רוב תושבי המדינה היהודים (כ-94 אחוז למען הדיוק) מעוניינים בטקס קבורה יהודי דתי מסורתי. אפשר להניח שההתפלגות הזו נכונה גם לגבי מודיעין, אבל זה לא מפריע לעיר להוביל את מהפיכת הקבורה האזרחית בישראל. גם בזמינות וגם בגישה. מודיעין היא אחת מ-14 היישובים היחידים בארץ שבהם יש חלקה רשמית לקבורה אזרחית, בה כל מי שחפץ בכך יכול להיקבר בטקס פרטי. כמו שאר בתי העלמין, החלקה מיועדת לתושבי העיר בלבד. לא פחות מעניין הוא היחס הסובלני ביותר שמגלים אנשי הדת המקומיים כלפי מי שמבקשים "קבורה לא יהודית", לצד פתיחות מפתיעה לקיום טקסים יהודיים בצורה לא מחייבת.

אני רוצה להיקבר כאן!

שרה גריאן היא תושבת מודיעין שכתבה בצוואתה כי היא מבקשת להיקבר בקבורה אזרחית, בתוך ארון, בחלקה האזרחית. לדבריה, היא היתה זו שגם פנתה לעירייה בנוגע להזנחת החלקה והסתרתו מעיני הציבור, כמו גם מאתר האינטרנט העירוני. חבר המועצה אבי אלבז הרים את הכפפה. גריאן: "לא יכולתי לשבת בשתיקה כשראיתי כי החלקה האזרחית מוזנחת מאד, ללא עצים או צבע סביב. לא היה אפילו שער בכניסה לחלקה. איפה כבוד המת? יש תקציב בעירייה המוקצה לבית העלמין והכל הלך לערוץ אחד. עד שהסבתי את תשומת ליבם".

למה החלטת שאת רוצה להיקבר בקבורה אזרחית?

"הקבורה היהודית בעיניי היא טקס משפיל. האופן שזורקים את גופת המת מתוך האלונקה לבור. ושלא תהיה אי הבנה – אני לא פסולה לקבורה יהודית. זו הבחירה שלי. מולי עומד כבודי. כבוד האדם מבחינתי הוא במקום הראשון בסולם הערכים. יש לי גם בעיה עקרונית שאין במדינה הפרדה בין דת למדינה, וזה בניגוד למה שקורה בעולם המערבי. טקסי הקבורה האורתודוקסיים הם חלק מהכפייה הדתית ההולכת ומחמירה בארץ. אני חיה בארץ הרבה שנים ומרגישה בימים אלה בטהרן. אני זוכרת ימים יפים שכל אחד האמין והלך בדרכו. היה נעים ללכת לבית הכנסת. הדתיים מהתנועה הציונית דתית חבשו כיפה בלבד לראשם והנשים התלבשו כרגיל. היום התנועה הפכה לחרדית. אני מאמינה שלאדם לא צריך שיהיו תחפושות".

את מאמינה באלוהים?

"אני אתאיסטית. ואני מאמינה כי איש באמונתו יחיה".

"תעשו מה שאתם רוצים"

מי שעמדו בפני קבורת אמם בחלקה האזרחית וברגע האחרון נסוגו מהרעיון היו בני משפחת שגיא. מספר הבן טל: "אנחנו חילוניים לא אתאיסטים והטקסים הדתיים לא אומרים לנו כלום. גם לא הקדיש. אמא לא רצתה שהדתיים ינהלו את הטקס ולכן בדקנו את האפשרות של קבורה אזרחית במודיעין ובמקומות אחרים. פנינו גם לבית העלמין האזרחי בכפר סבא, מקום מאד מטופח והעלויות שם יכולות להגיע ל-70 אלף שקל. בדקנו גם בקיבוץ חורשים והציעו לנו חלקה זוגית ב-150 אלף שקלים. זה באמת מקום מדהים ויפהפה, אבל זה המחיר הזול ביותר שמצאנו מחוץ לעיר. בסופו של דבר המליצו לנו לפנות לאחראי על בית העלמין ניסים פרץ, וסיפרו לנו שברבנות בעיר מאד גמישים ושווה להיפגש איתם. בחלקה האזרחית במודיעין בטוח לא היינו קוברים אותה".

למה?

"החלקה פחות מטופחת ומי שקבור שם כרגע לא יהודי. בכל זאת היה חשוב לנו צביון יהודי. אין לנו בעיה עם  בית עלמין מעורב, אבל לא שאין בכלל יהודים" (מבדיקתנו עולה  כי שלושה מתוך 11 האנשים בחלקה דווקא היו יהודים, א.ל.).

החלקה האזרחית בבית העלמין של מודיעין. באתר האינטרנט עוד לא שמעו עליה (צילום איילת לוין)

איך נפתרה הבעיה?

