בשבוע שעבר דנה ועדת הבריאות של הכנסת בנושא הרשלנות הרפואית, כאשר את מודיעין ייצגו המשנה לראש העירייה, עמיעד טאוב, שבנו נפגע כתוצאה מרשלנות דומה, ורמי טבריה, שבתו עדן נפטרה במהלך בדיקה שגרתית בביה"ח תל השומר.
במהלך הדיון קראה יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן, לבחון את הוצאת ועדת הבדיקה לרשלנות רפואית מידי משרד הבריאות. אל הוועדה הגיעו נציגי משפחות שסיפרו על המקרים הפרטיים שלהם, שהתהפכו על פיהם בעקבות רשלנות רפואית.
ח"כ סילמן אמרה: "משרד הבריאות חייב לשים את המשאבים כדי שמקרים של רשלנות לא יקרו שוב. צמצום מקרים של רשלנות רפואית הוא דבר מוסרי ממדרגה ראשונה, והצעד הראשון לצמצום התופעה הוא באכיפה נכונה ובטיפול ללא דופי במקרים מצערים, על מנת לצרוב בתודעת הצוותים את האחריות האדירה שיש להם בידיים בכל פעם שנפגשים עם מטופל ששם את חייו בידיהם. הוועדה תעסוק במניעה והצלה עבור מי שמשלם מחיר כבד. נבקש לבדוק מה נעשה על האכיפה במשרד הבריאות, נבדוק האם חוק הנציבות יכול להתקיים והאם יכולים להיות אלו שבוחנים רופאים אחרים. נעסוק בדיון נוסף בנושא התליית הרישיונות".
עמיעד טאוב, המשנה לראש עיריית מודיעין ומייסד עמותת "אופק – חזרה לחיים", אמר: "חריג שהכנסת עוסקת בתחום הזה. רשלנות רפואיות ובטיחות הטיפול הפכו לדברים קטנים, וזה בא לידי ביטוי גם בתקציב וגם ביחס. זה דיון ראשון מזה 10 שנים. התקציב שמושקע במניעה הוא אפסי. כל אדם שהופך לנכה עולה המון למדינה, משפחה שאיבדה את יקירה תקבל פיצויים גבוהים, ועדיין אף אחד לא שם תקציב למניעה כדי שלא נראה את הנפגעים האלה גם בשנים הבאות. המדינה מוכנה לשלם על קצבאות, אבל לא מוכנה לשלם כדי למנוע את המקרה הזה וזה אבסורד. אנחנו בעד הצוות הרפואי, שהם מלאכים במדים, אך יש אחוז של רשלנים עם דם על הידיים ואותם צריך לגדוע. צריך להחמיר את ההרתעה. לא ייתכן שהעונש המירבי יהיה שלילית רישיון לשבועיים. כל מערכת המשפט מתנהלת כמו בשנות ה-40 במדינת עולם שלישי כשזה מגיע לרשלנות רפואית. חייבים להוציא את הנציבות לגורם בלתי תלוי. כמו ששוטר לא יכול לחקור שוטר, כך צריך להיות גם במערכת הבריאות. הדבר השלישי הם הסכמי ההשתקה. ב-90% ממקרי הרשלנות זה נגמר בהסכמים מהסוג הזה ואסור לתת לזה להימשך, מכיוון שכך אף אחד לא לומד ומקרי הרשלנות עלולים לחזור על עצמם".
רמי טבריה הוסיף: "עברו כמעט שבע שנים מאז שאיבדתי את בתי לאחר שהבאתי אותה לחוות דעת שנייה בבית החולים. איבדתי את בתי בבית החולים תל השומר ברשלנות רפואית פושעת. במהלך בדיקה בתי נוטרלה מהתרופות, ובזמן הקריטי הזה האחות שהייתה אמורה להציל את עדן לא הייתה שם. מי שגילה אותה ללא רוח חיים לאחר שלוש שעות הייתה אשתי. המכשור לא צפצף ולא היה חיבור לסטורציה, ולכן עקב מכשור תקול אף אחד לא התייחס לילדה שלי. וזה אומר לי רק דבר אחד – זלזול בחיי אדם. רק לאחר 5 שנים האחות הועמדה לדיון משמעתי וקיבלה שבועיים של התליית הרישיון. ואני שואל איך הם לא מתביישים לתת עונש כל כך מקל על חייה של הבת שלי".
