זה לא היה בתיכנון של הרב נוימן, אבל ההפתעה היתה גדולה. כבר חצי שנה שהרב, המנהל את בית חב"ד ברובע מכבים-רעות, מנסה לקבל לידיו את המגרש הפנוי ברחוב האורנים 10, סמוך לשני בתי הכנסת האשכנזי והספרדי שפועלים ברעות שנים רבות. התוכנית של הרב נוימן היתה להקים במקום שני מבנים: האחד יכלול בית כנסת גדול שיחליף את  בית הכנסת הקטן והצפוף שפועל במקלט ברחוב הלבונה ברעות והמבנה השני יכלול אולם אירועים ומקום לפעילות חברתית וקהילתית.

על פי תקנון רובע מכבים-רעות, הקצאות קרקע ובקשות מסוג זה חייבות לקבל כצעד ראשון את אישורו של ועד הרובע. כך הגיעה הבקשה לשולחנו של כפיר כהן, יו"ר ועד הרובע, שהעלה את הדיון בישיבת הוועד האחרונה. לקראת הדיון כינס הרב נוימן קבוצת תומכים גדולה שתבוא להפגין נוכחות בישיבה. כפיר כהן יו"ר הועד שאולי הריח שזה יילך לכיוון של עימות חזיתי, הודיע בתחילת הדיון "היום לא נקבל החלטה ולא נצביע".

בדקות הראשונות של הדיון לא ניכר היה שעומדת להתחולל דרמה. הרב נוימן הכין את נאום הבקשה, סידר את סעיפי הבקשה והמתין להזמנתו לדבר בפני חברי הועד. אלא שכשהרב נוימן קיבל את אישור הדיבור להציג את עמדתו והחל בדבריו, היתה כבר תחושה שמשהו עומד להתחולל. כמה תושבים בני הקהילה התימנית ברעות, שבדרך כלל לא מגיעים לישיבות הועד, הופיעו לפתע לדיון והתיישבו סמוך לדלת הכניסה לחדר.

הרב נוימן עלה לדבר ופתח בדברי שבח לחברי הוועד: "אני שמח להיות כאן ומביע הערכה אמיתית לחברי הועד על עבודתם המסורה ועל כך יישר כח. אני מבקש להציג את הבקשה שלנו. לפני שמונה שנים, כשהגענו לרעות, מצאתי כאן קהילה פתוחה ונכונה לקבל כל אחד ואחד בצורה חופשית ועם הרבה הערכה והכלה. העובדה הזאת מלווה אותי מתחילת עבודתי כאן ברובע".

הרב נוימן הלך על קו מפוייס של פתיחות לכל מגזרי התושבים ברובע: "שמחתי לראות כאן קהילה פתוחה לכולם, מקבלת את כולם ופועלת למען כולם, חילונים, מסורתיים, דתיים, וכולם. לפני חצי שנה פנינו ליורם כרמון מנכ"ל עיריית מודיעין ואמרתי לו: 'אנחנו כאן קהילה שהולכת וגדלה והגיע הזמן להסדיר את עניין בית הכנסת והמרכז הרוחני שלנו'. כרמון הסכים ואמר לי 'תגישו בקשה מסודרת לוועדת ההקצאות של העירייה, בבקשה שכל הפעילות של חב"ד תהיה מסודרת, ונתחיל להזיז את העניין".

הרב נוימן ציין כי באותה עת, אמר לו כרמון כי יש מגרש המיועד על פי תוכנית בניין עיר (תב"ע) לכך במתחם בתי הכנסת ברחוב האורנים ברעות "ולכן אישרו לנו להגיש את הבקשה על הקצאת קרקע באותו מתחם ברעות, שם פועלים כבר שני בתי הכנסת הספרדי והאשכנזי, וכך עשינו. הגשנו בקשה מסודרת כולל תוכנית אדריכלית להקמת שני מבנים, האחד לבית הכנסת והשני לפעילות קהילתית וחברתית".

