"אני באמת חושב שצדק חברתי הוא דבר שאנחנו צריכים לשאוף אליו כמה שיותר", אומר עדי בר צדק.  במקרה או לא, לשם המשפחה בסיפור הזה יש משמעות, ובעליו בהחלט מחזיק בתפישת עולם תואמת.

בר צדק, שהיה עד לשנת הלימודים האחרונה מורה ומחנך בבית הספר הדמוקרטי במודיעין, הפך לפני חודשיים לירקן שכונתי. ולא סתם אלא "ירקן חברתי". הוא מגדיר את עצמו כמי ששואף לפעול למען צדק חברתי, שיוויון וסיוע לחלשים, גם בעיר כמו מודיעין שנהנית מרמה סוציו-אקונומית גבוה ונמצאת באשכול השמיני (כלומר השני מלמעלה) מתוך עשרה אשכולות בסולם הכלכלי-חברתי.

לפני חודשיים פתח בר צדק, בן 40, חנות ירקות שממוקמת ב"קייזר סנטר" בשדרות עמק זבולון. החנות ששייכת לרשת "החקלאי" נמצאת בקומה התחתונה במתחם, ממש מול סופרמרקט. "זה לא מפריע לי" אומר הירקן. "להיפך. גם הם באים לראות איזה מחירים אני שם על הירקות ולא פעם הם מתיישרים לפי זה".

* * *

המקום מבריק ונקי, צבעוני ומזמין. על המדפים כל סוגי הירקות והפירות וכמובן שהשאלה שמתעוררת היא איך חנות ירקות שכונתית יכולה למכור פירות וירקות במחירים נוחים ומוזלים לציבור, כשאין מאחוריה את הגודל והעצמה השיווקית של רשתות המרכולים הגדולים.

"אפשר ועוד איך אפשר", מסביר בר צדק. "הגישה של רשת 'החקלאי' היא שכולם מרוויחים: המגדלים מקבלים מחירים גבוהים יותר עבור הסחורה כי אין תיווך שגוזר עליהם קופונים. העובדים ברשת מרוויחים מעל לשכר מינימום כי יש מהיכן לשלם להם יותר. וכמובן הצרכנים, שמשלמים מחירים זולים יותר עבור הסחורה".

איך עושים את זה?

"הרשת עובדת עם מגדלים קבועים שלנו, שמביאים לי את הסחורה ישירות מהשדה. זה מבטיח לי טריות מכסימלית, כך שהלקוחות שנכנסים לחנות מקבלים בכל רגע נתון ירקות טריים באמת, לא כאלה ששכבו שבוע בקירור במחסנים של הרשתות הגדולות".

אתה לא חושש בכל זאת מהרשתות הגדולות?

"מה הם יכולים לעשות לי? הרי הלקוחות שלי כבר יודעים והבינו שאני מוכר להם סחורה במחירים הוגנים מאד ובאיכות גבוהה מאד".

 עד כמה אתה משפיע על שוק הפירות והירקות באיזור?

"משפיע מאד. למרות שאנחנו חנות חדשה ולא גדולה, בסך הכל 50 מטרים מרובעים, אנחנו מורגשים בשטח ואסביר לך כיצד: הרבה מאד בעלי עסקים בתחום גם מהמרכולים בסביבה, מגיעים אלי מדי יום כדי לבדוק את המחירים שלנו, ובעיקר כדי להתאים את עצמם למחירים שלי. הם יודעים שאם לא יעשו ככה, הלקוחות שלהם פשוט יבואו אלינו לקנות. אני יכול לומר בצורה ברורה שאחרי חודשיים בשוק, המרכולים כאן כבר מתיישרים לפי המחירים שלי".

תן דוגמה למחיר ירק שבו אתה "מנצח"?

"למשל עגבניות שרי. המארז אצלנו עולה כמעט חצי ממה שזה עולה בירקניות אחרות בעיר".

איך אתה מתמודד עם מחירי העגבניות והמלפפונים שרשתות גדולות נוהגות "לסבסד"?

"נכון שאני לא מוכר עגבניות או מלפפונים בשקל תשעים, כי זה לא מחיר ריאלי בכלל ובמחירים האלה החקלאים שמוכרים למרכולים פשוט מפסידים כסף ואני לא אעשה להם עוול. המרכולים הגדולים מורידים מחירים של כמה מצרכים למחירי הפסד, כדי למשוך לקוחות פנימה. אבל הם דואגים לכסות את ההפסדים האלה במחירים גבוהים של מוצרים אחרים, שלא נכללים במבצעי הפירסום שלהם. זאת חוכמה קטנה מאד"

אם הלקוח הסופי מרוויח, מה רע בזה?

"הלקוח הסופי לא מרוויח כי כשהוא נכנס למרכול וקונה בשקל תשעים כמה ירקות, הוא גם מוסיף וקונה ברוב המקרים עוד מוצרים במחירים גבוהים בהרבה ולמעשה ממסמס את המבצע. אז אצלי יקנו עגבניות בשלושה שקלים בערך, וכל יום המחירים זזים לפני מחירי החקלאי. אני לא אמכור שום ירק או פרי במחירים מופקעים, גם אם זה אננס יוקרתי או קיווי או כל פרי אקזוטי אחר".

בוא נדבר קצת על עברך כאיש חינוך…

"זה נראה לי כבר עבר רחוק, למרות שרק הקיץ עזבתי את ההוראה".

מדוע עזבת?

