הרב יעקב צ'יקוטאי ממליץ לתושבי העיר המתגוררים בבתים משותפים שלא לשלם את דמי ועד הבית במהלך שנת השמיטה הקרבה ובאה. זאת אם עבודות אחזקת הגינה המשותפת יימשכו גם במהלך שנת השמיטה.
בחוברת מהודרת שהוציא הרב בשם "השמיטה בגינות הנוי ובעציצים" הוא סוקר את הלכות השמיטה ומעניק שורת המלצות בבחינת "עשה ואל תעשה", בכל הקשור בטיפול בצמחים בבית ובגינה. החוברת יצאה לאור לאחרונה והיא מהדורה חדשה ומעודכנת של חוברת שכתב הרב לפני שבע שנים לקראת השמיטה הקודמת ושקיבלה אז את ברכתו של הרב עובדיה יוסף, שהרב צ'יקוטאי הוא חתנו (נשוי לבתו של הרב).
בראש השנה תשע"ה, כלומר בספטמבר הקרוב, תיכנס לתוקפה שנת שמיטה, ובעיר עמוסת פארקים ציבוריים, גינות ובניה חד קומתית, היה הכרח לספק לתושבים הדתיים של העיר המונים כרבע מכלל התושבים, הדרכה מעשית כיצד לטפל בצמחי הנוי בעציצים ובגינות שבבתים המשותפים.
אז ככה: מותר לנקות את חצר הגינה והבית מעלים שנשרו ומותר גם לאסוף שיירי עצים שנשרו ולאסוף את הלכלוך שהתפזר בגינה. מותר גם לנקות את השטח שליד הבית מקוצים, עקב הסכנה מנחשים ועקרבים, ומותר גם לכרות עצים אם המטרה היא להכשיר שביל גישה, דרך, גן משחקים או מגרשי חניה. מותר גם לחפור תעלות לצורך הנחת תשתית אינסטלציה, ביוב, או מים וכן לחפור חפירות לצורך הקמת גדר או לסתום בורות.
לעומת זאת – בעציץ שנמצא תחת כיפת השמים, כלומר בגינה או במרפסת, אסור לשתול כלום. אסור אפילו להניח דשא מוכן בגינה. כך גם באדניות הנמצאות על מעקה המרפסת וגם ברצפת המרפסת בחוץ. הן אסורות לשתילה.
הרב צ'יקוטאי קובע בהתייחסות מעניינת מאד כי אדם רשאי לשטוף את רכבו במים, אפילו אם המים מגיעים לבסוף לגינה ובעצם משקים את הצמחיה. הוא מסביר את ההיתר בכך שהאדם "לא התכוון להשקות את הגינה". ועוד בפרק ההשקייה בחוברת – הבשורה היא שבקיץ החם של מודיעין, יוכלו אלה המהדרין במצוות השמיטה לדעת, שמותר להם להפעיל מזגן, גם אם צינור הניקוז של המזגן מטפטף מים לגינה.
רק שלא תריבו
פרק מעניין במיוחד מתייחס לתשלומי ועד הבית בבתים משותפים. חלק מתשלום דמי הועד מוקדש לטיפול בגינות משותפות. כאן קובע הרב צ'יקוטאי באופן ברור ומוחלט כי "יש להימנע מתשלום עבור הטיפול בגינה בבית משותף". הוא מציין עוד כי "מוטלת חובה על כל אחד ואחד מהדיירים בבית משותף שיש להם גינת נוי משותפת, למנוע את שאר השכנים מלעבוד בגינה, עבודות האסורות בשנת שמיטה".
לפי הרב, "אם השכנים לא מסכימים לשמור על דיני השמיטה בגינה המשותפת, יש להימנע מתשלום עבור הטיפול בגינה". יחד עם זאת הוא מציין כי על הדייר להודיע לוועד הבית כי "כספו ניתן עבור עבודות אחזקה וניקיון הבניין". ובכל מקרה – "יש להימנע מריב וקטטה בעניין זה".
מי שעובר דירה במהלך שנת השמיטה רשאי להעביר את העציצים מביתו הישן לביתו החדש. אבל במקרה כזה מומלץ להניח תחת העציצים (בבית הישן, עוד לפני המעבר לבית החדש) צלחות פלסטיק שתשמשנה כתחתית וגם תהווה הפרדה בין הצמחיה בעציץ והאדמה. ובכלל לגבי עציצים קובע הרב צ'יקוטאי כי "עציץ הנמצא מחוץ לבית דינו כשתיל גינה ולכן חלים עליו כל דיני השמיטה".
