חקירות החשודים ברצח בדומא ואירועי "חתונת הדמים" החזירו את הפוקוס הציבורי לנעשה בתוך הציונות הדתית. התנועה הלאומית הגדולה, ששורשיה ב"הפועל המזרחי" והמפד"ל ההיסטורית, מוצאת את עצמה בימים אלה בעימות חזיתי עם גורמים קיצוניים שצמחו בשוליה, ומשחירים את פני כל המחנה.

כרבע מתושבי מודיעין הם דתיים. רובם ככולם חובשי "כיפות סרוגות". מצביעים ל"בית היהודי", שולחים את הצאצאים לבני עקיבא ולישיבות (בעיר ומחוצה לה), ועם זאת מייצגים את הפן המתון של "המגזר". אולי בגלל ריבוי העולים מצפון אמריקה, אולי בגלל המעמד הסוציואקונומי הגבוה, אולי בגלל החיבור הטבעי והקולח לתושבים החילונים של מודיעין. כך או כך – לרבים מהם השבועות האחרונים לא הוסיפו בריאות, כמו שאומרים.

הילה שי-וזאן, חברת מועצת העיר ואשת הבית היהודי, מתייצבת בגאווה מאחורי דבריו האחרונים של ראש מפלגתה, נפתלי בנט. כשאנחנו שואלים אותה על "חתונת הדמים" היא פוסקת: "אני רואה בתופעות כאלו, של מרד במדינה כמדינה דמוקרטית, דבר פסול שצריך להוקיע מהבסיס".

עם כל הצער, הנערים האלה יצאו מתוך הציונות הדתית…

"לצערי הם באמת יצאו מהציונות הדתית. אבל הם לקחו את הערכים איתם גדלו מאה צעדים לכיוון לא נכון. הם לא מבינים שהיסוד שלנו להצליח כמדינה הוא הבסיס הדמוקרטי".

איך את מרגישה עם ההתייחסות אליהם כ"עשבים שוטים"?

"אני ממש לא מסתפקת בלומר 'עשבים שוטים'. דרושה כאן עבודה מאוד רצינית של חינוך. גם ברמת המעגל הקרוב של משפחה, קהילה ובתי ספר וגם ברמה שמערכת החינוך צריכה למצוא את הדרך להגיע אליהם".

איך את מרגישה לגבי דעות קיצוניות שנשמעות מתוך המפלגה אליה את משתייכת?

"אם יש משהו שאפשר לומר על הבית היהודי כנגזרת של הציונות הדתית, זה שהבית היהודי בשנים האחרונות מהווה יציאה מאותה שבטיות. הבית היהודי הרחיב את הציבור שהוא מייצג עם חילונים ודמויות שפעם לא נראו במפלגות כמו המפד"ל. כמובן שכאשר אתה מרחיב את המפלגה יש בה קשת של טיפוסים. עם חלקם אני מזדהה יותר כנבחרי ציבור ועם חלקם פחות".

טוענים כי הציונות הדתית מקצינה את עמדותיה עם השנים. פוליטית ודתית.

"אם מסתכלים ממבט כללי על הציונות הדתית אז רואים תופעות מאוד חיוביות. כמו שבעשור האחרון בני המגזר תפסו את מקומם של הקיבוצניקים כמובילים בשירות ביחידות המובחרות ובמטכ"ל. כנבחרת ציבור מקומית של הציונות הדתית אני בוחרת להתמקד במסה הגדולה, בתשעים ומשהו אחוז, שהוא ציבור נפלא שלוקח חלק בכל אורחות החיים של המדינה. לא רק אלה המגדירים את המדינה כדמוקרטית".

אז התמונה המצטיירת בתקשורת וברשתות החברתיות לא תואמת את המציאות?

"אתה שומע רק את אלה מהצד הימני יותר או השמאלני יותר. יש לי המון חברים שהתחנכו אצל רבני הגוש (גוש עציון. ע.ק), שהם בשר מבשרה של הציונות הדתית והם נמצאים הרבה יותר מרכז או שמאלה מזה על המפה הפוליטית. אולי באופן טבעי, מכיוון שבנט הוא מאוד ימני, אז הבית היהודי נתפסת כמפלגה עם דעות ימניות יותר ממה שהיה נהוג לייחס פעם לציונות הדתית. מה שאתה רואה מבחינת הבעייה שיש לנו כמדינה בשיח הציבורי, זה חוצה דת. זה לא קשור בכלל לדתיים או חילוניים. יש לנו בעייה בסיסית בשיח, ביכולת לקבל את השונה ולהפגין סובלנות".

הרב איתמר חייקין. "אסור לנו להגיד שאלה מקרים בודדים ושזה 'עשבים שוטים'"

אולי הבעיה היא שזה חודר גם למערכת החינוך של הציונות הדתית?