"בגדול מיציתי את התפקיד והחלטתי שהגיע הזמן אחרי שבע שנות הוראה לעשות שינוי. הייתי מחנך ומורה לספורט, אבל בתקופה האחרונה ראיתי שהעניין החינוכי כבר מיצה את עצמו, למרות שהתלמידים היו מדהימים.  אני לא יכול לשים את האצבע על משהו ספציפי. נהניתי בעבודה בבית הספר הדמוקרטי אבל זהו. נגמרה תקופה ופתחתי תקופה חדשה בחיי".

כאן נכנסת התפיסה החברתית שלך. אתה רובין הוד מודרני?

"ממש לא. רשת 'החקלאי' שאני זכיין שלה היא רשת שמנסה לעשות למען צדק חברתי וזה התאים לערכים שלי. התלהבתי מהרעיון והחלטתי ללכת על זה כאן במודיעין".

איך הבשיל הרעיון?

"אני סוציאליסט בנשמה ופעיל חברתי בעיר. לפני כחצי שנה ניסיתי עם עוד קבוצת תושבים במודיעין להקים כאן סופרמרקט חברתי שימכור בזול לתושבים. בדומה לסופר החברתי 'שלנו' שפועל בתל אביב. זה היה אמור להיות מעין קואופרטיב, שחבריו היו אמורים לרכוש מניות. אפילו חשבנו לרכוש  את אחד מסניפי 'מגה' שעמדה אז למכירה. אבל לא הצטרפו לרעיון מספיק אנשים ולא מכרנו מספיק מניות וזה דעך".

הרעיון נשאר בלב?

"כן. תמיד שאפתי לפעול במישור החברתי, גם אם מדובר בעיר כמו מודיעין שנמצאת ברמה סוציו אקונומית גבוהה יחסית. לכן כשבדקתי את הנושא אחרי שעזבתי את ההוראה וחיפשתי מה לעשות, החלטתי להצטרף כזכיין לרשת 'החקלאי', שאני עוקב אחריה כבר הרבה זמן".

מה ההבדל בין רשת 'החקלאי' ובין הסופרמקט החברתי?

"הסופרמרקט החברה כמו 'שלנו' הוא עסק חברתי נטו ללא רווחים בעצם. הכל הולך לטובת הוזלת המחירים. רשת 'החקלאי' היא עסק כלכלי-חברתי. זאת אומרת שיש רווחים, אבל הם צנועים. אין לנו עיניים גדולות אבל אנחנו מתפרנסים. רוב הרווחים מגולגלים לצרכנים ולמגדלים שלנו. אנחנו במודע החלטנו שאנחנו לא שוחטים אותם. גם מרכיב ההוצאות בחנות איננו גבוה כך שיש מקום לחתוך את פערי התיווך ולחתוך במחירים".

אתה מדלג על המתווכים ה"סיטונאים" בין החקלאי לצרכן?

"בפירוש כן. מול סופרים אחרים אני במוצרים רבים יותר זול ובאחרים פחות זול".

למה גם אתה לא מתמחר משהו בזול מאוד כדי למשוך לקוחות?

"כי אני לא מוכן לרמות את הלקוח ואני לא מוכן למשוך אותו בתואנת שווא פנימה לחנות ולמכור לו מוצר שניים במחיר הפסד, ואז להרוויח עליו יותר במוצרים אחרים. זה לא הוגן. זה המחיר שלנו והלקוחות מבינים את זה ומעריכים את זה".

מה מצב ה"קליינטורה" בחנות?

"עמוס כאן בלי סוף. בתוך חודשיים כבר יצרנו קליינטורה קבועה. האנשים מעריכים מאד את השיטה, צורת העבודה וההגינות, אנחנו עושים גם משלוחים לבתים".

מה יש אצלך חוץ מירקות ופירות העונה?

"אני מכניס את כל הירקות והפירות שיש, אפילו אננס תמצא אצלי ופרות אחרים כמו ענבים עכשיו בחורף אתה יכול לקנות כאן. בעשבי תיבול אנו מאוד תחרותיים ומוכרים צרורות גדולים של שמיר, פטרולזיה, כוסברה ונענע בשקל תשעים. כרובית ענקית תעלה אצלנו חמישה וחצי שקלים".

יש גם מוצרים שאינם פירות וירקות?

"יש שמן זית מרמת הגולן שנמכר ב-69 שקלים לשני ליטר. אנחנו מוכרים גם תבלינים, ביצים, ירקות שטופים וחתוכים לסלטים".

כמה סניפים יש לרשת?

"כיום שישה סניפים ובקרוב ייפתחו עוד שניים".

מדוע לא פתחת ירקניה לבד? למה דרך רשת ובאמצעות זכיינות?

"כי הרשת עושה משהו מאד חיובי ואני מאמין במה שהרשת עושה ואני רוצה לעודד את הרשת. אמרתי לך שאני סוציאליסט בנשמה, לכן לא פתחתי ירקניה עצמאית".

לחנות קוראים "תות". מדוע?

"לכל סניף ברשת יש שם של פרי או ירק. בחרתי ב'תות' כי ראיתי כיצד התותים שאני מוכר ממש משפיעים על מחירי התותים במקומות אחרים בעיר. שמתי לב שכשאצלי התותים נגמרים, במקומות אחרים המחיר פתאום עולה. זה הספיק לי כדי לבחור בשם".

בתמונה בר צדק. "המתחרים בודקים את המחירים אצלי" (צילום פרטי)