לקפוץ עד ללוס אנג'לס

אבירם שקד
קופץ אולימפי לרוחק עוד לא היה לישראל, ואלעד עדיקה ממודיעין מסתמן כתקווה הגדולה הבאה. אחרי שהפך לאחרונה לאלוף ישראל, הוא מספר כי החלום הוא גמר באולימפיאדה ב-2028, וגם לשבור את שיאו עתיק היומים של רוגל נחום
צילום: איגוד האתלטיקה בישראל

ישראל לא ידעה קופץ אולימפי לרוחק, ואפשר שדווקא ממודיעין תצא הבשורה. תכירו את אלעד עדיקה. הוא רק בן 19 וכבר אלוף ישראל לבוגרים, חמישי באליפות הבלקן עד גיל 20, מקום שלישי באליפות צרפת עד גיל 23. באליפות אירופה עד גיל 20 הוא הגיע לגמר מהמקום השישי, וסיים שמיני מתוך 12, בניגוד לכל התחזיות, כולל שלו עצמו. שבוע הבא הוא בארץ הבגטים, כדי לנסות ולרשום שיא חדש באליפות צרפת. אבל מי שמפתיע את עצמו כבר לא יכול להפתיע אף אחד אחר. אחרי התוצאות מגיעות הציפיות, ועדיקה כבר יודע שכולם אוהבים לראות כוכבים עולים, אבל יותר הם אוהבים לראות כוכבים נופלים. "אתלטיקה זה קשה, כולם שופטים. להצליח להרים את עצמך אחרי שנפלת זה דבר גדול".

קמת בשנה שעברה על הבמה של אליפות אירופה.

"כל השנה שלפני אליפות אירופה הייתה גרועה. לא הלך לי בכלל. שבוע לפני השתתפתי באליפות ישראל והתוצאה לא הייתה טובה. דיברתי עם פסיכולוג ספורט, פעמיים בדיוק, והוא שינה לי בראש הכל".

איזה שינוי עשית?

"הייתי בכושר טוב, חיכיתי לאיזו קפיצה טובה שתוציא אותי מהתקופה הרעה. הוא אמר לי 'אל תחכה, לחכות אפשר לנצח. זה תלוי בך, תביא את זה'".

והבאת.

"דמיינתי לפני קפיצה שנוחה לי, ידעתי שאם אני רץ טוב אני קופץ טוב, והתפוצצתי. המאמן בא אליי מהקהל, בוכה, אמר לי כל הכבוד, סוף סוף. כל השנה שהצטברה לנו, פרקנו הכל. חזרתי לחדר, נכנסתי להתקלח, כולי רועד. לא עיכלתי. לא הצלחתי לאכול מרוב התרגשות. מאז יש לי פסיכולוג ספורט קבוע".

למה קפיצה לרוחק?

"השהייה באוויר… יש פעמים, בקפיצות הטובות, שאתה מרגיש שאתה מרחף באוויר. אתה עף".

עדיקה התחיל, כמו כולם, בכדורגל. אבא שחקן בדימוס, שדווקא אמר לו 'עזוב'. הוא השתכנע והחליט לעשות מה שעושים באמת בכדורגל, כשאף אחד לא מסתכל, לרוץ. המורה לספורט בישיבה התיכונית דחף, קואצ' אריה קורצ'ק ראה אותו בתחרות בית ספרית, האמין שיש פה פוטנציאל והבטיח לו חו"ל. אימא אמרה שלא צריך להאמין לכל אחד, אבל בדיעבד הוא צדק. ואימא? האוהדת מספר אחת. היום כולם מכירים אותו בענף. הוא משרת בצה"ל כספורטאי מצטיין, אבל מדובר גם בחבר נבחרת ישראל בשליחים בארבע כפול מאה. לא שצריך להרים גבה, שהרי לפני קפיצה טובה מגיעה ריצה טובה. בהכרח. הוא גם הודף כדור ברזל בזמנו הפנוי.

"היה לי חבר, קופץ לרוחק, ראיתי אותו בכיתה ח', כשהתאמנו במסלול בעירוני ב', ואמרתי לאריה שאני רוצה לנסות. נפלתי על הפנים. אחרי שבועיים ניסיתי עוד פעם, ראיתי שהולך, קפצתי חמישה מטרים והמאמן אמר שאולי יש פה משהו".

מתי הבנת שזה זה?

"בכיתה י"א עברתי שבעה מטרים, אז גם המאמן שלי אמר לי שהגיע הזמן להיות רציניים".

מה הייתה התחרות הבינלאומית הראשונה?

"קבעתי את הקריטריון לאליפות אירופה עד גיל עשרים, אבל הייתה קורונה. אחר כך טסתי לאליפות הבלקן, התחרות הראשונה שלי בחו"ל, וסיימתי חמישי".

מה ההבדלים בין הארץ לחו"ל?

"לא ידעתי כלום, המאמן שלי לא יצא איתי. היה קצת קשוח. אני מת על תחרויות, הקהל, האווירה. מי שלא עבר את זה, קשה להסביר. זאת חוויה אדירה. ההבדל הוא שמיים וארץ. בארץ אין את תרבות הספורט הזאת. בחו"ל אתה יכול להגיע לחור והאצטדיון מלא. בארץ, אליפות ישראל, חצי מזה".

