בשנים האחרונות הוסיפה לעצמה נוגה קובץ', בת 55, תושבת שילת, גרושה, אמא לשלוש בנות וסבתא לנכדה בת חמישה חודשים, טייטל נוסף: יזמית חברתית. קובץ', מעצבת פנים במקצועה, עוסקת מזה שמונה שנים בקידום נשות עסקים ונשים בכלל. "תמיד היה בי את הרצון לעשות דברים מעבר לרק לעצמי. כשהייתי צריכה לקדם את העסק שלי, לדבר על עצמי, לדחוף את עצמי, לשווק את עצמי, זה תמיד הרגיש לי פחות נוח. אבל כשהבנתי את הכוח של פלטפורמה, כמו עמותה למשל, שעוטפת את הפעילות – היה לי הרבה יותר קל לפעול בצורה רחבה, להביא את הערך שלי, את הידע שלי, את היכולות שלי, ולנסות להעביר את המסר ליותר ויותר אנשים, ונשים. תמיד הרגשתי הזדהות רבה יותר עם המקום של נשים בעסקים, ואני מאמינה שרק ביחד אפשר להצליח. שנשים שמתחברות אחת לשנייה יכולות להפוך את העולם."

יזמות עסקית, יזמות חברתית

את היוזמה העסקית הראשונה שלה הקימה קובץ', אז גננת בהכשרתה, כשנולדה בתה הבכורה. "התחלתי לתפור בגדים לילדים בלילה, כשהילדה הלכה לישון, ולמכור אותם, וכך הפכתי למעצבת אופנה לילדים. כשהכנסתי אותה לגן הראשון שלה פגשתי חברה נוספת שתפרה בגדי ילדים ופתחנו ביחד עסק לבגדי נשים. היינו מביאות את הילדים לגן בבוקר, יושבות ביחד עד ארבע ותופרות, ופעם בשבוע עשינו מכירות בבתים. התקופה הזו הסתיימה כשעברנו דירה בעקבות העבודה של בעלי."

בהמשך עסקה במגוון רחב של מקצועות, ובהם שיווק, פרסום, מכירות ונדל"ן. בשנת 1998, כשבעלה פרש מהצבא ובתה הצעירה הייתה בת שנה, החליטה להגשים חלום והלכה ללמוד עיצוב פנים. היא הייתה אז בת 36. "התחלתי לעבוד מייד כעצמאית והמקצוע בא לי בקלות. זה היה בקישקעס, ואז גם לא היו הרבה נשות מקצוע בתחום הזה. עיצבתי בתים בכל הארץ, מבאר שבע ועד חיפה, ובפרט במכבים וברעות."

לאחר גירושיה, בשנת 2007, החליטה לקחת את העיצוב למקום מתקדם יותר. "ראיתי הרבה תסכול וקושי ועוגמת נפש ואובדן כסף אצל לקוחות שרכשו דירות על נייר. ההערכה של המרחב היא שגויה בשרטוטים, ולא תמיד אתה מבין מה הגודל בפועל של החדר שאתה קונה על נייר. הבנתי שהשוק חייב עזרי המחשה ללקוח. רכשתי תוכנת תלת מימד, התמחיתי בה והתחלתי לעבוד איתה. כשראיתי שהיכולות שלה מדהימות, פניתי לקבלנים והצעתי להם למכור את הדירות שהם מוכרים על הנייר בשילוב הדמיות בתלת מימד, כמוצר נלווה לרכישת הדירה, שיעזור ללקוח להבין מה בדיוק הוא קונה. זה היה הנסיון הראשון שלי לייצר יזמות בתחום, וכבר אז הרעיון היה להסתכל לא רק על עצמי, מה אני ארוויח באופן אישי מכל פרויקט ופרויקט, אלא יותר ברמה המערכתית, הכללית, איך אפשר לסייע ליותר אנשים לקבל מוצר יותר טוב ולחסוך כסף ועוגמת נפש."