"זה חודר ואני כאמא מרגישה מול הילדים צורך לטפל בזה. למנוע אמירות גורפות כלפי ציבורים שונים. יש בעיה כללית של חוסר סובלנות כלפי השונה, בדומה למה שהיה בזמן מבצע צוק איתן. אז, כל דעה שהושמעה ונתפסה כלא פטריוטית או מיליטנטית מספיק, היה קשה לקבל אותה. הבעיה הזאת היא משני צדי המתרס, כשרואים הקטנה של האחר ובמצב כזה הקול השפוי קצת נחלש".

אחד המשתתפים ב"חתונת הדמים" למד בעבר בישיבה התיכונית במודיעין. זה מעלה חשש?

"במודיעין יש נוער שבורך מכל הבחינות. גם במערכת חינוך מאוד פלורליסטית שיש בה הרבה אינטגרציה בין הציבורים השונים וגם נוער שבא מבתים טובים וערכיים. אני לא אומרת שלא ייתכן שגם פה יהיו עשבים שוטים. אבל במקרה של מודיעין, בגלל שהנוער בא ממקום טוב ומתחנך במקום טוב, לשמחתי נוצר כאן נוער שכלתן, ששואל ומבין והוא הרבה יותר מתון ומקבל את האחר".

ומה בקשר להקצנה הדתית במגזר?

"אם תלך היום לאולפנה במודיעין ותמדוד את אורך החצאיות של התלמידות, תראה חצאיות קצרות באופן בו כשאני הייתי נערה בחיים לא הייתי מעיזה ללכת ככה. אם הייתי באה עם חצאית שמגיעה עד הברך היו שולחים אותי הביתה. ואתה רואה את זה באולפנה ובכלל, גם בעובדה שהרבה יותר נשים דתיות הולכות כיום עם מכנסיים. אני כאמא וכחלק מהציבור הדתי וכנבחרת ציבור, לא מתרגשת מזה. אני רואה את זה כגלים שהולכים לכאן ולשם. ממש אין תופעה של הקצנה דתית. קח את בני עקיבא לדוגמא. הייתי נערה בזמן רצח רבין ולאחריו היינו נורא עסוקים בחשבון נפש, באיך קרה שהרוצח יצא מתוכנו. מאוד החרשנו אז ולא היינו בכלל בשיח הציבורי. היום בני עקיבא היא אחת היוזמות העיקריות מדי שנה של האירוע לזכרו של רבין בכיכר. פעם בני עקיבא באמת הייתה תנועה ימנית יותר. היום הם אומרים 'לא ניתן ידינו שדברים כאלה יקרו שוב'".

מפגש עם "שלום עכשיו"

חדי העין שצפו בסרטון של "חתונת הדמים" הבחינו בתושב יצהר, שבעברו חבש את ספסלי הישיבה התיכונית של מודיעין. הרב שלום מלול, ראש הישיבה ומנהלה, מסתייג מכל קשר לדברים ומבהיר: "הוא למד כאן לפני שבע שנים למשך שנתיים בלבד ואינו תושב העיר. לא מדובר על תלמיד שהתחנך אצלנו במשך שש שנים, אלא היה כאן לתקופה מסויימת שגם בה נעדר רבות מהלימודים. בסך הכל הוא זכור כבחור טוב שלא עשה רושם קיצוני. אני לא יודע מה קרה לו לאחר שעזב את הישיבה".

ואיך אתה מרגיש עם תופעות כאלו שיוצאות ממקומות המשוייכים לציונות הדתית?

"קודם כל אני מגנה מכל וכל. זאת לא דרך תורת ישראל ולא הדרך של עם ישראל. אבל אני בכלל לא חושב שאני צריך לגנות את זה. זאת הרי התנהגות פסולה ולא מוסרית בעליל, וברור לכל בר דעת  שהיא משוללת כל קשר לחינוך יהודי-ערכי. המדינה צריכה לחשוב איך היא נותנת מענה. נער הוא נער. צריך להוביל ולנתב אותו. המדינה עסוקה בלגנות ולהזדעזע במקום לחשוב איך פותרים את זה".

הילה שי וזאן. "לשמחתי נוצר כאן נוער שכלתן, ששואל ומבין והוא הרבה יותר מתון"

מה התחושה שלך כיום כמי שאחראי שמכאן לא ייצאו אותם "עשבים שוטים"?

"לעולם יכול להיות שייצא תלמיד כזה מכל מקום. תלמיד שלא קיבל את הרוח החינוכית של המוסד. אם חס ושלום אתבשר יום אחד שתלמיד שלנו עשה עבירה כזאת או אחרת, כמובן שאצטער ואבכה, אבל ברור לי שזאת לא דרכנו. העמדנו עד היום למעלה מ-1,100 בוגרים מדהימים, שעושים חיל בכל תחום. אני תמיד בהיכון שיכול להיות שאשמע על תלמיד שסטה מהדרך ועשה משהו, כי בכל זאת יכולים לקרות מקרים בהם לא כל המסרים שלנו חודרים לכל תלמיד".

