה. במשך יום שלם ישבנו והתקרבנו והפכה להיות מן אינטימיות מיוחדת. כשאת מגיעה למפגש ורואה אישה שעוסקת בזנות אך היא אשה רגילה לכל דבר, לגמרי לא עם קרניים, לבושה בגד שהיא תפרה, ואת יושבת ומדברת אתה ושומעת את סיפורה ובסוף מבינה שהיא וחברותיה הן נשים כמונו שהתמודדו עם קשיים עצומים, זה קורע לב", מספרת ליבנה. "במכירה בה הייתי בעלת הבית הזמינה את כל המשפחה הנשית הקרובה שלה, 3 דורות, היא ובנותיה, אחיותיה ובנותיהן ואמה ואחיותיה. כולן ביחד ישבו וקיבלו אליהן את המשתתפות כבנות בית. עכשיו גם אני מזמינה אליי את נשות הסביבה ובנות משפחתן להגיע למפגש עוצמתי שכזה בביתי. תבואו, תהיו רגישות לנושא, תרכשו ותתרמו לשיקום הנשים הללו".
הרעיון העומד מאחורי העמותה עלה בראשה של לילך צור בן משה, מנכ''לית העמותה, שהייתה בעברה כתבת ועורכת אופנה בעיתון מעריב. במשך שנים רבות הייתה בן משה פעילה במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. כשעברה להתגורר בשכונה הסמוכה לתחנה המרכזית החדשה בת''א היא נחשפה מקרוב לנושא הזנות. בהיותה מחוברת מאד לאג'נדה הפמיניסטית, החליטה לחבר בין תחום האופנה והתחום החברתי והרצון שלה לסייע לנשים הללו מתוך מחשבה שתוך כדי יצירת בגד הן עשויות להיכנס לשיח שונה עם גופן, להפוך את היוצרות לאותן נשים שגופן מחולל והן מנותקות ממנו, לאפשר להן להיכנס לסטודיו, לבחור בדים, לדמיין פריטי ביגוד צבעוניים ויפים ולקבל את כל הסיוע על מנת לממש את הפנטזיה הזו. "מדובר בחגיגה של הגוף ושל החיים, קונטרסטי לחלוטין לחווית הגוף המנוצל" היא מספרת. "הסטודיו שפתחנו הפך להיות עבור המשתתפות מקום אנושי, בטוח, מקבל ולא שיפוטי, שמאפשר לחלקים היצירתיים שדוכאו במהלך השנים לצאת לאוויר".
תופרות להן עתיד
ב-2011 הקימה לילך את העמותה המתקיימת על תרומות בלבד. לפני כשנה קבעה העמותה את משכנה בסטודיו לאופנה בדרום ת''א, שבו חלל גדול ו- 12 מכונות תפירה שהתקבלו כתרומה מאנשים טובים. המקום אובזר בשולחנות גזירה, גלילי בדים, רוכסנים, תיקתקים, כפתורים ושאר הציוד הנדרש לעיצוב אופנה. הבשורה עברה מפה לאוזן והנשים החלו להגיע. בהמשך הגיעו נשים שהופנו על ידי ארגוני סיוע לנשים בזנות."
"הארגון שלנו הוא היחידי המתעסק בשיקום תעסוקתי של נשים העוסקות בזנות", אומרת לימור סגל, עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית ומנחה טיפולית של עמותת "הופכות את היוצרות". "אנחנו מעוניינות שהנשים יעמדו על הרגליים ויוכלו לדמיין את עצמן עוסקות בעיסוק אחר, ותוך כדי אנחנו מלוות אותן באופן נפשי. במסגרת תפקידי אני עורכת שיחות טיפוליות עם המשתתפות, מנחה קבוצה טיפולית שלהן ועוסקת בניהול משברים כמו למשל סכסוכים המגיעים מהכביש לעמותה. אני מנחה את צוות המתנדבות ואת הצוות המקצועי במקום, סטודנטיות הנמצאות בקשר אתנו וכל אדם שרוצה לקחת חלק בעשיה ונזקק לעזרה כדי להבין את הרגישויות של האוכלוסייה".
בכובע השני שלה לימור מגייסת משאבים ותרומות לעמותה. אל העמותה היא הגיעה דרך מודעה בפייסבוק שחיפשה מתנדבות לעמותה שמסייעת לנשים לצאת ממעגל הזנות. "התחלתי בהתנדבות שהפכה השנה למשרה, משום שהמקום שבה את ליבי והמשתתפות נכנסו לי לנשמה".
