מועדון הכדורסל עוצמה מודיעין פתח השבוע באופן רשמי את עונת 2022-2023, באירוע חגיגי בו נכחו מאות שחקני המועדון והוריהם, צוותי האימון, נותני החסות ונציגי עיריית מודיעין אלי סבח, מחזיק תיק הספורט, וחבר המועצה אור גרינפלד.

באירוע התארח גם שחקן העבר האהוב של הפועל ירושלים, עידו קוז'יקרו, שבמהלך הקריירה זכה לכינוי "קיר בטון". קוז'יקרו העביר לשחקני המועדון הרצאה העוסקת באמונה עצמית, הצבת יעדים והתמודדות עם משברים. סנטר העבר, שרשם 399 הופעות בליגת העל, שיחק במדי עירוני נהריה, מכבי חיפה וכמובן הפועל ירושלים, עימה זכה גם בגביע יול"ב בשנת 2004. כמו כן, קוזי'קרו שיחק במדי נבחרת ישראל לאורך שנים רבות, עד לפרישתו בשנת 2013. מי מהשחקנים והשחקניות הצעירים של עוצמה מודיעין שלא הכירו אותו מימיו על הפרקט, ודאי מכירים אותו כיום מהשתתפותו בתכנית הריאליטי "הישרדות" לפני כשלוש שנים.

הערב נפתח בברכה של אשר חגי, המנהל המקצועי של המועדון, שהצהיר שעוצמה מודיעין הוא בין המועדונים הטובים בארץ, עם קבוצות נוער על, נערות א' על, ונערות ב' על בצמרת הכדורסל הישראלי, ונבחרת עירוני א' של המועדון המשחקת בליגת העל לתיכונים. חגי הזכיר שהניצחונות אולי חשובים, אבל הדרך היא החשובה. "הבחירה בקוז'יקרו לדבר עם השחקנים והוריהם נובעת מכך שהוא חולק ערכים ואנרגיות עם המועדון", אמר חגי. לדבריו, הכישרון והגובה של קוז'יקרו הם לאו דווקא אלו שהביאו אותו להפוך שחקן ברמה הגבוהה בארץ, אלא האנרגיות והמוטיבציה הגבוהה שלו.

"אני מרגיש בבית פה", פתח קוז'י את דבריו באולם הספורט העירוני של מודיעין, לעיני הקהל הרב שהתגודד במקום, בעיקר לכבודו. הוא סקר בפרוטרוט את הדרך שעשה, מאז שהיה נער צעיר במושב בית הלל שהתאהב במשחק הכדורסל, אבל לא בלט, לא מבחינה חברתית ולא כשחקן. "האוהדת מספר אחת שלי הייתה אימא שלי, וגם היא ראתה אותי בעיקר יושב על הספסל", סיפר. הוא הציג שקופית ובה רשימה של שחקני הקבוצה בה שיחק כשהיה בכיתה י"א, ולצד השם שלו, שהיה אחרון ברשימה, אפילו לא הופיע מספר. "לא נרשמתי בטופס משחק ולא ספרו אותי. למרות שהגעתי לכל האימונים, לא איחרתי ולא פספסתי אף משחק, ובכל זאת הייתי האחרון ברשימה".

עוד סיפר קוז'יקרו בגילוי לב על עוזר מאמן שביום הולדתו פגע בו מאד, וגם אם אינו זוכר מה בדיוק נאמר, הוא זוכר היטב שהחליט לפרוש מהמשחק ולוותר על החלום להיות שחקן כדורסל. כשחלק עם אימו את ההחלטה, היא ייעצה לו להתייעץ עם דיויד בלאט, המאמן הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים, שבמקרה התגורר ביחידת הדיור של משפחת קוז'יקרו, הפך לידיד המשפחה והיה מעין אח גדול לעידו הצעיר. בלאט גם היה המאמן שלו בקבוצה, אבל הם הקפידו על הפרדה מוחלטת. באותו היום אזר קוז'יקרו אומץ, ושאל את בלאט: "יש לי סיכוי להיות שחקן כדורסל?". תשובתו של בלאט הייתה: "רק אם תיתן את כל מה שיש לך ותתמסר למקצוע, אולי תהיה שחקן".

בלאט הציע לו לרשום 5 מטרות שהוא שואף לכבוש כשיגדל, איחל לו הצלחה ונתן לו צידה לדרך שליוותה אותו לכל אורך השנים, ברגעים הטובים ובעיקר ברגעים הפחות טובים. "דייויד בלאט אמר לי משפט שגרם לי להארה. הוא אמר לי: 'תזכור תמיד, כשאתה לא מתאמן, מישהו אחר כן מתאמן'. לקחתי את המשפט הזה אתי כל השנים, וקבלתי החלטה להיות השחקן שעובד הכי קשה בארץ בגיל שלי".