הרב מלול מספר בגאווה על נתוני הגיוס של בוגרי הישיבה, שעומדים לדבריו על 98% גיוס, מתוכם 76% המשרתים בקרבי ו-16% המגיעים לדרגות קצונה. "זאת גאווה וזה לא נוצר מהאוויר. זה מגיע מדרך חינוכית שמחנכת לערכים של אהבת אדם, חסד ונתינה למען המדינה בתור אנשים טובים, בעלי אמונה ותורה השמים דגש על שירות הכי משמעותי שאפשר".

עד כמה התלמידים בישיבה חשופים לחברה המעורבת ולמגוון הדעות הקיימות בישראל של היום?

"החבר'ה כאן מקבלים חשיפה לעולם מגוון. ממפגשים עם ערבים ודרוזים ומעגלי שיח בנושא דו קיום, מפגשים של דתיים-חילוניים ועד מפגשים עם אישים כמו יו"ר שלום עכשיו, שהגיע לישיבה להרצאה. יאיר לפיד הוזמן ושלמה גרוניך יגיע לכאן בחודש הבא. היינו במגעים להביא לכאן את אביב גפן בעבר, עד שהוא יצא באמירות מאוד קיצוניות על ראש הממשלה. מעשה שמבחינתי, בלי קשר לדעותי, לא מכבד את מוסדות המדינה. תלמידים שלנו בכיתות י"ב יוצאים מדי שנה, במסגרת פרויקט 'מסע ישראלי', ליום שלם של מפגש עם החברה החילונית בתל אביב, בדגש על סיור ברחוב שינקין. הם מקבלים דף משימות הנוגעות לשיח שהם צריכים לערוך עם אנשים ברחוב בנושאים כמו 'מיהו יהודי' ואיך מגשרים על הפערים".

מה הם מגלים מהמפגש הזה?

"לפעמים הם באים ואומרים לי 'לא ידענו שאנחנו כל כך קרובים. חשבנו שהמרחק בינינו לבין החילוניים שפגשנו גדול יותר'. העשייה הזאת פותחת לתלמידים שלנו עולם עשיר כאשר אנחנו קוראים להם להתחבר ולאהוב את כולם. לא להסגר בדלת אמות אלא ליצור חיבור לאדם באשר הוא אדם. כאשר אנחנו עורכים פרויקטים של חסד, מראש אנחנו שוללים כל מחשבה לייעד אותם רק לחובשי כיפות. יש חינוך ערכי סופר עמוק והם עוברים כאן חוויות ערכיות עמוקות, לא רדודות. מי שסיים כאן י"ב קיבל חבילת תובנות לחיים".

נתקלתם בהתנגדויות, מצד תלמידים או הורים, למפגשים האלה?

"בקול רם, אני מעולם לא נתקלתי בהתנגדות למפגשים עם שאר מגזרי האוכלוסיה בישראל. הישיבה פה מייצגת קו של שפיות. אנחנו שואבים כוחות מהרב קוק, הרב דרוקמן וכדומה, אשר שידרו כל חייהם  אהבת אדם. זה משהו שכבר חוסך את ההתנגדויות בגלל שאתה מראש מגיע עם תפיסה ערכית אוהבת אדם באשר הוא".

אתה רואה הקצנה פוליטית ודתית במגזר?

"אני לא רואה הקצנה בחברה. יש תופעה של שבטיות וחברות שמתחילות להתנהל בתוך בועות וזה עצוב וזה סיכון. החבר'ה כאן ממש לא חיים בתוך בועה. הם גדלים עם עין אחת שמסתכלת לתורה ועין שנייה שמתאימה את עצמה למציאות עכשווית  בחברה רב-גונית. בעיני הם מקבלים ראייה טובה של המציאות ואנחנו נזהרים שלא ייכנסו לכאן רוחות רעות".  

ראיתי והזדעזעתי

מי שעוד אמון על המשימה לחנך דורות של תלמידים מהמגזר הציוני-דתי במודיעין הוא הרב איתמר חייקין, מנהל בית הספר העל יסודי אמי"ת בנים. בשיחה עימו השבוע מספר חייקין כיצד נתקל בעצמו  בתופעות הדומות לאלו שנחשפו במהלך "חתונת הדמים": לפני כמה שנים הייתי בחתונה שיצאתי ממנה באמצע. השירים והסגנון התנהגות שהיה שם דומה מאוד למה שהיה ב'חתונת הדמים'. אני זוכר שאמרתי לאשתי שאני לא נשאר כאן אפילו דקה. זה זכור לי כזעזוע".

זה מטריד אותך כאיש חינוך?