"נפגשנו עם האחראי ממחלקת הדת ואמרנו שאמא שלי רצתה להיקבר בארון ושאנחנו רוצים שיהיו בלוויה כמה שפחות טקסים דתיים. הם לא התנגדו. להיפך, הם היו מאד אמפתיים ומבינים והלכו לקראתנו מעל ומעבר. הם אמרו שיש טקס בסיסי ועשו את המינימום שבמינימום והסכימו לקבור אותה בארון ואף עשו התאמות בחלקה שיתאימו לגודל הארון, ועדכנו אותנו בערב שלפני הלוויה שהעניין סודר. אמרנו שאנחנו רוצים להשמיע מוזיקה עם מערכת הגברה לפי בחירתנו. אמרו לנו 'תעשו מה שאתם רוצים'. לאחר שעורך הלוויה הלך לדרכו שמנו מוזיקה. בסופו של דבר היה טקס צנוע עם המינימום ההכרחי. ביקשנו שכשאנחנו מוליכים את הארון ללכת בשקט ואם הוא רוצה להתפלל שיעשה זאת בליבו. זו הייתה פשרה שכיבדה מאד את כולם. אפילו כתבתי מכתב לראש העיר להודות לרבנות. זה שעשיתי את זה זה חזון אחרית הימים. אני ירושלמי במקור ויצאתי להפגנות נגד כפייה דתית ואני בעד פתיחת מקומות בשבת. אבל הדרך שבה הרבנות המקומית פעלה, ועם חיוך, זה עשה את ההבדל. זה המסר המשפחתי שלנו. אם כל אחד ינהג בצורה כזו ויושיט יד יהיה הרבה יותר נעים במדינה שלנו".

לא ליהודים בלבד

את קיום החלקה האזרחית בבית העלמין המקומי יש לזקוף בעיקר לזכות יוסה ירמיהו, איש "שינוי" שהיה חבר במועצת העיר במשך שנים, וגם חבר בעמותת "מנוחה נכונה" הארצית. יורשו, אבי אלבז, רואה את הצד החיובי אבל סבור שלמרות כל הרצון הטוב, מצב החלקה עדיין רחוק מלהשביע רצון. "במחלקת הדת לא היה אזכור לקבורה אזרחית"" הוא פוסק השבוע, בביקור משותף עימנו במקום. "לא באתר העירייה והנושא לא הוזכר בפני מי שהתקשר. מיד החלו בפרוצדורה הרגילה. לחצתי שהחלקה האזרחית תהיה רשומה ומוכרת באתר ויופיע שלט על השער. גם לא היה שער לפני כן. בהתחלה החלקה הייתה מוזנחת מאד. לאחר מכתבים ושיחות עם מנכ"ל העיריה יורם כרמון חל שיפור, זאת לאחר מספר ביקורים שלי בחלקה. שימי לב שהחלקה הזו מורחקת כאילו הם  'מוקצים'. אבל דאגתי לפחות שזה יהיה מקום מטופח ומסודר כי יש לכבד את המקום ואת הנקברים".

אתה יודע שכמעט אף אחד לא רוצה את זה…

"אמנם אין ביקוש רב, אבל חייבים שתהיה האפשרות הזו למי שמסורת ומנהגי הדת אינם נוגעים לו. החשיבות היא לדאוג לשוויון. אין ביקוש כי לא יודעים על המקום. ברוב המקומות בארץ אין חלקה אזרחית ובניגוד לרוב המקומות בהן חברת קדישא אחראית על נושא הקבורה העירוני – אצלנו כל שנה מתקיים מכרז וזוכה חברה פרטית שאינה חברא קדישא. זו אדמת העירייה ולא צריך לשלם לחברה פרטית שעושה מסחרות. חוויתי את זה באופן אישי במקום אחר בארץ, עם מוות מהצד של אשתי. החוויה האישית שלי עם חברת קדישא שם היא דוגמא לשחיתות ולאטימות שלהם, ועוד בזמנים הכי כואבים. נכון שבמודיעין הדברים לא מתנהלים בצורה כזו ובאמת מתנהלים בצורה יפה ומכבדת, אבל חשוב להמשיך לשמור על חופש הבחירה ושזה לא ישתנה".

אתה שם לב שרוב האנשים שקבורים פה אינם יהודים?

"יש נוצרים שהם אוהבי ישראל יותר מכאלה שמכנים עצמם יהודים ויהדותם מבחינתי מוטלת בספק. יש אזרחים שאינם יהודים ותורמים למדינה והם יותר חשובים לי מאשר פרזיטים שלא עושים כלום. את מי שתורם צריך לטפח ולתת להם הזדמנות שווה". 

אתה עצמך מעוניין בקבורה אזרחית כאן?

"כן, מאד נחמד פה ושקט. אין לי שום בעיה עם זה ואף הייתי מעדיף זאת כך. אין לי מחשבות על מה קורה בעולם הבא ואפשר גם לערוך טקס משפחתי ואישי גם עם אמירת קדיש ולאחר מכן לשבת שבעה מבלי רב שינהל את העניינים. מה שחשוב שכל אחד צריך לנהוג לפי אמונתו ועל פי השקפת עולמו הפרטית. זה מה שיפה פה. יש אפשרות בחירה ולא רק על פי מה שהרבנות קובעת ואומרת שיש לנהוג".