פחות או יותר באותה התקופה נערך בעיר כנס מטעם פלטפורמה המאגדת עסקים קטנים באזור. היא הגיעה לעזור בעיצוב וסידור האולם, נתנה חסות כמעצבת, ובהמשך הצטרפה לפלטפורמה בעצמה והחלה לפעול בה לקידום עסקים קטנים בכלל, ובפרט – לקידום נשות עסקים. "במסגרת הפלטפורמה הכרתי נשות עסקים מכל הסוגים, וגם מעצבות, שרובן עובדות בבית, כל אחת עם עצמה. הרגשתי שיש בין כולנו מכנה משותף של התמודדויות, של צרכים, שאותן חוויתי אני בחוויה העסקית שלי, והרגשתי שאותן חוות גם חברותי בעולם העסקים. חוויות של בדידות, חוסר הבנה מספקת בנושא כסף ויחסי אנוש שקשורים לכסף, ניהול עסקי. הפלטפורמה הזו אפשרה לי להוצא את הצורך החוצה. במקום שאני אתמודד איתו לבד – שנתמודד איתו ביחד. רציתי ליצור קהילה שתהיה בה עזרה הדדית, חוויה של ביחד."

צעדים ראשונים ברשת

את היוזמה העסקית השנייה שלה בתחום העיצוב השיקה קובץ' כשהגיעה חברת איקאה לארץ. "אנשים החלו לגלות אז את האפשרות של לעצב את הבית לבד, אז פתחתי עסק בשם "עיצוב אונליין: לעצב את הבית ברגע", שהציע ללקוחות יעוץ חד פעמי בתחום העיצוב. במהלך פגישה של שעתיים, בבית הלקוח, הייתי עוברת חדר חדר ונותנת הנחיות מאוד ברורות: מה אפשר לשנות ואיך אפשר לעשות את זה. בסיום הפגישה היתי מגישה ללקוחות דו"ח עם המלצה לפעולות, כולל המלצת קניות לריהוט באיקאה או בחנויות אחרות בסגנון עשה זאת בעצמך. באותה תקופה כתבתי ספר אינטרנטי בשם "המדריך השלם לעיצוב הבית" ונתתי אותו במתנה לכל מי שרצה, כדי לעזור ללקוחות ללמוד איך לעצב את הבית בעצמם. שירות נוסף שהצעתי ללקוחותי היה שירות עיצוב אונליין: בנאדם היה יכול לחפש ספה למשל, ללכת לחנויות ריהוט, לצלם ספה ולשאול אותי האם זה מתאים מבחינת הצורה, הצבע, הגודל, ולקבל את האישור שלי. זה שירות חינמי שנתתי ללקוחות הייעוץ החד פעמי."

למה, בעצם? זה הרי מנוגד לאינטרס שלך

"הייתה לי תפיסת עולם קצת שונה מחברותי המעצבות. אנשים יכולים לעשות לבד – אבל הם צריכים את ההכוונה, את הסדר הבסיסי, את הרעיונות המדויקים. אני לא מיקדתי את עצמי אף פעם כמעצבת על. לא עניין אותי לעבוד עם העשירון העליון. הרגשתי שלכל אחד מגיעה שירות עיצוב פנים, שזה משהו שצריך להיות נגיש לכל אחד. התעסקתי הרבה במהות של בית, של מה זה בית. אם אני גר בבית שבו אני מרגיש טוב, ונעים לי ולמשפחה שלי – אני הופך להיות אדם יותר טוב. מתוך תפיסת העולם הזאת הבאתי את האידאה שכל אחד מגיע לו. לכן השקתי שירות שהיה מיועד לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם להעסיק מעצבת פנים לפרויקט מקיף, לעבודה רחבה וגדולה ויקרה – אבל כן רוצים שהבית יהיה יפה. זה היה בהתאם לצרכים של הלקוחות, אבל מאוד עמוק וממוקד, ובעין מקצועית."

היוזמה הצליחה מאוד, ונוגה עוסקת במתן שירותי ייעוץ עד היום. "אבל היות וכל ייעוץ הוא בעצם חד פעמי – שיטת העבודה הזו הביאה איתה צורך לייצר כל הזמן לקוחות חדשים. לכן הייתי צריכה לשווק את עצמי בצורה יותר אינטנסיבית, והדרך הטובה ביותר לעשות את זה הייתה ברשת. התחלתי ללמוד קורסים שונים של שיווק באינטרנט, ולמדתי את הנושא של רשימות תפוצה, מתן מידע ללקוחות, בניית אתרים והכנסת תכנים וייצור קהילה שצורכת את התכנים שלך. למדתי לעשות סרטונים, סמינרי רשת, הייתה לי תוכנית רדיו אינטרנטית בנושאי עיצוב. הייתי מהאנשים הראשונים בארץ שנחשפו לצורה הזו של שיווק ברשת, ולצידי היו הרבה אנשי עסקים ואנשי מדיה, אבל לא הייתה אף מעצבת."