איך הגעת לאליפות צרפת?

"יש לי אזרחות צרפתית. מאמן צרפתי הגיע לארץ לפני כמה שנים, הוא דיבר עם אימא שלי שדוברת את השפה, והציע לרשום אותי לקבוצה בגלל שאני אזרח צרפתי. בתחילת השנה הייתי שם חודש והתאמנתי. השבוע אני טס להתחרות בשתי תחרויות, אליפות צרפת לבוגרים ואליפות צרפת עד גיל 23".

מתי אתה נח?

"עוד חודש בערך, יש פגרה. אני מתכנן לטוס לחו"ל עם חברים, אבל אני לא אוהב את זה. חודש זה יותר מדי. שבועיים גג זה מספיק. אם אני מפספס אימון הלך עליי, אז חודש? באתלטיקה חייבים להמשיך לעבוד אחרת זה נעלם. עד שאני קרוב לאסוף את כל החלקים של הפאזל, בפגרה אני מאבד אותם. אבל המאמן שלי אומר שאם בשנה שעברה אספתי 34 חלקים מתוך 36, בשנה הבאה זה כבר פאזל 64 חלקים. אין מה להשוות".

לפני כשבועיים נערכה אליפות ישראל באתלטיקה בהדר יוסף, תל אביב. אלעד עדיקה התייצב בבור הקפיצות לצד עדן סלע, בן גילו, חברו הטוב, יריבו המר, ולצד אלוף ישראל אשתקד ישי איפראימוב. הקהל כולו התקבץ לאירוע הסיום, חצי אצטדיון על הגדר, דורש פינאלה. הוא קיבל את מבוקשו. עדיקה היה הקופץ האחרון, אחרי שקבע את התוצאה הטובה ביותר במוקדמות, והוא נתן לרגע הזה את המקום הראוי. הוא יצא לריצה, לצליל מחיאות הכפיים הקצובות, כאילו ידעו הכל שדבר גדול עומד להתרחש. כששקע החול, הראה לוח התוצאות 7.64 מטרים, רק 11 סנטימטרים משיא ישראל שקבע רוגל נחום. עדיקה נאלץ להסתפק בשיא אישי ושיא ישראל עד גיל 23. סה טו. אבל מי היה מאמין שבאימונים הוא לא עובר 7.40?

"בין אימון לתחרות יכולים להפריד חמישים סנטימטרים. יש מגבלות, לא עושים הרצה מלאה, למשל. אבל ההבדל הזה מפתיע אותי. באתלטיקה זה ככה, אפשר רק לשער. ברוחק הכל יכול לקרות. יש שלוש פסילות. פסלת שתיים, הולכים על בטוח או לוקחים צ'אנס?".

ועכשיו אתה אלוף ישראל.

"הייתי הקופץ השמיני והאחרון, קפיצה אחרונה מתוך שלוש, אחרי שכולם כבר קפצו. ראיתי את ישי מאוכזב, וידעתי שזאת קפיצת הניצחון. סימנתי לקהל למחוא כפיים, התחלתי והאוהדים ליוו אותי לאורך הריצה. סימנתי להם שאני הולך על תוצאה, הלכתי אול אין. לקחתי כמה סנטימטרים קדימה, כדי לנצל את כל הקרש, ועשיתי 7.64, האמת? הרגשתי שעשיתי יותר. אולי מדדו לא טוב".

הגעת לאליפות במטרה לקחת את המקום הראשון?

"הגעתי במטרה לעשות הכי טוב, ויצא שניצחתי. אני, עדן וישי מתחרים בינינו מי יהיה הראשון לעבור שמונה מטרים".

תכניות להמשך?

"עשיתי קריטריון לאליפות אירופה בנורבגיה בשנה הבאה. אני מגיע לאליפות צרפת בעוד שבוע במומנטום, קיבלתי בוסט ואני מקווה להפציץ. יש לי עוד ברגליים. אני רוצה לשבור את השיא של רוגל נחום".

איך מסתדרים כלכלית?

"לא פשוט. יש עזרה, מקבלים תקציב מהאיגוד, מחפשים ספונסר. אני רוצה להיות מספיק טוב כדי שייפנו אליי".

מה החלום?

"להגיע לגמר באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. אני חושב שזה ריאלי, אני מאמין שאגיע לכיוון הזה. הקריטריון הוא 8.30 מטר, בערך, אני ב-7.6. אף אחד עוד לא עשה את זה".

[the_ad_group id="87"]
[the_ad_group id="89"]

כתבות נוספות

איחוד נוסף על הפרק

בעיריית מודיעין שוקלים לאחד כבר בשנת הלימודים הקרובה את בתי הספר כרמים והאלה, זאת לאחר שהתברר כי בכרמים לא תיפתח כיתת א' ויפעלו בו שמונה כיתות בלבד

איחוד נוסף על הפרק

בעיריית מודיעין שוקלים לאחד כבר בשנת הלימודים הקרובה את בתי הספר כרמים והאלה, זאת לאחר שהתברר כי בכרמים לא תיפתח כיתת א' ויפעלו בו שמונה כיתות בלבד

המשך קריאה »