גם אישה יכולה להספיד

חיזוק לפתיחות של הרבנות המקומית מגיע מכנרת שריון, רבת הקהילה הרפורמית יזמ"ה. "אני חושבת שקבורה אזרחית היא רבת משמעות כשהעיר לא מכילה זרמים וגישות שונות ביהדות כמו אצלנו", היא אומרת. "במודיעין התברכנו ברבנים קשובים שמכבדים את רצון המשפחות וזה לא מובן מאליו. בעיר שלנו יש מקום לכל הקולות השונים וזה נושא פחות בוער".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כל לוויה שערכנו של אדם מהקהילה שלנו בבית העלמין – הרבנות הסכימה שאנחנו נערוך את הטקס והם נתנו כבוד לגישה שלנו. ההבדל העיקרי בטקס לוויה של מישהו מהקהילה שלנו, הקהילה הרפורמית, הוא בכך שאין אפליה בין נשים לגברים. יש שוויון בין המינים. באחת הלוויות המשפחה ביקשה ליווי מוזיקלי מכובד ובטעם, ולא הייתה שום בעיה עם זה. הטקס שלנו, בדומה לטקס האורתודוקסי, נעשה מתוך כבוד למסורת היהודית ולמה שנהוג בה".

במה מודיעין שונה מערים אחרות?

"בערים אחרות היו לי חוויות טובות כמו במודיעין והיו מקומות שלא הסכימו שמישהו מהקהילה שלנו ינהל את הטקס, או שלא הסכימו כי אישה תישא הספד ברחבת ההספדים הראשית אלא רק ליד הקבר. זה מאד תלוי מי עורך את הלוויה. גם אם מדובר באותה עיר ואותו בית עלמין". 

מחלקת הדת בעיריה חושפת: כך קוברים אצלנו בלי בעיות

מתי נפתחה חלקת הקבורה האזרחית בבית העלמין בעיר? מה הוביל לכך?

"בשנת 2006 החליטה העירייה להקים בית עלמין אזרחי בדומה לנעשה בערים אחרות".

איזו חברה אחראית על שירותי הקבורה בעיר?

"עיריית מודיעין היא האחראית על כלל שירותי הקבורה בעיר ויש לה גם רישיון לכך. שירות הקבורה והחלקה הוא ללא תשלום עבור תושבי מודיעין שנפטרו הזכאים להיקבר בבית העלמין. אם התושב נפטר בבית חולים שלא מוכר על ידי ביטוח לאומי כבית חולים של העיר, העברת הגופה היא על חשבון התושב".

כשמישהו מחליט לקבור את הנפטר בקבורה אזרחית אל מי עליו לפנות?

"אל מחלקת הדת שבסמכותה מעבירה לקבורה את תושבי העיר".

כיצד מתנהל טקס הלוויה בקבורה אזרחית?

"כרצון המשפחה. העירייה שוכרת שירותי קבורה והחברה מבצעת גם קבורה אזרחית. טקס הקבורה מתחיל ברחבת ההספדים. לא כולם נקברים בארון אלה על פי רצון המשפחה".

באילו בקשות נתקלתם בלוויות אזרחיות שאינן נהוגות בקבורה המסורתית? מה מותר ומה אסור?

"בקבורה בכד. שורפים את הגופה, מעבירים את האפר לכד וקוברים את הכד. אין איסורים או הגבלות. הטקס והקבורה נעשים בהתאם לרצון המשפחה".

מה עלות חלקת קבר בחלקה האזרחית למי שאינו תושב העיר?

"לא נהוג לקבור בעיר, בכל בית העלמין, בן אדם שאינו תושב העיר למעט קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עד היום לא היו פניות של אזרחים הרוצים להיקבר בחלקה זו שהיו מחוץ לעיר".

ברוך בוכניק, מחזיק תיק שירותי הדת במועצה, למה לא מקבלים "אורחים"?

"זו החלטה עירונית שלא לקבור גם בחלקה האורתודוכסית וגם באזרחית מי שהוא לא תושב העיר. בחלקה האזרחית, גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של תושב העיר לא יוכלו להיקבר בה ולכן אין מחירון לחלקה כזו. אם היינו מאפשרים קבורה במודיעין לכל תושב מחוץ לעיר זה היה יוצר לחץ וצפיפות כי המחירון אצלנו זול יותר מירושלים לדוגמא וזה היה פוגע בתושבי העיר. אנו נמצאים בפני תהליך משמעותי של הרחבת בית העלמין, בוודאי שגם הרחבת החלקה האזרחית תעלה על שולחן הדיונים. נבחן ונלמד את הנושא ובהתאם לכך תעשה ההרחבה".

מדוע יש צורך להרחיב את בית העלמין?

"העיר מתחילה להזדקן. רק ביומיים האחרונים נערכו שש לוויות. בעשור הבא לצערנו מספר הלוויות יגדל וזו אחת הסיבות להרחבה".