האם ישראל תתעורר מחר בבוקר לשחר של יום חדש, והפעם בתולדות הכדורגל הישראלי? נראה שמאז ההשתתפות של נבחרת ישראלית במונדיאל 1970 לא חווינו הישג כזה לכדורגל שבע האכזבות שלנו. נדמה שמדינה שלמה כוססת ציפורניים לקראת המשחק הערב נגד אורוגוואי על הכרטיס לגמר גביע העולם. מי היה מאמין שאנו רק במרחק 180 דקות משחק מהאפשרות של הנפת גביע העולם בכדורגל לנבחרות צעירות עד גיל 20.

המשחק יתקיים באצטדיון דייגו מראדונה בלה פלאטה, עם למעלה מ-50 אלף מקומות, לא הרחק מבואנוס איירס, וההערכה בישראל היא שעם התשוקה והמומנטום שבו נמצאים שחקני הנבחרת הם יכולים לסיים את המפגש מול אורוגוואי עם הכרטיס למשחק הגמר. כמו כן, ההערכה היא שליאור לוגסי, ילד הפלא החדש של מודיעין, יפתח בהרכב.

אז אריאל לוגסי עדיין לא מנצח על התזמורת, והוא עשה זאת בעבר, אבל שחקן שהופך את כולם לטובים יותר לפעמים צריך רק לעמוד. אחרי שהעפילה למונדיאליטו לראשונה אי פעם, הנבחרת עד גיל 20, בניצוחו של אופיר חיים, קורעת את דרום אמריקה. לא מזמן, אגב, הייתה נבחרת אחת שהפסידה במשחק הראשון, לערב הסעודית, ובסוף היא הניפה את התואר. רק אומר. ישראל הפסידה לקולומביה, אבל מאז היא מדלגת בין סנגל לאוזבקיסטן לברזיל. מי ייקח את התפקיד של מסי? יש כמה מועמדים.

בברזיל יש יותר שחקני כדורגל מאנשים. מבחר אדיר. לכל שחקן אין מחליף, יש לו ארבעה. כישרונות שגדלים בקצב אקספוננציאלי. בגיל 17 הם משחקים בסנטוס ובפלמנגו ומובילים את הקבוצות שלהם לגמר גביע ליברטדורס, בגיל 18 הם נוחתים בריאל מדריד ושנתיים אחר כך הם ויניסיוס. מספיק לעשות הגרלה, לשלוף אחד עשר שמות, ומי שייצא יהיה מספיק טוב כדי לנצח את ישראל הבוגרת. אבל הצעירה לא נרתעה. היא ניצחה, והיא ניצחה בכדורגל. היא לא החנתה את האוטובוס ועקצה. שום נס לא היה פה. היא החזיקה בכדור יותר, היא סחטה 10 קרנות, היא בעטה 9 פעמים לשער. בלי רגשי נחיתות, בלי להתרגש מהשם.

אז לוגסי שיחק ארבעים וחמש דקות מול הסלסאו, והוחלף עם פתיחת המחצית השנייה, אבל כשהוא יצא היה 0:0. נכון, היה לו יורו יותר מוצלח, עם שלושה בישולים, כולל לאוסקר גלוך בגמר מול אנגליה, ושער. ובארגנטינה, בינתיים, הוא על 0 ו-0 ונשארו בדיוק עוד שני משחקים. אבל לפעמים אחד מספיק. כשמדובר בחצי גמר, אדרבה.

"אריאל לוגסי הוא שחקן חכם, מהיר מחשבה וזריז רגליים. שחקן שבשבילו באים לקנות כרטיס", הציג אבי לוזון את הרכש החדש של מכבי פתח תקווה לפני כשנה. מאז הוא פשוט לא קיבל מספיק דקות. פלא שהגיע חלוד? כדי ללכת בדרכם של סולומון ושל עבדה הוא לא צריך ללכת, הוא צריך לרוץ. וכמה שיותר. יילה חוס, המנהל הטכני של הנבחרת עד לפני שבועיים, סיכם את הקדנציה שלו בישראל ואף ציין במיוחד את אריאל לוגסי: "רואים חבר'ה כמו סתיו למקין, רוי רביבו ואריאל לוגסי, שעם כל הכבוד למכבי פתח תקווה, השחקן הזה כל כך אינטילגנטי וחכם שאני מופתע שעד עכשיו הוא לא משחק באחת משלוש הקבוצות הגדולות בארץ. העניין הוא דקות משחק. הם יכולים לעשות טעויות, אבל הם מבטיחים, אז תנו להם לשחק".

לפחות אופיר חיים לא מתבלבל ונותן לו לשחק. אריאל לוגסי פתח עד כה בכל המשחקים, 58 דקות בממוצע. השם שלו כבר רשום בלא מעט מחברות של בכירי הסקאוטים, ובמכבי פתח תקווה מתכוונים להעניק לו תפקיד משמעותי בהרבה בעונה הבאה. אחרי הכל, הוא לא רק התקווה שלנו, הוא גם התקווה שלהם. לאקזיט.

שלוש פעמים הוא הוחלף במחצית, אבל אופיר חיים כבר הצהיר שאצלו זה לוגסי ועוד עשרה. הנה האתגר המנטלי שהוא צפה לשחקן שלו, וזה בדיוק הזמן של הקשר הנהדר להוכיח שהוא קורץ מהחומר הנכון. הוא רק בן 18, לעזאזל, וזה הזמן שלו ללמוד. לא תמיד הכל הולך, לפעמים זה הפוך, ושם, בדיוק בנקודה הזאת, שבה הציפייה מתנפצת על התסכול וסערת הרגשות מאיימת לעקור שחקנים מהשורש, צריך להמשיך לעמוד. ולו רק כדי שהאחרים יהיו טובים יותר.

בשורה התחתונה, כדורגל זה משחק קבוצתי וקבוצה כזאת לא הייתה לנו מעולם. לא מעט בזכותו של הילד שלנו. והאחים שלו, כמובן. העיניים נשואות כבר למונדיאל 2030. בדיוק הדור הזה, בדיוק בשיא כוחו. האם יישאר מהם משהו? או שכרגיל, נצליח להרוס הכל? שנים יגידו, ונשאר רק לקוות שיש פה את הסבלנות.