"בתוך הסטודיו הנשים מוצאות את החומרים הפיזיים ליצירה וגם מתנדבות מתחום האופנה שמלמדות אותן גזירה, תדמיתנות, עיצוב ותפירה. בשלב כלשהו נוצר חיבור טבעי המבוסס על אמון ושיתוף פעולה בין מתנדבת למשתתפת. אם הקשר מצליח הן ממשיכות לשתף פעולה במטרה לפתח קו אישי. כל אחת מתקדמת בקצב שלה ובהתאם לכישוריה. מתחילים מיסודות התפירה ומתקדמים. יש לנו נשים שבנו קולקציות שלימות. לאחרונה פתחנו קורס ראשון מסוגו בשיתוף עם הביטוח הלאומי שהכיר בסטודיו כמרכז לשיקום תעסוקתי, ומרפאת לוינסקי (מרפאה לאיתור מחלות מין)", היא מספרת ומוסיפה: "הסטודיו פתוח 24/7 כשהמשתתפות חופשיות להגיע בזמנן החופשי. עבורן זהו סוג של בית, נכנסים למעין סלון עם ספות שנתרמו לנו וכיבוד שאף הוא תרומה, הנשים מגיעות, אוכלות, יושבות מתקשרות, לפעמים רבות, לפעמים צוחקות, רוקדות או שרות. המקום הוא כמו בית מלא בנות, עם הרבה אהבה והרבה רגשות שעולים על פני השטח."
מפגש מסוג אחר
אולם המעבר מעיסוק בזנות לפרנסה מסוג אחר הוא דבר מורכב. "חלק מהנשים הללו חסרות בטחון עצמי ובעלות דימוי עצמי נמוך" מסבירה סגל, "והפעילות של העמותה עוזרת להן לפתח בטחון ולהתמודד עם החלקים הפגועים שלהן ועם העולם מסביב, נותנת מסגרת שתחפה על הבדידות. בסטודיו הן מתאמנות על בנית אינטראקציה עם העולם. לפני כחצי שנה עלה הרעיון לייצר רצף של מכירות ביתיות, שנועדו לאפשר את ההזדמנות למכירת הפריטים שהמשתתפות יצרו, תוך מסגרת ביתית ובטוחה. אנו בוחרות בית של אישה שבדקנו מקרוב, שאנו מבינות שהיא רגישה, פתוחה, באה ממקום נקי והמוזמנות הן נשים בלבד ממעגלים קרובים. כל מכירה כוללת את הצגת ומכירת הפריטים ומפגש עם המשתתפות".
לדברי סגל הנקודה המהפכנית היא שהנשים מוכרות מוצרים שהן עשו ולא את גופן. "לראשונה הן זוכות לקבל הערכה והכרה על החלקים הבריאים, היצרניים והמוצלחים שלהן. לשבת בתוך בית שרחוק שנות אור מהסביבה המידית שלהן ולהרגיש בנוח ושהן אורחות רצויות ומבורכות, זו חוויה מאד מעצימה. המפגש של הנשים עם נשים "נורמטיביות" מייצר חוויה מעצימה, מרגשת ומטלטלת לכל הצדדים. מסתבר שאין הבדל מהותי בינינו לבינן, רק שהן נולדו לתוך סביבה שונה שלא שמרה עליהן. מבחינתי זהו מסר חשוב לכל האימהות באשר הן. על הנשים הללו לא שמרו בצעירותן, הן נוגעות לנו במקומות הכי מאיימים, ילדות וילדים שנוצלו מינית מגיל צעיר, עברו חיים קשים , לעיתים נאנסו ומצאו את עצמם במציאות נוראית."
ליבנה: "אני ברמה האישית נשביתי בנושא. אף פעם לא הגעתי למצב של ישיבה צמודה עם נשים שעוסקות בזנות. הנשים הללו לא מוכנות לראות גברים בסביבתן, הן צריכות לבנות מחדש את האמון שלהן מול הגברים כבני אדם. האמירות ששמעתי מהן היו מאד קשות, דיבור על הגברים שמגיעים אליהן כדי להתפרק, כשקשה להם בבית שלהם. אל מול גברים מופעלים אצלן דפוסי התנהגות שונים שבאים מהמקום הפגוע שלהן. הן מתכווצות, נסגרות, נכנסות לכוננות. כפי שהן עצמן בשיחה אמרו לנו: "מבחינתנו אין אמון בבני אדם. % 50 מהאוכלוסיה הן גברים ומתוך ה 50% שנותרו יש נשים רבות שאיננו יכולות להתקרב אליהן. בנוסף המשפחות שלנו מתנכרות אלינו פעמים רבות. מי נשאר לנו? אתן שמוכנות להקשיב לנו." המפגש הבין אישי עושה את העניין במכירה הזו. אני יכולה לדקלם את הסיפור שחלקה אתנו אחת המשתתפות. בגיל 8 היא כבר נוצלה על ידי החבר של אחיה. בגיל 12 היא כבר מכרה את גופה ברחוב הירקון ואת זה היא עשתה במשך שנים ארוכות בארץ ובעולם. היא סיפרה שבמשך שנים עבדה בכל בירות אירופה, התחילה כזונת רחוב והגיעה לבורדלים הכי נחשבים."
