זה נמשך שנה, אבל עוצמה ומכבי כבר לא. לא ידוע מי נפרד ממי, אבל אפשר וזאת רק הפסקה. כדי להתגעגע. הקונצנזוס הספורטיבי גורס שאיחוד הוא הדרך היחידה להעמיד בעיר קבוצה שיכולה לחלום על ליגה בכירה. מצד שני, המהלך הראשון שלה היה צעדים. כל ההתחלות קשות, אבל הכדור הוא כתום. כדורסלן טוב יודע שהוא לא הפסיד אם הוא קם ומנסה שוב.

"כנראה שבשנה הבאה זה שוב יתאחד", אומר איתי מידן, החצי העוצמתי של צוות האימון המאוחד אשתקד, ומרגיע שיש זמן עד לבאזר. "זה לא משהו רע, זה משהו טוב. כל אגודה עושה את שיעורי הבית שלה כדי לבוא לאירוע הזה יותר נכון, יותר חכמים, יותר ביחד, מנוסים יותר. לדעתי, זה הראש".

אנחנו רואים את הכדורגל, זה עושה תיאבון.

"בסוף רק קבוצה אחת זה הפתרון אם אנחנו רוצים להגיע רחוק מבחינת הבוגרים. אני חושב שבסוף רוצים שתהיה פה קבוצה אחת שמייצגת אותנו הכי גבוה, כמו שהכדורגל עשה בשנתיים האחרונות. צריכה להיות פה קבוצה אחת שתוביל, לא יודע מאיזה אגודה".

נו, אז התשובה ברורה, לא?

"תשמע, אני מאמין שאנחנו עושים עבודה מאוד טובה. אני בטוח שמכבים מאמינים שהם עושים עבודה מאוד טובה. אבל בסוף החלק של הביחד הזה, שנה שעברה, לא היה מספיק טוב. דרך אגב, היו גם דברים טובים. אני חושב שבסך הכל אני ונמרוד עבדנו בסדר גמור, עבדנו טוב, היינו ביחד. ניהלנו בשקיפות מלאה את הקבוצה, את הסגל. כל אחד שם את האגו שלו בצד, למרות שזאת סיטואציה לא פשוטה, שני מאמנים. זה לא אירוע רגיל. אבל יש כבר הרבה עשייה של שתי אגודות".

לגדל את הויטלם הבא

שמונה שנים בעוצמה מודיעין והיד עוד נטויה, מתחיל את התשיעית וחתום לשנתיים נוספות. הפרויקט בעיצומו ואיתי מידן נהנה מכל רגע, גם כשהוא לא נהנה, נקודתית. למשל, כשהוא מפסיד בנקודה. אבל אם המשחק הכי חשוב הוא המשחק הבא, מידן מחליף אותם כמו רילס. נוער, נערים, עירוני א', בלי להתבלבל. כך, את קרבות ההישרדות עם המאוחדת הבוגרת הוא המתיק עם הישגים היסטוריים בליגת העל לתיכונים, כשהוביל את הנבחרת המקומית לרבע הגמר, טופ שמונה תיכונים הטובים בארץ בכדורסל. השנה חל שינוי בפורמט והפלייאוף התרחק, אבל להישאר ייחשב להישג נאה. ניצחון בנקודה על ליד"ה ירושלים בשנייה האחרונה נוסך אופטימיות שהמקום הרביעי בבית אפשרי בהחלט. לקווים של קבוצת הנוער מידן חוזר אחרי שנתיים בהן רעה בשדות סמוכים, במטרה המוצהרת להעלות את הקבוצה מהליגה הארצית אליה נפלה בחזרה ללאומית. אבל הישגים בצד, יש כאלו שסופרים שחקנים. בין ידיו יצא לא מכבר יואב ויטלם, שחקן נבחרת, תגלית ליגת העל, היום בארץ האפשרויות. אבל יש לו עוד בקנה, לפחות עוד אחד.

"אני מאמן את אח שלו בנערים ארצית. הוא אצלי, הוא בכיתה ט', מהבולטים, ומשחק גם בכיתות י'. הוא גם רכז, הוא עדיין בוסר, יש לו עוד הרבה להשתפשף. זה לא פשוט, להיות אח של, אבל צריך לקבל את זה ולהיות חזק בראש. אני מאוד סומך עליו ומאמין בו. הוא מפתיע אותי כל פעם מחדש".