בשלב הזה פנתה למעצבות שהכירה במסגרת התנדבותה בפלטפורמה העסקית, בנתה קהילת רשת בשם "מעצבות העיר" והשיקה פרויקט משותף של עיצוב ספסלים בגינת מרל"ז. "הפעילות הזאת הייתה מדהימה למעצבות, נוצרו ביניהן מערכות יחסים ושיתופי פעולה והקהילה יצאה למעשה מהרשת והפכה לקהילה פיזית."

ביוני 2014 יזמה קובץ' כנס בשם "Design & Business", במטרה להעניק למעצבות תושבות האזור העשרה מקצועית ועסקית כאחת. בכנס לקחו חלק למעלה ממאה מעצבות ונשות עסקים אחרות בעיר, "ובעקבות ההצלחה, ומעגלים עסקיים נשיים שנוצרו במהלכו, נוצר הרצון לחבר וליצור קהילות שבהן אנחנו מדברות על עסקים ועל המקצוע. לכן שלושה חודשים אחר כך, בספטמבר 2014, ערכנו כנס גדול יותר, " "Women & Business, בו לקחו חלק כ-350 נשות עסקים מהאזור."  

חוכמת נשים מעל חמישים

בעקבות הצלחת הכנסים נוצר אצל קובץ' הרצון והצורך ליזום כנסים נוספים שיחברו נשות עסקים בתחומים נוספים, ובהם תקשורת, זוגיות והורות, יזמות, אינטרנט ומדיה חברתית. היא החלה לעבוד על כנסים בנושא, אולם במהרה הבינה שבניגוד לתחומי העיצוב – בתחומים אלה חסרים לה הקשרים והקהילה. היא הקפיאה את נושא הכנסים, והחליטה לחזור כמה צעדים אחורה וליצור בתור התחלה מעגלים מקומיים קטנים. אז החלה לארח ארוחות בוקר עסקיות בביתה הפרטי, במטרה ליצור מעגלים קטנים בתוך הקהילה. "פתחתי שולחן, הזמנתי חמש חברות נשות עסקים, ויועצת עסקית שהתמקדה בכל אחת ועשתה סיעור מוחות אישי עם כל אחת מהמשתתפות, כשהחברות האחרות נותנות פידבק".

"באחד המפגשים עלה הנושא של נשים בגיל המעבר. אחת המשתתפות טענה שאין תוכן שפונה לנשים בגילנו, אין מידע, אין אתרים שמדברים אלינו. זה התחבר עם תחושה שהייתה לי, בעקבות פידבקים שקיבלתי ברשת – אני מתחזקת דף פייסבוק פעיל ובלוג בסלונה, בו אני כותבת על נושאים אישיים כמו הסבתאות שלי, ילדים שעוזבים את הבית, תעסוקה וקריירה, נשים לבד – שאכן בנושאים האלה אין מספיק חומרים ותכנים. התחלתי לבדוק מה מציעה הרשת לנשים מעל גיל חמישים, וגיליתי שמעט מאוד. יש מידע ספציפי בנושאים שונים, אבל אין קהילה, משהו שמאגד ומאחד את הכל. כשבדקתי בחו"ל גיליתי להפעתי שהמצב הפוך – יש המון קהילות ותמיכה ומידע לדור הבייבי בום ברשת."

"בעקבות זאת החלטתי להקים קהילה ברשת, ופתחתי דף פייסבוק בשם "נשים מעל חמישים", במטרה לעסוק בו בנושאים כמו גיל המעבר, גירושים בגיל מאוחר, בדידות. כדי להפיח חיים בדף, לקחתי את הבלוג שלי בסלונה, שבעבר כתבתי בו בנושאי עיצוב, הסבתי אותו לנושא הזה והתחלתי לתת בו במה לנשים מעל גיל חמישים, שיש להן מוצרים או שירותים לנשים בגילאים האלה. הרעיון היה לא לעשות כתבות שיווקיות, אלא כתבות תדמית ממקום מאוד אותנטי. נשים שרצו לקדם את עצמן פנו אלי, וכך הקהילה התחילה להתרחב ולכתוב תאוצה."