ברגעים אלה כבר ידע הרב נוימן כי בני הקהילה התימנית ברעות, גם הם לוטשים עיניים לכיוון המגרש. האמת היא שהתימנים התחילו בהליכי כיבוש המגרש כבר לפני יותר מעשרים שנה, אבל הסתבכו בעניינים שאליהם עוד נגיע בהמשך.

בינתיים הרב נוימן, כאיש ציבור משופשף, ידע שעליו להותיר רושם טוב על חברי הועד, וכמו במערכת בחירות נשא נאום חוצב להבות על יתרונותיה של תנועת חב"ד ועל פעילותה ברובע מכבים רעות. "ומדוע אני חושב שהבקשה ראויה ומשרתת את כלל תושבי רעות? ראשית – המקום צבוע כבר בתוכניות לבתי כנסת בתוך התב"ע. כלומר כשהקימו את רעות היה ברור כי המגרש מיועד להקמת בתי כנסת ולא מבנים אחרים. שנית – אופי הפעילות שלנו נוגע לכל סוגי האוכלוסיה ביישוב, חב"ד היא תנועה פלוראליסטית, והמקום שלנו משמש את כולם, אין אדם שמרגיש לא בנוח כשמגיע אלינו, גם אם הוא חילוני. גם כאלה שלא מרגישים בנוח בתוך בתי כנסת, אצלנו הם מרגישים חופשיים. לכן רבים מהתושבים ברובע גם החילונים, מקיימים אצלנו את הבר מצוות בשבתות לילדים, ונהנים מאווירה ומאור פנים מיוחד עם הכלה אמיתית. שלישית – יש לנו את היכולת הכלכלית וכבר גייסנו את הכסף להקמת בית הכנסת. אני יכול לומר בצורה מרגשת, שתושבים במכבים ורעות שילמו, העניקו לנו אפילו ירושות משפחתיות וכספים לטובת הנצחת יקיריהם, והצטבר אצלנו סכום כסף שמאפשר לנו כבר היום להקים את בית הכנסת. אלה שלוש הסיבות שהופכות את הבקשה ללגיטימית, ומן הראוי שועד הרובע יאשרה ויעבירה לעירייה".

אייל הנדלר, חבר מועצת העיר ותושב מכבים, בעצמו פעיל בקהילת חב"ד ברובע, סיפר על החששות בפעם הראשונה כשראה שחב"ד נכנסו למכבים-רעות: "לפני כמה שנים עברתי במרכז המסחרי ולפתע ראיתי 'דוס' מסתובב במרכז רננים. נדהמתי ושאלתי מה זה. אמרו לי בית חב"ד נפתח במכבים. הייתי בהלם ואמרתי 'זה טירוף, בשביל מה צריך בית חב"ד במכבים?' אבל היום אני משוחד. לאחר שהכרתי את בית חב"ד ואני משתתף בפעילות בצורה קבועה, ויודע שלמרות שאנחנו יישוב חילוני, בית חב"ד במכבים תורם לכל הקהילה".

מסורת תימנית. גם בשנת 2016 (צילום ארכיון לע"מ)

מכאן המשיך הנדלר לתאר את התנהלות הקמת בית הכנסת: "הצעתי לרב נוימן שתוקם עמותה שתקבל את ההקצאה של הקרקע וכדי שהעמותה באמת תהיה שייכת ליישוב, מן הראוי שלפחות מחצית מחברי העמותה יהיו תושבי רעות ומכבים ולא רק אנשי כפר חב"ד וכך אכן קרה ולכן יש לבית חב"ד לא פחות מחמש מאות תומכים שחתמו על הבקשה לקבל את הקרקע".

זה היה "שטח ירוק"

את המתחם תיכנן האדריכל המקומי צביקה תמרי והוא כולל שני מבנים נפרדים. האחד לבית כנסת והשני לאירועים ציבוריים. כדי לחזק את תחושת השייכות, מתכנן הרב נוימן להקצות לפחות 40% מזמן הפעילות של המבנה הקהילתי לפעילויות של כלל הקהילה, בלא קבלת תמורה כספית ולרווחת כלל התושבים.