"אלו תופעות שצריכות להטריד כל איש חינוך. המרקם החברתי שלנו יישמר רק אם נשמור עליו. אני מוטרד מזה, שואל שאלות של איך מונעים תופעות של קיצוניות. אנחנו חשופים כיום להכל. אני לא יכול לשלוט במה שהתלמידים נחשפים אליו. המענה הוא אידיאולוגיה ששמה במרכז את האדם, את תפיסת העולם כעולם מורכב".

מפחיד אותך שגם מכאן תצא קיצוניות?

"מחנכים תמיד צריכים לפחד. אסור לנו להגיד שאלה מקרים בודדים ושזה 'עשבים שוטים'. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים בעניין. יש לנו תפקיד חשוב להביא מסר של מתינות דתית. לא סתם אמי"ת בנים ואמי"ת בנות צמודים אחד לשני. אנחנו רוצים לחשוף את התלמידים למורכבות, לריבוי דעות ולא סתם הבאנו לכאן את השופטת דליה דורנר. מחנכים להבין שיש עוד דעות שצריך לכבד".

כיצד עושה המגזר הדתי לאומי חשבון נפש?

"קיצוניות לא צומחת מכלום. היא מגיעה ממקום שאיפשר את זה. אסור לנו להתעלם ולהגיד שזה קרה ולא קשור אלינו, אלא לשאול מה עושים כדי שזה לא ייקרה שוב. המענה מבחינתנו הוא הערכים שאנחנו נותנים לתלמידים שלנו".

"אין הקצנה דתית"

א', תושבת מודיעין ואם לילדים, נמנית עם משפחתה על המגזר הדתי לאומי. בנה למד בעבר בישיבה התיכונית ובתה מתחנכת באולפנה בעיר. מבחינתה, אין לה שום צורך להתנצל או לגנות. "בניגוד לרצח רבין שהפך אותי לגמרי, זה לא הופך אותי. אני לא מרגישה שייכת לזה בשום צורה. זה לא שייך אלי ואני לא מרגישה צורך להתנצל על מה שקורה שם".

והעובדה שהמקרים האלה ממשיכים להגיע מהמגזר?

"הציונות הדתית היא כבר מזמן יותר ממגזר אחד. יש דתיים לייט ויש חרדל"ים. יש פה פערים מאוד גדולים. אנשים לא אוהבים את המונח 'לייט', אבל חלק גדול מהציבור הדתי במודיעין הוא מה שאורי אורבך קרא לו 'דתיים נורמליים'".

את לא רואה הקצנה דתית במגזר, בדוגמאות כמו ריקודים בהפרדה למשל?

"ממש לא. לטעמי זה ניתוח מאוד מוטעה. אני לא רואה הקצנה דתית במודיעין. אני חושבת שלהיפך, יש כיום הרבה יותר פתיחות מבעבר. אני זוכרת שכבר לפני עשרים שנה בנות עקיבא היו רוקדות עם אור אולטרא סגול מטעמי צניעות. זה קיים כבר שנים ועולה עכשיו יותר לדיון ציבורי בגלל שיש דרישה לדיון כזה. זה אולי יוצר רושם של הקצנה, אבל זה בדיוק להיפך".

"לטפל ביד קשה"

כמו א', גם מיכאל חרל"פ, סגן ראש העיריה, לא רוצה להתנצל. "אנו גאים להיות שייכים למחנה לאומי גדול שחשוב לו מאד אחדות העם וחיים במדינה יהודית ודמוקרטית", הוא אומר. "זו גם הסיבה שאנחנו לא חושבים שצריך לעשות חשבון נפש בעקבות כמה עשבים שוטים, שאינם מייצגים את הציבור הדתי. אבל כן צריך לטפל ביד קשה בכל אלה שמסיתים נגד המדינה וכן יש לגנות ביחד עם כל תושבי העיר, דתיים וחילונים כאחד, את כל המעשים המופרעים של פגיעה בכבוד האדם ופגיעה בערכי הדמוקרטיה והיהדות.  וכן יש לפעול בכל מערכות החינוך כדי להמשיך ולהטמיע ערכים של אחדות העם ומניעת אלימות. לא ראינו בקשה של חשבון נפש משלטונות האוניברסיטה לאחר שמרצה בכיר קרא לשרה בממשלה 'חלאה ניאו נאצית'. לא ראינו בקשה של חשבון נפש מצד מגזר שקרא קריאות גנאי בימי מלחמת 'צוק איתן' נגד חיילי צבא הגנה לישראל, אבל מופתעים לראות בקשה לחשבון נפש בעקבות עשבים שוטים שאינם מייצגים כלל וכלל את הציבור הדתי".

בתמונה הרב שלום מלול ותלמידיו בישיבה.  (צילום באדיבות הישיבה התיכונית)