וחוץ מויטלם אתה מזהה עוד ויטלמים אצלך?

"תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו על ויטלם. בסוף, זה שחקן שאתה לא ידעת בכיתה י' שהוא יכול לצאת שחקן בגבהים האלה. זאת אומרת, הגיל הזה שנקרא י"א-י"ב זה באמת הגיל הכי חשוב בכדורסל. האפסייד הוא גדול. איתמר אפנר, שחקן שאנחנו משלבים אותו השנה בבוגרים, בליגה א', כבר שיחק בכל משחקי האימון ממוצע של 15 דקות משחק. זה הרבה. הוא בכיתה י"א! ויטלם, אתן לך אנקדוטה, שנת הפריצה שלו הייתה בכיתה י"ב. הוא שיחק ליגה א', תיכון עירוני א' ונוער על, שלושתם אני אימנתי אותו, והוא פשוט נתן שם קפיצה גדולה בכל החזיתות. הוא הגיע לרמה שהוא וגורן היו הגארדים המובילים בחמישייה של הבוגרים, והוא לקח את זה בשתי ידיים הכי גבוה שיש. איפה הוא היום? אנחנו בישראל והוא בסן פרנסיסקו. אני גאה בו, אני שמח".

פיצול בצד, איתי מידן מדווח על רוח חדשה במועדון עם הכניסה של אריק שיבק ויורם מנחם, שניהם עתירי זכויות בכדורסל הישראלי. הראשון עם רזומה של שלושים שנים, כולל אליפות עם ראשון לציון ואימון הנבחרת הלאומית, השני שימש מאמן הכושר הראשי של נבחרות ישראל הבוגרת והנוער וכן של מועדוני פאר כגון מכבי תל אביב והפועל ירושלים. "שיבק הצטרף בשנה שעברה, למד את השטח ועכשיו הוא יורד למגרש. יש פה את פרויקט היהלום שמובילים לביא חלפי ואשר חגי, המנהלים של המועדון, שכולל מעקב צמוד ואימונים פרטניים למצטיינים, עם שיבק, מנחם וחגי". אז נמרוד כהן, החצי המכבי של צוות האימון המאוחד אשתקד, חתם ברמלה ונשאר בארצית. איתי מידן, לעומת זאת, ירד לליגה א' ושמר אמונים לעוצמה מודיעין הבוגרת, בדיוק כדי לאפשר למצטיינים הללו את הבמה להשתפשף, לצבור ניסיון ולהתקדם.

"יש לנו קבוצה נהדרת, על בסיס מקומי. הבאנו שני חבר'ה שהיו איתנו מבחוץ. רוב החבר'ה זה חבר'ה מהשנתון של ויטלם, שחזרו לשחק ביחד. חבר'ה שגדלו פה איתנו, היו איתי בקבוצות נוער על. גם שחקנים שהיו פה ביחד בשנים האחרונות. אתה בטח מכיר את אריאל ז'אנו, גם פרדקין שאיתנו. הרבה מהם שיחקו באיחוד. אחלה חבר'ה, באמת קבוצה מאוד מאוד-מאוד מחוברת, אנשים טובים, באים ליהנות דרך הכדורסל".

ליהנות או לעלות?

"לא שמנו פה מאה אלף שקל שכר שחקנים בשביל לעלות, לא. אצלנו במחוז דרום יש לך שני גלקטיקוס – מטה יהודה ושדרות, ששמו המון כסף והביאו שחקנים רבי ניסיון. אני מקווה שאנחנו נתמודד למעלה. זו השאיפה, ואני בונה על החיבור ועל הביחד, על הצעירים, על הרגליים. עשינו שלושה משחקי אימון לא רעים בכלל ואני אופטימי".

המשחק הקרוב?

"במחזור הראשון אנחנו מארחים את בית"ר ירושלים, ששואפת לעלות ליגה ובנתה גלקטיקוס משלה, אצלנו באולם עירוני א' בשעה 20:30 ב-20 לאוקטובר. יש לנו משהו מאד מיוחד בבוגרים. אנחנו רוצים לתת במה לחבר'ה המקומיים. בשנים האחרונות הם החזירו. בשלוש שנים בליגה א' סיימנו מקום שני, המאוחדת עלתה ליגה בזכות הסגנות שלקחנו. להגיד שנשחזר? לא יודע, זאת ליגה מאד קשוחה. נוציא את המקסימום. אני מאמין בהם".