קוז'יקרו הצעיר החל להתעורר מדי יום בשעה 5:00 ולהתאמן במגרש חוץ, לעבוד על המשחק שלו ועל אלמנטים הקשורים במשחק. הוא פגש בחוץ רק את החקלאים שיצאו לחליבת בוקר או לעבודה בשדה, ואף אחד מהסביבה הקרובה שלו לא היה מודע לתכנית האימונים המאומצת שקיבל על עצמו. "הרגשתי ניצחון כשעקרתי את עצמי מהמיטה והתאמנתי. בכל פעם שהצלחתי סימנתי לעצמי ניצחון קטן בראש. עם הזמן משהו התחיל להשתנות בי, השתפרתי במשהו שהיה הכי חשוב – גידלתי ביטחון עצמי".

שלושה חודשים אחרי שהחל בתכנית האימונים שלו, שוב אמר אותו עוזר המאמן דבר מה שהשפיע עליו. קוז'יקרו עשה מהלך טוב, ועוזר המאמן נזף הפעם בחבריו לקבוצה: "תתביישו לכם שהוא עושה עליכם סל". "במקום להיעלב", סיפר קוז'יקרו, "הפעם דווקא הרגשתי שהוא טופח לי על השכם. הרגשתי טוב, גם כי עשיתי סל יפה וגם כי הצלחתי לעצבן אדם שלא האמין בי. במשחק האחרון של העונה הגיע התור שלי להתלבש. הובלנו ב-30 הפרש ודייויד קרא לי מהספסל. בדקה וחצי האחרונות קלעתי 2 נקודות. אמנם זה היה בגארבג' טיים, אבל זו הייתה התחלה".

לאחר מכן הציע לו בלאט לצאת לליגת הקיץ לבוגרים ולהשלים שחקן בעשירייה, שם הוא שיחק עם בוגרים מנוסים וטובים ממנו. משם המשיך לקבוצת הבוגרים, למרות שלא היה שחקן חמישייה בקבוצת הנוער. בכל משחק נוספו לו עוד כמה דקות המשחק, ו-11 חודשים לאחר השיחה הגורלית עם בלאט הוא קלע 30 נקודות. כשסיפר על כך לאביו, האב שאל אותו אם הוא מתכוון שקלע 30 נקודות לכל אורך העונה.

כשהגיע הזמן להתגייס השתתף קוז'יקרו במשחקים כחריג גיל בקבוצת הנוער, אבל מבלי להתאמן במהלך השבוע. במשחק חוץ בהרצליה, בו קלע 35 נקודות ואת סל הניצחון, במקרה נכח באולם מאמן נבחרת העתודה. כעבור שבוע קיבל מכתב זימון למבחנים. מכאן הוא קיבל הצבה חדשה בצבא, שאפשרה לו לשלב את הצבא עם האימונים, ולהיות שחקן מקצועי. ההשקעה השתלמה והוא הפך להיות אחד מהשחקנים הטובים בארץ. אחרי שנתיים בעתודה, החלה הקריירה שלו בגיל 19 וחצי. "גם כאן, בהתחלה דייויד בלאט ייבש אותי, והייתי צריך להוכיח לו שאני יכול לשחק. בגיל 21 הפכתי להיות שחקן חמישייה בקבוצת הבוגרים".

קוז'יקרו הציג לקהילת עוצמה מודיעין את המשפט שמלווה אותו מאז: "Be a warrior, not a worrier", שמשמעותו עבורו היא "תילחמו על מה שאתם מאמינים. אל תתבכיינו, תקריבו הכל ותעזרו לעצמכם. לא בטוח שתצליחו. צריך להיות חזקים בראש כדי להתמודד עם כישלונות, אבל חשוב שלא להקשיב למי שמנסה להקטין אותנו".

"לא האמנתי שאהיה 16 שנים בנבחרות ישראל. בזכות אמונה והמון עבודה הצלחתי להגשים את החלומות שלי", סיכם קוז'יקרו. "אל תיתנו לאף אחד לומר לכם שאתם לא יכולים. זכרו שמי שאומר שאתם לא יכולים, כנראה בעצמו לא השיג את היעדים האלה".

לסיכום אמר קוז'יקרו: "גם כשאומרים לכם שאתם וואו, אתם לא. תישארו צנועים, אל תרימו את האף. גם כשאומרים לכם שאתם גרועים, אתם לא. אל תורידו את הראש. לכל ספורטאי יש ימים של ניצחונות מפוארים וימים של כישלונות מפוארים. אסור להרים אף אחרי הישגים ואסור להוריד ראש כשנכשלים. המשיכו לעבוד, להאמין בצדקת הדרך שלכם ותהיו אנשים טובים".