עוד הבדל מהותי בין סוגי העציצים הוא נקב הניקוז שבתחתית העציץ. כך למשל עציץ שאיננו נקוב ונמצא בבית – לא חלים עליו חוקי השמיטה. כך גם עציץ נקוב שנמצא בבית, אבל שיש הפרדה בינו ובין הקרקע, תחתית, צלחת או מדף, גם עליו לא חלים דיני השמיטה. אבל עציץ שאיננו נקוב, המונח על קרקע לא מרוצפת ועליו בולטים לצדדים (כמו למשל אדנית שבה גדל צמח "נשפך" או עציץ תלוי) – כן חלים עליו דיני השמיטה.
קדושת הפרי
אוכלוסיית התינוקות במודיעין גדולה מאד לכן ישמחו האימהות לדעת שעל פי הרב צ'יקוטאי "מותר לרסק פירות וירקות עבור תינוקות וגם עבור זקנים". כלומר מי שאינם יכולים לאכול אוכל מוצק. מדובר כמובן בפירות וירקות שגדלו במהלך שנת השמיטה. ומה לגבי חובבי סלט ירקות? הרב מתיר לסחוט לימון של שנת שמיטה על סלטים וגם על דגים, "כיון שדרכו בכך".
לעומת זאת – מפירות של שנת שמיטה אסור לעשות מרקחת (כלומר ריבות ורטבים שונים) מכיוון שפירות וירקות של שנת שמיטה הם "קדושים". מותר לעשות ריבה רק מקליפות הפרי, אבל לא מגוף הפרי עצמו. פירות קדושים של שנת שמיטה אסור לזרוק לזבל, אלא אך ורק כשהם עטופים בנייר או בניילון. בכלל ממליץ הרב צ'יקוטאי לייעד בשנת שמיטה פח מיוחד שנועד לשאריות ירקות ופירות קדושים אלה.
הרב גם מתיר לאנשים הרגילים לקלף את הפרי שהם אוכלים, לקלף גם את פירות שנת השמיטה, אבל להיזהר שלא לקלוף גם חלק מהפרי. חל גם איסור לתת פירות של שנת שמיטה לגוי, או להשתמש במיץ לימון להורדת כתם.
כבוד הרב – מה לגבי רשתות המזון במודיעין? מי תקבל על עצמה את כללי השמיטה?
"בעוד שבוע וחצי נדע. פנינו לכל הרשתות הגדולות וגם לחנויות המכולת בעיר וביקשתי שיעבירו אלינו לרבנות העיר את החלטתם האם הם ידגלו בחומרת השמיטה או בהקלה, כדי שנוכל לפרסם רשימת ספקים מעודכנת".
אתה אומר בחוברת שיש להימנע מתשלום דמי ועד בבתים משותפים שבהם יש גינה משותפת…
"נכון. אם כמובן מטפלים ועובדים בגינה בשנת שמיטה. אבל מעל הכל עומדת ההנחיה שלא להגיע לידי ריב בין השכנים. הכל צריך להיות בהסכמה".
איפה אתה רואה את הבעיה הגדולה של שנת שמיטה?
"מי שצריך להיערך במיוחד אלה המשתלות במודיעין ויש כאן כמה. הן צריכות להיערך מבחינת שולחנות עבודה ושתילה ולהשתמש במצעים מנותקים שעליהם ניתן לשתול צמחים שיהיו מנותקים מהקרקע כפי שהשמיטה דורשת. אלה הרבה הכנות. פנו אלי משתלות וביקשו עזרה והדרכה".
איך עלה הרעיון לכתוב חוברת כזאת?
"לפני שנים כשעברנו לגור בבית חורון ונכנסנו לבית החדש, חודש לפני תחילת שנת השמיטה, באתי לרב עובדיה יוסף ושאלתי אותו כיצד לנהוג בשנת השמיטה בגינה החדשה. הרב אמר לי 'צא ולמד אל תשאל אותי. ואחרי שתלמד, פרסם חוברת בנושא'. וכך התיישבתי ולמדתי לעומק את כל דיני השמיטה ומבחינתי הוצאת החוברת היא הצוואה של הרב".
סיפרו לי במשתלה
כאמור – מי שמתכונן במיוחד לשנת שמיטה הם אנשי המשתלות, שנערכות כבר מזה זמן רב לשינויים. גם כאן מסתבר יש פטנטים לא מעטים שנועדו להקל על החיים ובעיקר לא לפגוע ברווחים במהלך השנה, ושהלקוחות הדתיים ימשיכו להגיע ולקנות.