סגל: "בסופו של דבר גם היא כמו חברותיה מצאה עצמה ללא חום ושייכות. כל מה שהן מחפשות זה כבוד בסיסי, קורת גג ומזון. הן מדברות על החיים שלהן כמו התמכרות שקשה להיגמל ממנה. בכל פעם שהן נכנעות יש להן חוויה קשה של פגיעה עצמית ובכל פעם שאנו שומעות על חזרה לכביש זה מהדהד מאד קשה בסטודיו." במהלך השנה האחרונה עברו בסטודיו כ- 50 נשים, לפחות חלק ניכר מהן מצאו בו מענה ויצאו לדרך חדשה מחוץ למעגל הזנות. "מבחינתנו, כל קנייה ביום המכירה תסייע לנשים," מסבירה לימור. "כל פריט שנמכר הוא פחות שעה בכביש והתמורה מגיעה באופן ישיר לנשים עצמן, למימון צרכי הקיום הבסיסיים שלהן. אנחנו רוצים שגם במפגש במכבים תגענה נשים מכל הסביבה. אני רואה את המפגש הזה כחוויה חינוכית לנערות מגיל תיכון ומעלה, שיכולה להשפיע אף על זהותן הנשית".
העצמה אישית וכלכלית
"הופכות את היוצרות" הוא מיזם חברתי הפועל להעצמה אישית וכלכלית של נשים היוצאות ממעגל הזנות, הסחר והסמים. אלפי נשים, נערות ונערים נמצאות במעגל הזנות בישראל. הנזקים הרבים הנגרמים מדי יום למי שנמצאת במעגל זה, הכוללים אלימות פיזית, דיכוי נפשי, ניתוק חברתי מתמשך והתמכרויות לסמים ואלכוהול, הופכים את הזנות למלכודת שקשה מאוד לצאת ממנה, והיא גובה קורבנות רבים. על פי כל המחקרים בנושא, מעל 95% מהנשים בזנות הינן קרבנות לניצול מיני בילדותן, ונלכדו בזנות בגילאי 12-18. אנו מאמינות כי מחיר הזנות אינו מתמצה בנזקים האישיים לנשים, אלא מתגלם גם במצבן של כלל הנשים בחברה ועל כן יש לתמוך במי שעושה צעדיה הראשונים לצאת ממעגל הזנות.
מדובר במודל חדשני המתמקד בסוגיית השיקום התעסוקתי, תוך דגש על שני היבטים מרכזיים: התפתחות מקצועית וביטוי עצמי, וחושף את הנשים, כלפי עצמן וכלפי החברה, כבעלות יכולות וכישרונות, שרק חיכו להזדמנות לבוא לידי ביטוי. במרכז פעילות הארגון עומד סטודיו עיצוב – מרכז שיקום תעסוקתי, המבוסס על צרכיהן הייחודיים של נשים המשתקמות מזנות ומיועד לשכפול בערים נוספות. הסטודיו פועל בשלושה מעגלים:
* הכשרה מקצועית: תכנית לימוד מודולארית המורכבת מקורסים במגוון מקצועות אופנה: עיצוב, תפירה, גזירה, הכנה לעבודה בחנות אופנה וכו'. כחלק מתכנית הלימודים יתקיימו מפגשי אימון לעולם העבודה. כל ההכשרות מועברות על ידי מעצבות ומעצבי אופנה מובילות, מורות טכניות ותופרות מנוסות, כולן בהתנדבות, כחלק מתפיסת השילוב החברתי בגובה העיניים.
* חממה ליצירה אישית ועסקית: פיתוח עיצוב מסחרי, החל מפריט אחד ועד קו של עיצובים, כל זאת בתנאי חממה הכוללים ליווי מקצועי אישי על ידי מעצבת מ'פורום המעצבות של הופכות את היוצרות', הדרכה טכנית בסטודיו, ציוד וחומרים לשימוש בפיתוח ובייצור, ופלטפורמה לייצור המוצרים ומכירתם. משתתפות החממה מלוות עסקית על ידי הקליניקה לצדק כלכלי באוניברסיטת תל אביב.
* עבודה ופרנסה: התנסות בסביבת עבודה הוגנת ושוויונית, ואפשרות לפרנסה בסטודיו ומחוץ לו. הסטודיו מפתח תחת מטרייתו מותג שמייצג את עיצובי הנשים המשתתפות ופרויקטים משותפים עם מעצבות; וכן מאפשר לנשים לבצע בשטחו עבודות עבור לקוחות אופנה חיצוניים.
העמותה משרתת נשים היוצאות ממעגל הזנות, מכל מוצא, דת, לאום או מין לידה. בין הנשים המשתקמות בסטודיו נמצאות נשים ישראליות, נשים שנסחרו לישראל וטרנסג'נדריות, כמו כן, העמותה פועלת להעלאת מודעות בציבור לנושא הנזקים האישיים והחברתיים הנגרמים מקיומה של הזנות, ורואה במעגלי המתנדבות, הלקוחות וכל מי שבא במפגש בעמותה ובנשים, קהל יעד בפני עצמו המוערך במאות רבות של אנשים בכל שנה.
(צילום: עמותת הופכות את היוצרות)
