בימים אלה מתקיימים בארבעה מקוואות במודיעין שיפוצים נרחבים, בעקבות ליקויים רבים שהתגלו בהם. לצורך השיפוץ קיבלה מחלקת שירותי הדת בעירייה סכום של 140 אלף שקל מהמשרד לשירותי דת.
הבקשה לקיים את השיפוצים עלתה לאחר שמחזיק שירותי הדת בעירייה, ברוך בוחניק, סייר במספר מקוואות וערך בהם ביקורת. לדבריו, הסכום שהתקבל מהממשלה מהווה רק מענה ראשוני למספר מקוואות ששופצו או שנמצאים בהליך כזה.
אבל מה שמעניין במיוחד הוא סיפורו של המקווה ברחוב אבני החושן בשכונת אבני חן, ובעיקר מה השיפוץ שעבר המקווה החדש יחסית. התברר שהליקוי שבגינו נדרשה העירייה לבצע שיפוץ איננו ליקוי בטיחותי, תיכנוני או ליקוי בהליך הבניה, אלא דווקא פרטיותן של הנשים שבאות לטבול במקווה.
מספר בוחניק את מה ששמע מה"לקוחות": "נשים רבות הבאות לקיים את מצוות הטבילה במקווה בשכונת אבני חן נאלצו להתמודד עם כניסה 'בעייתית'
למבנה המקווה. הן מגיעות למקווה לאחר שבועיים של נידה בהם האישה אסורה על בעלה בכל הקשור ליחסי מין. לאחר הנידה היא צריכה לטבול במקווה ורק אז היא מותרת לבעלה".
עד עכשיו נשמע חיובי ורומנטי…
"אבל כשפתח הכניסה למקווה היה ברחוב הראשי, וממש לצד המקווה ניצב בית כנסת, נשים רבות הרגישו לא בנוח כשגברים היוצאים מבית הכנסת צופים בהם ורואים אותן נכנסות למקווה לצורך טבילה. אין צורך להסביר מדוע הן הרגישו לא נוח בסיטואציה הזו".
בוחניק, שהקשיב לתלונות הנשים, החליט להשקיע בשיפוץ המקווה החדש יחסית וכך נפתח פתח כניסה חדש למבנה – הפעם בצדו האחורי. הפתח הקיים ישמש מעתה לכניסת נכות בעגלות נכים.
בוחניק התייחס לכלל המקוואות בעיר וציין כי "במשך השנים העליתי בביקורות שביצעתי כחבר מועצה וכיו"ר האופזיציה את הצורך לשפץ את המקוואות ולאפשר לציבור הנשים את הנוחות המירבית. היד נטויה ועוד הרבה עבודה לפנינו, אך בעיני זאת 'סנונית' חיובית".
לא חשבו בשלב התיכנון שזה מה שיקרה?
"מסתבר שלא. זו דוגמה לתכנון שהתעלם מהצורך. אפילו כשבנו את המקווה ביקשתי שישנו את הפתח הראשי, אבל לא נעניתי".
נשמע כמו החטאה גדולה של המטרה…
"אמת. ההלכה היהודית דורשת צניעות יתרה במצוות הטבילה ושמירה על דיסקרטיות. פתח המקווה שהיה ברחוב הראשי יצר מציאות בעייתית בו אנשים שסיימו את התפילה בבתי הכנסת הסמוכים בשעות הערב נתקלו בנשים שרוצות להיכנס בדיסקרטיות לטבול במקווה. עוגמת הנפש הזו חזרה על עצמה בכל ערב".
(צילום: יהודה גולן)