ואכן בחב"ד יודעים ומכירים את מצוקת המקום בכל הקשור לפעילויות הקהילה, אם של תנועות הנוער או עמותות אחרות, ולכן הקצאת כמעט מחצית הזמן לפעילות ציבורית כללית, היא נשק יום הדין שנועד להקל על קבלת ההחלטה של חברי הועד: "זה טוב מאד שהבניין השני שיהיה בעל שימוש מגוון יספק אפשרויות לפעילות רבה של התושבים, לא סתם חמש מאות מתושבי הרובע חתמו על הבקשה להקצאת הקרקע, אני חושב שזה יהיה טוב לקהילה", אמר הנדלר.

אך כאמור, התימנים קיררו קצת את האופוריה שהחב"דניקים יצרו, כשהדיון החל להיראות יותר ויותר כמו משפט שלמה או קרב משפטי מול סוללת שופטים. יוסי חזאי, גבאי בית הכנסת התימני שפועל כיום במקלט ברחוב קשת ברעות, לא התרגש מדברי הרב נוימן ותומכיו ופתח בנאום הגנה על חלקת האלוהים שלו, כלומר על המגרש ועל הקהילה התימנית: "דבר אחד הרב נוימן לא אמר וזה שהקרקע הוקצאה כבר לבית הכנסת התימני!", פסק. בחדר הושלך הס, גם חברי הוועד וגם תומכי חב"ד נדרכו וחזאי המשיך: "כבר לפני שנים רבות הגשנו בקשה לוועדת ההקצאות לקבל את הקרקע. הכל היה מוכן ורק את הכסף היינו צריכים לגייס. ניסינו, אבל היתה לנו בעיה עם תורם שהבטיח לתרום להקמת בית הכנסת התימני ואני מודה שפיספסנו אותו ולכן אנחנו עובדים עכשיו על תורם חדש". 

חזאי המשיך: "בעירייה אמרו לנו שנמשיך, הקרקע כאן וממילא לא בונים עליה עכשיו כלום. רבותי, יש מקום אחד להקמת בית כנסת נוסף וזהו המגרש ברעות! לבית חב"ד יש הרבה אופציות לפעילות. גם במודיעין וגם במקומות אחרים. לאו דווקא ביישוב רעות. הקרקע הובטחה לנו ולכן אני חושב שהבקשה של חב"ד לקבל עכשיו את הקרקע צריכה להידחות".

חבר בקהילה התימנית הוסיף: "הכנו את הקרקע ויש לנו תוכניות, אפילו קיבלנו כבר אישור מרשות העתיקות שהקרקע נקיה מעתיקות ושניתן לבנות עליה. במקור זה היה שטח ירוק והפכנו אותו בתב"ע לשטח עבור בית כנסת עוד כשרעות הוקמה. פירסמנו לפני שנים שאנחנו עומדים להקים כאן בית כנסת, כי זה מחייב לגבי קבלת התנגדויות מהתושבים, כך שכולם ידעו שיש תוכניות לקהילה התימנית לגבי המגרש הזה. זה היה לפני עשרים וחמש שנים, והיתה הסכמה של ספקטור כראש המועצה ושינינו את הייעוד, עבדנו על התוכנית".

"יש כבר בית חב"ד במודיעין"

מקס איטה, חילוני תושב רעות שמגיע לפעילויות של חב"ד במכבים: "מי שלא מכיר בקרוב את חב"ד אולי חושש מפעילות החזרה בתשובה, אבל אני יכול לומר לכם שזה רחוק מזה. אני יכול להרגיע את התושבים. חב"ד פועלת בכל תחומי הקהילה והפעילות הזאת טובה לכל הקהילות גם לקהילה התימנית. זו פעילות שמכילה את כל הקהילות ביישוב, ולכן צריך לנצל זאת לטובת הקהילתיות ביישוב שלנו".