דף הקהילה "נשים מעל חמישים" נפתח ב-15 במרץ. נכון לרגע כתיבת שורות אלה יש בו למעלה מאלפיים עוקבות. "היום תוחלת החיים הנשית גבוהה מאוד, ובעולם מדברים על זה שגילאי 50-60-70 זה ה-30-40-50 החדש. נשים בגיל הזה הן יוזמות, פעילות, בריאות, תוססות, מחפשות משמעות ועניין. זה משהו שמאוד מאפיין את הקהילה הזאת: היא תוססת, מעניינת. היא מורכבת מנשים שעברו מסע חיים לא תמיד פשוט, לפעמים אפילו קשה, והחליטו לקחת את החיים בידיים ולשנות את התסריט הזה ולחיות את החיים. לממש זוגיות, לממש את הפוטנציאל האישי, לחיות ברווחה כלכלית. הקהילה היא רק הבמה שעליה נחשף שקורה לנשים בכל הארץ בחייהן, והחיבור והעניין שנוצרו כתוצאה מהחשיפה הזו היו מיידיים".

הצורך להעביר את המפגשים מהמרחב הוירטואלי לעולם האמיתי הגיע דווקא מהשטח: מחברות הקהילה. המפגש הראשון, "מפגש ארוחת בוקר לנשים מעל חמישים" נערך בביתה של קובץ' שלושה שבועות אחרי שהקהילה נפתחה, ולקחו בו חלק עשר נשים מכל הארץ. אולם הביקוש גבר על הכמות שיכולה לארח נוגה בביתה הצנוע שבשילת, ולכן הוחלט לקיים את המפגשים הבאים בבית אניתיה בקרית אונו – מרחב להתפתחות וצמיחה של נשים שמנוהל ע"י עטליה אוברמן. "הבית הזה מרגיש כמו רחם. בנוי בפנג שואי, הכל מחומרים טבעיים, כל הנשים שנכנסות לשם חוות משהו מיוחד".

המפגש הראשון בבית אניתיה זכה לשם "חוכמת נשים מעל חמישים", "והוא עסק באישה הפראית, במקום הפנימי שמחפש את המהות והמשמעות. הוא היה מבוסס על שיח, שיתוף, חיבוק וחיבור. נשים סיפרו שם סיפורים שלטענתן הן לא יכלו לספר בפורומים אחרים שבהן מכירים אותם." המפגש השני, "הפחד מלהיות לבד", עסק בחוויות של בדידות בעקבות גירושים, התאלמנות, זוגיות לא מתפקדת, ילדים שעוזבים את הבית, פרנסה לא בטוחה והפחד להזדקן לבד. בהמשך מתוכננים שלושה מפגשים נוספים, כחלק מסדרה של חמישה מפגשים: "חברות או לא להיות", "תסמונת הקן המתרוקן" ו"לקבל את מה שיש". "לא מדובר בסדנאות תהליכיות", מבהירה קובץ', "כל אחת יכולה להגיע לכל מפגש שמדבר אליה, ללא מחויבות. את כל הנושאים אני מביאה מהעולמות הפנימיים שלנו, ואני לא מנחה: זה יותר שיח ושיתוף."

הצלחת המפגשים בבית אניתיה יצרה ביקוש למפגשים במקומות נוספים. בחודשים הקרובים הולכת הפעילות להתפשט לרחבי הארץ. בינתיים נסגרו מפגשים במושב כוכב מיכאל שבדרום, בחיפה ובכרמיאל, ונוגה מביעה נכונות לערוך מפגש בכל מקום בו יתעורר הצורך. בהמשך מתוכננים גם כנסים וימי עיון. כלי הניהול והשיווק ברשת, שרכשה נוגה לאורך השנים, מסייעים לה בניהול מדויק, פילוח לפי אזורי מגורים ומתן מענה ספציפי לצרכים, כדי שכל חברת קהילה תוכל לקבל תכנים שרלוונטיים עבורה. "המטרה היא להגדיל את הקהילה. ככל שיצטרפו יותר נשים והקהילה תגדל, האפשרויות יגדלו ביחד איתה, וכל אחת תוכל להפיק מזה את מה שמתאים לה בשלב זה של חייה. אני חושבת על מפגשים בנושאים שונים, על חברות וחיבור לנשים שעוברות את מה שאנחנו עוברות, טיולים משותפים, יציאה לבילויים משותפים, על סרט שאנחנו רוצות להפיק בנושא, על ספר חברתי שיכיל את הסיפורים שמביאות בנות הקהילה. האפשרויות הן כל כך גדולות, ודברים כל כך גדולים קרו פה בזמן כל כך קצר, שכרגע אני לא יכולה לדעת אפילו לאן זה ייקח."

(צילום: אינגריד מולר)