דודו מורד, בעליה של משתלת "ניירובי" בשילת, מגלה כמה סודות מקצועיים ומסביר איך ניתן בכל זאת לשמור על דיני שנת השמיטה וגם להנות מצמחי הנוי והפרחים. "רוב העבודה נעשית על-ידי המגדלים ואנחנו מקבלים את הצמחים כשהם כבר מוכנים למכירה ועומדים בכללי שנת השמיטה. מעבר לכך אנחנו מסייעים בדברים נוספים. כמו דשן שמתפרק באופן איטי מאד ומספיק לשנה שלמה. כלומר – מי שידשן היום את הגינה שלו כשעוד מותר לבצע עבודות גינה, לא יצטרך לדשן את הגינה בכל מהלך שנת השמיטה והצמחים יקבלו את הדשן שהם זקוקים לו".
יש הרבה התחכמויות בכל הקשור לשנת שמיטה?
"יש דברים שעושים את החיים נוחים. למשל הבאנו עציצים ודליים שניתן לגדל בהם ירקות וצמחים, שהנקב לניקוז מים הוא בצד ולא בתחתית. זה מכשיר את הכלי לגידול במהלך שנת השמיטה, כי ההלכה אומרת שאם יש נקב בתחתית הכלי אז יש מגע ישיר עם האדמה. אז מה עשו? עשו את הנקב בצד למטה, המים מתנקזים החוצה ועל פי ההלכה אין מגע ישיר בין אדמת העציץ או הדלי ובין האדמה ולכן זה בסדר מבחינת שנת השמיטה".
ככלל אתם נערכתם לשנת שמיטה? הלקוחות הדתיים שלכם יכולים להיות שקטים?
"ודאי, גם כי הבאנו את הציוד הדרוש וגם ובעיקר שהמגדלים עובדים לפי כללי השמיטה בכל הארץ, גם בשנים רגילות".
במה למשל?
"היום כל המגדלים מכינים את הצמחים על 'מצעים מנותקים'. כלומר שותלים בתבניות על שולחנות שממילא מופרדים מהאדמה וכך השתילים מגיעים אלינו. גם אצלנו במשתלה אנחנו עובדים על מצע גידול מנותק".
יש עוד משהו חדש שאפשר לבשר לציבור שהבאת לקראת שנת השמיטה?
"כן. הרבה אנשים אוהבים לגדל ירקות בבית, הבאנו עכשיו חממות ביתיות בגדלים שונים מותאמים לגידול ירקות, שבהם יש מצעים מנותקים, החממות קלות להרכבה ובכל גודל כך שהן מתאימות לכל בית ועומדות בכללי שנת השמיטה".
אלון יד שלום, מנהל משתלת "ונדי", מבטיח ללקוחותיו הדתיים כי "במהלך שנת השמיטה יוכלו לקנות אצלנו בלי שום חשש. הכל כאן הוכן על פי ההנחיות של ועדת השמיטה של הרבנות הראשית. עברנו השתלמויות של הרבנות, השתתפתי בסמינרים, הכנו דפי הדרכה ללקוחות ובקופה יש הנחיות מפורשות מה מותר ומה אסור".
ומה לגבי החידושים?
"יש לנו את הדשן האיטי שמספיק לשנה שלמה. הבאנו גם קוטל עשבים בשם 'רונטסטאר' שמספיק לשנה שלמה ולא צריך כמעט לנכש ולעשב את הגינה. מעבר לכך אנחנו התקדמנו מאד בנושא גידול ירקות ויש מתקנים שמאפשרים לגדל ירקות בבית לגובה במקום על האדמה, כך שהחוויה לא תיפגע גם במהלך שנת השמיטה".
יש לך המלצה מסויימת לתושבי מודיעין הדתיים?
"אני ממליץ לשתול תבלינים בבית וזה יחזיק כל השנה. אני גם ממליץ לשתול לפני ראש השנה צמחים רב שנתיים שמותאמים לשמש וגם לצל שיפרחו בכל השנה. כמו למשל פטוניות או פרחי דסקיבולה. מי שצריך גדר חיה יש רב שנתית שמותאמת לשנת שמיטה. הכנו גם עצי פרי שמחוברים לשורש והאדמה סביב השורש לא מתפוררת, כי על פי דיני השמיטה אם מוצאים את עץ הפרי מהעציץ לשתילה והאדמה מתפוררת זה אסור, לכן הכנו שתילי פירות והקשינו את האדמה סביב השורש כדי שלא תתפורר".
(צילום פרטי)