אבל לא כולם הסכימו, כך עדי תושב רעות: "אני מתנגד לעוד בית כנסת. זה ביזבוז כספי ציבור וגם כספי תורמים. בתנועת חב"ד יש  מיסיונריות, לא יעזור כלום. יש לי חתן גרוזיני, ומה יקרה כשהוא ירצה בית כנסת גרוזיני? ואשתי הולנדית אז למה לא בית כנסת הולנדי… מספיק! השתגענו לגמרי. הרי בימי חול מגיעים לבתי הכנסת בקושי מניין מתפללים!".

אהרון רצאבי תושב רעות וחבר הקהילה התימנית: "הרב נוימן הוא שכני בדו שלי ואני מכבד אותו מאד, אבל במקור בית הכנסת הספרדי והאשכנזי היה מיועד להיות בית כנסת ורק בלחץ הספרדים חצו את בית הכנסת אחד לשניים. אנחנו התימנים היום במקלט שלנו כבר שבע עשרה שנים, ומה לעשות, התימנים לא יודעים להתפלל עם הספרדים ועם האשכנזים. אלה נוהגי תפילה אחרים ושפה אחרת. לכן הקצו כבר לפני עשרים שנה את המגרש עבור הקהילה התימנית. נכון שהיתה לנו תקלה עם גיוס הכספים. לנו אין יכולת כלכלית מול חב"ד, שהיא עמותה ענקית המסוגלת להביא הרבה כספים. אבל נתמודד עם זה ונגייס את הכסף, לכן אני מתנגד להקצאה הזאת לחב"ד".

יחיאל רצאבי, תימני כמובן, הפתיע דווקא בתמיכה בבית חב"ד: "באתי לתמוך דווקא ברב נוימן ולא הכרתי בכלל את הסוגיה של בית הכנסת התימני. רק עכשיו התחוור לי שיש קהילה מצומצמת תימנית כאן, אני מתפלל בבית הכנסת הספרדי, אבל נכון הוא שבמנהגים אנחנו שונים. אצל התימנים הקריאה שלהם היא האמיתית בתנ"ך וגם הניקוד הוא אחר. אני חושב שהרב נוימן ישמח בבית כנסת של חב"ד, אבל אני חש שהתימנים מרגישים שביצעו כאן מחטף כי הם לא הספיקו לגייס כסף. אז תנסו למצוא פשרה כדי שהקהילה התימנית לא תרגיש מקופחת".

יעקב גבע תושב הרובע: "לא הייתי מודע בכלל לסוגיה ואני לא מבין מדוע צריך עוד בית חב"ד ברעות כשיש בית חב"ד במודיעין?, אנחנו הרי מודיעין מכבים רעות לא?"

דוד לוגסי, גם הוא תושב הרובע וחובש כיפה: "התפילה של התימנים זה עולם אחר לגמרי. אי אפשר להבין אותה, הולכים בה לאיבוד אבל זה להתאהב בסיגנון אחר לחלוטין, ואני כבר מבין את השיטה כי למדתי את העניין בשנתיים האחרונות. הקהילה של התימנים כאן חיה ונושמת ויש להם כאן פעילות קהילתית ענפה ואי אפשר להתעלם מהם. לכן אני אומר שצריך לשלוח את הרב נוימן ואת התימנים למחשבה יצירתית ושיגיעו להסכמות של שיתוף פעולה".

הרב נוימן התבקש לענות לתימנים וציין: "כשפניתי לעירייה נאמר לי שהשטח פנוי וחופשי להקצאה ושמעולם לא הקצו את השטח והוא תפוס או מסומן למישהו. אני חושב שהחמצנו כאן כולנו את העניין שהפעילות שלנו הלכה למעשה בפועל, היא עבור כל העדות והחוגים. אצלנו יש קיבוץ גלויות שלם". הרב נוימן ציין כי בימים האחרונים החל דיאלוג עם אנשי הקהילה התימנית "ויש דיבורים שאולי הם יסכימו שלא להגיש את הבקשה על הקרקע". 

בתמונה. בית הכנסת הקיים. האם בכלל צריך עוד אחד? (צילום אינגריד מולר)